{"id":"kabala-f41d246d481b-1-82","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":82,"title":"חלק ג פרק נז","hebrewTitle":"חלק ג פרק נז","segments":[{"index":1,"he":"חלק ג פרק נז \nעצ\"ב. ויתעצב אל לבו יורה כפי ענינו על חולה ורוע הפנים, כאדם החולה ופניו רעים על \nשלא הצליחה נטיעתו, וכן הענין בכאן בשוה, וסודו כי הפנים המאירים נזעמו להיותם \nכלולים מן הדין יפול זה בהם, וזה סוד העצבון האמור כלפי מעלה בענין זה, וסודו כי \nנעצב השם הגדול אל לבו בסבת לבו ועליו, כי הוא האומר נעשה אדם, והמשכיל בדבר אשר \nכתבנו בו ימצא טוב זה הסוד כי נורא הוא. ובבראשית רבה א\"ר ברכיה משל למלך שבנה \nפלטין על ידי הדריכל ראה אותה ולא ערבה לו, על מי יש לו להתכעס לא על ההדריכל, כך \nויתעצב אל לבו. א\"ר אסי משל למלך שעשה סחורה על ידי סרסור והפסיד על מי יש לו \nלהתרעם לא על הסרסור, כך ויתעצב אל לבו. והמלך סוד השם הגדול בנה פלטין, הוא האדם \nשהוא בית מושב וכסא כבוד לשבת עליו באמת ובנה אותו על יד ההדריכל כענין שכתבנו, ראה \nאותה ולא ערבה לו שלא השלימה הכוונה ולא המשיכה האור הנערב מהמקור כי זה תכלית \n"},{"index":2,"he":"הפלטין ולזה נתכעס על האדריכל: \nורבי אסי הוסיף במשל הסחורה שעשה אותה להרויח בה ולהתיחד בכבודו, ולא די שלא הרויח \nולא נמשך אליו האור מלמעלה אלא שהפסיד ונסתלקה האם מעל הבנים, לפי שהחטא גרם הפרוד \nבין איש לאשתו ואין הברכה שורה כי אם בהיותם בייחוד אחד, והמה מרו ועצבו את רוח \nקדשו כי מריים ופשעיהם סבה שעצבו את רוח קדשו סוד ה\"א אחרונה הנקראת רוח הקדש, על \nשם הרוח הבא אליה מהקדש, ומעשיהם גורמים כי רוח הקדש לא עברה בארץ ונסתלק האור \nוהשפע, ובא הדין והעצבון מהשמאל בסוד מצפון תפתח הרעה: \nולפי שהפכו את המדה כי דור תהפוכות המה מדד להם כמדתם, ויהפך להם לאויב הוא שהוא \nרחמים נלחם בם. וזה סוד אמרם ז\"ל הרשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין, והכל בקלקול \nמעשיהם ובחגיגה פרק קמא ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מאי במסתרים אמר רב שמואל \nבר אויא משמיה דרב מקום יש לו להקב\"ה שבוכה בו ומסתרים שמו, מפני גוה, מאי מפני גוה \n"},{"index":3,"he":"אמר רב שמואל בר רב יצחק מפני גאותן של ישראל שניטל מהם ונתנה לאומות העולם, ר' \nשמואל בר נחמני אמר מפני גאותה של מלכות שמים, ומי איכא בכיה קמיה קב\"ה והאמר רב \nפפא אין עצבות לפני הקב\"ה שנאמר הוד והדר לפניו וגו' לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי \nבראי, ובבתי בראי ליכא עצבות והכתיב ויקרא אדנ\"י יהו\"ה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד \nוגו', שאני חרבן בית המקדש דאפילו מלאכי שלום בכו דכתיב הן אראלם צעקו חוצה מלאכי \nשלום מר יבכיון: \nיש ספרים שגורסים בהם ובבתי גואי ליכא וכו' והיא גרסת הרב המקובל ר' טודרוס הלוי \nז\"ל, וכתב בזה הלשון, יש ספרים שגורסים בהם ובבתי בראי לא, וטעות סופר הוא