{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-19","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":19,"title":"קטע 19","hebrewTitle":"קטע 19","segments":[{"index":1,"he":"כללות ה' גבורות בעטפוי שקיעין ר\"ל בערוותה. שכחות הגבורות עשו השקיעה שם בה כמו \nשהחסדים הוציאו את אמה שלו כן הגבורות עשו שקיעה שהן סוד הצמצום והשקיעה וכמ\"ש בא\"ר \nדף קמ\"ב ע\"א וכיון דאתפשט אמה דא אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן בשמאלא דנוקבא \nואשתקע בנוקבא באתר חד וארשים בערייתה כסותאן דכל גופא דנוק' ובההוא אתר אקרי ערוה \nדכלה לאצנעא אתר לההוא אמה דאיקרי חסד בגין לאתבסמא גבורה דא דכליל חמש גבוראן והאי \nחסד כליל בחמש חסדים חסד ימינא גבורה שמאלא אתבסם דא בדא ואקרי אדם כליל מתרין \nסטרוי כו': ואמר י' זעירא בגווה אשתכח - ר\"ל בתוך ערייתה ש י' זעירא הוא יסודה \nבעטרת שלה כידוע וכמו שיו\"ד אתגלי בפומיה דאמה כן הוא בה כידוע. ואמר בעטפוי ר\"ל \nבחיקה כמו אשת חיקך (דברים י\"ג) משוכבת חיקך (מיכה ז') ובחיקו תשכב (שמואל ב' י\"ב) \nוכן בא\"ר שם קורא שם כסותאן דכל גופא כנ\"ל. וזהו שאמר וי\"ה ר\"ל כאן הוא צירוף מו' \n"},{"index":2,"he":"צרופים של יה\"ו שא' הוא צירוף וי\"ה והוא ו' דכורא ה' נוקבא י' זעירא בינתים: \nאי עד וקטפורין - עכשיו מבאר סוד קין והבל ובזה נכלל כל הפרשה של קין והבל עד זה \nספר תולדות אדם וכתב זה כאן א' משום שרוצה לבאר בזה הפרשה למטה האיך תלוין כתרין \nתתאין באדם והוא בזאת הפרשה כמ\"ש למטה וקין הוא קינא דמדורין בישין כמש\"ו. ועוד \nמשום שרוצה לבאר כללות התבסמות וחבורא דלהון כמו שסיים את הפרק וכן התחיל התבסמות \nכאן באמה ובערייתא דאמה מבסם לנוקבא כמ\"ש בא\"ר שם ושם ובא\"ז דף רצ\"ו ע\"א אמה דדכורא \nסיומא דכל גופא ואקרי יסוד ודא הוא דרגא דמבסם לנוקבא כו' ע\"ש: ואמר אי אתבסמו \nדינין בעא עתיקא ר\"ל שרצה לידע אם אתבסמו וחבר לון והואיל שלא נתבסמת עדיין לכן \nחויא בא עלה שהוא סוד הדינין ויצא קין לשון קינא דמדורין בישין. שקין הוא בנוק' \nדתהומא רבא ושם הן מדורין בישין דס\"א והוא קינא דלהון כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ג ע\"א ותאנא \n"},{"index":3,"he":"בצניעותא דספרא בעא ע\"ק למחזי כו' עד חד לסטרוי וחד לסטרוי ושם ע\"ב ותאנא כלהו \nמרוחא דשמאלא דלא אתבסם עד ולא מתדבקאן בכללא דגופא. והן רוחין בישין ועלעולין וקין \nהוא מדורא דלהון כמ\"ש שם שעיילין בנוקבא דת\"ר לאתדבקא בההוא כו' כנ\"ל וז\"ש קינא \nדמדורא כו'. ואמר וקינא דזוהמא אתקנין בגווה ר\"ל כמ\"ש ההוא זוהמא דקבילת מנחש הוה \nמכשכש במעהא ולא אשכח אתר