{"id":"kabala-f41d246d481b-1-97","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":97,"title":"חלק ד פרק יח","hebrewTitle":"חלק ד פרק יח","segments":[{"index":1,"he":"חלק ד פרק יח \nמנוגה אור המרכבה העליונה הראשונה זרחה ובאה מרכבת המשנה וממנה נשתלשלה, היא אשר \nהשיג יחזקאל הנביא ע\"ה על נהר כבר בארץ כשדים, ומתוך שראה והשיג בזו ידע בעליונה, \nאבל לא שהיתה לו בה שום ראיה ולא השגה כלל. ואף בזו לא השיג מה שהשיג כי אם אחר תשע \nמראות, שכן אמר וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות \nכמראה אשר ראיתי על נהר כבר וגו' ומראות אין פחות משנים. ואמרו ע\"ה במכילתא אנכי \nיי' אלהיך מלמד שראו פנים שעתידים לשלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, וכלפי שהנביאים \nמשמיעים אותו בלשונות הרבה, כתוב אחד אומר לבושיה כתלג חוור, וכתוב אחד אומר מדוע \nאדום ללבושך, וכי תעלה על דעתך שלפי שעה הם רואים לכך נאמר ביחזקאל ואראה מראת \nאלהים אמר להם הרבה ראיות ראיתי עד שזכיתי להקביל פני שכינה עד כאן. ולהעיר על כי \nמה שהשיג היה אחר תשע מראות נזכרו בפרשת המרכבה גם כן תשע מראות שכן נאמר, כמראה \n"},{"index":2,"he":"אבן ספיר. כמראה אדם. כמראה אש בית לה, ממראה מתניו ולמעלה. וממראה מתניו ולמטה. \nכמראה אש ונוגה לו סביב. כמראה הקשת כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד יי': \nובאור הענין בסודו כפי קבלת אבירי ישראל הקדושים כך הוא, כי מקום נבואת כל הנביאים \nסוד אספקלריא שאינה מאירה כוללת עשר מדרגות, ובהן השגת כל הנביאים, וכל אחד מעלת \nנבואתו בהן כפי כחו כי אין כלם שוין בהן, וכל אלו המעלות נקראות אספקלריאות, ולרוב \nאורן וזהרן מצטייר כל מה שבהן למטה בעשרה הגלגלים, כי מה שבמדרגה הראשונה העליונה \nשבעשרה אספקלריאות מנוגה נגדה מצטייר בגלגל העליון העשירי, ומה שבשניה מצטייר בגלגל \nהתשיעי, ומה שבשלישית מצטייר בגלגל שמיני וכן כלם, עד שמה שבעשירית מצטייר בגלגל \nהלבנה, וכל אחת מאלו המדרגות כוללת חיות ואופנים וכרובים וחשמלים, ומנוגה זהרם \nואורם מצטייר דמותם בכל רקיע ורקיע, נמצא בכל רקיע ורקיע דמות כסא הכבוד וארבעה \n"},{"index":3,"he":"חיות ואופנים וכרובים וחשמלים, עד שבגלגל הלבנה שנקרא ארץ בערך העליונים לו שהם \nשמים בערכו יש בו דמות כסא הכבוד וחיות ואופנים וכרובים וחשמלים. ולרמוז לזה אמרו \nבבריתא של מעשה בראשית, הארץ התחתונה יש בה חיות הקדש ואופנים וכסא הכבוד והיא הדום \nרגליו של הקב\"ה שנאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי, ועם שהכוונה הפנימית לבריתא זו \nעל הארץ הנזכרת בפסוק בראשית כידוע לחכמי לב, גם החיצון בה אמת שגם תרמוז לגלגל \nהלבנה הנקרא ארץ גם הוא לדוגמת העליונה סוד