{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-4","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"שם ואסתלק בההוא פרסה ואתתקן בתיקונוי כו' תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא \nדסתרין אתתקן ואזדמן כו' ע\"ש. ואמר שם דף קל\"ה ע\"א תאנא בצניעותא דספר' עתיקא \nדעתיקין עד לא זמין תקונוי כו' וכלהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין \nאתתקן כד אתתקן תקין כל תקונין דלתתא תקין כל תקונין דעלאין ותתאין מכאן אוליפנא כל \nרישא דעמא כו'. ואמר שם תאנא כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה תקין \nוזמין כו' ואמר בא\"ז דף רפ\"ח ע\"א עתיקא דכל עתיקין סתימא דכל סתימין אתתקן ולא \nאתתקן כו' כנ\"ל: וענין עתיקא דעתיקין ג\"כ כנ\"ל לפי שאו\"א נקראו זקנים כידוע והוא \nזקן לכל הזקנים. ואפי' חג\"ת דז\"א נקראו זקנים כידוע וכמ\"ש (יומא כ\"ח ב) אברהם זקן \nכו' יצחק זקן כו' יעקב זקן כו' וכ\"ש חב\"ד דז\"א וכ\"ש או\"א. וכן בענין הזה טמירא \nדטמירין: ועיקר התיקון הוא בשביל זו\"נ דמלכין קדמאין מיתו וארעא אתבטלת כנ\"ל. ולזה \n"},{"index":2,"he":"אמר אתתקן נגד ז\"א. ואזדמן נגד נוקב' כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ב ע\"א דלא אתקיימו באתרייהו \nבגין דתקונין דמלכא לא אתתקנו וקרתא קדישא ושורוי לא אזדמנו כו'. לפי שהמלכים דז\"א \nמלכו אלא שחסרו התיקון אמר לא אתתקנו אבל נוק' שאתבטלת אמר לא אזדמנו וצריך בשבילם \nע\"ק להכין שורש התיקון והזימון לשניהם. ומה שחזר ואמר סתרא גו סתרא אף ע\"ג שמדבר \nהכל ממנו כמו שהתחיל למעלה עד דרישא דכסופא כו' משום שלמעלה לא דבר אלא ברישא חוורא \nאבל עכשיו מדבר בכל התיקונים דרישא ודדיקנא שמגיעין עד טיבורו ומדבר בכל הפרצוף של \nע\"ק שהוא סתרא גו סתרא אתתקן ע\"י תיקוני הראש וזקן שהתיקון הוא הגילוי וגופא סתים \nואין נגלה אלא ע\"י תיקונים הנ\"ל: (הגהה - ויותר נראה שמדבר על האוירא שגנוז בו וז\"ש \nגו סתרא והוא אתתקן בז' דגלגלתא): \nבחד גולגלתא - הוא תיקון א' מז' תיקונים דגלגלתא שאמר למטה ותליין משבעה דגולגלתא \nכו'. והוא רישא חד מג' רישין שאמר בא\"ז רפ\"ח א'. ולזה אמר בחד גולגלתא של\"ת הואיל \n"},{"index":3,"he":"וג' רישין הן ג' גולגלתין הן. (הגהה - ועוד שכל הז\"ת כולם כלילן בגלגלתא): דרישא \nהראשון לאו רישא הוא ואינו בכלל האצילות ונק' א\"ס כנ\"ל ובמקומו קד\"א כנ\"ל ורישא \nתליתאי הוא מ\"ס. והוא ראשית התיקון ונקרא רישא חוורא והוא כולל כל התיקונין ז' וי\"ג \nשכלם בגלגלת הראש: \nמליא טלא דבדולחא - הוא נכלל בתיקון הראשון. ולזה אמר מליא טלא כו' ולא אמר טלא כו' \nכמו בכל התיקונים. והוא גנוז בגלגלתא ונטיף מטלא דביה ע\"י גולגלתא לגולגלתא דז\"א \nומשם לחקל תפוחין קדישין כמ\"ש בא\"ר ובא\"ז. ונקרא טלא דבדולחא כמ\"ש (במדבר י\"א) \nועינו כעין הבדולח כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב ומהאי גולגלתא נטיף טלא כו' ע\"ש ואמר \nוחיזו דהאי טלא כהאי גוונא דאבנא דבדולחא כו' ואמר שם בד' קל\"ה ע\"ב בהאי גלגלתא \nנטיף טלא מרישא חיורא כו' והוא טלא דאתכליל בתרי גווני כו' כד אתיישבא בהאי רישא \nדז\"א אתחזי ביה סומקא כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזיא גוונא סומקא בגוונא חיוורא \n"},{"index":4,"he":"כו' ע\"ש כל הענין: \nקרומא דאוירא אזדכך וסתים איהו - כצ\"ל והיא תיקון השני. והוא שאמר בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב \nבחללא דגולגלתא קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפסק \nוהאי קרומא אתחפיא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה ובג\"כ אתכסיא האי חכמתא דלא אתפתחא \nבהאי קרומא כו' ור\"ל מוחא נקרא חכמתא סתימאה וקרומא דאוירא נקרא חכמתא עילאה סתימא. \nוהוא שאמר שם בדף קל\"ה ע\"ב והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דע\"י ברוחא דגניז בה: ואמר \nאזדכך לפי שכל התיקונים הוא לגלות אורן וזהו סתים למוחא כנ\"ל לזה אמר אזדכך ויוצא \nנהירו ממנו כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"ב בהאי מזלא פשיט פשיטותא דקוטרא עלאה כו' וביה \nאתכליל אבא ונהיר ממנו כמ\"ש בא\"ז ונפקא מההוא מ\"ס מנהירו דביה כו' הוא האור שיוצא \nונהיר ע\"י הקרום כנ\"ל. ואמר שם בטש מאן דבטש בהאי מוחא ואתנהיר כו' והכל ע\"י הקרום \nהזה. ובקרום הזה גניז נהירו דרדל\"א ונהיר במצחא ודיקנא כמ\"ש לעיל. ולפיכך הוא סתים \n"},{"index":5,"he":"והוא ג\"כ בכלל התיקון [ורק הקרום אבל האוירא אינו מהתקונים] שהתיקון הוא להתמעט \nהאור שיוכלו לקבל לכך צריך לזיכוך והוא ע\"י בטישה מאן דבטש. וע\"ש נקרא אבא ג\"כ \nאוירא וע\"ז אמרו בזוהר כד נפק י' מאויר מה דאשתאר הוא אור כמ\"ש בזוהר בראשית דף ט\"ז \nע\"ב אור דא רזא סתימא אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה כו' בקע מאוירא \nדיליה כו' ע\"ש: ונ\"ל כי טלא דבדולחא אינו המ\"ס דהא בא\"ר חשיב ליה בגלגלתא קודם \nשהזכיר מ\"ס ולא הזכירו אצל מ\"ס. וכן בא\"ז. ואמר ונטיף מהאי גלגלתא ולא אמר ממ\"ס. \nועוד דהא מ\"ס סתים איהו ולא נפקא אלא