למשרי בגווה עד שבא אדם עלה ואז באותו זרע אתקנין ביה \nההוא זוהמא שלא היה לו גוף לההוא זוהמא שקבל מנחש עד שמצא הזרע דקין ושם נכלל בגוף. \nוכן ההוא רוחא דשמאלא אזלא וטאסא בעלמא עד דעיילא בנד\"תר אל דינא דקין לאשתכחא גופא \nלאכללא בגווה כמש\"ל: למעבד מדורא בישא - ר\"ל לההוא רוחא דשמאלא כמש\"ל. ואמר דזוהמא \nכמ\"ש כשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא כו'. ואמר ותהר ותלד את קין קינא ר\"ל קין לשון \nקינא ואמר דמדורא שהיכלות שלהן נקראין מדורין כמ\"ש בפרשת בראשית והן ז' מדורין ז' \n"},{"index":4,"he":"שמהן דס\"א ז' דרגין כמ\"ש לקמן פ\"ה ועיקרן הן שלש כמ\"ש בפרשת בא דף ל\"ח ע\"א תאנא י' \nכתרין אינון לתתא כגוונא דלעילא וכלהו סתימין בתלתא אלין דאמרן ותלת קשרין קשירו \nבהון על ג' דרגין די בהון עבדו דישראל כו' ובדף מ\"ב ע\"ב תאנא תלת קשרין אינון דכל \nשאר מתקשרי בהו כו'. ולכן אמר כאן תלת דרגין דרוחין בישין. ועלעולין. וקטפורין - \nוהן תלת דרגין דנפקין מחוטמא תלת שלהובין תננא. ואשא. וגחלי דנורא כמ\"ש בא\"ר ובא\"ז \nכמש\"ל. והן אף. וחימה. ומשחית כמ\"ש בא\"ר שם. ותלת גווני דעיינין למרתת קמייהו. \nוכמ\"ש לקמן בפ\"ה כד נטיל גסטרא אתעביד לתלת רוחין. וקטפורין הן שדין הן ניצוצין \nדלהטין ודעכין שמתין כב\"א כמ\"ש בפרשת בראשית דף מ\"ח ע\"א ת\"ח כד אתקדש יומא כו' וכל \nרוחין ועלעולין ושדין כו' ואעלין בעינא דריחייא דנוק' דתהומא רבא כו' ע\"ש וזהו קין: \nוהבל הוא מדוריה בימא רבא והוא אתבסם יתיר כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ג ע\"א כיון דנפק אתחלשת \n"},{"index":5,"he":"ואתבסמת בתר דא ואפיקת אחרא בסימא יתיר כו' ע\"ש כנ\"ל ושם ע\"ב וברוחא דאקרי הבל \nדאתבסם יתיר כו' והוא כי הנחש תרין דרגין וכמ\"ש בתס\"ט ערל ובת זוגו והוא נגד בקדושה \nיסוד ועטרת היסוד ובתרין דרגין אלין בא על חוה וכנגדן יצאו אלו שנים קין והבל. וז\"ש \nבפרשת בראשית דף ל\"ו ע\"ב לבתר אולידו ברא קדמאה ברא דזוהמא הוו תרין אתו עלה דחוה \nעד ורשעים וחייבי עלמא ושם אר\"י מאי דכתיב ויהי בהיותם כו' ובדף ל\"ז רח\"א בנוי דקין \nהוו כו' כד אתא כו' ויתבאר הכל לקמן פ\"ד: \nאתקין ביה עד בסטרוי - עד עכשיו פירש קו האמצעי של זו\"נ כמ\"ש לעיל ישרצו המים שהוא \nיסוד דע\"ק שרץ נפש חיה חיה עלאה חיה תתאה זו\"נ והוא נפש בנוקבא חיה בז\"א כלומר ח\"י. \nואמר שרץ נפש הוא חיה טבא חיה בישא שנכלל בריאה בנוקבא כמש\"ל. ואח\"כ ע\"י החסדים \nאתפשט באמה בפומיה דאמה כנ\"ל וכמ\"ש בפרשת בראשית דף ט\"ז ע\"ב ויקרא אלקים וגו' מהו \nויקרא קרא וזמין לאפקא מהאי אור שלים דקיימא באמצעיתא חד נהירו דאיהו