דגים א

סימני דגים טהורים הם סנפיר וקשקשת:

אות א והעיקר הסימן טהרה הם הקשקשים כי כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר אבל הסנפירין אינם סימן כלל כי יש שיש לו סנפיר וכו'. כי כבר מבואר לעיל בהלכות בשר שנתעלם מן העין (הלכה א') שהדגי םהם בבחינת עינא פקיחא בחינת עלמא דאתי שאין בהם שליטה ופלם של רע הכולל של ע' אומות, כי המים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם כנ"ל והם בבחינת יוסף שנמשל זרעו לדגי םבחינת שמירת הברית (כמובא לעיל באר היטב). ועל כן אין צריכין דגי םשום היתר של השחיטה ואין בהם שום מין טריפות ושום איסור דם וחלב כי כל זה על ידי בחינת פגם הברית כנ"ל כי הם בבחינת דעת בחינת שמירת הברית בחינת המים מכסים עליהם כנ"ל, על כן אין בהם שום איסור ואין צריכין שחיטה כנ"ל עיין שם. אמנם ענין דגי םטמאי םוסימניהם על פי המבואר במאמר הטפחים המתחיל סוד כוונת המילה (בסימן ס"ג). וכפי מה שהבנתי כפי מה ששמעתי מפיו הקדוש היוצא לנו מםש שיש ב' בחינות בשמירת הברית בחינה אחת כפשוטו שצריך להיות שומר הברית ולקדש ולטהר עצמו מבהמיות מרע הכולל עד שיזכח להיות קדוש לגמרי בשלימות שלא יהיה להתארה הבהמיות שום אחיזה בו כלל כלל לא. וכפי גודל קדושתו ופרישותו כן גודל דעתו, כאשר כבר מבואר כמה פעמים שמירת הבריךת הוא שלימות הדעת. אבל יש עוד בחינה ב' שאפילו מי שהוא קדוש מאד בתכלית השלימות ודעתו שלם מאד לגודל קדושתו כנ"ל. אזי צריך לשמור דעתו ושכלו מאד שלא יהרוס לעלות אל ה' שלא ליכנס לפנים ממחיצתו שלא לצאת מגברול הקדושה שזה בחינת פגם הברית שהוא ךפגם הדעת. כי על ידי זה נתקלקל דעתו לגמרי וחמו שמובן מהמאמר הנ"ל. כי כשנכנס לפנים ממחיצתו הוא היפך מתיקון הברית שהוא בבחינת מגלה טפח ומכסה טפח (כמבואר שם עיין שם) , וכבר נכתב מזה לעיל בהלכות סוכה (הלכה א') :