נהירו ע\"י קד\"א: \nועוד כי ממ\"ס נהיר ברישא לאו\"א ומרישא חוורא לז\"א ובהאי טלא אמר בא\"ר ובא\"ז דנטיף \nלז\"א. וכן אמר בא\"ר דף קל\"ה ע\"ב בהאי גולגלתא נטיף מרישא חוורא ואח\"כ אמר בחללא \nדגלגלתא כו' וחשיב מוחין וכן כאן בס\"ד קחשיב טלא דבדולחא קודם קרומא דאוירא ואמר \nבהאי גלגלתא נטיף ולא אמר במוחא. ואמר מרישא חוורא. אלא נ\"ל כי כל הז' תקונין הן \n"},{"index":6,"he":"בגולגלתא שהוא כתר של א\"א ולא חשיב מוחא שהוא חכמה ספירה אחרת. וכן בכל א\"ר וא\"ז \nחשיב גלגלתא לרישא חדא ומ\"ס לרישא. ואמר לקמן ותליין בשבעה דגלגלתא. ובו מתלבש חסד \nדרדל\"א כידוע וידוע שחסד הוא יומא דכלהו יומין ובו נכלל כל הז\"ס לכן נכלל בו שבעה \nתיקונין. וכן נכלל בו י\"ג תיקונין דדיקנא ג\"כ מחסד דכליל בו י\"ג מדות שכולן הן חסד \nכמ\"ש בתז\"ח דף ע\"ה ע\"ב לי\"ג מכילן דכלילן בחסד כו' ע\"ש: ועוד נ\"ל כי במ\"ס נכללין \nחו\"ב דא\"א רק כי בא\"א אין מתקלא לכן נכללין בחד מוחא לכן או\"א דאתנהרין ממוחא נפקין \nכחדא ואתכלילן בחד ואח\"כ ניכרין זו\"נ כמ\"ש בא\"ז דף ר\"צ ע\"א האי עדן אתמשך מעדן \nעילאה סתימאה דכל סתימין והוא מ\"ס כמו שמפורש שם ואח\"כ אמר שם והאי חכמה כללא דכלא \nכד נפקא ואתנהיר מע\"ק לא אתנהיר אלא בדו\"נ האי חכמה אתפשט ואשתכח דדו\"נ הוא חכמה אב \nבינה אם חו\"ב בחד מתקלא אתקלו דכר ונוק'. מ' שמתחלה לא ניכרו אם דו\"נ לפי שיצאו \n"},{"index":7,"he":"מסתימא דסתימין שאין ניכר ואח\"כ דאתפשטו אשתכח דדו\"נ הוא וכשיצאו יצאו ממ\"ס ע\"כ \nבמ\"ס שורש דו\"נ. וכן מ' שם בהדיא ששורש דו\"נ שם רק שאין שם נקבה ניכרת כנ\"ל ולכן \nאו\"א כחדא נפקין וכחדא שריין. וכן אין מלכות ניכרת בא\"א ושורש המלכות כלול ביסוד של \nא\"א בעטרת של היסוד. ולכן מלכות תחלת יציאתה בעטרת היסוד ומשם אינה נפרשת לעולם \nאפילו בגלות כידוע שהשרשים אינן חסרים לעולם רק התוס' אפשר שיחסרו והשרשים לכל הט\"ס \nהוא א\"א בט\"ס כמ\"ש בא\"ז רפ\"ח ע\"א אפיק ט' נהורין כו'. ובזוהר פקודי הנ\"ל. וג' רישין \nשלו הוא כח\"ב שלו ושירותא דא\"א מרישא תניינא רישא חוורא ע\"ק והוא חכמה שלו. וכן בכל \nפרצוף הוא שירותא מחכמה שכתר שלו אינו רק שורש לט\"ס שלו והוא מפרצוף שלמעלה. וכן \nשירותא לכל הפרצופים הוא אבא וא\"א אינו רק שורש להם. ונמצא אין בא\"א רק ט\"ס מחכמה \nולמטה והן ט' שרשים לט\"ס של כל האצילות. ורדל\"א הוא שורש לא\"א שהוא כתר שלו וכמו \n"},{"index":8,"he":"שא\"א שהוא כתר של אצילות נקרא אין כך כתר שלו נקרא רדל\"א יותר בהעלם. וז\"ס שלו הוא \nשורש לכל הא\"א לכן לא אתיידע מה דהוי בהאי רישא כי גופיה שורש לא\"א: ובמ\"ס שם הוא \nשורש הגבורות ושם הוא בוצינא דקרדינותא שמשם עטרא דגבורה וז\"ש בוצינא דקרדינותא \nדגניז במעוי דאמא ולפי ששם גבורה דרדל\"א לכן בו בוצינא דקרדינותא ושם הוא שורש \nהבינה אימא. אבל שורש אבא הוא באוירא דכיא בקד\"א כנ\"ל לפי ששם גנוז חסד דרדל\"א לכן \nנפקין או\"א מבטישו דחסד עילאה במוחא וחסד גנוז באוירא הנ\"ל והענין כי תרין רישין \nגלגלתא ומ\"ס הם חו\"ב דא\"א ומהן יוצאין או\"א ומ\"ש כי או\"א נפקו ממ\"ס כי מאבא נפיק \nבהעלם ומצטייר באימא כידוע וסיום הגלגלת הוא קד\"א: \nעמר נקי תליין בשיקולא - הוא תיקון ג'. והם שערות הראש כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב תאנא \nבגלגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה וט\"ס הוא וכצ\"ל אלף אלפין \nרבוא ושבע מאות וחמש ושבעין אלפי רבוא קוצי דשערי חור ונקי כהאי עמר כד איהו נקי \n"},{"index":9,"he":"דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא \nמנימא ושערא משערא ור\"ל נקרא עמר שהוא לבן כצמר כמ\"ש (שבועות ו') כצמר לבן מאי צמר \nלבן כצמר בן יומו שמכבנין אותו למילת. ואמר נקי דלא אסתבך דא בדא לפי שבז\"א שערותיו \nשחורות כמ\"ש שחורות כעורב ומסתבכאן ומתערבין דא בדא כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ו ע\"ב תאנא \nבגלגלתא דרישא אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן ומסתבכין ומתערבן דא בדא \nכו' וכן אמר בא\"ז דף רצ\"ג בגולגלתא דרישא כו' דאינון אוכמן ומסתבכין דא בדא לכך \nהוצרך לומר כאן עמר נקי: וענין הסיבוך שבו אחידן דכיין ומסאבין והן מתפרשין לכמ' \nדרגין כידוע כמה מיני רחמים וכמה מיני דינים ומארי מתקלא כמ\"ש בא\"ר שם קל\"ו א' ולית \nחושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבין ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא \nבדכיא ומסאבא בכל אינון סטרין דאינון בכל סטר דאינון מסאבין יתבין קוצי מסתבכן \n"},{"index":10,"he":"ותקיפין מנהון שעיעין מנהון תקיפין כו'. וכן בא\"ז שם דף רצ\"ג ע\"א אמר כל מאריהון \nדיבבא ויללה כו' וכל אלין תליין בקוצין תקיפין כו' באינון שעיעין אתאחדן מאריהון \nדמתקלא כו'. משא\"כ [כאן בע\"ק] שכולם רחמים גדולים. כי בז\"א נפקין מג' מוחין שהן \nחד\"ר כמ\"ש שם בא\"ז בחד מוחא מאינון קוצין שעיען אתמשכן כו' ממוחא תניינא באינון \nקוצין תקיפין כו' סטרא דאימא גבורה תקיפא מנה מתאחדן כו' ממוחא תליתאה באינון קוצין \nכו' ע\"ש. משא\"כ [בע\"ק] דנפקין ממוחא חד דשם הדינין נכפין כחמר על דורדייא כמש\"ל. \nוז\"ש (דניאל ז') ושער רישיה כעמר נקי לבושיה כתלג חוור שהוא הדיקנא כמש\"ל (דף ה' \nע\"ג). וידוע שהדיקנא הוא יותר רחמים משערות שבדיקנא י\"ג מדות הרחמים גדולים שנקראים \nכל טובי כנ\"ל (דף ה' ע\"ג) והענין כי שערות הדיקנא יוצאין דרך פנים והשערות דרך אחור \nוצדדין. ולכן מדיקנא נפיק קודם לאו\"א כמ\"ש בא\"ז משא\"כ בשערות דנפקין לז\"א כידוע \n"},{"index":11,"he":"כמ\"ש בא\"ר דף קל\"א ע\"ב דרישא אריכן על כתיפן למיגד כו' וכן בדף ק\"מ ע\"א ובשעתא \nדאתמשכן שערי חוורי דע\"י כו'. ועוד כי הדיקנא יוצא דרך נקבי חא\"פ כידוע שהן אורות \nפנימים גדולים משא\"כ בשערות שיוצאין דרך אור שנקרא אחוריים וזה פנים. ולכן הדיקנא \nנקרא יקירו דיקירותא שיוצא דרך נקבים והבל ממש ויוצא מכל הנקבים שבראש. ולכן בדיקנא \nכשלג ובשערות כצמר. ואע\"ג דבא\"ר בדף קל\"א ע\"ב קאמר בין דרישא בין דדיקנא כלהו חוורן \nכתלגא לא אמר אלא נגד ז\"א אבל בעצמן הדיקנא יותר חיור: ומה ששערות הראש רכין משל \nזקן כמ\"ש בא\"ר ומ' שהן יותר רחמין הוא כמ\"ש שם דף ק\"מ ע\"א אלא תאנא כל הני שערי \nדדיקנא כלהו תקיפין מ\"ט כל אינון דרחמי בעיין למיהוי תקיפין כו' ע\"ש ובהתפשטותן \nלמטה הדבר בהיפוך כידוע. וז\"ס בהרת עזה כשלג ושאת כצמר לבן (במשנה ריש נגעים): \n(הגהה - אם יהיו חטאיכם כו'. שלג וצמר הן ב' התקונים שכ' ועתיק יומין כו' (דניאל \n"},{"index":12,"he":"ז') וי\"ג הויות שבי\"ג תיקונים כידוע גי' לבו\"ש. ופנים ואחור ידוע שהן שרש זו\"נ \nכידוע בסוד חשן ואפוד. והן שנים שנים קדמוניות. והן חסדים נגד תולע ולכן אמר כאן \nיהיו לשון הוי\"ה. ואם יאדימו כתולע יאדים גי' שם אדנ\"י. ומ\"ש לשון רבים נגד ו\"ק שלה \nג\"כ. ותולע הוא ראשית הגבורה שם ראשון של מ\"ב ונגדו עולת תמיד בבקר בצפון. ובין \nהערביים נגד תולעת נוק' שם שביעי. וכתב האר\"י ז\"ל כי של\"ג ג' אלפין דג' אדי\"ד כי \nהמיתוק הוא באלף כידוע בסוד נער נערה אבל בנוק' אינו רק מילוי לבד של האלפין כי \nהנוק' אינה רק מילוי של זכר כידוע בסוד אדם וחוה וכמ\"ש (ערובין יח ע\"א) וח\"א זנב. \nומ\"ד פרצוף היא מסוד ו\"ה ישמחו השמים ותגל הארץ לכן רק כצמר שאינו לבן כמו שלג והוא \nשערות האחוריים שהפנים הוא אלפין עצמן. ע\"כ): וז\"ש (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים \nכשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו ר\"ל שיחטיאו יותר שהוא כתולע. ושני תלוי \n"},{"index":13,"he":"בתקוני דיקנא והן למטה במלכות ששם החטאים