יסודא דעלמא \n"},{"index":6,"he":"דעליה קיימי עלמין וממהוא אור אשלים עד\"א אתפשט יסודא ח\"י עלמין דאיהו יום מסט' \nדימינא כו' עאל ימינא בההוא עמודא שלים דבאמצעיתא כלול ברזא דשמאלא וסליק לעילא עד \nנקודה קדמאה ונטיל ואחיד תמן חילא דתלת נקודין חולם שורק חירק זרע קדש דהא לית זרעא \nדאזדרע בר ברזא דא דאתחבר כלא בעד\"א ואפיק יסודא דעלמא ובג\"כ אקרי כל דאחיד כלא כו' \nור\"ל שכולל כל ה\"ח כי ה\"ח עיקרן שלשה שהן חג\"ת ונ\"ה נכללין בחג\"ת והן ענפיהם ולכן \nבכ\"מ עיקרן שלשה כמש\"ל. וכן בגבורות לכן מחוטמא ששם קיבוץ כל ה\"ג תלת שלהובין \nכמש\"ל. וכן כאן עיקרן חג\"ת והן שלש טפין שבאין ממוח והן ה\"ח שנוטל מחכמה ששם ה\"ח \nכידוע וכמ\"ש סליק לעילא עד נקודה קדמאה כו'. ואמר שם יסודא אחיד בעד\"א מההוא תוספת \nנהור' דהוה ביה דכיון דההוא עד\"א אשתלים כו' ומההוא תוספת דחדוה נפיק יסודא דעלמין \nואקרי מוסף כו'. וכן בנוקבא מקיבוץ ה\"ג שקיע בה יסודה. וז\"ש גוף וברית כחד חשבינן \n"},{"index":7,"he":"והוא בין בדכורא בין בנוקב' והכל כליל בנפש חיה כמש\"ל. ועכשיו מפרש דרועין ושוקין \nדדכורא ונוקבא ואשתלים כל פרצוף שלהן: ואמר אתקין ביה בהאי אדם ר\"ל כללא דדכר \nונוקבא. בתרין צ\"ל כתרין. בכלל ופרט הן דרועין. אתכללו בפרט וכלל הן שוקין. ומפרש \nוהולך מה הן כלל ופרט ופרט וכלל ואמר שוקין ודרועין ימינא ושמאלא. ואמר דא אתפליג \nבסטרוי ר\"ל בדרועין ושוקין ימינא ושמאלא של שני הדרועין ושוקין אתפלגו ואינן \nמחוברין שם כי אינן מחוברין אלא בקו האמצעי כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ב ע\"א ע\"כ אתדבקו אתתא \nבדכורא בסטרוי מתפרשין בדרועין בשוקין דרועא דדכורא חד ימינא וחד שמאלא כו': \nוענין כלל ופרט ופרט וכלל הוא כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח כד אתתקן אפיק ט' נהורין כו' ואמר \nשם תלת רישין אתגלפו דא לגו מן דא כו' ואמר שם ע\"ב האי ע\"ק אשתכח בתלת רישין כו' \nואמר שם דף רפ\"ט ע\"ב כד אתנהיר נהיר ממזלא יקירא אתנהירו ג' רישין עלאין תרין רישין \n"},{"index":8,"he":"וחד דכליל לון ובמזלא תליין ואתכלילן כו' כמה דע\"ק תלת רישין מתעטרן ביה הכי כלא \nבתלת רישין וכד אתנהרן תליין כלהו דא בדא בתלת רישין תרין מתרין סטרין וחד דכליל \nלון כו' ע\"ש ואמר שם ואלין תלת מתפשטן לז\"א כו' ובדף רצ\"ב ע\"ב וכד אתחברו תרווייהו \nואתכלילו דא בדא נפיק גולגלתא חד תקיפא ואתפשט בסטרוי דא בסטרא דא ודא בסטרא דא כמה \nדע\"ק תלת רישין אשתכחו בחד כך כלא אזדמן בתלת רישין כמה דאמינא. והן ג\"פ תלת תלת \nרישין דע\"ק הן כח\"ב כידוע. ותלת דאו\"א ודעת הן חג\"ת כי שם מקומם בע\"ק