שאי \nאיפשר כן לפום שקלא וטריא דשמעתא ולפום מאי דאיתי ראיה ממלאכי שלום דאלו אראלים \nחצונים נינהו דכתיב צעקו חוצה דהיינו בתי בראי עד כאן, והוא הגרסא הנכונה על דרך \nהאמת, ולפי סוד הענין: \nוזה כי בתי גואי הם הכתרים הפנימיים סוד העליה ואין שטן ואין פגע רע שם כי אם ששון \n"},{"index":4,"he":"ושמחה, ועליהם נאמר הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו, כי המקום ההוא למעלה ממקום \nאחיזת המצרים ואין להם רשות משם ולמעלה ולזה נקרא מקומו שהוא מיוחד לו לבדו ואין \nלזרים אתו והכל שם בריוח ואין שם לא עצבות ולא שום דאגה, ומהזרועות ולמטה נקרא בתי \nבראי ששם נאחזים כחות נכריות אשר הם סבת הגליות והחרבנות ומשם הבכי והמספד והצרות \nוכל מיני יגון ואנחה, כי הם מסתירים פני הרחמים ואז מדת הדין גוברת וגומרת הדין, \nוזה סוד הבכיה האמורה כלפי מעלה והמקומות ההם נקראים מסתרים, על שם שמסתירים פני \nהחסד והרחמים, ועליו אמרו מקום יש לו להקב\"ה שבוכה בו ומסתרים שמו, הנה התבאר סוד \nאמרם הא בבתי גואי הא בבתי בראי: \nואמנם מה שהקשו ובבתי גואי ליכא לפי הגרסא הנכונה והכתיב ויקרא אדני יהו\"ה צבאות \nלבכי וגו', דמשמע דאפילו בבתי גואי איכא הנה הכתוב מוכיח כן, יתבאר למבין סוד השמות \nהקדושים הבאים בענין, וזה יוכיח כי גרסת ובבתי גואי ליכא היא האמיתית ושאני חרבן \n"},{"index":5,"he":"בית המקדש דחמיר טפי למעלה ולמטה דאפילו מלאכי שלום בכו, ודמע תדמע ותרד עיני דמעה \nכי נשבה עדר יי' אמר רבי אלעזר שלשה דמעות הללו למה, אחת על מקדש ראשון, ואחת על \nמקדש שני, ואחת על ישראל שגלו ממקומן, בסוד עינים התחתונים עיני זעיר אנפין בשלשת \nגווני העינים שהם אוכם וסומק וחוור כלולים מכל הגוונים שם השלשה דמעות שרויות \nוירדו, כלומר לא נתבסמו הגוונים ההם הכלולים מן הדין והיא הבכיה על חרבן מקדש של \nמעלה ועל חרבן מקדש של מטה ועל גלות ישראל ממקומן: \nובפרק הרואה בשעה שהקב\"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי \nדמעות לים הגדול וקולן נשמע מסוף העולם ועד סופו, ובאידרת נשא אמר המאור הקדוש \nרשב\"י ע\"ה (ח\"ג קל\"ז ע\"ב) בזה הלשון, תאנא בהני עינין בתרי גווני מיניהו בסומקא \nואוכמא שרן תרין דמעין, וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא לישראל מחית תרין דמעין \nלאתבסמא בימא רבה מאן ימא רבה ימא דחכמתא עילאה, כלומר דאתסחון בחיוורא דמבועא \n"},{"index":6,"he":"דנפיק מחכמתא רבה ומרחם להו לישראל עד כאן, ואכלול בכאן ענין השינה הנזכרת כלפי \nמעלה לפי שהוא מענין הפרק: \nאיתא בפרק עגלה ערופה אמר רחבה בכל יום ויום לוים עומדים על דוכנם ואומרים עורה למה \nיישן אדני וגו', וכי יש שינה לפני המקום והלא כבר נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר \nישראל, אלא בזמן שישראל שרויים בצער ואומות העולם בשלוה לכך נאמר עורה למה תישן \nוגו': \nובירושלמי סוף מסכת מעשר שני, את המעוררין אותם שהיו אומרים עורה למה