נובעים ובה אין תקונים משערות רק אותן שהן \nבלא שערות כמו הפה ובפה נכלל כל הי\"ב תיקונים כמ\"ש בא\"ר ונאמר בה כחוט השני שפתותיך \nולכן [כשלג] דע\"ק [ילבינו]. וכתולע הוא שערות ראשה שנאמר ודלת ראשך כארגמן והן \nתולעת שני וארגמן שהן הכל צמר צבוע. ונקט תולע שמאדים יותר והוא בהיותן חוטאין \nשנאחזין בה התולע הידוע לכן כצמר דע\"י יהיו: \nוענין אלו התיקונים - (הגהה - בענין ז' תקוני גלגלתא הכלל כי סוד הדעת שמתפשט בזו\"נ \nשהן ז\"ת של כל הע\"ס הוא ז\"ת דבינה והיא שביעית להם ובתוכה מסתתר ז\"ת דחכמה שכלל \nחו\"ב הם כ\"א בסוד חכם בבינה והבן בחכמה וזהו העיקרים ומהן באין ב' טפין בב' מוחין \nחו\"ב דז\"א והוא מבינה מחו\"ב שבה ובתוכם חו\"ב שבחכמה. אבל הדעת הוא ז\"ת שלה וזהו \nבוצינא דגניז במעוי דאמא שית יריען לישן ו'. וכן הוא בג' רישין שרדל\"א הוא ג\"ר דע\"י \nוז\"ת דבינה דרדל\"א מתלבש בגולגלתא וז\"ש בתיקונים שגלגלתא הוא בינה בסוד עמר לגלגת. \n"},{"index":14,"he":"וכן הוא בז\"א שבינה נעשית לו כתר וכן בא\"א שג' רישין שלו הן כח\"ב שלו וגלגלתא כתר \nשלו הוא מבינה דע\"י והוא ז\"ת דידה והוא סוד הדעת שאמרו אם אין בינה אין דעת. והוא \nסוד השביעית בכ\"מ. סוד השבת. והיכל ק\"ק. וערבות. וכן בכל מקום שנמנית בינה עם ו\"ק. \nוידוע שהדעת הוא בוצינא דקרדינותא וגנוז במעוי דאמא שמעוי בדעת נתקן כמ\"ש בפרשה \nמשפטים דף קכ\"ג והוא ז\"ת דידה כנ\"ל. וכאן בגלגלתא דא\"א הוא ראשית בוצינא דקרדינותא \nבטלא דבדולתא שנא' (ישעי' כ\"ו) טל אורות עליך וברד' הטל לילה סוד הגבורות שראשי \nנמלא טל קווצותי רסיסי לילה. ומן ז\"ת דחכמה דרדל\"א שם יש יריעה חדא אור שנברא ביום \nא'. ושם פשיט חד טורנא עילאה וגנוז ברוחא דגניז בע\"י והוא קד\"א קוטרא עילאה דאתעטר \nכו' ובמ\"ס נתגלה ההוא בוד\"ק. והכלל מחו\"ב דרדל\"א יצאו אוירא ובוצינא ונגנזו באוירא \nומ\"ס שהן חו\"ב דא\"א והן בחו\"ג דע\"י ומשם חו\"ג ואח\"כ אתגניזו באו\"א שהם חו\"ב דעולם \n"},{"index":15,"he":"האצילות בכללו והן בחו\"ג דא\"א. ואח\"כ בחו\"ב דז\"א שהן חו\"ג דיליה. ומזה תבין הסוד \nהגדול והנורא והעמוק הזה ותבין בעומקא לבא לפומא לא גליא. וההוא אוירא עילאה אוירא \nדלא אתפס ז\"ת דחכמה ממנו התחיל שורש ה\"ח וא\"א להתלבש כלל רק באוירא תניינא שהוא \nבקד\"א שהוא אור דנפיק מאויר וכל רדל\"א הוא ע\"ש החכמה שבו כי הראשית הוא בכל פרצוף \nמהחכמה אבל כתר שבו א\"א לדבר בו אפילו דרך רמז ומחשבה כלל. וז\"ת דחכמה הוא עיקר \nרדל\"א שמדברין בו וז\"ת דבינה הוא כתר דא\"א גלגלתא (א) קד\"א חסד. (ב). עמר נקי גבורה \n(ג). רעוא דרעוין ת\"ת (ד). עינא פקיחא נו\"ה (ה). והן תיקון אחד תרי פלגי גופא ובפרט \nשהן עין א' אעפ\"י שהן ב' דאין כאן שמאל כמ\"ש בא\"ר. תרין נוקבין דפרדשקא הם ב' \nתיקונים יסוד ומלכות דדכורא (ו\"ז) לבד פרצוף נוקבא שבגלגלתא שהוא הפה כמ\"ש בתז\"ח \nובתיקונים. ולכן בעיני אמר עינא לשון יחיד ובחוטמא אמר תרין נוקבין דפרדשקא שהן ב' \n"},{"index":16,"he":"תיקונים. והן בראשית סוד בינה דעת שבה ברא שית שהוא כולל שית תיקונים שית יריען. \nברא קד\"א בר\"א דאברהם אב\"ר מ\"ה. וברא הוא דבר דלא אתפס כידוע בורא חשך בורא רוח \nוהוא אוירא דלא אתפס. אלקים סוד הגבורה. את ת\"ת כולל כ\"ב אותיות. השמים נו\"ה. ואת \nיסוד שהוא איקונין שלו. הארץ מלכות שלו ופסוק שני על פרצוף נוקבא והארץ היתה כו' \nי\"ג תיקונים. ע\"כ): כבר נתבאר כי ג' רישין הן ורדל\"א מתלבש בא\"א בז\"ת שלו וידוע כי \nהבינה מתלבש בז\"ת בכל פרצוף מטיבור' ולמטה וחצי ת\"ת שלה התחתון נעשה לפרצוף התחתון \nלכתר וגלגלת וכ\"ה בכל פרצוף. לכן בחשבון ז' היכלין וז' ימי השבוע נחשב בינה עמהם \nכידוע. וכן הוא כאן שבינה דרדל\"א אתלבש בז\"ת דרדל\"א ובא\"א ונעשה לו גלגלתא וכתר \nדא\"א וחסד מתלבש באוירא והוא מתנוצץ במצחא ובדיקנא והוא חסד עילאה שנזכר בא\"ז. וע\"י \nמתנהיר ונפיק אבא לכן הוא מלביש לחסד דא\"א. וגבורה דרדל\"א מתלבש במ\"ס לכן שם הוא \n"},{"index":17,"he":"בוצינא דקרדינותא שורש הגבורות השמרים כנ\"ל דגנוז במעוי דאימא וע\"י מתנהיר אימא. \nוהן מתכללין זה בזה שהן חו\"ב דא\"א ובהן חו\"ג דרדל\"א. ונכללין שני האורות במ\"ס שהוא \nבינה דא\"א כמו בכל ח\"ב שנותן חכמה הזרע לאמא ומפני שאין בא\"א בחינת נקבה נגלה לכן \nהאוירא ומ\"ס נכללין כא' ואוירא נקרא חכמתא עלאה סתימאה כנ\"ל וקרומא נקרא קרומא \nדחכמתא כו' ונכלל בגלגלתא וז\"ס אוירא שנקרא אבא וחסד בסוד אור י' כנ\"ל (בדף ח' ע\"ב) \nומהן יוצאין חו\"ג כנ\"ל. ות\"ת דרדל\"א מתלבש בדעת דא\"א ומתגלה בדיקנא לכן בו ב' מזלות \nשבהן חו\"ג כידוע. ונ'ה'י' דרדל\"א מתלבשין עיקרן ב ח'ג'ת' דא\"א וע\"כ נקרא גופא ומכאן \nואילך לבר מגופא ונהירו שלהן מתפשט בכל א\"א כידוע בכל נה\"י של פרצוף עליון כמו נה\"י \nפרצוף אמא בז\"א ובינה דרדל\"א מתפשט עד אמא שהיא בהוד דידה וז\"ש בינה עד הוד אתפשט. \nאבל עיקרה אינה אלא בגלגלת ומסתיימת יסוד דילה בפה דא\"א שהוא סוד יסוד ה\"ג שבה \n"},{"index":18,"he":"מצטיירים כ\"ב אותיות וה\"ג וכן בפה ובינה נקראת שבע שכוללת כל השבע לכן כל הז' \n"}]}