כידוע. ותלת \nדז\"א בנה\"י דע\"ק והן תלת מוחין כמ\"ש בחללא דגולגלתא נהירין תלת נהורין כו' והן \nכלולין בגלגלת כידוע. וגולגלתא דנוקבא הוא מלכות משלמת לע\"ס ומקומה בת\"ת דז\"א. \nוידוע שבעשירית נכלל כל הע\"ס לכן בת\"ת דז\"א נכלל כל הע\"ס בכלל וכמ\"ש והבריח התיכון \nכו' דאשלים לכל סטרין. לכן כל הוי\"ה נכלל בו וידוע שכלל ע\"ס נכלל בד' אותיות הוי\"ה \n"},{"index":9,"he":"והוא נקרא בשם הוי\"ה והוא ידוע וזהו ע\"ס בכלל בגופא בת\"ת ובפרט בידין עשר אצבעות. \nוז\"ש בס\"י חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוון באמצע במלת הלשון ואמרנו לעיל כי ת\"ת הוא \nלישן סתים לאימא כמ\"ש בפ\"א. והמכריע כולל שני הקצוות וכמ\"ש לעיל והן ספר וספר \nוסיפור וסיפור כולל שני הספרים. והן נגד לוחות הראשונות ספר וספר הן שני לוחות נגד \nב' ידים חמש נגד חמש וסיפור הוא עשרת הדיבור במאמר אחד ות\"ת נקרא אחד כידוע. וזהו \nבכל\"ל ופר\"ט כי ת\"ת גבוה מחו\"ג כידוע וכן בהיכלות היכל הרצון עליון מהיכל אהבה \nוהיכל זכות: ופר\"ט וכל\"ל הוא בשוקין ג\"כ חמש נגד חמש ויסוד הוא אחרון ונקרא כל כולל \nכולם זהו פר\"ט וכלל. ואמר אתקין ביה בהאי אדם כתרין בכלל ופרט הוא כתרין עלאין הן \nע\"ס דקדושה שהן בכללא דאדם שאדם נסתיים בת\"ת כי עד שם נקרא גופא אבל נה\"י לבר מגופא \nואינן בכללא דאדם לכן ת\"ת נקרא אדם כי הוא האחרון מכללא דאדם ובו נתכללו כולם כנ\"ל. \n"},{"index":10,"he":"וכתרין תתאין ע\"ס דלהון נכללו בנה\"י שהן פר\"ט וכלל כנ\"ל וז\"ש אתכללו בפרט וכלל \nוכמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ג אר\"ש חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא כו' עד מעילא ותתא ומנייהו \nידעי דקאמרי להו ע\"ש כל המאמר עד סופו. וכללא דס\"א הן שני מרגלים שהן קין והבל וב' \nנוקבין מרוחא דשמאלא דלא אתכללו באדם והן מראות נגעים שנים שהן ארבעה והן נאחזין \nבשוקין דדכורא ונוקבא דכורין בשוקין דדכורא ונוקבין בשוקין דנוקבא. וידוע שנוקבא \nדס\"א נקרא מות בסוד צלמות צל דכורא מות נוקבא ולכן רגליה יורדות מות (משלי ה'). ואף \nשנאחזין בדכורא כולם נאחזים בסט' דנוקבא אלא נגד שוקין דדכורא והוא בידין דנוקבא \nשהן נגד שוקין דדכורא כידוע שממית בידים תתפש (שם ל') דכורין בידהא ונוקבין ברגלהא. \nוכמ\"ש בפרשת אחרי מות דף ס' ע\"ב תרין בנין כו' מתחות סטרי אברהא והן בידהא תרין \nבנות בתחות רגלהא וכולן נאחזין בטופרי דידין ורגלין כמ\"ש שם ואלין מתאחדן בטופרי \n"},{"index":11,"he":"דההוא ערסא כו'. והכלל כי הן נאחזין בשוקין ומלאכים קדישין נאחזין בידין וז\"ש בא\"ר \nשם וכ\"ת הא מלאכין קדישין דליתנהון