אות ב וזה בחינת מ"שבמאמר המתחיל ויהי מקץ (בסימן נ"ד) על פי ה' אלקי גדלת מאד שצריך לצמצם הגדלת השכל בבחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי צריך לצמצמו שלא יצא מגבול הקדושה, וזה בחינת מאד כמו שכתוב שם וזה בחינת ציצית כמו שכתוב שם, וזה בחינת סימני דגים טהורים שהם הקשקשים שהם בחינת לבשין בחינת צמצום כמו שכתוב ושריון קשקשים הוא לבוש, וכמו שהביאו רבותינו ז"ל מקרא זה ללמוד הימנו שהקשקשים הם הלבוש של הדגי םדהיינו שעיקר הטהרה של הדגי םשהם בחינת עלמא דאתי בחינת בחינת דעת שאין בהם אחיזה לרע הכולל בחינת תאוה הבהמיות כנ"ל. ועל כן עיקר סימן הטהרה והקדושה שלהם תלוי בהקשקשים שהם לבושין בחינת צמצומים שצריך לצמצם הגדלת השכל השט ופורח בתוך המים שהם בחינת עלמא דאתי כמו שכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מחסים כמובא לעיל (בה' בשר שנתעלם מן העין הלכה א) שזה בחינת דגים הגדילים במים כנ"ל צריך לצמצמו בבחינת גדלת מאד שלא לצאת מגבול הקדושה שזה בחינת קשקשים שכשאין להם קשקשים הם טמאים לגמרי כי כשאין לו צמצום שהוא לבוש ומכסה על שכלו כנ"ל אזי הוא יוצא מגבול הקדושה לגמרי ואזי הוא בבחינת פגם הברית ששם הטומאה (כמובא בדברי רבינו נ"י). ואז כשיש לו קשקשים שהם בחינת הלבושין בחינת הצמצומים כנ"ל אזי יש עוד סימן טהרה שהם הסנפירין שהם הכנפים ששט ופורח בהן בתוך המים שהם בחינת הגדלת השכל שזוכה להגדיל השכל שיהיה שכלו מעופף ופורח על ידי שזכה לעשות לשכלו כנפים שהם בחינת הסנפירין כנ"ל שעל ידלם הוא פורח בתוך המים שהם בחינת עלמא דאתי כנ"ל. היינו בחינת מה שהמגדיל שכלו בעלמא דאתי כנ"ל, וחמובא בדברי רבינו נ"י שם בהאמר הנ"ל שבחי כנפים הוא בחינת מה שהשכל פורח ומעופף עיין שם. ועל שם זה נקראין סנפירין מלשון אור בחינת אור השכל כמו שאמרו רבותינו ז"ל הלוחות היו של סנפרינין שהם אבן טוב המאיר, אבל אין הסנפרינין סימן טהרה כי אם כשיש לו קשקשים שהם הצמצום שאזי הוא בבחינת גדלת מאד, אבל הסנפירין בלא הקשקשים אינם סימן טהרה כלל, כי שם בבחינת דגי םשהוא בחינת הדעת עיקר הקדושה ךתלוי רק בזה שיצמצלם שכלו ולא יהרוס חס ושלם לצאת מגבול הקדושה שזה עיקר היצר הרע שיש שם. ועל כן עיקר הסימן טהרה תלוי הבקשקשים שהם הלבושין והצמצום כנ"ל. עיין בהמאמר ויהיה מקץ הנ"ל שלזכות לבחינת זכרון שהוא בחינת השמירה שצריך לשמור עצמו מאד מבחינת רע עין ומכח המדמה עיין שם שכל זה הוא היפך הזיכרון היפך בחינת עלמא דאתי, כי שם אין אחיזה לבחינת רע עין ובחינת כח המדמה כנ"ל כ"פ. ואזי כשזוכה לבחינת זכרון הנ"ל עיקר השמירה הוגא בבבחינת גדלת מאד לצמצם שכלו כנ"ל, וזהו בחינת סימני דגי םשהם הקשקשים כנ"ל,כי הדגים הם בבחינת עלמא דאתי בחינת הגדלת השכל כנ"ל ואין בהם שום אחיזה לרע עין וכח המדמה כנ"ל. על כן עיקר הסימן טהרה הםל הקשקשים שהם בחינת לבושין וצמצום לבחינת גדלת מאד כנ"ל:

אות ג וגם זה בחינת שלימות לשון הקודש על ידי לשון תרגו םשעיקר שמירת הבריתך תלוי בו כנ"ל, היינו כמו שבבחינת הא' הנ"ל הפירוש כפשוטו שעיקר הקדושה ושלימותה תלוי על ידי שבירת הרע והכנעתו דוקא כי צריך דייקא לעבור דרך כל הרעות ורע הכולל הנ"ל ולשברו ולהכניעו שעיקר שלימות אל הקדושה, העיקר תלוי בלשון תרגום שהוא בחינת שבירת הרע והכנעתו ולהוציא הטוב ממנו. כמו כן כשזוכהלבחינת שמירת הברית בשלמות ושבר רע הכולל לגמרי וזכה לקדושה בשלימות אזי צריך לעשות צמצום ולבוש לשכלו כנ"ל שזה בחינת שמירת הברית כנ"ל שזה בחינת לבוש וצמצום בחינת כתנות עור וילבישם שהם בחינת נוגה בחינת תרגו םכנ"ל שזה בחינת לבוש קשקשים שהם בבחינת כתנות עור הנ"ל כמו שאמרו רבתינו ז"ל חלקים כצפורן היו מדובקים על בשרם שזה בכינת קשקשים שהם חלקים כצפורן כנראה בחוש: