{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-17","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":17,"title":"פרק ג","hebrewTitle":"פרק ג","segments":[{"index":1,"he":"פרק ג \nתשעה עד יקירא - ר\"ל מי\"ג תקוני דיקנא של ע\"ק אתמסרו לדיקנא דז\"א רק ט' תיקונים \nכנ\"ל. ואמר כל מה כו' ר\"ל אע\"פ שהזכיר שלמה תקוני ז\"א ראשו כתם פז כו' ולא זכר \nתקוני דיקנא הוא מפני גודל מעלתו. וכן ע\"ק לא אדכר מפני זה הטעם. ואמר כ\"ז כאן \nולמעלה (ריש פרק ב') אמר בקוצר דיקנא לא אדכר כו' דלעיל כל תקוני דע\"ק לא אדכר אלא \nדאמר לעיל הלא אף בז\"א לא אדכר דיקנא וכאן הוא מקומו. וכמ\"ש בא\"ר דף קל\"ט ע\"א תאנא \nכד נחית מן דיקנא עד בתשעה תקונים ובא\"ז דף רצ\"ה ע\"א שערין אוכמין עד בט' תקונים \nאשתכח ושם הא כל תקונין דדיקנא כו' ובפרשת משפטים דף קכ\"ב ע\"ב דיקנא דמלכא עד יעיר \nקנאה וגו' ואמר יקירין כנ\"ל וז\"ש בא\"ר דף קל\"ה ע\"ב כד סליק ברעותא דרישא חוורא \nלמעבד יקרא ליקריה והוא דיקנא דז\"א לבוש של ע\"ק: \nנימין על נימין עד דפומא - עכשיו מפרש כל הט' תקונים. וזהו תיקון (א') כמ\"ש בא\"ר דף \nקל\"ט ע\"א תקונא קדמאה עד דפומא ושם בדף ק\"מ תקונא קדמאה מתתקן עד וגו' בז\"א אתמר: \n"},{"index":2,"he":"מרישא עד אשתכח - הוא תיקון (ב'). וכאן תיקון זה כולל שלשה תיקונים של ע\"ק שסובב גם \nהשפה תחתונה וגם ארחא שבשפה התחתונה שאין ארחא מפסיק בשפה התחתונה בז\"א ואין נמצא \nכלל רושם של ארחא כמ\"ש בא\"ר שם תקונא תניינא עד שפירא ושם תקונא תניינא עד נהירו \nאנפיה. וז\"ש מרישא האי ר\"ל מראש השפה העליונה לרישא אחרא הוא ראש השפה התחתונה ר\"ל \nימין שבשני השפתים שהן נקראין ראש השפתים. ואמר אשתכח שהוא נמצא בכל השפתים שכל \nהשפתים מלאין שערות ואף ארחא העליונה שהוא תיקון בפ\"ע כמ\"ש והולך מ\"מ מליא שערות \nכמש\"ו: \nמתחות עד אתחזיא - הוא תיקון (ג') כמ\"ש שם תקונא תליתאה עד ההוא ארחא ושם ותאנא \nנושא עון אקרי עד בטש בידיה בהאי ארחא. וז\"ש מליא ר\"ל מלא שערות. ואמר דלא אתחזיא \nשאין נראה למטה תחת השפתים כנ\"ל: \nעלעין עד ומהאי גיסא הוא תיקון (ד') ור\"ל הצלעות מכוסין בשערות כמ\"ש שם ותאנא האי \nדיקנא עד בחור כארזים. תקונא רביעאה עד דבוסמא ושם תקונא רביעאה עד במתקלא חד \n"},{"index":3,"he":"סלקין. ואמר מהאי כו' של\"ת צד א' לחוד דכתיב כערוגת הבושם וכמ\"ש בא\"ר שם מאי \nתקרובתא כו': \nבהו עד כוורדא - הוא תיקון (ה'). והן סומקין כמ\"ש (שיר ה') דודי צח ואדום שהן הפנים \nשאין נראין מכל הפנים אלא הני תפוחין כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א לא אתחזי מכל אנפי כו' \nכנ\"ל וכמ\"ש שם דף קל\"ט תקונא חמישאה עד מתמן ובדף קמ\"א ע\"א תקונא חמישאה עד חסדי \nעולם ובא\"ז דף רצ\"ה ע\"א אנפוי כתרין תקרובין עד בההוא גוונין. ואע\"ג דשם מ' דהן תרי \nגוונין דאו\"א מ\"מ אבא טמיר יתיר ונכלל באימא והיא מתלבשת בז\"א כידוע וכן תיקוני \nדיקנא אמר שם ובא\"ר נפיק ההוא ניצוצא כו': \nבחד עד חדווי - הוא תיקון (ו'). וכאן הוא רק עד החזה משא\"כ בע\"ק וכמ\"ש שם תקונא \nשתיתאה עד טיבורא ושם תקונא שתיתאה עד זקנך כתיב. וכולם בחוט א' וז\"ש בחד חוטא כו': \n\n"},{"index":4,"he":"שפוון עד אתפנון - הוא תיקון (ז') כמ\"ש שם דף קל\"ט תקונא שביעאה עד סחור ליה ושם דף \nקמ\"א תקונא שביעאה עד דפומא ואתפני מכל סטרוי ובא\"ז דף רצ\"ה ע\"ב אלין שערין לא \nחפיין על שפוון ושפוון כלהו כו' ע\"ש ובפרשת משפטים שם שפוון כו': \nזעיעין עד קדלא - הוא תיקון (ח') ר\"ל שמכסין שערות קטנות תחת הזקן את הצואר וכמ\"ש \nשם תקונא תמינאה עד מכל סטרוי ושם תקונא תמינאה עד מאינון גבוראן: \nרברבין עד בשקולא - הוא תיקון (ט') כמ\"ש שם תקונא תשיעאה עד דדיקנא עלאה דז\"א ושם \nתקונא תשיעאה דאתמשכן עד וגבורתא ורחמי ע\"כ ט' תקונין דז\"א: והן כסדר י\"ג תקונין \nדע\"ק רק שתיקון ד' ה' נכלל כאן בתיקון ב'. ותיקון י\"ג ותיקון ט' נכלל בתיקון ט' \nדכאן ותיקון י' ותיקון י\"א נכלל בתיקון ח' דכאן. ר\"ל שתיקון ב'ד'ה' הוא כאן תיקון \nא' וכן תיקון ט' וי\"ג הוא תיקון א' וכן תיקון י' וי\"א הוא תיקון א'. והן כאן כולן \nכסדר כמו שם חוץ מתיקון ז' וח' שהן היפוך משם. רק ששם שערות כתלג חוור וכאן אוכמין. \n"},{"index":5,"he":"וכן בתיקונים עצמן כמה שינויים בכל תיקון ותיקון בתיקון א' נימין על נימין בשני \nכולל ג' תיקונים. וארחא דלתתא אין כאן כלל בשלישי מליא שערות תקיפין וכן בכל \nהתיקונים שערות תקיפין כאן משל ע\"ק כמ\"ש בא\"ר דף ק\"מ ע\"א ותאנא הני שערי דדיקנא \nתקיפין כו' ע\"ש. ברביעי לא חפי רק עלעין ולא עד ארחא כמו בע\"ק. בחמשי תפוחין סומקין \nובע\"ק חוורין. בששי נחית עד חדווי לבד. בשביעי שפוון סומקין. בשמיני זעירין חפיין \nוכוללין שני תקונין דע\"ק. בתשיעי רברבין וזעירין ונחתין בשיקולא ונחתין עד חדווי עד \nתיקון ששי וכולל ג\"כ שני תקונין דע\"ק: \nבאלין עד דאשתכח - ר\"ל מאן דזכי לאלו תקונין נקרא גבור תקיף כמ\"ש בא\"ר שם דף קל\"ט \nע\"א ט' תקונין אלין אשתכחו עד גבורה תקיפא. וצ\"ל כאן גבור תקיף ע\"ש: \nכתיב מן עד עלוי - ר\"ל דממן המצר עד התחלת הפסוק כל גוים הן ט' תקונין דדיקנא דז\"א \nולאלין