בכללא דגופא לא כו' ר\"ל שאינן באין מקו האמצעי \nת\"ת ששם גופא שישראל באין מהם שלכן ישראל גבוהין ממלאכים ובאין מנפש חיה קו האמצעי \nשלכן אמרו (ב\"ר פ\"ז) נפש חיה זו נפש של אדה\"ר. והכל בפרשה זו שרץ נפש חיה זו גופא \nדזו\"נ כל קו האמצעי כמש\"ל: \nועוף יעופף. דרועין דזו\"נ שהן חו\"ג כידוע שכל עפיפה הוא בחו\"ג שהן כנפים ובשתים \nיעופף (ישעיה ו') הוא ח\"וג משש כנפים שהן ו\"ק וידים הן במקום כנפים דעופות וידוע \nשבאצילות הן כנפים חו\"ג. וז\"ש (זוהר פרשת פקודי רל\"ט) ועוף יעופף אלו מיכאל וגבריאל \nשהן חו\"ג. ודייקו ועוף מיכאל שמיכאל באחת יעופף זה גבריאל שגבריאל בשתים (ברכות ד' \nע\"ב) שזהו יעופף כפל ואין כאן מקומו: ואמר ע\"פ רקיע השמים שידים וכן כנפים מגביהין \nלמעלה מן הראש על הרקיע קרומא דע\"ק כמש\"ל (דמ\"ב ע\"ב): ויברא אלקים את התנינם \n"},{"index":12,"he":"הגדולים אלו השוקין והן גידולן במים נגד היסוד ששם המים וכמ\"ש בשני בדי ערבות שהן \nנו\"ה שגדילין על מים כמ\"ש ערבי נחל וכמ\"ש בתז\"ח ברהטים בשקתות המים נו\"ה. והן שני \nראשי הס\"א כידוע נחש בריח ונחש עקלתון והן נאחזין בשוקין וכנגדן בקדושה נקראין \nהשוקים תנינים: ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למיניהם. הן גופין דזו\"נ \nוזיניהן כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב את האדם דכליל דכר ונוקבא את לאפקא ולמסגי זינא \nדנפיק מיניה דדו\"נ: ואת כל עוף כנף למינהו. הן מלאכין קדישין והן הידים. כמ\"ש פרשת \nשמיני דף ל\"ט ע\"ב ואת כל עוף כנף למינהו אלין כל אינון מלאכין קדישין כו' ע\"ש \nובפרשת בראשית דף ל\"ז ע\"א ועוף יעופף על הארץ אלין שליחי כו' ע\"ש עד שם ע\"ב עד \nוסלקין לון לעילא ובפ' שמיני שם ואת כל נפש החיה כו' החיה הרמשת דא איהי חיה דרחשא \nבכל טורין עד כי אחיה. וכמו שיסוד לא נברא במאמר רק בתוספת נהורא מעד\"א כמש\"ל (ד' \n"},{"index":13,"he":"מ\"ד ע\"ג) כך התנינים לא נבראו במאמר ולכן לא נזכרו במאמר ונתברכו כאן דרועין ושוקין \nבפריה ורביה כי הן חו\"ג דדכורא ונוקבא. וביום הששי נברכו אדם דו\"נ שהן גופין דלהון \nשאז נתקנו שדרועין ושוקין נבראו תיכף בתיקונם מתפרדין בסטרוי משא\"כ בגופין שלא \nנתקנו עד יום ששי ואז נברכו בפ\"ו. וז\"ש בר\"מ פרשת שמיני ופרשת תצא מה נוני ימא \nחיותן בימא אוף ת\"ח מארי מתני' חיותן באורייתא ואי אתפרשן מנה מיד מתים תנינא \nדמתני' דבה אתרבו תניני ימא ואי אינון ביבשתא יפלון למיא כו' ות\"ח הן נו\"ה כידוע \nוכל בניך למודי ה' (ישעיה נ\"ד) כידוע כ\"ז והן נקראין תנינים. ואמר שם פרשת תצא \nאתנים בהיפוך אתוון תנאים כו' והן נו\"ה ששם תנאים כמ\"ש פרשת פקודי בהיכלות. וכן \nאיתנים הן נו\"ה כמ\"ש פרשת משפטים דף ק\"י ע\"ב איתנים ירכין תקיפין כנחשא כו' איתנים \nאינון תנאים עמודים סמכין לבר מגופא כו' ע\"ש. וכאן הוא סיום יום החמישי: \nאתתקן כו' עד סוף הפרק. ר\"ל נתתקן אנפין באנפין ונזדווגו בשלישי שת שאז נתבסם עלמא \n"},{"index":14,"he":"שת שהושתת העולם כידוע כמ\"ש בא\"ר ותאנא בצ\"ד כיון דאתבסמו כו' ע\"ש. ואז נכללו הכל \nכל הפרצופין כא' כמ\"ש בא\"ז דחכמה נכלל בז\"א ובינה בנוקבא ונקרא ז\"א י' ונוקבא ה'. \nוע\"ק מתייחד בתוכם דעלת העלת לא נחית עליה עד דאתתקן בנוקבא כמ\"ש בתיקונים והוא \nהמייחדם כמ\"ש שם והוא ו' וע\"י נשלם אדם כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב וכתיב וייצר ה' אלקים \nכו' עד ולמהוי הוא בלחודוי. וז\"ש יה\"ו י' דכר ה' נוקבא ו' כתיב זכר כו' ר\"ל אז קראן \nאדם שנתייחד בתוכם ע\"ק כנ\"ל והוא ו'. וז\"ס האבות יה\"ו שכוללין כל המרכבה אברהם י' \nיצחק ה' יעקב ו'. והוא ע\"ק כולל כל האצילות והבריח התיכון (הגהה - מהמלה כי יעקב עד \nהמלה כידוע צריך להיות בסוף הפרק אחר תיבת בהן, כי העיר הה\"ג ר\"א ק\"מ נ\"י שראה כן \nברור בגליון כתי\"ק שתחת ידו ש\"ל): כי יעקב בחיר של אבות שהוא כלל הכל כידוע ודוד \nשלימו דאבהן. וכ\"ז כ\"ה בכל פרצוף ולכן כמה בחינות הן בכל דור בחינת אבות ודוד \n"},{"index":15,"he":"כידוע. וי' שני זכרים וכן ה' וכן ו' מטיבורו ולמעלה ולמטה כנ\"ל ולכן לכ\"א מן האבות \nהיו לו ב' שמות קודם שנשלם היה למטה ואח\"כ למעלה: ואמר דיוקנא כו' יתיב כו' ר\"ל \nהכסא כבוד הוא ה' אחרונה של השם ולכן עמהם באחדות והוא דרגא דדוד כמ\"ש (ישעיה ט') \nעל כסא דוד: ואמר וכתיב ועל כו'. כלל האדם יה\"ו על הכסא ה' אחרונה. וז\"ס וע\"י יתיב \nכורסייה כו' שע\"י יתיב על הכסא כמ\"ש בא\"ר ע\"ש וז\"ס שאדה\"ר נתגלגל בג' אבות כמ\"ש \nבתיקונים שאדם הוא כלל כל האצילות כמ\"ש כאן יה\"ו נקראין אדם וכן האבות כוללין כלל \nכל האצילות ונתתקן בהן: סליק פרקא תליתאה ליקוט סוד ישראל ויעקב ורחל ולאה. כי \nהנוקבין שבז\"ונ שניהם מחצי פרצוף למטה והדכורין שבהן שניהן למעלה ושניהן הן בעלמא \nדאתכסייא וז\"ש בזוהר מתה עלי רחל כו'. והחילוק שבין ז\"ונ כי בז\"א הנוקבא יעקב הוא \nהארה בעלמא כי עיקרו הדכורא ובמלכות להיפך רחל עקרת הבית: \n(הגהה - סוד ישראל ויעקב ורחל ולאה. כי הנוקבין שבז\"ונ שניהם מחצי פרצוף למטה \n"},{"index":16,"he":"והדכורין שבהן שניהן למעלה ושניהן הן בעלמא דאתכסייא וז\"ש בזוהר מתה עלי רחל כו'. \nוהחילוק שבין זו\"נ כי בז\"א הנוקבא יעקב הוא הארה בעלמא כי עיקרו הדכורא ובמלכות \nלהיפך רחל עקרת הבית): \n \n"}]}
