{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-23","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":23,"title":"פרק ה","hebrewTitle":"פרק ה","segments":[{"index":1,"he":"פרק ה\nהוי עד משחיתים - ר\"ל דבפסוק הזה חשיב שבעה דרגין של רשעים. גוי א'. חוטא ב'. עם \nג'. כבד עון ד'. זרע מרעים ה'. בנים משחיתים שנים הרי ז' (הגהה - בכתבי הרמ\"ש כתב \nכי גוי חוטא, עם כבד עוון, זרע מרעים, בנים משחיתים, הם ד' דרגין ואמר וכו' (נראה \nשכן הוא גרסתו) ר\"ל סיפא דקרא עזבו וכו' נאצו וכו' נזורו וכו' והם בסך הכל ז' \nדרגין. ש\"ל): והן ז' דרגין של הס\"א שחשיב לעיל (בפ\"ד). א' חויא דאתא על חוה. ושנים \nאנשים מרגלים. ושתים נשים זונות. ותרין מתחבקין כו'. והן ז' היכלות דמסאבותא. ז' \nהיכלות דגהינם ז' פתחים ז' שמות שיש ליצה\"ר כמ\"ש בפרשת פקודי ובגמ' (סוכה נ\"ב א'). \nואמר לעיל דקין הוא קינא דמדורא בישא כו' הוא המדור של כל הס\"א ולכן בקין ז' דורות \nשבעתים יקם קין. וכן ארבעה נשים אשת קין ושתי נשי למך ונעמה שהן ד' נשים הידועים \nדס\"א ארבע נשים דעשו א\"ל\"מ\"נ. והן נגד זו\"נ דקדושה שהנקבה ד' והזכר ו' ד\"ו כנ\"ל לכן \n"},{"index":2,"he":"בקדושה ג\"כ ד' נשים ד' אמהות ובזכר ו' שהן עשרה. וכאן הן אחת עשרה ארורים כידוע. \nובהן תליין שבעים אומות כמ\"ש בז\"ח דף ס\"א ע\"ד וכמה מלאכי חבלה תליין מינייהו שבע \nאינון ותליין מינייהו שבעין. ואמר יו\"ד כו'. ר\"ל דכולן מתנהגין בשמא קדישא כמ\"ש \nלקמן והן זה לעומת זה כמו שבקדושה ז' היכלות ז' דרגין וכמ\"ש בזוהר ובס\"י שבע כפולות \nכו' לפיכך חבב את כל השביעיות כו'. וט\"ס כאן וכצ\"ל יו\"ד ה\"ה ו\"ה והן ז' אותיות ובהן \nתלוי ז' דרגין כנ\"ל. ומפרש והולך הז' אותיות היאך באין ואמר ד' אפיק ו' ה' הו\"י ה' \nאפיק ו' ד\"ו לבר אסתים אדם דכר ונוקבא דאינון ד\"ו כתיב בנים משחיתים כצ\"ל. והוא \nכמ\"ש לעיל ד י' נפיק מניה ו\"ד ואמר שם ה' ד' הות בקדמיתא ומדאתעברת כו' וזהו ד' \nאפיק ו' ה' ר\"ל שד' אתעבר מ ו' ונעשית ה' נמצא כי יו\"ד נעשית הו\"י - וז\"ש הו\"י - \nואח\"כ אפיקת ה' העובר שהוא ו' והוא כליל זו\"נ רק שבבטן אמו הנקבה נכללת בו כנ\"ל \n"},{"index":3,"he":"וז\"ש ה' אפיק ו' שבתוכו וכשיצאו ד\"ו לבר נשתייר ה' הנ\"ל וד' אותיות של הוי\"ה והן ד' \nאותיות הוי\"ה של אצילות ו ה' שהוא הכס\"א עצמה. ואלו ב' ההי\"ן הן יו\"ד זעירא דכליל \nלון ד\"ו לבר נגד זו\"נ ד\"ו דקדושה כמש\"ל בפ\"ד וז\"ש בני\"ם משחיתי\"ם והן הנפילים הנ\"ל \nשהן השחיתו את דרכם על הארץ שטעו אחר בנות הארץ כידוע. ואלו ז' אותיות הן ז' אותיות \nהנ\"ל יו\"ד כו': \nבראשית ברא עד הארץ כבודו - חשיב ז' דרגין דקדושה נגדן והן שבעה תיבות דפ' הזה \nבראשית שכולל את כל הדרגין דקדושה כמש\"ו כידוע שפ' ראשון כולל הכל וכמ\"ש בהתחלת \nזוהר פרשת בראשית פ' ראשון ע\"ש. ואמר בראשית מאמר כו'. ר\"ל בראשית הוא מאמר גלוי \nבראשית ברא שית שהן כלל ו\"ק כלל העולם בר\"א הוא חצי מאמר של בראשית חצי אותיות שבו \nוהוא סתים ברא ואין ידוע מאי. והוא אב ובן אב חכמה עילאה סתים והחכמה מאין תמצא \nכמש\"ל והוא בר\"א ובן גליא והוא בראשית גליא. ולכן כאן ו' אותיות ו\"ק וברא ג' אותיות \n"},{"index":4,"he":"נגד יו\"ד ג' אותיות של החכמה שכולל דו\"נ כנ\"ל ג' מוחין ובהן כלל הספירות. וז\"ש עדן \nעלאה כו' הוא חכמה עלאה עדן תתאה נפיק למטלנוי ואתגליא שמוחין דז\"א חכמה שבו מתפרש \nלל\"ב נתיבות ומתפשטין בגוף כמ\"ש בא\"ז. ואלו שני תיבות הן חכמה עילאה ורישא דז\"א \nשהוא דעת ותיבה השלישי הוא אלקים בינה אלקים חיים שהן חב\"ד וז\"ש ידו\"ד י\"ה אלקים \nשהן בראשית בר\"א אלקי\"ם הוי\"ה הוא בראשית בן י\"ק הוא ברא חציו של בראשית. והוא אב \nשנקרא י\"ה כידוע והוא ג\"כ חציו של השם כמו ברא חציו של בראשית. ואמר את עד אשתתפו - \nר\"ל חו\"ג כידוע בסוד ב' ההי\"ן שהן בינה ומלכות אדנ\"י אלקים בינה רחמים ומלכות דין \nוהן בסוד ימינא ושמאלא וכמ\"ש בספר ברית מנוחה שיד שמאל נקרא אדנ\"י והן כלולים כאן \nבתיבת א\"ת וז\"ש כחד\"א אשתתפ\"ו וג\"כ בדעת חו\"ג נשתתפו כחדא כידוע: ואמר השמים ואת \nדכתיב והתפארת והנצח ר\"ל כמו וגו' כל הפסוק עד בשמים ובארץ והן ת\"ת ונה\"י ועל נה\"י \n"},{"index":5,"he":"אמר אינו\"ן כחד\"א אשתת\"פו. ולכן נאמר כאן וא\"ת א\"ת ב' דרגין חו\"ג וא\"ת ג' נה\"י שהן \nנכללין כאחד כידוע: ואמר הארץ דכתיב מה אדיר כו' ר\"ל מלכות שהיא שמו והיא כבודו ושם \nנגלית שמו וכבודו וז\"ש מה כו' מלא כו'. והן ע\"ס שנכללין בשבעה כידוע וכן כאן בשבעה \nתיבות ומתחיל מחכמה ששם הוא ראשית הגילוי ובמקום כתר חשיב דעת וכן בתוספתא פרשת \nבראשית דף ל\"א ע\"ב בראשית ברא רומז כו' ע\"ש רק שחשיב כתר במקום דעת שם: והן נגד ז' \nדרגין דס\"א הנ\"ל. וכמו כאן שני תיבות אחרונות וא\"ת האר\"ץ שהן נהי\"ם לבר מגופא כן שם \nשני האחרונות ד\"ו לבר כמ\"ש למעלה. וג' תיבות ראשונות בראשי\"ת בר\"א אלקי\"ם הן ג\"ר. \nא\"ת השמי\"ם הוא ז\"א שעמידת ז\"א הוא נגד חג\"ת שמשם ואילך הוא התחלת נוקבא ונכלל שם \nבנוקבא כידוע שכל עליון נכלל בתחתון וכן ע\"ק ז\"ת נקראין בשם או\"א וזו\"נ. וא\"ת הארץ \nהוא נגד נוקבא ששם עמידתה. ונחלק לג' כמ\"ש בס\"י ראש בטן גויה שהן ע\"ק שכולל או\"א \n"},{"index":6,"he":"כמ\"ש למעלה. וז\"א. ונוקבא. והן כלל האצילות כמש\"ל פ\"ג יה\"ו י' דכר כו': \nיהי רקיע עד רחמין דלא שלימין - עכשיו אחר שפירש כלל מעשה בראשית וכל הפרצופים חוזר \nלפרש פסוק יהי רקיע על קרום שמפסיק בטיבורו של ע\"ק בין ע\"ק לז\"א ששם התחלת ז\"א. \nוז\"ש להבדיל בין הקדש כו' וכמ\"ש בפרשת בראשית דף ל\"ב ע\"ב ויאמר אלקים יהי רקיע כו' \nא\"ר יצחק אית קרומא במציעות מעוי דב\"נ כו' ע\"ש ושם דף ל\"ג ע\"א כתי' והבדילה הפרכת \nכו' עד באמצעיתא. והוא להפסיק בין מים עליונים דע\"ק עד הטיבור ששם אסתיים אדם כמ\"ש \nלמעלה וז\"ש בתוך המים בין מים שלמעלה מטיבור בין מים שלמטה מטיבור שהן מים תחתונים \nלבר מגופא והכל כדי שיוכלו לקבל זו\"נ ע\"י מסך כמש\"ל. ואמר אתפרש ואתדבק לא אתפרש \nממש - ר\"ל אעפ\"י שנתפרש המסך בין ע\"ק לז\"א מ\"מ דבוק הוא בו רק שאינו דבוק ממש כמו \nאו\"א למעלה מהקרום שלכן או\"א נכללין בו ואינן נחשבין לפרצוף אחר כמ\"ש בזוהר הרבה \n"},{"index":7,"he":"פעמים וכמ\"ש למעלה (בפ\"א כ\"א ע\"ב). וכנגד זה המסך הוא הפרכת במשכן בין הקדש ובין \nקדש הקדשים. וכן הוא בין ז\"א לנוקבא קרום ושם עמידתה כנ\"ל והוא המסך בין משכן לחצר \nאהל מועד ששם הוא נה\"י. בסוד ארון וכפורת וכרובים נגד ג\"ר ומנורה ושלחן ומזבח \nהפנימי נגד חג\"ת וכיור וכנו ומזבח החיצון נגד נה\"י ומשכן כלל כולם מלכות כמ\"ש במ\"א \nובין כ\"א מסך מפסיק. וכן באדם ראש בטן גויה ובין כ\"א קרום שבין הראש והגוף ג\"כ קרום \nשל המוח כידוע ונכלל ג\"ר בראש באדם וז\"א בגויה ונוקבא בבטן שהן שמים ואויר וארץ \nכמ\"ש בס\"י: והן ג\"פ קדוש כמ\"ש בזוהר ובר\"מ שבין כ\"א מסך וכ\"א קדוש יותר מחבירו כמ\"ש \nכאן בין הקדש ובין כו': ואמר פומא ממלל רברבן כו'. ר\"ל דעת גנוז בפומא כמ\"ש בפ' \nמשפטים (דף קכ\"ג ע\"א) כנ\"ל ובו גנוז ה\"ח וע\"י הקרום הזה מאיר בו ה\"ח וז\"ש פומא ממלל \nכו' ) שהוא פומא דע\"ק ששם אותיות רברבן וע\"ש הכתוב (דניאל ז') פום ממלל רברבן \n"},{"index":8,"he":"וכידוע שכל הגאות הוא בע\"ק ולכן אם תגביה כנשר כו' לדמות לע\"ק משם כו': אנתיק \nואתעטר בכתרין זעירין - הן ו\"ק דז\"א ה\"ח בה' ספירות מחסד עד הוד וכללותן ביסוד \nכידוע בחמשה זינין מים - הם ה\"ח שחסד הוא מים והן חמשה פעמים מים בפרשה זו. וכן הם \nה\"פ רקיע וה\"פ אור וכמ\"ש בפרשת תרומה (קס\"ז א') ע\"ש: ואמר דכתיב ונתן כו'. ר\"ל ה\"ח \nהן מוחין דז\"א שנקראין חיי המלך ומביא חמשה דברים שנקראין חיים והן ה\"ח שהן ה' \nבחינות של ח'ג'ת'נ'ה. מי\"ם חיי\"ם הוא חסד. אלקי\"ם חיי\"ם הוא גבורה. אר\"ץ חיי\"ם הוא \nת\"ת ששם התחלת הנוקב' וכמ\"ש בת\"ז ת\"ה דף ט\"ו ע\"א וחמש זמנין אור אינון בעובדא \nדבראשית כו' מי מדד בשעלו מים ודא דרועא ימינא כו' עפר הארץ ודא גופא עד\"א כו' ע\"ש. \nבצרור החיי\"ם הוא נצח ששם אתדבק דוד כמ\"ש (תהלים י\"ו) תודיעני ארח חיים כו' נעימות \nבימינך נצח. ועץ החיי\"ם הוא הוד כמ\"ש עץ החיים מהלך ת\"ק שנה והוא עד הוד כידוע. \n"},{"index":9,"he":"ואמר י\"ה יו\"ד כו'. הוא שמות של ה\"ח י\"ה ב' שמות יו\"ד ה\"א ב' אה\"יי א' חמשה כו' \nוט\"ס יש כאן דוק. ואמר בין מים למים מים שלימין כו'. מפרש הפסוק בין מים למים שהוא \nבין מים דע\"ק ובין מים דז\"א וז\"ש רחמין שלימין כו': (כאן נחתך בכ\"י קדשו ז\"ל תיבה \nאו שתים וכך מתחיל) פירש פסוק של בראשית כסדר שיום ראשון ע\"ק ואו\"א (כאן נחתך עוד \nתיבה אחת) ודעת הן ג'. יום שני קרומא דע\"ק בין ע\"ק לז\"א שיתגלה זו\"נ ששם יתגלה שמו \nכי בלתי זה היו נכללין בע\"ק כמו או\"א כנ\"ל שלכן או\"א במזלא אתכלילן ואינן נחשבין \nלפרצוף אחר הואיל והן למעלה מקרומא רק שירותא הוא מאבא כי ע\"ק אין בו שירותא. והטעם \nכי רדל\"א הוא נעלם מאד כידוע וע\"ק נכלל בו כי בע\"ק אין נגלה כי אם ראשו כמש\"ל וראשו \nמלביש את רדל\"א חג\"ת שבו עד הקרום כידוע ולכן נכלל ברדל\"א ואין בו שירותא אבל או\"א \nמתחילין מחג\"ת דע\"ק ששם נה\"י דרדל\"א לבר מגופא לכן אינן נכללין בו ומהן שירותא ולכן \n"},{"index":10,"he":"הוא הקרום ג\"כ דע\"ק בשביל שיתגלה ז\"א גילוי גמור שזה עיקר הכוונה גילוי שמו. וזה \nהיה ביום שני. וביום השלישי נקוו המים אל היסוד דע\"ק שתתגלה ג\"כ נוקבא ותראה היבשה \nכמש\"ל. ואח\"כ תדשא הארץ תיקוני ז\"א דגלגלתא שלו ודיקנא: וביום ד' נתינת המוחין \nברישא דז\"א חו\"ג שני המאורות: וביום ה' התפשטות גופא דז\"א וכל תיקוני גופא ותיקוני \nנוקבא רישא וגופא. וביום ו' תוצא הארץ כו' עולם הבריאה. ואח\"כ שנשלם הכסא נעשה האדם \nתיקוני נוקבא ונסירתה: \nואח\"כ זו\"נ דבריאה וזיווג זו\"נ כמש\"ל: ואח\"כ הנה נתתי לכם את כל עשב כו' הוא אופנים \nוחיות וכרובים שהן מאכל אדם דלעילא ואת כל העץ אשר בו פרי עץ כו' הן כרובים ותמורות \nשהן ג\"כ למאכל אדם. ולכל חית כו' את כל ירק עשב לאכלה כו' הן מלאכין שמתחדשין בכל \nיום שנבראו ביום שני שהן מאכל בהמה דרביעא על אלף טורין כורסיא כנ\"ל וכמ\"ש (תהלים \nק\"ד) מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם כו': וכמ\"ש בפרשת בראשית דף י\"ח ע\"ב ורזא \n"},{"index":11,"he":"דא מצמיח חציר לבהמה כו' עד חציר כבקר יאכל ע\"ש ור\"ל תמורות אנפי רברבא שהן ד' חיות \nהקדש שהם מתתקנין ע\"י קרבן כידוע בסוד הקרבן מבהמה ועופות ואריה אוכל הקרבן אוריאל \nואדם מקריב הקרבן כלל כולם והן אנפי רברבא וכרובים הן אנפי זוטרי כרביא. והענין כי \nשני מרכבות הן א' בחג\"ת ג' חיות וא' בנה\"י ג' חיות ומלכות אדם באמצעיתא כמ\"ש בהקדמת \nתיקונים דף ד' ע\"א אנפי תלת חיוון עלאין דאינון כו' ע\"ש וחג\"ת נקראין אנפי רברבי. \nונה\"י נקראין אנפי זוטרי שנ\"ה נקראין כרובים ונערים וכן יסוד נקרא נער כידוע וכמ\"ש \nבתז\"ח דף פ\"ג ע\"ג ואינון אנפי רברבי ואנפי זוטרי ע\"ש. ולכן כל מי שבדרגא דנה\"י נקרא \nנער שמואל הוא בנצח ויהושע בהוד ויוסף ביסוד כמ\"ש בפרשת בראשית דף כ\"א ע\"ב יהושע \nאתנבי מהודו של משה כו' עד בשירותא ובסופא וכולם נקראו נער יהושע בן נון נער כו' \nוהנער שמואל יוסף והוא נער כו'. וכן מט\"ט נקרא נער בדרגא דיסוד כידוע ושני כרובים \n"},{"index":12,"he":"נקראים נערים בדרגא דנ\"ה כידוע. וכ\"ז ביצירה: ואח\"כ וירא אלקים את כל אשר עשה כו' \nהוא עולם העשיה ולכן נאמר את כל אשר עשה שהיא בדרגא דמלכות שמלכות מקננא בעשייה \nוכמו שמלכות כוללת הכל כן העשייה וזהו את כל אשר עשה. ושם ס\"ם וכל ממנין דיליה כמ\"ש \nבר\"מ פרשת בא ד' מ\"ג ע\"א ולאלין עביד שמשין כו' ע\"ש וז\"ש (ב\"ר) והנה טוב מאד זה \nהמות: ובזה היום כל ד' העולמות נשלמו. נעשה אדם אצילות. ויברא אלקים בריאה: הנה \nנתתי כו' יצירה. וירא אלקים כו' עשייה: ודע שכל אלו הימים הן רמז לששת אלפים שנה \nשהן ו' ימים כמש\"ל פ\"א שתא אלפין שנין תליין בשתא קדמאי. וכל הפרטים שהן בו' ימים \nאלו הן מתנהגין בו' אלפים כל א' ביומו ובשעתו. ומכאן תדע קץ הגאולה שהוא בעתה ח\"ו \nכשלא יהיו זכאין שהוא קץ האחרון ומשביע אני את הקורא בה' אלקי ישראל שלא יגלה זה. \nועיין בז\"ח א\"ל ר\"ע רבי מה ראה כו' עד ישמח ה' במעשיו וע\"פ שאמרו בראשונה הוצבר \n"},{"index":13,"he":"כו': (הגהה - [ומ\"כ הגה\"ה מהרב המגיד זצ\"ל וז\"ל, וכן איתא בזח\"א קי\"ז ע\"א מענין זה \nוז\"ל הכי אוליפנא מאבא ברזין דאתוון דשמא קדישא פי' ו\"ה שבשם הם אלף ה\"ה וה\"ו \nוכמש\"ל וז\"ש וברזי דשני עלמא היינו אלף ה\"ה וה\"ו וביומי דבראשית היינו יום השישי \nדמעשה בראשית שנברא בו אדם ואיך היתה הנהגתו ביום זה כמרומז בפנים, והבן. עד כאן \nלשון הגה\"ה] ש\"ל): ויום השביעי רומז על אלף השביעי עה\"ב כידוע ואלו ששת ימי בראשית \nהן ו\"ת של רדל\"א שמהן מתחיל האצילות וזהו שאל נא לימים ראשונים שהן ימים ראשונים \nימים קדמוניות כידוע ומהן מתחיל האצילות וקצת גילוי משא\"כ בג\"ר של רדל\"א דשם לא \nאתיידע ולא אתדבק כו' ברח לך אל מקומך וז\"ש שאסור החקירה בג\"ר. ועליהן נאמר ויכולו \nהשמים יום השביעי שבת: והוא כולל ג\"ס כח\"ב דרדל\"א לכן נאמר בו ג\"פ יום השביעי וג\"פ \nאלקים והוא שורש לכל ג\"ר שבת שנכללין בבינה והוא כאן בינה דרדל\"א שמתפשט בו\"ת \n"},{"index":14,"he":"דרדל\"א לכן בו קצת גילוי שבת. וכ\"א בכ\"א מו' ימים ויהי ערב ויהי בקר כו' לכלול \nמלכות עם כל הו\"ק ברדל\"א ולכן ביום השביעי לא נאמר בו ויהי ערב כו' שאין שם זו\"נ \nנגלית ושם הן אחד שהן כלולין שנוקבא נכללת בדכורא כידוע בסוד ו' שבתוך ה\"א עלאה. \nואף היום הוא שם בהעלם וז\"ש (זכריה י\"ד) והיה יום א' כו' לא יום ולא לילה והיה לעת \nערב יהיה אור. והוא יום השביעי שכולו שבת כידוע ואז ויכלו השמים והארץ וכל צבאם \nכמ\"ש (ישעיה נ\"א) כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה ויושביה כמו כן כו' ונגולו \nכו' כל צבא השמים (שם לד). וכ\"ז בס\"א שיתבטלו לגמרי אבל בקדושה יחזרו כלם לשרשם אל \nהבינה יום השביעי ששם עלמא דחירו אין שם אחיז' ס\"א ולכן יתבטלו וזו\"נ יהיו ג\"כ שבת \nבסוד הבינה וז\"ס ג' שבתות ביום שבת זו\"נ ובינה כמ\"ש בר\"מ פרשת יתרו (צ\"ב א') תלת \nדרגין אינון כו' ע\"ש וכנגדן ג\"פ יום השביעי כנ\"ל. וכ\"ז הוא ג\"כ בשבת כמ\"ש (ברכות \n"},{"index":15,"he":"נ\"ז א') שבת א' מששים מעה\"ב. ואז יתגלה דיקנא דע\"ק כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ד ע\"ב ובההוא \nזמנא דאתער ע\"י בתקונין עד ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן ר\"ל שאין יום ולילה אלא \nמסטרא דזו\"נ שהן מסטרא דילן שהן המנהיגין אותנו: וכן בירחא שביעי מתגלה דיקנא והוא \nג\"כ רמז לע\"ל כמ\"ש בזוהר דשירותא דינא בר\"ה ואח\"כ סליחת עונות ביה\"כ ואח\"כ סוכות \nושמיני עצרת ושמחתן וכן לע\"ל תחלה יום הדין הגדול. ואח\"כ וזרקתי עליכם מים טהורים \nוטהרתם כו' (יחזקאל ל\"ו) כי אסלח לאשר אשאיר (ירמיה נ'). ואח\"כ בסוכות חופות שבע \nכידוע וכמ\"ש (ישעיה ד') וסוכה תהיה לצל יומם כו' זמן שמחתינו וגם האומות יתקיימו \nורעו זרים צאנכם כו' (שם ס\"א) ואח\"כ ש\"ע שיכלו א\"ה וישמחו ישראל לבדן עצרת תהיה לכם \nויאכלו שלש סעודות של שבת שהן בזו\"נ ובינה כמ\"ש בזוהר. והן יהיו סעודת בהמות בהררי \nאלף בנוקבא וסעודת לויתן בדכורא לויתן זה יצרת לשחק כו' ויין המשומר בבינה כידוע. \n"},{"index":16,"he":"ואז וישבות ביום השביעי כו' שמלאכתו בששת אלפי שמזווג זיווגים כמ\"ש במ\"ר והענין \nשמחדש נשמות שנבראו מששת ימי בראשית ע\"י זיווג שלמעלה אבל אז ישבות כידוע וזהו אשר \nברא אלקים ר\"ל אשר ברא בששת ימי בראשית ולעשות אח\"כ כמו נעשה אדם לתקנם ולהוציא \nחדשים ואז כי בו שבת מכל מלאכתו כו': \nוהכלל כי כל מה שהיה והוה ויהיה עד עולם הכל כלול בתורה מבראשית עד לעיני כל ישראל. \nולא הכללים בלבד אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט וכל מה שאירע לו \nמיום הולדו עד סופו וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו. וכן של כל מין בהמה וחיה \nוכל בעל חי שבעולם וכל עשב וצומח ודומם וכל פרטיהם ופרטי פרטיהם בכל מין ומין ואישי \nהמינים עד לעולם ומה שיארע להם ושרשם. וכן כל מ\"ש באבות ומשה וישראל כלם הן בכל דור \nודור שכלם מתגלגלים ניצוצותיהם בכל דור ודור כידוע: וכן כל מעשיהם מאדה\"ר עד סוף \nהתורה הוא בכל דור כידוע למבין. וכ\"ה בכל אדם ואדם לבד כמו שהתחיל לבאר במדרש הנעלם \n"},{"index":17,"he":"ברמז: וכל זה נכלל כלו בפרשת בראשית עד נח כמ\"ש כאן בס\"ד: וכללו נכלל בפרשה הראשונה \nעד ברא אלקים לעשות כנ\"ל: וכלל כללי הכללים בפסוק ראשון (הגהה - ובמקום אחר כתב עוד \nשמקור כלל הכללים הוא בתיבת בראשית ו' אותיות ודגש של הב'. ש\"ל): בז' תיבות ז' אלפי \nשנה כמ\"ש בפ\"א שתא אלפי שנין תליין בשתא קדמאי כו': והן ד' כללים נגד ד' עולמות בכל \nעולם שלמעלה יותר בכלל והולך ומתפרט. והן נגד [כאן נחתך כמה תיבות]: \nויאמר ה' עד כפכה: כד אתיישב בזעירא - ר\"ל דויאמר ה' דכאן הוא ע\"ק כמש\"ו רק שקשה הא \nאמר לעיל דע\"ק לא נקרא ה' לכן אמר כ\"ד אתי\"ישב בזעי\"רא ר\"ל כד אתלבש בז\"א אז נקרא \nע\"ק ג\"כ ה' על שמו דכל שמתלבש בתחתון נקרא ע\"ש התחתון כמ\"ש לעיל. ולכן כתב זה המאמר \nכאן אחר שכתב לעיל דע\"ק אתלבש בז\"א בה' זינין מים כנ\"ל וחוזר לענין ראשון למאמר \nהנפילים שבפרשה: ויאמר ה' לא ידון רוחי כו' וההכרח שע\"ק אמר כמש\"ו ל\"א יד\"ון רו\"חי \n"},{"index":18,"he":"באד\"ם דלע\"ילא ר\"ל בז\"א שנקרא אדם כנ\"ל וע\"כ ע\"ק קאמר זה כמ\"ש למטה כל הענין. מכאן \nדכד אמר בשם אמרו דעתיקא סתים קאמר - ר\"ל כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"א תאנא עכ\"ד שמיה \nדעתיקא סתים מכלא כו' עד והאי והאי שפיר ור\"ל כמ\"ש כאן דאמר בשם אמרו דקודם א\"ל \n"}]}