הלבנה, ולזה תרגם יונתן ע\"ה ובה נשאם \nמעל הארץ מלרע לרום שמיא, כלומר בהנשאם מלמטה שהוא רצפת קרקע גלגל הלבנה למעלה לרום \nהשמים, נמצא אם כן שיש מרככה בכל רקיע מצטיירת מנוגה דוגמתה למעלה. ובפסיקתא אמרו \nשירד הקב\"ה לסיני בכ\"ב אלף מרכבות כאותה שראה יחזקאל שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי \nשנאן, ואמנם הנביא ע\"ה מתוך המראות האלה המצטיירות מנוגה האספקלריאות העליונות, ראה \n"},{"index":4,"he":"והשיג המדרגה הראויה לו כפי שלמותו וכחו באותן המדרגות הנכללות באספקלריא שאינה \nמאירה, והוא סוד אמרו נפתחו השמים ואראה מראת אלהים, הנה אמר בפירוש ע\"ה כי מה שראה \nהיה מראת אלהים לא אלהים, והוא שתרגם יונתן ע\"ה בחכמתו הנפלאה וחזית בחיזו נבואה די \nשרת עלי חיזו יקר שכינתא דיי', הנה באר ע\"ה כי השגתו מראה מתוך מראה, ותכלית מה \nשהשיג יקר שכינתא לא שכינתא, כי לא עלה למדרגת אדון הנביאים ע\"ה: \nובפרק אין דורשין כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיהו. למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את \nהמלך. למה ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך. הכוונה שלא השיג ישעיה ע\"ה למעלה מהשגת \nיחזקאל שהרי כתוב בו ואראה את אדנ\"י, והסוד מבואר באמרו את והשם אל\"ף דל\"ת, ומה \nשתרגם יונתן חזיתי ית יקרא דיי' היא הכוונה עצמה שכיוון באמרו ביחזקאל יקר שכינתא \nדיי', ולפי שהסוד מבואר בשם הנזכר בישעיהו לא תרגם יקר שכינתא כי השם עצמו הוא \n"},{"index":5,"he":"השכינה, ואמר את וזה יורה שאין מדרגת נבואתו למעלה ממדרגת נבואת יחזקאל ע\"ה אלא \nשלפי שלא הזכיר בפירוש דמות אדם נקרא בן כרך ויחזקאל שהזכיר בפירוש דמות אדם נקרא \nבן כפר ונקרא בן אדם: \nויש מחכמי האמת דורשין אותו לשבח ואמרו בזה הלשון שבח מעלת יחזקאל הנביא ע\"ה שנקרא \nבן אדם, ובכל מקום כתיב ואתה בן אדם וחושבין בני העולם שאינו חשיבות זולתי בזיון \nחלילה אלא זו ממעלתו וחשיבותו לפני המקום ולפני הבריות, וזהו חשיבותו ומעלתו ודרז\"ל \nאליהו בן ברכאל הבוזי אף על פי שיש מן החכמים שאומרים ממשפחת אברהם דכתיב ממשפחת רם \nאמרו אליהו כהן היה ומודע יחזקאל הנביא היה כתיב הכא כן ברכאל הבוזי וכתיב התם \nיחזקאל בן בוזי הכהן, ולמה נאמר ממשפחת רם מפני שבוזי היה מבזה עצמו לפני המקום \nלפיכך נקרא אדם ומפני שנקרא בשם זה היה ממשפחת רם, והענין עמוק נכון למוצאי דעת עד \nכאן: \nוישעיהו ע\"ה ראה ישיבה בכבוד כטעם פה אשב כי אויתיה, ולזה לא הוצרך לגלות מה שראה \n"},{"index":6,"he":"כי לא היתה שם סבה תניעהו לזה. וזה סוד שכנוהו רז\"ל בן כרך מלשון ששנינו במשנת פרק \nמקום שנהגו אנשי ירחו היו כורכין את שמע כלומר מדביקין, ובזמן ישעיהו ע\"ה הכרובים \nפניהם איש אל אחיו