{"id":"kabala-f41d246d481b-1-43","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":43,"title":"חלק ג פרק ב","hebrewTitle":"חלק ג פרק ב","segments":[{"index":1,"he":"חלק ג פרק ב \nהעולם הזה הוא כנגד ה\"א אחרונה הנקראת גם היא עולם, וזה העולם נעשה לדמיון העולם \nההוא ודוגמתו, וכן אמרו במדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ב קמ\"ד ע\"א) תנינן עלמא תתאה בגוונא \nדעלמא עילאה אשתכח ודא כדוגמא דדא. ואמרו עוד (ח\"ב נ\"ג ע\"ב) תא חזי כתיב מן העולם \nועד העולם ותנינן עולם דלעילא ועולם דלתתא, עולם דלעילא מתמן הוא שרותא לאדלקא \nבוצינין, עולם דלתתא תמן הוא סיומא ואתכליל מכלא עד כאן: \nוהרמז על אם הבנים הנקראת עולם הבא, סוד ה\"א ראשונה, ועל ה\"א אחרונה הנקראת עולם \nהזה, וזה נקרא עולם עליון וזה נקרא עולם תחתון, וכמו שהעולם התחתון ההוא הוא סוף \nוסיום הייחוד העליון והוא סוף העליונים, כן העולם הגשמי הזה סוף וסיום כל הנבראים \nואחרון עליהם, וכמו שהעולם האחרון ההוא נאצל ובא מן העולם העליון, כן העולם הגשמי \nהזה נהיה ונעשה על ידי העולם האחרון ההוא ונשפע ונכלל ממנו: \nובמנחות פרק הקומץ ובבראשית רבה פרשה י\"ב דרש ר' יהודה ב\"ר אלעאי כי ביה יי' צור \n"},{"index":2,"he":"עולמים, אלו ב' עולמים שברא הקב\"ה אחד בה\"א ואחד ביו\"ד, ואיני יודע אם העולם הזה \nבה\"א והעולם הבא ביו\"ד, אם העולם הזה ביו\"ד והעולם הבא בה\"א, כשהוא אומר אלה תולדות \nהשמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא בה\"א בראם: \nואמרו חכמי האמת כי ה\"א בהבראם זעירא והרמז על ה\"א אחרונה, וזהו אמרם שהעולם הזה \nנברא בה\"א, ולמדנו ששמים וארץ הכל נקרא העולם הזה. ובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"א קכ\"ט \nע\"א) פרשת חיי שרה וקב\"ה עביד כלא לאשתכחא האי עלמא בגוונא דלעילא דא בדא למהוי \nיקרי' לעילא ותתא ע\"כ. הנה זה טעם נפלא ידוע לזוכים אליו לתכלית המציאות בכללו. ויש \nלדעת עוד כי שלמות העליונים, הוא העולם האחרון ההוא ובו נשלם הייחוד ובו עמד \nהאצילות העולם, והא שלמותו, כי אין שלמות ואין ייחוד אלא בו, כן אין שלמות העולם \nההוא כי אם בעולם הזה הגשמי, לפי שהעולם ההוא צריך אל העבודה לייחדו למעלה עם העולם \nהעליון אליו, ובזולת עבודה אי איפשר, והעבודה בלתי מקום לא תשוער ולא תהיה, ולהיות \n"},{"index":3,"he":"העולם הגשמי מקום מוכן אל העבודה הוצרך שיברא: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג ר\"כ ע\"ב) כי אין מעשה וגו' בגין דבההוא כח אית מעשה \nאשתדלותא לאשתדלא בהאי עלמא דאקרי מעשה עלמא דעובדא למשלם סופא דמחשבה עד כאן. הנה \nבארו כי העולם הזה הוא עולם המעשה, וצריך