אצטריך דוד להכניע כל הגוים בכל המלחמות שלכן היה אדמוני. ולכן אמר אח\"כ כל \n"},{"index":6,"he":"גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם והוא ט' תיקונין אלו וכמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ה ע\"א ועל האי \nתאיב דוד כו' ושם וכל הני תקונין דבדיקנא יקירא דז\"א עד מאן דאגליש ושם כד שריין \nשערי לאתערא אתחזי כגיבר כו'. וחמשה פסוקים כל פסוק ב' תקונים חוץ פסוק ה' לי \nבעוזרי שהוא תיקון א' וכמ\"ש בא\"ר (קל\"ט ב') שתא שמות וג\"פ אדם והאתנחתא חולק הפסוק \nלשנים חוץ פסוק הנ\"ל כמ\"ש שם ע\"ב קם ר\"א פתח ואמר עד יקרא דדיקנא דא. וז\"ש לאסחרא \nולאגנא בשביל גוים שסבבוהו כמ\"ש כל גוים סבבוני כו': \nותוצא הארץ עד אלקים ר\"ל ט' תקונין אלו מתחלה תדשא ואח\"כ ויהי כן עכשיו ותוצא הארץ \nשמא אתנטע כנ\"ל (הגהה - נכתב בצדה. כי אלו התקונין כלן מע\"ק ואימא במזלא תליא וכן \nאבא כמ\"ש בא\"ז כנ\"ל ונכללו כל התקונין באמא כמ\"ש לעיל פ\"ב כד מטי ירחא שביעאה כו' \nומשם נתעברה בי\"ג תקונין ומורית לז\"א כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ה ע\"א דתקונא קדמאה נפק ההוא \nניצוצא בוצינא דקרדינותא עד דוד מלכא כמה דאוקימנא ואוירא דכיא הוא אבא וניצוצא היא \n"},{"index":7,"he":"אמא כמש\"ל): וכן כל התיקונין וספירות דז\"א כן רק שט' תקונין דדיקנא הוא כלל הז\"א \nוכן הוא בכל פרצוף בא\"א הדיקנא עד טיבורו והוא עיקר פרצוף ושם או\"א ובמזלא אתכלילן \nכמש\"ל (ד' כא ע\"ב) וכן דיקנא דז\"א ט' תקונין כוללין ט' ספירות שלו כמ\"ש בפרשת \nמשפטים דף קכ\"ב ע\"ב דיקנא דמלכא כו' כמש\"ל וט\"ס שלו עיקרן הן שיתא ועם המוחין הן \nתשעה וכן הוא בדיקנא דז\"א הן שיתא וט' עם מוחין ולכן הוא ו\"פ ה' וג\"פ אדם. וכנגד \nדעת הוא נדיבים לשון רבים נגד חו\"ג בדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים (משלי כ\"ד) \nוזהו נדיבים. ולכן כלל הדיקנא נכלל בתיקון האחרון שנקרא תפארת והוא מתפשט נגד תפארת \nוממקום שנסתיים הדיקנא משם מתחיל הנוקבא פרצוף אחר כמו בע\"ק מתחיל פרצוף אחר ז\"א כי \nאו\"א אין נחשבין לפרצוף אחר כי במזלא נכללין כמש\"ל. וכן כאן בתיקון האחרון שנקרא \nתפארת כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"א ותאנא האי תפארת לא אוקימנא כו' ושם וע\"ד כתיב תפארת \n"},{"index":8,"he":"כו' ושם ע\"ב ושארי מאחורוי מחדוי מבין תרין דרועין כו' עד תאנא אתתקן דכורא ובא\"ז \nדף רצ\"ה ע\"א שתא אינון ט' אקרון עד וקיומא לא מתקיימין. ואמר שם דשתא תקונין הן ו\"ק \nמחסד ושלשה הן מוחין ביקירו דדיקנא יתיר מכלהו. ואמר אשתכחו שתא רבוון דתליין בהו \nוכן בתפארת דגופא כמ\"ש שם בא\"ר כנ\"ל. וכמו תפארת דדיקנא כולל כל השתא ותשעה דדיקנא \nכן תפארת דגופא כידוע. וכן בכל שאר פרטים הדיקנא הוא הגוף ובדיקנא תליא גופא כמ\"ש \nבא\"ר דף קל\"ט ע\"ב גופא אזיל בתר דיקנא כו'. וכן תפארת דגופא הוא נגד תפארת דדיקנא \nומשם ואילך הוא מעוי ובדעת אתתקן כמ\"ש בפרשת משפטים דף קכ\"ג ע\"א גופא דמלכא \nאתפשטותא דתפארת כו' מעוי בדעת אתתקן עייל ברישא כו' ולכן שם מתחלת הנוקבא ממקום \nהתחלת הדעת ששם חו\"ג זו\"נ: ואמר תשעה אלין אתעקרו כו' שבתחלה ביציאתו מאימא אימא \nרביעא עליו בסוד קטן שצריך לאמו עד בן שש להגדיל ו\"ק שלו ואח\"כ מתעקר משם ונשתל \n"},{"index":9,"he":"בע\"ק כמ\"ש בפרשת בראשית דף ל\"ז ע\"א ת\"ח כלהו נטיען הוו סתימין רשימין דקיקין באתרא \nחד לבתר עקרן קב\"ה ואשתיל לון באתר אחרא. והוא בתחלה בבטן אמו בסוד ו' שבתוך ה' \nכמ\"ש לקמן פ\"ד ה' ד' הות בקדמיתא ומדאתעברת ביה בגוה אפיקת ו' ושם הוא בשמא שלים \nהוי\"ה אלקים כמש\"ל שלכן נקרא בינה ה' אלקים באותיותיו ובנקודותיו ואח\"כ עקרן מבטנה \nואשתיל לון בע\"ק ששם שמא שלים כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב וכתיב וייצר ה' אלקים את האדם \nבתרין יודין עד בדיוקנא עלאה ובדף קל\"ט ע\"ב דכתיב וייצר כו': \nוענין שמא שלים הוי\"ה אלקים כי רחמים בלבד אינן שלים וכן דין בלבד ולכן יעקב נקרא \nאיש תם שכולל חו\"ג כמ\"ש בפרשת תרומה דף קס\"ט ע\"ב דתנינן מאי איש תם כתרגומו שלים \nכו' עד ואשלים להאי ולהאי ע\"ש. וכן אברהם לא נקרא שלם עד שעקד את יצחק שנכלל חסד עם \nגבורה כידוע וכמ\"ש בא\"ר דף קל\"ח ע\"א אברהם אברהם בתרא שלים קדמאה לא שלים כו'. \nותקונוי דע\"ק הן רחמים גדולים ותקונא דז\"א הן גבורות וכשנשתל ז\"א בע\"ק נקרא שמא \n"},{"index":10,"he":"שלים. וכן בבינה כי היא רחמים והיא נכללת במזלא בע\"ק אלא שאין שלים כמו בע\"ק שם הוא \nשלים ממש: והכל תלוי בדיקנא כי בז\"א הן להלחם ולנצח כנ\"ל ובע\"ק לרחם וכמ\"ש (מכילתא) \nשנראה על הים כבחור שנאמר ה' איש מלחמה והוא בז\"א כמש\"ל ובסיני כזקן יושב בישיבה \nוהוא בע\"ק כמ\"ש שאין לך נאה בישיבה אלא זקן ובמלחמה כו' וכל הכח תלוי בדיקנא דז\"א \nוכל הרחמים בדיקנא דע\"ק כמש\"ל. וז\"ש (משלי כ') תפארת בחורים כחם שנקרא דיקנא דז\"א \nתפארת וכן ז\"א נקרא תפארת ונקרא בחור כמ\"ש (שיר ה') בחור כארזים כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א \nע\"א וע\"ד כתיב תפארת כו' ע\"ש. והדר זקנים שיבה והוא בע\"ק מפני שיבה תקום והדרת כו' \nוהן לבושין הוד והדר לבושו והדר זקנים כי הא דר\"י קארי למאני מכבדותא (שבת קי\"ג) \nואת יקר תפארת גדולתו מלמד שלבש בגדי כהונה (מגילה י\"ב א') כמש\"ל (פ\"א ד' ה') שהן \nדיקנא והוא תפארת כנ\"ל ויקר כמש\"ל לבושין דיקר וכמ\"ש בא\"ר דף קל\"ט ע\"א והאי דיקנא \n"},{"index":11,"he":"שלימותא דפרצופא ושפירותא בז\"א ר\"ל שלימותא שלכן נקרא יעקב איש תם כנ\"ל שם מלא \nושפירותא כמש\"ל שנקרא תפארת והוא שפירותא של הפרצוף כמ\"ש (שבת קנ\"ג) הדרת פנים זקן \nוהדרת פני זקן כמ\"ש לעיל. והכלל שכל הפרצוף נקרא ע\"ש הדיקנא לכן ע\"ק נקרא עתיקא \nשהוא שיבה עתיק יומין וז\"א נקרא תפארת ע\"ש תפארת של דיקנא: \nתקונין עד ואקרי רב חסד - אלו שני תיבות איה\"י תת\"אה מיותר. ואמר תקונין דדיקנא \nבתליסר אשתכחין דהיא עלאה ר\"ל תקונין שהן תמיד בי\"ג תקונין והוא דיקנא עלאה דע\"ק. \nבתתאה בתשעה אתחזון ר\"ל בדיקנא תתאה דהוא דיקנא דז\"א שהן תשעה תקונין ונראין י\"ג \nתקונין דע\"ק ונהירין בט' דז\"א: כ\"ב אתוון אתגליפו בגווניהון ר\"ל כנגדן כ\"ב אותיות \nשבתורה ט' וי\"ג הן כ\"ב תקונין בז\"א וכנגדן כ\"ב אותיות התורה שהן בז\"א כידוע כמ\"ש \nבא\"ר דף קל\"ט ע\"א והאי דיקנא שלימותא דפרצופא עד עשרין ותרין אתוון דאורייתא קדישא \nובדף קל\"ב ותניא עד כמה זהירין אלין תיקוני דדיקנא עד בחושבנא דאלין תליסר אשתכח. \n"},{"index":12,"he":"ובפרשת נשא דף קמ\"ו ע\"ב ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן עד לקבל כ\"ב אתוון מכילן דרחמי \nדכליל כלא ע\"ש. ובא\"ז דף רצ\"ה ע\"א באלין תקרובין דבוסמא שארי דיקנא לאתחזאה עד בך \nיברך ישראל. וזהו שם של כ\"ב בז\"א כידוע בת\"ת והן כ\"ב תקונים דדיקנא שלו שהוא בתפארת \nכנ\"ל. והן יוצאין מברכת כהנים כידוע. והן י\"ג יודי\"ן שם בכל תיבה יו\"ד עד וישם י\"ג \nתיבות ותשעה ווי\"ן וידוע שע\"ק נקרא יו\"ד וז\"א ו' שלכן נגד י\"ג תקונין הן יודי\"ן \nונגד ט' תקונין דז\"א הן ווי\"ן. וכן השם כ\"ב נחלק לט' וי\"ג ב' שמות הראשונים ט' \nאותיות וב' האחרונים י\"ג. וכן כד נהיר ע\"ק בז\"א נקרא ז\"א ג\"כ יו\"ד בסוד יהי כמש\"ל \nפ\"ב וזהו יודי\"ן וווי\"ן. ולכן הן ששה ווי\"ן וג' ווי\"ן בג' שמות כמש\"ל דט' תקונין \nדז\"א ששה הן אלא עם ג' מוחין הן תשעה וידוע שהמוחין דז\"א נקראים הוי\"ה שז\"א עצמו \nנקרא אלקים וע\"י המוחין נקרא ז\"א הוי\"ה כידוע ולכן הן ג' ווי\"ן בג' הויו\"ת. וכן הן \n"},{"index":13,"he":"שם ג' יודי\"ן כנגד י\"ג תקונים דע\"ק שהן ע\"ס דע\"ק וג\"ס דרדל\"א נגד ג' יודין דהויו\"ת: \nוהתקונין עלאין דע\"ק הן דמיכה (בסופו) מי אל כמוך כו'. וט' דז\"א הן מן המצר קראתי \nיה. ונגידו דרבות קודשא דע\"ק בט' דז\"א הן ט' דשלח לך ה' ארך אפים כו'. ונהירו דנהיר \nי\"ג תקונין דע\"ק בז\"א ונהירין בו ג\"כ י\"ג תקונים כנ\"ל י\"ג דכי תשא ה' ה' אל רחום \nוחנון כו' ולכן הן ב\"פ ה' ה' כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ח ע\"ב ובכל זמנא דישתכח ה' ה' ביו\"ד \nה' תרי זמני או בא\"ד וי\"ה חד לז\"א וחד לעתיקא דעתיקין כו' ה' ה' כלא הוא בכללא \nוההוא זמנא אקרי רחמים בכלא. וכמ\"ש שם דף קל\"א ע\"ב דתניא תליסר מכילן דרחמי מע\"ק מי \nאל כמוך כו' עד דשבחא דע\"י מסדר נביאה ושם בדף קל\"ג ע\"ב הה\"ד ישוב ירחמנו ובהאי \nדלתתא הוא אמת ובדף קל\"ח ע\"א אוף הכי ה' ה' פסיק טעמא עד מכילן דרחמי לתתא ובדף ק\"מ \nע\"א כד אתגלי דיקנא קדישא חוורא כל הני עד והשתא לא אמר משה ואמת. ובא\"ז דף רצ\"ה הא \n"},{"index":14,"he":"כל תקונין אוקימנא דכלהו מתקונין דדיקנא ע\"ק כו' ושם וכד אצטריך עלמא לרחמי אתגליא \nמזלא עתיקא עד על הזקן זקן אהרן: \nוט' תקונין שבפרשת שלח לך הן ארך (א). אפים (ב). ורב (ג). חסד (ד). נשא עון (ה). \nופשע (ו). ונקה (ז). לא ינקה (ח). פקד עון אבות כו' עד סוף הפסוק (ט). ואע\"פ שבפרשת \nתשא בי\"ג תקונין לא נמנו לא ינקה פקד כו' שם דנהרין י\"ג דע\"ק בז\"א וכלם מתהדר \nלרחמים ואלו שנים האחרונים דין בהם ג\"כ: \nואמר על האי חלמא דאחיד כו' ר\"ל בשביל כך שאמרנו דתליסר תקונין עלאין נהירין בתתאין \nואז מתהדרן כלהו לרחמין ותברין כל גז\"ד כמ\"ש בא\"ר דף קל\"א ע\"ב ואינון תליסר תקונין \nדדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין לתברא ולאכפייא כל גז\"ד כו' ולכן מי שרואה כן \nבחלום אז מובטח דשלים במאריה כו'. ותקונין דז\"א הן לאכנעה שנאין ולכן שנאין תחותיה \nיכנעון כמ\"ש שם דף קל\"ט ע\"ב ותאנא בצניעותא דספרא כל מאן דחמי עד דמצערן ליה ושם \n"},{"index":15,"he":"ע\"א ובשלימו' תקונא דדיקנא דא עד גבורה תקיפא ואמר כ\"ש דיקנא עלאה דנהירא בתתאה ר\"ל \nזהו כ\"ש מהנ\"ל ואמר דעלאה רב חסד אקרי בזעירא חסד סתם כד אצטריך נהירו אנהיר ואקרי \nרב חסד - ר\"ל דיקנא דע\"ק נקרא רב חסד ודיקנא דז\"א נקרא חסד סתם וכד אצטריך עלמא \nלרחמי דאז נהיר תקונין דע\"ק בז\"א כמ\"ש בא\"ז שם וכד אצטריך עלמא לרחמי אתגליא מזלא \nעתיקא וכל הני תקונין דבדיקנא יקירא דבז\"א כלהו רחמי משתכחו כו' אז נקרא רב חסד \nכמ\"ש בא\"ר דף ק\"מ ע\"ב ובס\"ד קרי ביה בחסד קדמאה דע\"י רב חסד ובז\"א חסד סתם עד לכלהו \nבוציני. והענין כי בי\"ג תקונין דנהרין מע\"ק לז\"א ורב חסד