Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

פירוש הגרא לספרא דצניעותא

קטע 6

קטע 6 מתוך 25

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

בפרשת פקודי דף רנ"ה ע"א אלין אינון דקיימין בקיומא דאינון דאתנסיבו דשקלי במתקלא דכורין ונוקבין דא עם דא ואלין אקרין מאזנים ע"ד כתיב במאזנים לעלות כו' סלקין ואתחברין כחדא ואינון חבורא דדכר ונוק' וע"ד במאזנים לעלות כו' עש"ה: דעד דלא הוה מתקלא כנ"ל לא הוו משגיחין אפין באפין ע"ש ודבר ה' אל משה פנים אל פנים (שמות ל"ג) פנים בפנים דבר ה' עמכם (דברים ה') שהוא זיווג או"א כידוע: ומלכין קדמאין מיתו כמ"ש (בראשית ל"ו) ואלה המלכים כו' לפני מלך מלך לבני ישראל וימלוך כו' וימת וימלוך וימת כו' וכמ"ש בא"ר וא"ז כנ"ל: וזיוניהון לא אשתכחו ע"ש ויתנצלו בני ישראל את עדים (שמות ל"ג) שאז חזר העולם לתהו שלכן חזרה עליהם המיתה שהוא מעולם התהו וימת כמ"ש למטה וכמ"ש (תהלים פ"ב) אני אמרתי אלקים אתם כו' אכן כאדם כו' כמותו כמ"ש (הושע ו') והמה כאדם עברו ברית שלכן נגזר עליהם המיתה כמו על האדם ותרגום עדים זיונין. וכן

2

אמרו (ברבה) זיין היה להם מסיני והיה כתוב עלי' שם המפורש שהוא סוד המוחין דגדלות שם הוי"ה כידוע. והן הגורמין זיווג כידוע וז"ש (יחזקאל י"ו) ותבאי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח כו' והן סימנין של פרק נשואין כמש"ש ואראך והנה עתך עת דודים ואפרש כנפי עליך כו' וארעא אתבטלת כמ"ש והארץ היתה תהו ובהו כו' כמ"ש לקמן: עד רישא דכסופא דכל כסופין ע"ש (תהלים י"ט) הנחמדים מזהב. תאבתי לפקודיך (שם קי"ט פסוק מ"ב) למצותיך יאבתי (שם פסוק קל"א) נפשי אויתיך כו' (ישעיה כ"ו) והוא נכסף מכולם וע"ש כי נכסוף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי (בראשית ל"א) והוא סוד ברירת הניצוצות במ"ס דרישא עלאה ששם במחשבה נבררו כמ"ש בפ' פקודי וז"ש ב"פ נכסף זהו כסופא דכסופין שירידת יעקב אצל לבן הוא סוד שכינה בגלות עת אשר שלט האדם באדם כו' (קהלת ח') כידוע: לבושין דיקר אתקין ע"ש ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד וכו' (שמות כח)

3

כנ"ל: ואחסין כמ"ש (שם) חקת עולם לו ולזרעו אחריו וכמ"ש בא"ר דף קכ"ח ע"ב ומהאי. לשאר גולגלתין דלתתא כו'. האי מתקלא תליא באתר דלא הוה כמ"ש במאזנים לעלות המה מהבל כו' (תהלים ס"ב). והתחלת המתקלא מחכמה כמ"ש בא"ז דף ר"צ ע"א חו"ב בחד מתקלא אתקלו דכר ונוק' כו' וכתיב (איוב כ"ח) והחכמה מאין תמצא כו'. אתקלו ביה אינון דלא אשתכחו ר"ל הזיונין הנ"ל שאתקלו דכר ונוק' חו"ג כידוע ואז נתקנו המלכים הראשונים וז"ש (יחזקאל י"ו) ותעדי זהב וכסף שהן חו"ג כידוע ואז ותצלחי למלוכה: מתקלא קאים בגופיה לא אתאחד ולא אתחזי שרישא דע"ק נקרא עתיק יומין ע"ש שערותיו וזקנו כמ"ש (דניאל ז') ועתיק יומין יתיב ושער רישיה כו' וגופיה נקרא אין לפי שלא נראה כמ"ש בא"ר וא"ז כנ"ל ושם מלבישין חו"ב וז"ש והחכמה מאין כו' ואמר מאין ולא באין דלא אתאחד ביה: ביה סליקו וביה סלקין כו'. כמ"ש במאזנים לעלות כו': סתרא גו סתרא - כמ"ש (איוב כ"ח)

4

ונעלמה מעיני כל חי כו': אתתקן ואזדמן - כנ"ל שע"ק ניתקן תחלה ובו נתקנו המלכים ע"י חסד עילאה דנפיק ממזלא קדישא כמ"ש בא"ז. וז"ש וימלוך הדר שע"י נתקן כמ"ש בא"ז והוא והדרת פני זקן וע"י נקרא יסוד הדר כמ"ש שם: בחד גולגלא - הוא ראשית התיקון של מתקלא וז"ש בשקל הקדש בקע לגלגלת מחצית השקל שהוא חוורתא דנפיק בפלגא דגולגלתא כמ"ש בא"ר: מליא טלא - כמ"ש (שיר ה') שראשי נמלא טל: דבדולחא - כמ"ש (שמות י"ו) ותעל שכבת הטל כו' ועינו כעין הבדולח (במדבר י"א) כמ"ש בא"ר: קרומא דאוירא אזדכך וסתים - שהוא סותם את החכמה שלא יצא וע"ז נאמר (איוב כ"ח) אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה כמ"ש בא"ר וא"ז: עמר נקי כו'. כמ"ש (דניאל ח') ושער רישיה כעמר נקא: רעוא דרעוין - כמ"ש (שמות כ"ח) והי' על מצחו תמיד לרצון: אתגליא בצלותא דתתאי - כמ"ש (תהלים ס"ט) ואני תפלתי לך ה' עת רצון: אשגחא פקיחא דלא נאים ונטיר תדירא - כמ"ש (ירמיה ל"ב) אשר עיניך פקוחות

5

ונאמר (תהלים קכ"א) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: אשגחא תתאה באשגחותא כו'. כמ"ש (ישעיה נ"ג) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון אשר עין בעין כו' (במדבר י"ד) וכמ"ש בא"ר: דנהירו דעלאה דביה - כמ"ש (שיר ה') רוחצות בחלב וכמ"ש לקמן בס"ד פ"ב ובא"ר וא"ז: תרין כו' ואתער רוחא לכלא - ע"ש (בראשית ז') נשמת רוח חיים באפיו ושפכתי רוחי על כל בשר ונחה עליו רוח ה' כו' (ישעיה י"א) כמ"ש בא"ר: שתא - ר"ל מן ברא עד סוף הפסוק הוא ששה תיבות נגד ו"ק שהן ששה המלכים הראשונים. והן נגד ו' תיקונים מחסד שהן פרטי תיקונין דגלגלתא מחסד עד יסוד וגלגלת כוללן כמ"ש למטה: בראשית ברא שית עלייהו הוא בינה שהיא ברא כל השש קצוות וכמ"ש בתז"ח דף ע"ב ע"ג בראשית ברא שית כו' מאי שית אלין שית סטרין כו' בגינה אתמר מי ברא אלה כו' והאי משכן עילאה דעלייהו אתקרי מי הה"ד מי ברא אלה והאי מי איהו בינה כו'. והיא עלייהו שמתפשטת בהן: ולכן נחשבת בכלל היכלין כמ"ש בזוהר בראשית ופקודי ע"ש. וכמ"ש בתקונים

6

תי"א בראשית ברא שית ומאי ניהו שית היכלין כו' אימא עילאה עלייהו דאיהי היכלא שביעאה. והתפשטות דידה הוא מלך הראשון שבמעיה גנוז בוצינא דקרדינותא כמ"ש בא"ר דף קל"ה וימלוך באדום רזא חדא הוא אתר דכל דינין מתקטרן תמן ותליין מתמן. ולכן היא ג"כ בכלל התיקונים כמש"ל וממנה ראשית הגילוי בבחינת התפשטותה למטה והיא כתר אל ו"ק וכמ"ש בתז"ח אימא עילאה דאיהי כתר אם כל חי כו'. וכן בתיקוני גלגלתא התחילו התיקונים ממנה שהיא גילוי ז"ת דע"י כנ"ל. והן ז' תיבות דבראשית (עיין לעיל דף ט' ע"ד בסוף הליקוט) וז"ש בראשית כו'. וכן בשבע רקיעין רקיע העליון הוא ערבות בינה כידוע. וכן בארצות ארץ העליון תבל בינה. וכן בז' ימים שבת. וכ"ה בכל ז' השביעי הוא בינה: כלהו לתתא ותליין משבעה דגלגלתא - ר"ל כל השבעה שרמוזין כאן בפסוק אינו רומז על ז' תיקונים עצמן דגלגלתא שאין ע"ק מפורש בקרא כמ"ש בא"ר והאי ע"ק לא אדכר באורייתא כו'

