{"id":"kabala-f41d246d481b-1-96","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":96,"title":"חלק ד פרק טז","hebrewTitle":"חלק ד פרק טז","segments":[{"index":1,"he":"חלק ד פרק טז \nלהורות על כי האמת כן הוא כמו שכתבתי בסוד המרכבה אמרו במדרשו של ר' נחוניא בן הקנה \nע\"ה שאלו תלמידיו את ר' רחמאי מאי דכתיב תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. תפלה תהלה \nמיבעי ליה אלא כל המפנה לבו מעסקי העולם מסתכל במעשה מרכבה מקובל לפני הקב\"ה כאלו \nהתפלל כל היום שנאמר תפלה לחבקוק. מאי על שגיונות כמה דאת אמר באהבתה תשגה תמיד \nומאי ניהו מעשה מרכבה עד כאן. הייחוד וההרכבה ההיא אשר זכרנו לזכות בו צריך שיהיה \nהלב פנוי מעסקי העולם המעיקים ומטרידים המחשבה להסתכל בו ולהוציאו לפועל האור הנראה \nונרגש. וכבר רמזנו בפרק הקודם לזה כי ההרכבה הזאת היא סוד ייחוד יהוה אלהים והוא \nהרכבת ההיכלות אלו באלו. והתבאר בספר תולעת יעקב כי בכוונה הראויה בתפלה מתייחדים \nומתרכבים אלו באלו ועולים בקנה אחד, והוא סוד ייחוד יי' אלהים שם מלא, וזו היא \nהתפלה העולה לרצון. והמכוין זאת הכוונה בתפלתו הוא העושה הטוב בעיני יי' בסוד והטוב \n"},{"index":2,"he":"בעיניך עשיתי וקבלו רז\"ל שהכוונה לו ע\"ה שסמך גאולה לתפלה, והוא ייחוד יי' אלהים \nמלוי ושלמות שניהם והרכבתם זה בזה כאשר יהיה האופן בתוך האופן. והוא הענין עצמו \nהנדרש מאת המסתכל במעשה מרכבה ולזה אמרו עליו שהוא מקובל לפני הקב\"ה כאלו התפלל כל \nהיום כלו: \nומזה נעמוד על אמיתת טעם היות הנביאים והחסידים ע\"ה משנים טבע העולם וסדר מערכות \nעליונים ותחתונים ומפיקים רצון מיי' בתפלותיהם, וגם יספיק לכל זה הסתכלותם במעשה \nמרכבה, כי בדבקותם בייחוד ההוא ובהרכבה ההיא היו פועלים נסים ונפלאות, ומהם מי שהיה \nהאור הנערב מתאצל ומתפוצץ ומתנוצץ ובא ומתראה ונרגש לפניהם, להורות על שלמות המעשה \nוהייחוד ההוא אשר היו מסתכלים בו וממציאים בפועל, והוא ראיה ומופת נפלא על מה \nשכתבנו שהוא האמת הברור: \nובפרק אין דורשין ת\"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור ויוצא מירושלם \nוהיה ר' אלעזר בן ערך תלמידו מחמר אחריו ללמוד תורה מפיו אמר לו רבי שנה לי פרק אחד \n"},{"index":3,"he":"במעשה מרכבה א\"ל בני לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין \nמדעתו א\"ל רבי תרשני לומר לפניך ממה שלמדתני א\"ל אמור מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מן \nהחמור ונתעטף וישב על אבן אחת תחת הזית א\"ל רבי מפני מה ירדת מן החמור א\"ל איפשר \nאתה דורש מעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכוב על החמור. מיד \nפתח ר' אלעזר בן ערך ודרש במעשה מרכבה ירדה אש מן השמים וסבבה את כל האילנות שבשדה, \nפתחו כל האילנות ואמרו שירה מה שירה אמרו הללו את יי' מן הארץ תנינים וכל תהומות עץ \nפרי וכל ארזים הללו יה. ויש אומרים שירה זו אמרו אז ירננו עצי היער ואף מלאך נענה \nמתוך האש ואמר ודאי הן הן מעשה מרכבה. ועוד שם פתח ר' יהושע ודרש במעשה מרכבה אותו \nהיום תקופת תמוז היתה ונתקשרו שמים בעבים נראתה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת \nמתקבצין ובאים לשמוע מעשה מרכבה כבני אדם שמתקבצים ובאים לראות במזמוטי חתן וכלה עד \n"},{"index":4,"he":"כאן. ובירושלמי אינו בדין שאהא שומע כבוד קוני ואני רכוב על החמור. הלכו וישבו להם \nתחת אילן אחת וירדה אש מן השמים והקיפה אותם והיו מלאכי השרת מקפצין לפניהם כבני \nחופה שמחין לפני חתן. נענה מלאך אחד מתוך האש ואמר כדבריך אלעזר בן ערך כן הוא מעשה \nמרכבה מיד פתחו כל האילנות פיהן ואמרו שירה אז ירננו עצי היער עד כאן: \nייחוד ההיכלות אלו באלו והרכבתם זה בזה שהוא שם מלא כמו שכתבנו הוא מעשה מרכבה כמו \nשביארנו, וזה סבת שרות השכינה. ולפי שהאור מתפשט ומתנוצץ מלמעלה על התחתונים \nוהשכינה שורה על הכל, הנה עבדיה באים לרגלה ולפיכך ירד מעל החמור לכבוד הייחוד. \nוהוא שאמרו בירושלמי אינו בדין שאהא שומע כבוד קוני, לפי שייחוד שני שמות אלו הוא \nכבוד השם הגדול קונה שמים וארץ, והיא הסבה לירידת האש מן השמים ועליונים ותחתונים \nבשקול אחד ובייחוד אחד ונכללים אלו באלו כי הייחוד גורם כל זה, ולהיות כוונת הבריאה \n"},{"index":5,"he":"נשלמת בייחוד זה לפיכך אמרו שירה האילנות, כי עצי יער הלבנון למעלה בשמחה ובצהלה \nומנגהם ואורם דוגמתם שוררים כי הכל מכוון זה כנגד וכשפתח ר' יהושע במעשה מרכבה עם \nשהיום ההוא תקופת תמוז היתה תוקף השמש והחום בעולם מחמת החרבן והגלות והוא עת שאלת \nאיכה תרעה איכה תרביץ בצהרים, הנה לסבת הייחוד וההרכבה ההיא נתקשרו שמים שמים ודאי \nעבים עב ים והאירו האבות בבת יהודה ונגלית בגווניה חיוור וסומק וירוק וזה אמרם \nנראתה כמין קשת בענן, וזה הייחוד הוא שעשוע וייחוד חתן וכלה ומלאכי השרת היו \nמתקבצים ובאים לשמוע ולראות בשעשוע ההוא וליהנות ממנו: \nובפרק מי שמתו אבעיא להו מהו להפסיק ליהא שמו הגדול מבורך כי אתא רב דימי א\"ר יהודה \nור' שמעון תלמידי דרבי יוחנן אמרו לכל אין מפסיקין חוץ מן יהא שמו הגדול מבורך \nשאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק ולית הלכתא כותיה. הכל מודים כי אף אם בכוונת התפלה \nמתייחדים ההיכלות ונכללים אלו באלו, עם כל זה העסק במעשה מרכבה עדיף טפי לפי שבעסק \n"},{"index":6,"he":"ההוא מתייחדים ונכללים ייחוד יותר עצמי ויותר שלם. והטעם כי העסק וההסתכלות הוא \nבעצם הדבר המתייחד אלא שר' יהודה ור' שמעון סוברים כי ליהא שמו הגדול מבורך להיות \nייחוד יקר עד מאד ועלוי השם הגדול, והוא סבת הכנעת המלכים אשר מלכו בארץ אדום ועל \nהדרך שהתבאר בספר תולעת יעקב, פוסק, ולא קא מבעיא בתפלה אלא אפילו במעשה מרכבה. \nופסק תלמודא דלא כוותיהו, ולא קא מיבעיא במעשה מרכבה שאינו פוסק אלא אפילו בתפלה \nשאין הייחוד בה חמור ויקר כייחוד העסק במרכבה אינו פוסק. וכתיב במדרשו של רשב\"י ע\"ה \n(ח\"ג צ\"ה ע\"א) כי הוא ע\"ה היה רגיל לסדר השולחן בארבעה עשר שחל להיות בשבת, והיה \nעוסק במעשה מרכבה במקום סעודה שלישית והיה אומר זו היא סעודת המלך. וסוד זה כי מעשה \nמרכבה סוד ייחוד יי' אלהים וכמו שכתבנו ובייחודם הנשמה העליונה באה ונכללת בהם אשר \nבהגלותה השמן הטוב והאור והשפע הנעלם יורד על הראש והכל מסתפק משם והוא המזון \n"},{"index":7,"he":"והסעודה