דבוקים יחד כמער איש ולויות כרוכים ומחוברים, ולזה ראה ישיבה \nבכבוד דכתיב ואראה את אדנ\"י יושב על כסא רם ונשא. ואמנם בזמן יחזקאל הכבוד עסוק \nלהחריב ביתו ולנסוע ולצאת עם בניו בגלות בין הכופרים, ולסוד זה כנוהו בן כפר וכלשון \nשאמרו בפרק עושין פסין נלינה בכפרים אל תקרי בכפרים אלא בכופרים אראך בני עשו \nשהשפעת להם טובתך וכפרו בך. ולפי שהיתה שעת חרבן וחירום והוצרך לגלות כל מה שראה \nלטעם שאכתוב עוד. וחכמי האמת ע\"ה אמרו שראה דניאל בברור מה שראה יחזקאל בדמות \nבדניאל הוא אומר עד די כרסוון רמיו וביחזקאל הוא אומר דמות כסא. בדניאל הוא אומר \nנהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי. וביחזקאל הוא אומר ראיתי כמראה אש. בדניאל הוא \n"},{"index":7,"he":"אומר ועתיק יומין יתיב. וביחזקאל הוא אומר דמות כמראה אדם. האמנם יש לתמוה הואיל \nודניאל אינו מכלל הנביאים איך יהיה גדול במראות הצובאות מיחזקאל ע\"ה שהיה נביא שלוח \nאל גוים רבים. ונראה לי להתיר זה הספק כי הטעם בזה לפי שיחזקאל ע\"ה היה עתיד לגלות \nולפרסם מה שראה לסבה שאזכור, לפיכך הראוהו בדמות ולא בברור, אבל דניאל ע\"ה שלא היה \nעתיד לגלות ולפרסם מה שראה כי לא היתה שם סבה לזה לפיכך לא מנעו ממנו ברור הדברים, \nואין ספק שהיה יחזקאל שוה אליו במראות הנוראות. אלא שעדיין יקשה איך יהיו שוים \nבמעלת המראה אחר שזה נביא וזה אינו נביא. ויש להשיב לזה כי איפשר אל השלמים כפי \nמעלת חכמתם ושלמותם, כי עם שלא הגיעו למעלת הנבואה והשליחות שיגיעו למעלת המראה \nהנוראה כנביאים הגדולים, כי אין זו תלויה בזו, ולזה היה איפשר שיגיע דניאל ע\"ה \nלמעלת המראה כיחזקאל ע\"ה, ואם לא היה נביא שלוח לא היתה המניעה והחסרון מצדו כי אם \n"},{"index":8,"he":"מצד חסרון הדור. ובמגלה פרק קמא וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו \nעמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא. מאן נינהו אנשים א\"ר \nחייא ואי תימא ר' חייא בר אבא זה חגי זכריה ומלאכי אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף \nמניהו. אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי. ואיהי עדיף מניהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו. \nהנה בארו ע\"ה כי עם שהם נביאים שנתנבאו לישראל בשליחותו של מקום ובזה הם גדולים \nמדניאל ע\"ה, הנה הוא גדול מהם במראה שהוא ראה והם לא ראו, ואין זה פלא שאין זו \nמעכבת בזו וזה מבואר מאד למתבונן בו: \nואמנם למה גלה ופרסם יחזקאל ע\"ה כל מה שראה בגנזי המלך הנורא. אמרו עליו במדרשו של \nרשב\"י ע\"ה (ח\"ב ה' ע\"א) בזה הלשון. פתח ואמר היה דבר יי' אל יחזקאל בן בוזי הכהן \nבארץ כשדים על נהר כבר הא תלת פלוגתא הכא. חדא דתנינן אין שכינה שורה בחוצה לארץ. \nוחדא