תישן וגו' וכי \nיש שינה לפני המקום, והלא כבר נאמר הנה לא ינום ולא יישן וגו' ומה תלמוד לומר ויקץ \nכישן וגו', אלא כביכול כאלו לפניו שינה בשעה שישראל בצרה ואומות העולם ברווחה, וכן \nהוא אומר ובהמרותם תלן עיני: \nועל דרך האמת לא קשו קראי אהדדי הא למעלה סוד המאור העליון מקום הנקרא אריך אנפין \nשאין בו שום שנוי והפוך ולא צד שמאל, אלא רחמים גדולים אין שם שינה כלל, אלא עין \n"},{"index":7,"he":"הרחמים פקוחה תמיד ועליו נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ובאידרת נשא (ח\"ג \nקכ\"ט ע\"ב) שומר ישראל דלעילא, הא למטה במקום הנקרא זעיר אנפין ששם ההפוכים ימין \nושמאל פנים ואחור, ויש עינים כלולים מימין ושמאל ואינן פקוחות תמיד כעינים של אריך \nאנפין ועליו נאמר עורה למה תישן אדני ויקץ כישן אדני, ובאידרת נשא (ח\"ג קל\"ז ע\"א) \nעורה לאתסחא בההוא חיוורא הקיצה למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון, עורה והקיצה נז \nהקודש שפג תרי השגחותא רחמי ונוקמין עד כאן, ולהורות על סוד הענין באו השמות אצל \nהשינה באל\"ף דל\"ת. ובאידרת נשא אמר המאור הקדוש רשב\"י ע\"ה (ח\"ג ק\"ל ע\"א) בזה הלשון \nכתיב הנה עין יי' אל יריאיו, וכתיב עיני יי' משוטטות, זכו עין יי' עינא דלעילא, לא \nזכו עיני יי' משוטטות דלתתא, דתנינן מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא מפני \nשזכה לאשתגחא בעינא טבא עילאה, הה\"ד בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, אמאי הוא בן \n"},{"index":8,"he":"פורת עלי עין, כלומר בסבת עין דאשגח ביה וכתיב טוב עין הוא יבורך, מ\"ט אקרי חד, תא \nחזי בעינין דלתתא אית עין ימינא ואית עין שמאלא, ואינון תרי בתרי גווני, אבל הכא \nלית עינא שמאלא ותרויהו בדרגא חד סלקין וכלא ימינא ובגין כך עין אחד ולא תרין: \nותאנא (שם) עינא דא דהוא עינא דאשגחותא פקיחא תדיר חיכן תדיר חדאן תדיר דלא הוי הכי \nלתתא דכלילן בסומקא באוכמא בחוורא בתלת גווני לא הוי תדיר פקיח דאית גביני סורטא על \nעינא, ועל דא כתיב עורה למה תישן אדני פקח יי' עיניך וראה בדין אתפקח אית למאן \nדאיתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא זכאה מאן דאשתזיב \nמיניה, זכאה חולקיה מאן דאשגח עלויה בחד חוור מיניהו ועל דא כתיב טוב עין הוא \nיבורך, וכתיב בית יעקב לכו ונלכה באור יי' עד כאן: \nומכאן יתבאר סוד העינים הנאמרים במקום ב\"ה שהם מלשון גוונים על אבן אחת שבעה עינים \nלפי שהם כלולים מימין ושמאל ולהיות גבינים על העין שהוא סוד הדין הגובר על הרחמים, \n"},{"index":9,"he":"ומכסה השחור את הלבן נתיחסה השינה אל העין העליונה, וזה כשהתחתונים גורמים כן \nבמעשיהם כי הכל כפי המקבלים כי אין שנוי והפוך ותמורה כי אם מצד התחתונים, וזה שעור \nמה שראינו לעבוד בו בזה הפרק: \n  \nחלק ג פרק נח \nאכ\"ל. מצינו בשיר המקודש למלך שהשלום שלו כי הכלה הכלולה מזמנת ואומרת בנועם שיריה \nלדודה ואור עיניה יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, והידיד מתרצה לה ואומר באתי לגני \nאחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי: \nובמדרש חזית רעיתי מהו רעיתי אמר רבי יונתן מפרנסתי הן שידעו אותי בשני תמידין בכל \nיום עד כאן, ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה ומהם מתפרנס הלב והלב מפרנסם עד כאן: \nובמדרשו של ר' שמעון בן יוחאי ע\"ה (ח\"ג ז' ע\"א) אמרו בזה הלשון מלחם אביה תאכל \nאתענגא בענוגא דמלכא, מכאן ולהלא וכל זר לא יאכל קדש, מאן הוא זר ההוא דלא אוקיר \nשמא קדישא לתתא ולית ליה חולקא לא יאכל קדש. לית ליה חולקא מענוגא דלעילא דאית ביה \n"},{"index":10,"he":"אכילה, כמה דאת אמר אכלו רעים אכילה דלעילא ענג דקב\"ה והוי והאי ענג שריא באתר \nדשריא כד ריחא דקורבנא הוה סליק, תא חזי כד אשתכח מזונא לתתא אשתכח מזונא לעילא \nלמלכא דאתתקן סעודה דיליה ולא אתתקן לעבדוי, כד אתתקן לעבדוי אכיל הוא סעודתא דיליה \nואינון אכלי סעודתיהו הדא הוא דכתיב אכלתי יערי עם דבשי וגו', דא סעודתא דמלכא אכלו \nרעים וגו' דא סעודתא דילהו מריחא דקורבנא, בגיני כך איקרי ריח ניחח ליי' ריח לעבדוי \nניחח ליי' מאתר דענוגא דעתיקא אשתכח ועל דא סעודתא דמלכא אתעכב בגין סעודתא דעבדוי, \nובגין כך ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים תנינן עד כאן: \nוהפרנסה הנזכרת היא סוד הסתפקות הכל מהמקור באור המתנוצץ מראש ועד סוף אשר בזה \nמתיחדים כל הכחות הנכללים בשם הגדול והנורא היא העבודה בזמן שהיה המקדש קיים ועסק \nהתורה וקיום מצותיה באהבה לשמן בכל זמן ועל הדרך שהתבאר בספר זה: \nובמדרש כל אכילה ושתיה האמורים בספר זה אינה אלא חכמה, כי החכמה האמיתית המקובלת \n"},{"index":11,"he":"היא המזון המקיים את הנפש ומשאירה, וכן הדוגמה בחכמה העליונה כי ממנה הקיום לכל מה \nשנאצל ממנה מראשית המחשבה עד סופה ובקצת נסחאות אינה אלא תורה והכל עולה למקום אחד \nכי היא החכמה היא התורה הקדומה, וכמו שעל ידי אכילה ושתיה יתמיד החבור בנשמה ובגוף \nלמטה, כן על ידי האור והשפע הבא מהמקור למעלה יתמיד החבור וייחוד הכל מראש ועד סוף, \nוזה סוד האכילה הנזכרת כלפי מעלה: \nובמדרשו של רבי שמעון בן יוחאי ע\"ה (ח\"ג רמ\"א ע\"ב) רבי שמעון הוה אזיל לטבריא פגע \nביה אליהו אמר ליה שלם עליה דמר, במאי קא עסיק קב\"ה ברקיעא אמר ליה בקרבנות קא \nעסיק, ואמר מלין חדתין משמך, זכאה אנא ואתינא למקדם לך שלם ומלה חד בעינא למשאל \nמינך לאסכמא במתיבתא דרקיעא, שאילתא שאילו עלמא דאתי לית ביה אכילה ושתיה, והא כתיב \nבאתי לגני אחתי כלה אכלתי יערי מאן דלית ביה אכילה ושתיה איהו אמר אכלתי יערי שתיתי \nייני, אמר רבי שמעון וקב\"ה מאי אותיב לון אמר ליה אמר קב\"ה האי בר יוחאי לימא \n"},{"index":12,"he":"ואתינא למשאל מינך, אמר רבי שמעון כמה חביבו חבב קב\"ה לכנסת ישראל ומסגיאו רחימו \nדרחים לה שני עובדוי מכמה דהוה עביד, אף על גב דלית ארחוי באכילה ושתיה בגין \nרחימותה אכל ושתה ואתא לגבה עביד רעותה כלה עיילת לחופה ובעת למיכל לית דין דייכול \nחתנא בהדה אף על גב דלאו ארחוי למיכל הכי, הה\"ד באתי לגני אחתי כלה הואיל ואתינא \nלגבה למיעל בהדה לחופה אכלתי יערי עם דבשי, וילפינן מדוד דזמין לקב\"ה ושני עובדוי \nממה דארחוי דקב\"ה, וקב\"ה קביל ועביד רעותיה זמין למלכא ולמטרוניתא בהדיה הה\"ד קומה \nיי' למנוחתך אתה וארון עוזך מלכא ומטרוניתא כחדא בגין דלא לאפרשא לון ושני עובדוי \nדמלכא, הה\"ד כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו ולוייך מיבעי ליה דהא רינה וזמרא בליואי \nנינהו ואיהו שני ואמר וחסידיך ירננו דאינון מסטרא דימינא, אמר ליה קב\"ה לדוד לאו \nאורח דילי הכי, אמר דוד רבון כל העולמים בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך, וילפינן \n"},{"index":13,"he":"מהאי ארחיה דעלמא דמאן דמזמן לאחרא ההוא דאתי לגביה אית ליה למעבד רעותיה אף על גב \nדלאו אורחיה בכך, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו הואיל ואתי חתן לגבי כלה אף על גב \nדלאו ארחיה למשכב אלא בכרים וכסתות, ואיהי יהבת ליה אבנים למשכב כלא יקבל ברעותא \nדלבא הה\"ד וישכב במקום ההוא, על אינון אבנין אף על גב דלאו ארחיה בכך, אף הכא נמי \nאכלתי יערי עם דבשי אף על גב דלאו ארחוי בכך בגין רחימו דכלה ועם כל דא בביתא דכלה \nולא באתר אחרא, באתריה לא אכילה ולא שתיה באתר דילה אכילה ושתיה הדא הוא דכתיב באתי \nלגני אחתי כלה, מלאכים דשדר קב\"ה לאברהם באתריהו לא אכלו ולא שתו בגין אברהם אכלו \nושתו, אמר ליה חייך מלה דא בעא קב\"ה למימר ובגין דלא למחזק טיבו לגרמיה קמי כ\"י \nסליק מלה לגרמך, זכאה אנת בעלמא דמרך משתבח בך לעילא עליך כתיב צדיק מושל יראת \nאלהים עד כאן: \nוהכוונה לו ע\"ה כי למעלה ראש סוד הע\"ה אין שם אכילה ושתיה כי משם הפרנסה והשפע \n"},{"index":14,"he":"מתפשט ובא, אבל למטה בסוף המחשבה העליונה שם אכילה ושתיה כי הוא הגן הצריך השקאה, \nוהנה הידיד מלך שהשלום שלו במקומו שהוא הע\"ה אין שם אכילה ושתיה, אבל בבאו להתיחד \nעם הכלה כי אז האור מתפשט מהמקור לפי שהברכה שורה על דבר שלם ואין הייחוד שלם כי אם \nבהתיחדם, ואז הכלה נשפעת ומקבלת האור מלמעלה וברבות הטובה רבו אוכליה, והידיד גם \nהוא נשפע ואוכל בטובה ההיא בשביל הכלה כי היא הגורמת לו להתברך כדי שתתברך גם היא, \nכי האור בא דרך המלך בסוד והמלך שלמה ברוך, וזה סוד באתי לגני אחתי כלה אכלתי יערי \nוגו', ובזה התבאר סוד האכילה הנזכרת בשיר המקודש אשר יחסה לעצמו המלך שהשלום שלו \nאשר היא האכילה דקה מן הדקה רוחנית מן הרוחנית, סוד הסתפקות הכל מראש ועד סוף אשר \nבזה תלוי ייחוד הכחות הנכללים בשם הגדול והוא מה שרצינו לעבוד בו בזה הפרק: \n  \n"},{"index":15,"he":"חלק ג פרק נט \nפני\"ם. אחו\"ר. כבר התבאר סוד וראית את אחרי ופני לא יראו ואמרו לא תוכל לראות את \nפני, ואין פני האדם דבר זולתו וכבר כתבתי זה, וזה סוד לא יהיו לך אלהים אחרים על \nפני אבל פני יהיה