העליונה סעודת המלך שהשלום שלו והעסק וההסתכלות במרכבה הגורם הגדול והעצמי \nלכל זה. והוא מה שרצינו לדעתו בזה הפרק: \n  \nחלק ד פרק יז \nהאבות לפי שהשלימו זאת ההרכבה והייחוד נתייחד השם הגדול בהם ובזה היו מרכבה לשם \nהמיוחד, ולזה אמרו עליהם האבות הן הן המרכבה, לפי שכל אחד מהם ע\"ה לקח לו מדה אחת \nוייחד בה כל השאר, אלא שאותה המדה היתה לו לראש פנה והתנהג בה כל ימיו ונעשה מרכבה \nוכסא כבוד לה עם כללות כלן במדה ההיא ונדבק ונתיחד בה וגם היא בו. ובבראשית רבה \nויעל אלהים מעל אברהם אמר ריש לקיש האבות הן הן המרכבה שנאמר ויעל אלהים מעל אברהם \nויעל מעליו אלהים. והנה יי' נצב עליו עד כאן. ויצחק נתקדש בהר המוריה, ומשעה שעלה \nעל גבי המזבח והיה עלה תמימה לא זזה שכינה מעליו, ולזה לא נזכרה בו לשון עליה מעליו \nבכתוב. ולפי שיעקב הוא עקר האבות כי מטתו שלימה ובו שלמות הייחוד, כי הוא המתיים את \n"},{"index":8,"he":"הכל הבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה מדתו מדת האמת שבה קיום הכל, ויעקב מקיים \nהכל מעלה ומטה, לזה הכתיב בו ויי' נצב עליו מה שלא הכתיב באבותיו והוא עקר המרכבה \nושלמותה: \nובפרק היה קורא ת\"ר אין קורין אבות אלא לשלשה. ואף על פי כן אין המרכבה פחותה \nמארבעה, כי דוד המלך בייחוד אחד עם האבות ובו המרכבה שלמה, אלא שאינו נקרא אב כי \nמדתו צורת נקבה ואין אור הלבנה מעצמה כי אם מאור החמה והיא נכללת בה. אלה הם סוד \nהמרכבה העליונה מרכבת הרוכב בשמי שמי קדם והם כוללים שבעת ההויות הנכללות בייחוד כי \nהענפים בכלל השרשים. נמצאו זרועות עולם ימין ושמאל אברהם ויצחק, וענפיהם שוקיו \nעמודי שש כנגדם ימין ושמאל, וגוף האילן תתן אמת ליעקב מכריע ביניהם ואמת ושלום חד \nהוא, סוד ווי העמודים ו\"ו אחת גדולה ואחת קטנה הרי שלשת רגלי המרכבה, וכשבא דוד \nנשלמה המרכבה וזכה למלכות, והנה הוא רגל רביעי עם האבות בייחוד אחד. וכנגדם ארבעה \n"},{"index":9,"he":"פנים קבועים במרכבה, פני אדם. פני אריה. פני שור. פני נשר: \nפני אדם כנגד יעקב שהוא מעין שופריה דאדם הראשון, והוא כולל כל הפנים כי בו נשלמה \nהצורה העליונה צורת אדם הכוללת כל הצורות ולזה נקבעו פני אדם במרכבה. פני ארי\"ה אל \nהימין כנגד אברהם, והיה ראוי להיות בשמאל להורות על גבור\"ה גבור\"ה עולה אריה והפוך \nוקרי יראה, ואמנם נהפך אל הימין להורות על גבורת אברהם שנתגבר על יצרו כארי והלך \nלשחוט את בנו יחידו, ונכלל השמאל שהוא יצחק בימין שהוא אברהם ונאמר לו עתה ידעתי כי \nירא אלהים אתה ירא הפוך וקרי ארי. אריה עולה למנין יר\"ו אותיות שבשם בן ע\"ב המתחיל \nמן חס\"ד לאברהם חס\"ד בגמטריא ע\"ב בסוד ע\"ב גשרים ולסוד זה נקבעו פני אריה מימין \nהמרכבה. פני שור מהשמאל כנגד יצחק. והיה ראוי להיות בימין וכמו שדרז\"ל בפרשת נשא פר \nאחד בן בקר כנגד אברהם שהיה עקר היחס שעליו נאמר ואל הבקר רץ אברהם. ואמנם נהפך אל \n"},{"index":10,"he":"השמאל על שהיה יצחק נוח לפשוט צוארו על גבי המזבח כשור פר ונכלל הימין בשמאל והכל \nלהורות על הייחוד. ולסוד זה נקבעו פני שור משמאל המרכבה. פני נשר כנגד דוד להורות \nעל מדתו פעמים פורח ועולה בסוד