דלא הוה מהימן כמשה דכתיב ביה בכל ביתי נאמן הוא והוא גלי ופרסם כל גנזיא \n"},{"index":9,"he":"דמלכא. וחדא דאתחזי כמאן דלא שלים בדעתוי. אלא הכי אסיקנא במתניתין דילן ח\"ו דהא \nיחזקאל נבואה שלימא הוא וכלא אצטריך ואיגלי ופרסם חד תרין ממה דגלי דהכי תנן מאן \nדרגיל למסבל צערא ומאן דלא רגיל בצערא ואתי צערא לתרויהו ממאן הוא צערא שלימתא יתיר \nהוי אימא ממאן דלא רגיל בצערא, כך כשירדו ישראל למצרים הוו רגילי בצערא כל יומיהון \nולפי' נשאו עול הגלות, אבל הצער הגדול לא היה לישראל כמו גלות בבל דכתיב בהו בני \nציון היקרים המסולאים בפז וגו', דתנן א\"ר יצחק מאי דכתיב על ההרים אשא בכי ונהי אלא \nאלה הם ההרים הרמים שבעולם ומי הם ההרים הרמים הוי אומר בני ציון היקרים והוו אתיין \nבריחים על צואריהון וידיהון מהדקאן לאחורא כד עאלו לבבל חשיבו דהא לא יקומון לעלמין \nדהא קב\"ה שביק לון ולא ישגח בהון לעלמין. תניא א\"ר שמעון בה שעתא קרא קב\"ה חיליה \nוכל חילין קדישין וכל פמליא רתיכין קדישין וכל רברבנוהי וכל חילא דשמיא אמר להו מה \n"},{"index":10,"he":"אתון עבדין הכא ומה בני רחימאי בגלותא דחקא ואתון הכא קומו חותו כלכון לבבל ואנא \nעמכון הה\"ד כה אמר יי' למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וגו' כד נחתו לבבל \nאתפתחו שמיא ושרת רוח קודשא ביחזקאל אמר להו לישראל הא מאריכון הכא וכל חילי שמיא \nורתיכוי דאתי למידר ביניכון לא הימנוה עד דאמר כל מה דחמא וארא כך וארא כך וא\"ר \nשמעון בה שעתא חדו ישראל חדוותא שלימתא בסייעתא דמאריהון דהוה עמהון וכל חד מניהו \nעאל רעותא בלביה ברחימותא סגיאה למיסר נפשיה על קדושא דמאריהון ובגיני כך גלי \nיחזקאל כל מה דגלי וכלא אצטריך ומעלמין לא שביק קב\"ה לישראל בגלותא עד דהוה אתי \nלמידר דיוריה ביניהון עד כאן. הנה יתבאר מדבריהם ע\"ה טעם המראה בחוצה לארץ וטעם \nשהוצרך הנביא ע\"ה לגלות ולפרסם כל מה שראה: \nוכבר כתבתי כי מתוך שראה והשיג במרכבה התחתונה ידע בעליונה כפי קבלתו וחכמתו המסורה \nבידו וכפי קבלתו הראו לו, והוא ע\"ה היה מקובל כי יש כסא למעלה מכסא ומרכבה למעלה \n"},{"index":11,"he":"ממרכבה ורוכב למעלה מרוכב וכבוד למעלה מכבוד, ומתוך שראה ארבע חיות למטה ידע והכיר \nכי יש דוגמתן למעלה בייחוד האמיתי כי כן היה מקובל. ומתוך שראה למטה חשמל מקיף לכסא \nהנקרא חשמל החיצון ידע שיש למעלה דוגמתו חשמל הפנימי הנקרא חיות אש ממללות, ועל דרך \nזה כל מה שראה למטה ידע שיש דוגמתו למעלה. ולסוד זה יש לפרש הכתובים על הכל כי \nיגידו בתחתונה וירמזו אל העליונה. ולשלמות הענין ראיתי לכתוב הרמזים ההם קרובים \nלביאור דק כפי מה שבאה בהם הקבלה הנאמנה לחכמי עליון העומדים בסוד יי', וכמו שראוי \nכן לשלמות מלאכת עבודת הקדש: \n  \n"}]}