7

ע"ש אלא שקאי על ו"ק ובינה דעלייהו לתתא בז"א ותבונה רק דתלייתן בז' דגלגלתא כמ"ש לעיל האי מתקלא תלי באתר דלא הוה כו' אתתקן ואזדמן בחד גלגלתא כו'. ואמר ותליין כנ"ל דבעתיקא תליין לאו אינון ור"ל לכן התחיל התורה בז' אלו לפי שתלייתם בז' דגלגלתא שהן ראשית האצילות ורומז התורה על תלייתן למעלה שם. ותלייתן הוא ע"י ז' דרדל"א שמתלבש בהם מבינה עד יסוד כנ"ל כסדר מגלגלתא עד פרדשקא וגלגלא כלל כל התיקונים כן בינה כלל כל הו' ספירות: ואע"ג שעמר נקי יוצא על הגלגלת עיקרן במ"ס כמ"ש בא"ר וא"ז רק שמפני שהן אור חוזר יוצאין למעלה לכן חשבן אחר קד"א: דעד יקירו דיקירותא - ר"ל עד דיקנא קדישא שנקרא יקירו דיקירותא כמ"ש בא"ר דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי כו' יקירא דיקירין כו' כנ"ל ור"ל שאמר ז' תיקונין הוא עד תקוני דיקנא ששם עוד י"ג תיקונין והן רמוזין בי"ג תיבות של פסוק שלאחריו מן היתה כמש"ו: ולא הזכיר האזנים בכלל התיקונים (הגהה - לא נזכר בז' תיקונים אזן ופה. לפי

8

שאורות אח"פ הן מאירין לכל דרגא דמהימנותא. אזן נשמה לג"ר. חטם רוח חיים באפיו לז"א. פה לתורה שבע"פ. ולכן סיום ז' תיקונין שהן לז"א כמ"ש בס"ד שתא כו' ותליין כו' הוא החטם וי"ג תקונים שהוא לנוקבא הסיום הוא הפה. וכן האזן הוא סיום לשערות הראש. והן אורות של ג' רישין. וכן הן מקור לג"ר שעד סיום אורות אזן הוא א"א ועד סיום של חטם עד טבורא דלבא אבא ועד סיום של פה עד טיבורא הוא אמא ומ"מ הן שורש כל מהימנותא כו'. ע"כ. וע' לקמן ד"ה היתה תהו שכתב ג"כ זה הטעם. ועיין בהג"ה שם שכתב שני הטעמים): לפי שאזנים תיקונם למשמע טב וביש ולהבחין בין מתיקו למרירו כמ"ש לקמן פ"ב ובא"ר דף קל"ח ע"א בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחי כו' ואתצריף בההוא נטיפא בין טב ובין ביש תאנא בצניעותא דספרא משום דאודנא דא אבחין בין טב ובין ביש כך כלא דבז"א אית סטרא דטב וביש ימינא ושמאלא רחמי ודינא כו' וכן בא"ז דף רצ"ה ע"ב וקלא עייל כו'

9

ואתבחין בין טב לביש כו' וע"ד יטעם ויתבחן בין מתיקו למרירו וכל זה הוא בז"א משא"כ בע"ק (עיין לקמן בפ"ב ד"ה דרגא הענין יותר מבואר) ולכן לא הזכירו לא כאן ולא בא"ר ובא"ז רק אצל ז"א. ולא שאין בע"ק דהא אמר לקמן פ"ב דיקנא כו' מאודנין נפקא וכן אמר בא"ר אלא שאינו מכלל התיקונים שהן גילויין להתפשט למטה והן סתומים שאינן בכלל הגילוי. וכן פה כמ"ש למטה (בד"ה והארץ תניינא) והאודנין הן חכמה דגלגלתא ובו כלולה בינה כידוע שאו"א עילאין נקראין שניהן חכמה ויש"ס ותבונה שניהן נקראין בינה ושם מתחיל התיקונים כנ"ל אבל באו"א עילאין אין תיקון ולכן הן תליין במוחא וסלקין לחד כמ"ש בא"ר שם בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין כו' ואמר בא"ז דף רצ"ד ע"א תרי אודנין למשמע טב וביש ותרווייהו סלקין לחד כו' והוא כנ"ל. ובחו"ב כלול ג"כ דעת וז"ש שם ע"ב האי אודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכלילן אינון מוחי חכמה

10

אתכליל ביה כו' בינה כמה דאת אמר כו' ובהני תליין כלא דעת כד"א כו' ע"ש וכן בפרשת משפטים דף קכ"ב ע"ב אודנין דמלכא כו' נהירו דתרין מוחי ונהירו דאו"א כל אינון דאקרון מוחי דמלכא ומתלהטן כחדא וכד מתלהטן כחדא אקרון אזני ה' כו'. ואעפ"כ שאינן נגלות מ"מ יוצאין מהן תיקוני דיקנא וז"ש בפ"ב מאודנין נפקא ולכן נקרא יקירו דיקירותא סתימא דסתימין והוא לבושי דע"י שא"ס מתלבש בחכמה וברא הכל כנ"ל והן לבושיו ולכן נקרא דיקנא לבושין כנ"ל (בדף ה' ע"ב) ולכן לא אדכר באורייתא כמ"ש בפ"ב. ויש בו שני מזלות בחינת או"א ולכן או"א במזלא אתכלילן ולכן הכל תלוי במזל כמ"ש (תהלים ק"ד) כלם בחכמה עשית וכמ"ש בא"ר דף קל"ד ע"ב וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן בהאי מזלא וכן כלא באודנין תלייא כמ"ש כלא תלייא באודנין כו' הא כלא ביה תליא בהאי אודנא תליין רזין עלאין דלא נפקין לבר והוא דרגא דחכמתא דסתים. ומ"מ אבא כליל

11

באמא וכן הוא באודנא שהוא דרגא דבינה עילאה כמ"ש בא"ר דף קל"ח ע"ב מסט' דחד חללא דמוחא דתליין אודנין ומחמשין תרעין כו'. וכן מזל עליון כלול בתחתון כמ"ש בא"ר וא"ז ע"ש וכן אוירא כלול במ"ס ומשם נפקין האודנין כנ"ל. וכן הדיקנא כמ"ש בא"ז דף רפ"ט ע"ב בהאי מזלא פשיט פשיטותא דקוטרא כו' בג"כ כלא בהאי מזלא תליין כו' ובג"כ כל יקירו דיקירותא בהאי מזלא תליין כו' ע"ש ואמר שם בטש מאן דבטש בהאי מוחא ואתנהיר ותליא ממזלא יקירא כו' אתנהירו ג' רישין עילאין תרין רישין וחד דכליל לון ובמזלא תליין ואתכלילן ביה מכאן שארי לאתגליא יקירו דדיקנא דאיהי מזלא סתימאה כו'. וז"ש שם דף רצ"א ע"א אב ואם כלילן ומתחברן דא בדא ואבא טמיר יתיר כו' ותליא במזלא קדישא יקירו דכל יקירין ואמר שם בדף רצ"ב ע"א אב ואם מהאי מוחא נפקו וביה תליין וביה אחידן ז"א בע"ק תלייא ואחיד. והוא כי ז"א נפיק מז' תיקונין של גלגלתא שהוא רישא

12

שנקרא ע"ק ואו"א ממזלא דנפיק ממ"ס ולכן נקרא דיקנא יקירו דיקירותא כנ"ל והוא בגדי כה"ג כמ"ש בא"ר שהוא אבא עילאה ובו נגיד משח רבות קודשא. והכל לפי שהוא בחינת חכמה ובו י"ג תקונין דנפיק ממ"ס שבו מתפרש ג"פ ד' כמ"ש בא"ז (רפ"ח ב'). ומ"מ כל התיקונין יוצאין ע"י מ"ס כמ"ש בא"ז רק שז' תיקונין יוצאין ע"י הגלגלת והן סתומין ודיקנא יוצא ע"י נקבים פתוחים. ולבחינת הכתר אין מקום כלל בגלגלת כי הוא אין ושירותא מחכמה: והארץ תניינא לאו בחושבן והא אתמר - ר"ל תיבת והארץ של פסוק והארץ היתה אינו נמנה במנין תיבות של פסוק בראשית להיות ג"כ בכלל התיקונים וכ"ש שאינו נחשב במנין התיבות של פסוק והארץ כו' שהוא תיקוני דיקנא שאינו מהם והענין כי הארץ ראשון של בראשית הוא נגד יסוד של ז"א ובו נכלל עטרת שהוא מלכות דז"א ועדיין מלכות העיקרית אינה נזכרת ולה ג"כ צריך שורש למעלה והוא פה דא"א וז"ש בתחלת תקונין פה מלכות ותורה שבע"פ

13

קרינן לה. והיא נוק' פרצוף בפ"ע כמו כל מלכות פרטי כמ"ש בתז"ח דף פ"ה ע"ב עילת העילת אמר לכתר נעשה אדם אדם יהא רישא ממך הה"ד ראשך עליך ככרמל רישא הא חד ומצחא דיליה כו' וחוטמא הא תשע נעשה אדם הא פומא כללא דכלא כו' דההוא אדם קדמון בנה עולמות ומחריבן בגין דעילת העילת לא הוה משתתף תמן בגין דעד השתא לא הוה שלים בנוקבא דיליה ובג"כ אמר נעשה אדם דאיהי נוק' ואשתתף תמן כו' ע"ש. והיא אינה מהמנין של המלכים כמש"ל ומלכין קדמאין מיתו וארעא אתבטלת והוא והארץ שאמורה כאן היתה תהו. והיא אינה בכלל התיקון לפי שהתיקון הוא שיצאו בסוד נוק' בחינת מלכות שהיא נוק' והיא דינין אח"כ נתקנו ויצאו בבחינת ו"ק בחינת חסד ונתקנו בבחינת דכורא כמ"ש בא"ר וא"ז משא"כ במלכות שהיא נשארה בחינת נוק' והיא מקבלת אפילו לאחר התיקון עטרא דגבורה לבד ותיקונה הוא לאכללא ולאתבסמא עם ו"ק בחינת חסד כמ"ש בא"ר דף קמ"ב ע"א אתפשט סטר

14

גבורה כו' לאצנעא אתר לההוא אמה דאקרי חסד בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן והאי חסד כו' ובג"כ בכלהו כתרים עד לא זמין תקונוי דמלכא כו' לאתקיימא ההוא נוק' לאתבסמא ולא אתקיימו עד דנחית חסד עילאה ואתקיימו ואתבסמו תקוני נוק' בהאי אמה דאקרי חסד כו' ושם אשתו מהיטבאל בכאן אתבסמו דא בדא כו' בת מטרד תקונין דמסטר גבורה. ראה שהיא נשארה בסט' דגבורה ואתבסמותא דילה בזיווגא דדכר שאז נותן לה חסדים כידוע לכן היא אינה בכלל התיקון רק שיצאה מן הקליפות. וכן הפה אינו בכלל התיקון כמ"ש בא"ר דף קל"ד ע"א דתאנא מהאי פומא קדישא כו' דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא כו' ולכן לא הזכירו לא כאן ולא בא"ר ובא"ז לא בא"א ולא בז"א מכלל התיקונין כי התיקון אינו רק במלכין דמיתו והיא אינה מהם כמ"ש לעיל וארעא אתבטלת: וז"ש והא אתמר ר"ל שהיא לאו בחושבן המלכים ותיקונם והיא נשארה בבחינת נקודה אחת כמו