דרך הנשר בשמים, ופעמים נושר ויורד והכל כפי \nהתעוררות גוזליו. ולסוד זה נקבעו פני נשר במרכבה: \nוראיתי לחכמי האמת ז\"ל שאלה ותשובה בזה הלשון. מה ששאלת כי מאחר שהוא יתברך קדוש \nומשרתיו קדושים איך שם מנושאי כסאו דברים בלתי קדושים והם אריה ונשר. אחי הנה שאלתך \nעמוקה מאד והיא אחוזה בסוד מה שאמר שלמה ע\"ה אמרתי אחכמה וגו' שאמרו חז\"ל שהוא סוד \nפרה אדומה שמטמאה לטהורים ומטהרת לטמאים, והיא חכמה תחתונה סוד עץ הדעת טוב ורע, \nוהיא פרה מצד הגבו\"רה, והיא החיה הרביעית בסוד הנשר הפורח באויר השמים שנאמר דרך \nהנשר בשמים כי האויר נותן לה כח להתעופף ולישא כנפיה בסוד מגדל הפורח באויר. ותמה \nשלמה איך איפשר שהיא מטמאה לטהור, ואם לטמא היא מעברת ממנו לכלוכו בסוד רחצתי את \n"},{"index":11,"he":"רגלי, לטהור לא כל שכן שראוי שתשרה עליו תוספת רוח הקדש אם כן איך מהקדושה והטהרה \nתצא טומאה. והנה הוא ע\"ה לא יכול לעמוד עד תכלית הדבר, כי הוא בסוד המחשבה הקדומה \nוהיא רחוקה מהתפשה כי עליה ועל הבי\"נה נאמר מאד עמקו מחשבותיך. והנה אפילו משה \nרבינו ע\"ה רצה לעמוד על מציאות הרע מהטוב והטמא מהטהור ולא יכול להשיג, וז\"ש בבהיר \nוכי עלה על דעתך שמשה לא ידע סוד זה, אלא כך אמר משה דרכי כחות אני יודע אך איני \nיודע איך המחשבה מתפשטת בהם. אך אומר לך בזה אי זה דבר שעלה בידי אף על פי שאין \nהקומץ משביע את הארי: \nדע לך כי אלה הטמאים מושכים ויונקים מהקליפות שהם בסוד הערלה, האריה מהאריה החיצון \nשאמר עליו העצל ארי בחוץ, והנשר בסוד המקור שהיה שואב ממנו סנחריב שנאמר עליו הנשר \nהגדול, והאריה בסוד יניקתו של נבוכדנאצר שנאמר עליו עלה אריה מסבכו. והנה מצד היות \nהימין מטה כלפי חסד הנה נברא בשפלים בב\"ח כבש, ומצד היות הכבש נרדף מפני האריה בסוד \n"},{"index":12,"he":"השיב אחור ימינו מפני אויב וכל הטורפים הנה הימין מתלבש בלבוש קדוש בדמות אריה ואז \nכל הטורפים יראים ממנו, ומזה הדמות יונק האריה החיצון והוא בסוד האש שלקח אברהם \nבידו וממנו היה נמשך אותו האש בדמות אריה שהיה רבוץ על גבי המזבח ואוכל הקרבן והיה \nנהנה הטהור בטהור בסוד אכלתי יערי עם דבשי וגו' כאשר מביא בזוהר (ח\"ג רמ\"א ע\"א) \nדלבסוף נותן פרנסה לכל המרכבות החיצונית בסוד אכלו רעים וגו', והנשר באופן זה אמר \nבזוהר בספר התיקונין (ת\"ז תי' ו' כ\"ב ע\"ב) שהמלכ\"ות נקראת יונה בסוד בעליה כשמושך \nידו להכניסה אליו נח הצדי\"ק, ולפיכך היא רחמנית ואין לה מרה, וממנה נבראת זאת היונה \nבעופות בנבראים של מטה. והיא הנץ והנשר החיצון רודף אותה לפי' היא מתלבשת בסוד \nהירידה בלבוש קדוש וטהור והוא כדמות נשר, וכל אותם החיילות שלה נקראים נשרים, ואז \nיראים ממנה כל הטורפים והדורסים, וחוזרת ואומרת קראן לי מרה, רחמנית לצדיקים ומרה \n"},{"index":13,"he":"ומייסרת לרשעים, ומהדמות ההוא יונק הנשר החיצון בסוד וטבלת פתך בחומץ. ובסוד וחגור \nנתנה לכנעני עד כאן. והנביא ע\"ה לא הזכיר מקום עמידת פני אדם ומקום עמידת פני נשר, \nלפי שמקומם ידוע בידיעת מקום פני אריה ופני שור. ואמנם הזכיר אלו להורות על הסוד \nשהודענו למעלה וזה מבואר. ונשלמה הכוונה בזה הפרק: \n  \n"}]}