לשלמות העולם העליון שהוא סוף המחשבה \nהעליונה. וכבר הארכנו בסוד זה בפרק כ\"ג מהחלק השני מזה הספר בסייעתא דשמיא: \nובבראשית רבה אמר ר' בניה, העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר יי' בחכמה \nיסד ארץ וגו', ר' ברכיה אמר בזכות משה, שנאמר וירא ראשית לו, ר' הונא בשם ר' מתנה \nאמר, בזכות שלשה דברים נברא העולם, בזכות חלה, ובזכות מעשרות, ובזכות בכורים, מה \nטעם בראשית ברא אלהים ואין ראשית אלא חלה שנאמר ראשית עריסותיכם, ואין ראשית אלא \nמעשרות היך דאת אמר ראשית דגנך, ואין ראשית אלא בכורים שנאמר ראשית בכורי אדמתך \nוגו'. הרי בארו שתכלית הבריאה התורה שהיא העבודה, וצריך אל עובד השלם הוא משה העבד \n"},{"index":4,"he":"הנאמן ע\"ה. והכל להשלים סוף המחשבה העליונה, והיא הנרמזת בחלה ובכורים ומעשרות, \nוכלם כנגד כנסת ישראל, וכל אלו ליחד ולהשלים הסוף עם הראש: \nוכבר נרמז בדברי הנבואה ענין זה אמר ירמיה ע\"ה, כה אמר יי' אם לא בריתי יומם ולילה \nחקות שמים וארץ לא שמתי. יאמר אם לא בשביל התורה שנאמר בה לא ימוש ספר התורה הזה \nמפיך והגית בו יומם ולילה, כדרז\"ל חקות שמים וגו' כלומר לא נברא העולם ומלואו, \nולרמוז אל צורך העובד אמר, גם זרע יעקב ודוד עבדי וגו', ולקח יעקב ודוד לפי שהם היו \nהעובדים השלמים המשלימים סוף המחשבה העליונה, יעקב בעלה דמטרוניתא בסוד ויעבוד יעקב \nברחל, ולדעת רבי אליעזר בל\"ב מדות שאמר גם זרע יעקוב שאינו ענין ליעקב שהרי נאמר \nישחק ויעקב תנהו ענין לאהרן. ואהרן שושבינא דמטרוניתא, כי הוא המיחד הסוף בראש \nבעבודתו. ודוד נאמר בו ויעש דוד שם, וכמו שכתבנו בפרק א' מהחלק השני מזה הספר. וממה \nשכתבנו יתבאר שיבוקש וימצא תכלית המציאות בכללו, והוא מקום צורך בו אל העבודה שהוא \n"},{"index":5,"he":"תכליתו, והוא צורך גבוה והוא מה שכווננוהו מתחלה: \n  \nחלק ג פרק ג \nכל מה שיגזרו הפלוסופים בפחיתות האדם וגריעותו, ושפל מדרגתו בערך הגלגלים והכוכבים, \nכל שכן בערך המלאכים. הנה הוא יצדק בהם, וכן משפטם באמת, לפי שלא אורו עיניהם באור \nהתורה, אשר בה יעלו ויגבהו מקבליה על כל הנבראים עליונים ותחתונים. וזה כי כל ישעם \nוחפצם ושלמותם לדעתם הוא בחקירתם ועם כל חריפותם ופקחותם בעיון השכלי, הנה הם \nיודעים כי לא עלו להשגת היותר שפל בהשגה מהכוכבים והגלגלים ולא יעלו, ואחר שהם \nיאמינו שכפי ההשגה בעיון הוא השלמות האנושי, והיו הגלגלים והכוכבים גדולי ההשגה מהם \nמאד. הנה הם למטה מהם הרבה בשלמות כפי קצורם בהשגה מהם, וזה אם היה שמחקרם והשגתם \nיתן שלמות בנפש, מה שלא יתפארו לעולם שיוכלו לאמת זה כלל. ואף אם נודה להם זה, הנה \nהם בהשגתם קצרי יד מאד מהכוכב והגלגל, וזה כי כבר אמרו קצת מגדולי פקחיהם, שאמנם הם \n"},{"index":6,"he":"ר\"ל הגלגלים יתנועעו על צד האהבה והמצוה, וישכילו שנבראו מפני התנועה, והנה הם בזה \nעושים רצון בוראם, ומשיגים שהתנועה ההיא צוו בה וזהו שלמות תכליתם והכוונה בבריאתם. \nואמנם הם המתפלסים מדעתם אין בהתפלספותם צווי ולא רצון אלהי: \nורואה אני את דבריהם קיימים בהם עצמם שהם נבזים ושפלים מאד אפילו מהנבראים התחתונים \nלפי שאור האמת לא נגה עליהם, והדבר אין בהם ובמה יעלו וישוו אל הנבראים העליונים, \nכי אפילו לדעתם הנה דעת האדם למטה מאד מדעת הגלגלים: \nוהרב ז\"ל בפרק ג' מהלכות יסודי התורה הסכים לדעתם, שכתב בזה הלשון שם ודעת הכוכבים \nוהגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם עד כאן. ולא חלק הרב ז\"ל בין \nמקבלי התורה לזולתם, כי לא הניחתו החכמה היונית, והוא הולך לשטתו במה שכתב בפרק י\"א \nמהחלק הב' ובפרק י\"ג מהג' שהאדם פחות מאד מאד בערך הגלגלים כל שכן בערך המלאכים, \nואולי הטעם לדעתו היות דעתו למטה מהם, ואלו התבאר ונודע כי הוא גדול מהם בדעת, היה \n"},{"index":7,"he":"מודה במעלתו עליהם, שהרי יודה שהגדול מחבירו בחכמה גדול ממנו במעלה. וכן כתב הוא \nבפרק ב' מהלכות יסודי התורה, ואין הפרש בזה בין האדם לגלגל למלאך. ובפרק ד' כתב בזה \nהלשון ויראה ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו כשיעריך עצמו לאחד מהגופים הקדושים \nהגדולים וכל שכן לאחד מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגולמים עד כאן. הנה הציב לו הרב \nז\"ל יד והרבה מקומות לבזות ולהשפיל הדמות והצלם העליון: \nוהראב\"ע ז\"ל שלח יד לשונו בגאון וחרה בו אפו, וחרפו וגדפו על אשר שלח ידו במלאכים, \nבאמרו שבני אדם נכבדים מהם. והוא שכתב בפרשת משפטים בזה הלשון הנה אנכי שולח יד \nלשוני בגאון שהעתיר על נכבדים ממנו דבריו ויצא עתק מפיו ואמר שבני אדם נכבדים \nממלאכי השרת, ואמר כי בעבור בני אדם נבראו וראיותיו דברי חכמים, והם לא אמרו רק על \nהמלאכים המתחדשים בכל רגע ודבריהם אמת: \nועוד הביא ראיה שאמר שולח מלאך לפניך, והנה שכח דברי השם אני לפניך אלך, ועוד לשמרך \n"},{"index":8,"he":"בדרך, ואומר כי השמור נכבד מהשומר, והנה לא ידע כי אברהם אבינו גם משה אדוננו ודוד \nמלכנו היו שומרי צאן. גם יי' אלהינו לא ינום ולא ישן שומר ישראל. אני ארעה את צאני, \nאם יי' לא ישמור עיר ושמרו כרועה עדרו ושמרתיך בכל אשר תלך. והכתוב ידמה השם למלך, \nגם המלאכים לשרים, ובני אדם עבדים, והנה כתוב ושר מלכות יון ושר מלכות פרס יעמד \nמיכאל השר הגדול ולמה נקרא שר על ישראל וישראל נכבד ממנו, ואיך יצוה השם לנכבדים \nבעיניו, שישמרו מפני הקטן במעלה מהם, כי הכתוב אמר השמר מפניו. ומה טעם כי לא ישא \nלפשעכם מהנבזה. וידענו כי אין בבני אדם נכבדים מהנביאים. והנה יהושע שנכתב עליו \nנביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך, כאשר ראה המלאך נפל על פניו, ואמר לו מה אדוני \nומדבר אל עבדו. וכן זכריה, גם דניאל אומרים, ואיך יוכל עבד אדוני זה וגו' עם אדוני \nזה. והתקועית אמרה ואדוני חכם כמלאך האלקים, ולא באה לחרף את דוד, ועוד כתיב ובית \n"},{"index":9,"he":"דוד כאלהים כמלאך יי' שפירושו כמלאכים. ועוד ובמלאכיו ישים תהלה אף שוכני בתי חומר \nוגו'. והוא האריך להביא ראיות מדברי הנבואה על שפל מדרגת האדם וגריעותו בערך \nהכוכבים כל שכן בערך המלאכים, לא ראיתי להביאם ולהאריך בהם זולת מה שאמר בסוף בזה \nהלשון. ואני אומר כי ילוד אשה שיחשוב כי השיגה ידו בחכמתו אל מדרגה גבוה, וכדבריו \nכן הוא רק נגד הבהמות והחיות והעופות כאשר הוא מלפנו מבהמות ארץ וגו', ואם יגבה לבו \nבאומנותו וכו', ואם בעבור דעתו משפטי נזיקין גם הם לא נתנו כי אם לישר המעוותים, כי \nאלו היינו יושבים במקום שאין שור, אין צורך למשפט שור נגח. ואלו היינו יושבים \nבאהלי' קדרים, אין צריך למעקה ומזוזה. ואם היינו יושבים בארץ הודו, אין צורך למשפטי \nגניבה ורציחה ועקשות ועדות שקר. ואם בעבור דעת התורות והמצות, אין חכם שיבינם למה \nיתענה בעשור, וחלוקי הקרבנות, והעד שאמר משה לדור המדבר אחר שאמר והודעתי את חוקי \n"},{"index":10,"he":"האלהים ואת תורותיו ארבעים שנה ולא נתן יי' לכם לב לדעת. והנה גם הוא אמר בשנת מותו \nשהיה נביא הנביאים וחכם החכמים, יי' אלהים אתה החלות גו', והנה העיד כי עתה החל \nלדעת, כי מי ידע מחשבות השם כי הם עמוקות ונשגבו מכל הנבראים אלו דבריו: \nועוד הוסיף לההביל את האדם וחכמתו, כי קטן הוא בעיניו מאד מהכיל שום מעלה ודעת \nוחכמה. ומי יוכל להתאפק ולעצור ברוחו מלהשיב על דבריו, וכל שכן ליראי יי' ולחושבי \nשמו, שחל עליהם חובת בעור דעות זרות כאלה, ולהוכיח טעותו על פניו, פן יהיה חכם \nבעיניו. והנה זה האיש המפורסם בחכמה, לא נתקררה דעתו במה שרגם את האיקונין, אלא \nשקלל את השלטון במה ששלח רסן לשונו במשפטי התורה הצדיקים והישרים המכוונים לעצמם. \nועוד נוסף על זה שמפיהם אנו חיים, בהיותינו עוסקים בהם על דרך דרוש וקבל שכר, וכמו \nשאמרו רז\"ל בענין הקרבנות, כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, והנה הוא בקטון \n"},{"index":11,"he":"החל ובגדול כלה. והנני בא להוכיח ולאמת, שעם שרחק יי' את האדם מן הנבראים אשר ממעל \nלו, הנה ישראל הקרויים אדם באמת שהם תופשי התורה, הם יותר הקרובים אל השם, וגדולים \nבמעלה וחשיבות אצלו מהמלאכים. וקודם זה אשיב על טענות הראב\"ע ז\"ל, וארים מכשולם \nמדרך התמימים ההולכים בתורת יי': \n  \n"}]}