לך לאלהים וגם זה התבאר, ויש פנים מאירים ופנים שאינם מאירים, \nותמונת יי' יביט אמרו בספרי זה מראה אחורים, ובפרק קמא דברכות וראית את אחורי מלמד \nשהראהו הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפלין וגם אלה פני יי' יקראו: \nוזה סוד ודבר יי' אל משה פנים אל פנים המאירים עם פנים שאינם מאירים בייחוד אחד כי \nהיה משיג בזה ומבין בזה, וזה סוד פה אל פה אדבר בו וזו היא השגת משה שנתעלה בה על \nכל זולתו מהנביאים, ובישראל נאמר פנים בפנים דבר יי' עמכם מראה בתוך מראה מיוחדים \nאבל לא השיגו כי אם מדתם וכחם, ואמרו לך אמר לבי בקשו פני את פניך יי' אבקש: \nאמרו במדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג צ\"ג ע\"ב) בזה הלשון, דוד מלכא אמר דא בגין כ\"י לקבל \n"},{"index":16,"he":"מלכא קדישא ומאי אמר לך אמר לבי לבני עלמא ואזהר לון לבי דאיהו אחיד ביה בגין מלכא \nעילאה, אמר בקשו פני אלין עטרי דמלכא כתרי דמלכא דאיהו אחיד בהו ואינון ביה אינון \nשמיה ואיהו ושמיה מלה חד הוא בגיני כך אמר דוד את פניך יי' אבקש כמה דאת אמר דרשו \nיי' ועוזו בקשו פניו תמיד עד כאן: \nויש פנים לפנים מפנים כי כמה פנים לפנים הנוראים, ובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג ט\"ו \nע\"א) אמרו בזה הלשון דרש רבי שמעון כי צדיק יי' צדקות אהב ישר יחזו פנימו, מאי \nפנימו פנימו דבני עלמא למבעי רחמי עליהו על מה דאצטריכן, א\"ל רבי אלעזר בריה א\"ה \nישר יחזה פנימו מ\"ל או ישרים יחזו, אמר ליה רזא עילאה דאינון ימי קדם דעתיקא סתימא \nדכל סתימין וימי עולם דזעיר אנפין אקרון פנימו דאינון חמאן בארח מישר מה דאצטריך \nלמהוי, תאנא בשעתא דקב\"ה אשגח בעלמא וחמא דמתכשרן עובדיהון לתתא אתגליא עתיקא \nבזעירא ומסתכלן כל אינון אנפין באנפין סתימין ומתברכן כלהו, מ\"ט מתברכן משום \n"},{"index":17,"he":"דמסתכלן אלין באלין בארח מישר דלא מטאן לימינא ולשמאלא, הדא הוא דכתיב ישר יחזו \nפנימו ומתברכן כלהו ומשקיין דא לדא עד דאתברכן כלהו עלמין ואשתכחו עלמין כלהו כחד \nוכדין אקרי יי' אחד ושמו אחד עד כאן: \nובאידרת נשא (ח\"ג קל\"ג ע\"ב) אמרו בזה הלשון ות\"ח פנים דלבר אית זמן דנהרין ואית זמן \nדחשוכן, ובגיני כך כתיב יאר פניו אתנו סלה, מכלל דלא הוי תדירא אלא כד אתגליין \nתפוחין דלעילא עד כאן, וזה סוד האר פניך ונושעה. וסוד הכתוב באמרו יהוה אלהים צבאות \nהשיבנו, כי התשובה תשיב אם על בנים וזה סוד השיבנו למטה ולמעלה ואז האר פניך שיאירו \nהפנים העליונים בפנים התחתונים גלוי עתיקא בזעירא בסוד ישוב ירחמנו: \nובמדרשו של רבי שמעון בן יוחאי עליו השלום (ח\"ג ט\"ז ע\"א) מאי ישוב ישוב עתיקא קדישא \nלאתגליא בזעירא ישוב לאתגליא דהוה סתים בקדמיתא וכלא אקרי תשובה עד כאן, כי התשובה \nלמטה גורמת התשובה למעלה ובגלוי עתיקא בזעירא שזה הארת פנים העליונים בפנים \n"},{"index":18,"he":"התחתונים תלויה הישועה, וזה אמרו ונושעה. ובזה נשלמה הכוונה בזה הפרק: \n  \n"}]}