הוא תיקון אחד וכאן הוא \nורב תיקון א' שהוא גדול אדונינו ורב כח וחסד תיקון אחד והוא חסד סתם וז\"ש בא\"ר שם \nדף קל\"ג ע\"ב דתנינן אית חסד ואית חסד עד דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי ור\"ל כי תיקון \nששי דחפי בתקרובתא דבוסמא הוא בלתתא ורב חסד ובע\"ק כי חפץ חסד הוא והוא ג\"כ רב חסד \n"},{"index":16,"he":"ובט' תקונין דז\"א הוא תיקון רביעי כמש\"ל והוא חסד סתם. וז\"ש דעלאה רב חסד כי חפץ \nחסד הוא זהו רב חסד שאפילו בז\"א הוא רב חסד זה התיקון כי חפץ חסד הוא יותר ויותר רב \nחסד. ודז\"א חסד סתם כנ\"ל וכד אצטריך כו' אקרי רב חסד די\"ג דע\"ק נהרין בז\"א ואז נקרא \nבתיקונין דפרשת תשא ואז אקרי רב: \nוע\"כ פי' ב' פסוקים של תדשא הארץ ותוצא הארץ שהן ט' תיקונין דז\"א זה בעיבור וזה \nבלידה כנ\"ל. והן בפסוק ראשון. דשא (א). עשב (ב). מזריע (ג). זרע (ד). עץ פרי (ה). \nעשה פרי (ו). למינו (ז). אשר זרעו בו (ח). למינהו (ט). ואין חילוק בין אלו שני \nהפסוקים אלא שבמקום שנאמר שם ע\"ל האר\"ץ נאמר כאן למינה\"ו. ועוד למינהו הראשון נאמר \nבפסוק הראשון אחר עץ פרי עשה פרי ושם נאמר למינ\"ו בלא ה\"א: והענין כי למינהו נאמר \nבמקום גילוי הדעת כי כל התיקונין הוא להזריע זרע לעשות פרי כמ\"ש באלו הפסוקים כי \nהסריס אין לו זקן וזקן הוא סימני גדלות כידוע והוא הדעת כידוע בסוד ידע את חוה אשתו \n"},{"index":17,"he":"וידע את אשתו כי הזרע הוא חו\"ג מיין דכורין ומ\"נ הן חו\"ג. ולכן אל אחר שאין לו דעת \nאסתרס כידוע בסוד גם בלא דעת נפש לא טוב (משלי י\"ט). ודעת כולל חו\"ג זו\"נ שלכן \nבסיום הדיקנא שם אתפשט נוקבא כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב כמש\"ל (בד\"ה ותוצא הארץ). לכן \nכל מקום של גילוי הדעת נאמר למינה\"ו שהן חו\"ג זו\"נ. והן בפנים כתרין תפוחין כמ\"ש \nבא\"ז דף רצ\"ה ע\"א אנפוי כתרין תקרובין דבוסמא כלהו סהדותא כו' עד כל עלמין כלהו \nבחדו ור\"ל דעת בסוד עדות גוונין דאו\"א שהן חו\"ג בסוד צח ואדום (שיר ה') צח בסוד לבן \nצחו מחלב (איכה ד') כמש\"ל וכמ\"ש שם דף רצ\"ב ע\"ב מחללא דגולגלתא נהירין תלת נהורין \nכו' עד ולא כתיב ויאמר. ואמר ועל האי אקרי שלים לכלא כמש\"ל דשלים הוא בחו\"ג והוא \nבסט' דדעת סהדותא דאו\"א בגווני דאנפוי ושם בדף רצ\"א ע\"א כתיב כי אל דעות ה' עד ויתן \nעדות ביעקב שם גילוי חו\"ג בגוונין. וגילוי השני הוא בתיקון האחרון שנקרא תפארת ששם \n"},{"index":18,"he":"מתפשטין דכר ונוקבא כאחד בתפארת דגופא כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב באתר דתליין שערי \n"}]}