15

מקודם ועלה נאמר פסוק והארץ היתה כמש"ו שהיא פרצוף בפ"ע ועלה נאמר היתה כו' כמ"ש והולך: ומההיא דאתלטיא נפקא דכתיב מן האדמה אשר אררה ה' - ר"ל שהתיקון היה שיצאו אורות חדשים מסט' דו"ק מסט' דחסד כנ"ל אבל היא לא נפקא אלא האורות שהיו לה בתחלה בסט' דנוקבא בחינת הגבורות כנ"ל והוא האורות שהיו בקליפות דאתבטלא ויצאו עכשיו וכל התקונין הן בסט' דדכורא כנ"ל והן אורות חדשים. וז"ש ומההיא דאתלטיא נפקא שהיא אין לה אורות חדשים להיות בכלל התיקון רק אותן אשר יצאו מן הקליפות שהן אחד עשר קליפות שנעשו בעולם התהו אחד עשר ארורי' מן ו"ה של השם ו' נתקן בו' תיקונים ו ה' יצאה מן הארורים ואתחבר בוא"ו ואין לה תיקון בפ"ע רק דאתבסמת בדכורא כנ"ל. וז"ש בזוהר דלית לה מגרמה כלום. ולכן בעת הפגם ופירוד ח"ו חוזרת לקליפות ח"ו שאין לה תיקון רק באתדבקא בדכורא כנ"ל. ולכן בחטא אדה"ר נאמר ארורה האדמה בעבורך שירדה ח"ו לקליפות

16

וזהו ט' קללות של אדמה נגד ט"ס שלה שירדו כידוע והוא שם ב"ן דיל' כידוע. עד שבא נח שהוא דרגא דצדיק כמ"ש כי אותך ראיתי צדיק כו' כמ"ש נייחא לעילא נייחא לתתא ואתבסמותא שלה הוא בצדיק כמ"ש בא"ר שם כנ"ל ותיקן אותה ולכן נקרא איש האדמה והוא נקרא זה כידוע כמ"ש וזה לך האות וז"ש זה ינחמנו כו' מן האדמה אשר אררה ה' וז"ש כאן מן האדמה כו'. ואמר מן האדמה דכל הדינין נפקין כמ"ש בא"ר דף קל"ה ע"א אשר מלכו בארץ אדום בארץ אדום באתר דכל דינין מתקיימין תמן וכלהו לא אתקיימו כו' וימלוך באדום רזא חדא הוא אתר דכל דינין כו'. ולפי שהיא נוק' אמר אדמה כידוע: היתה וגו' תליסר תליין בתליסר דיקירו דיקירותא - ר"ל שלשה עשר תיבות אלו הן י"ג תליין בי"ג תיקוני דיקנא. והן תיקונין של נוק' שהיא והארץ תניינא של הפסוק ההיא כמ"ש למטה ואתחריב כלא בתריסר שעתי דכתיב היתה כו' ר"ל הן י"ב שעות של הנוק שנקראת שעה ובה י"ב שעות י"ב שבטים דנוק' י"ב בקר כידוע. ולכן תיקון הי"ב הוא תיקון הפה

17

ובו נכללו כל הי"ב תיקונים כמ"ש בא"ר דף קל"ד ע"ב ודא הוא תיקונא קדישא עילאה דתריסר דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא וי"ב תחומין לתתא י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא הה"ד אשר נשבעת לאבותינו. והוא הארץ קדישא אשר נשבע לאבותינו כמ"ש (דברים כ"ז) אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו כו' וכן בהרבה מקומות וז' תיקונים של הפסוק הראשון שהן ז' דגלגלתא שהוא חכמה דא"א הן שורש לז"א וי"ג דמ"ס הן שורש לנוק' (הגהה - כבר כ' שז' תיקונים הוא מן הגלגלתא והן דדכורא וי"ג תיקונים הן ממ"ס והן דנוק' וכ"ה כל ז' וי"ג. והתחלתן באזן ומסתיימין בפה שמזל י"ג הוא כללן ואזן הוא בקיעת המ"ס דמשם אתבחין במוחא כו' והאזן ופה הן נוקבין ההין שבשם והעיינין והחטם שבז' תיקונים הם דכורין י"ו שבשם. ולכן לא נזכר האזן והפה בתיקונין וגם אין מעשה ודיבור והתעוררות מגיע לשם כמ"ש ה' ילחם לכם כו'. ע"כ): כי היא בינה דא"א. וידוע שאזן חטם

18

פה הן שורש לבינה זו"נ לכן אוזן אין בו תיקון שבינה אינה נגלית וכן פה אינה בתיקון רק ז' תיקונים שסיומן בחטם כנ"ל לז"א הארץ נוק' והן י"ב שעות של הנוק' דאתחריבו