גביית חוב מהלקוחות והלכות אפותקי א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א אפילו אפותקי מפורש שאמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזה עאינו חל כ"א אקרקע. וכן עבד יש לו קול ודינו כקרקע אבל במטלטלין אפילו עשאם אפותקי אינו מועיל ואין הבע"ח טורפם מלהוקח. כי מטלטלין אין להם קול. ועיין בש"ע הדנים אלו. כי עיקר השיעבוד על קרקעות:
Likutay Halachos — Choshen Mishpat — Hilchos G'viyas Chov Min HaLikuchos V'Apotiki 5 — Part 2
ע"פ מ"ש לעיל בהלכות הקודמים. שעיקר שורש העשירות הוא קרקעות וע"כ הם סמוכים ביותר להנפש כנ"ל. וכבר מבואר שעיקר השיעבוד הוא על גוף הלוה בעצמו ומחמת שיעבוד עצמו עי"ז נשתעבדין כל הנכסים כנ"ל. וע"כ הב"ח טורף מן הקרקעות אפילו מיד הלוקח. כי אין המכירה מפקיע מידי השיעבוד שיש להמלוה על הלוה מנכסיו כי מחמת שהקרקעות נשרשים בנפשו ביותר כנ"ל. ע"כ א"א למכרם לגמרי לחלוטין. ותמיד נשאר פנימיות שרשם. דהיינו פנימיות שורש הנפש אצל המוכר. וזה שמצינו שבזמן שהיובל נוהג. שלא הי' אפשר למכור קרקע לצמיתות. כ"ש והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ. והיה ביד המוכר לגאלה אחר המכירה כפי הדין המפורש בתורה. ואפילו אם לא היה גאלה. היתה חוזרת אליו ביובל. אבל לחלוטין ולצמיתות א"א למוכרה כלל. וכ"ז מחמת שעיקר שרשי הנפשות שם. וע"כ הם נשרשים עם האדם ביותר. וע"כ תמיד נשאר פנימיות שרשם אצל המוכר השדה שהיא שלו מנחלת אבותיו. כי היא עיקר הנחלה. כי שם שרשי הנפשות כנ"ל. וע"כ א"א למורה לעולם. ומאחר שנשאר פנימיות שורשה אצלו ע"כ בידו לגואלה. כי עדיין לא יצאה לגמרי מידו ורשותו כנ"ל וע"כ ביובל שאז חוזרים כל הדברים למקורם ושרשם ע"כ השדות חוזרות לבעלים אז. כי פנימיות מקורם ושרשם נשאר אצל המוכר כנ"ל וע"כ מאחר שהקרקעות נשאר שרשם תמיד אצל המוכר. וא"א למכרם לגמרי להוציאם לגמרי עם פנימיות שרשם ע"כ לעולם חל עליהם שעיבוד הבע"ח אפילו אחר המכירה. כי שיעבוד הבע"ח על גוף הלוה עצמו והנכסים ממילא משועבדין כנ"ל. ומאחר שבבחי' הלוה בעצו עדיין יש אצלו בחי' פנימיות שורש נכסי הקרקעות. ע"כ בוודאי ממילא משועבדין להמלוה הקרקעות אף אחר המכירה. כי עדיין נשאר שרשם אצל הלוה. ועקיר שיעבודו על הלוה. והנכסים משועבדים ממילא כנ"ל. אבל המטלטלין שהם בבחי' פירות. ואינם סמוכים ונשרשים עמו כ"כ וכנ"ל. וע"כ המטלטלין נמכרין מכירה חלוטה לעולם. כי תיכף יוצאין מרשות לרשות. מחמת שאינם נשרשין עמו כ"כ כנ"ל. וע"כ המכירה מפקיע מדיי שיעבוד. כי אחר המכירה תיכף יוצאין לגמרי מרשות המוכר. וע"כ אין עליהם שום שיעבוד המלוה כי עיקר שיעבודו על הלוה בעצמו. אבל הנכסים בוודאי יש ביד הלוה למוכרם ולנותנם ולעשות בהם כרצונו. רק בעת שבא המלוה לגבות החוב. כשאין הלוה פורעו גובה מנכסיו שהם משעובדין לו אגב הלוה בעצמו כנ"ל ומאחר שקדם ומוכרם. והמכירה של המטלטלין הוא מכירה גמורה ויוצאין מיד ורשותו לגרמי כנ"ל. ע"כ נפקע שיעבוד המלוה מהם ואין לו עליהם שום שיעבוד. ואפילו אם עשאם אפותיקי. עכ"ז האפותיקי הוא רק שיעבוד ואינה מכירה גמורה אפילו אפותיקי מפורש. כי יכול לסלקו במעות. עיין בש"ע. וע"כ המריה הוא גדולה ביותר. ומפקיע השיעבוד כי המריה של המטלטלין היא מכירה גמורה כנ"ל. וזה בחי' הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד. והקדש דמים אין מפקיע השיעבוד כי אם קדושת הגוף. כי כשמקדישין קדושת הגוף. עי"ז יוצא הדבר לגמרי מרשותו מאחר שנתקדש הגוף נאסר עליו לגמרי. כי קדושת הגוף היינו בחי' קרבן שמקדישו לקרבן ובהקרבן יוצא כח פנימיות שורש נפש הבהמה שהיא אצל האדם. וזהו עיקר בחי' הקרבן שמקריב גם נפשו עם הקרבן. וכמובא שזהו עיקר בחי' הקרבן שיעלה גם נפשו עמו וזהו כנ"ל. כי הקרבן הוא ממונו של אדם ששם שורש נפשו. וכשמעלה ומקריב הקרבן נמצא שעולה ונקרב גם נפשו עמו בבחי' מן הבהמה מן הבקר וכו' תקריבו את קרבנכם. קרבנכם דייקא כמובא. שגם נפשו עולה עמו כנ"ל. וזה בחי' הסמיכה. כ"ש וסמך את ידו עליו. ידו דייקא כי שם פנימיות כל הנפשות והרוחות בבחי' בידך אפקיד רוחי בחי' אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש כ"ש רבינו נ"י סי' נ"ד ח"א. היינו שבחי' הרוח הוא בהידים כ"ש רבינו נ,י כ"פ. והרוח היא פנימיות שרשי הנפשות כידוע. וזהו בחי' הסמיכה שהוא בידים דייקא דהיינו שסומך ידיו על הקרבן ואזי מסמיך על הקרבן גם בחי' פנימיות הנפש שהיא בידים ששם בחי' הרוח כנ"ל. ואזי מעלה ומקריב גם פנימיות נפש הקרבן שהיה אצלו. ועי"ז גם נפשו עולה עם הקרבן כנ"ל:
But all of this Korach would have merited had he recognized his place — how he was not fit for this from the side of his deeds, but only through the power of Moshe his master. And he should have connected himself with all of Israel in love and great shalom, until they would strengthen each other so that they could be included in Moshe Rabbeinu and within the totality of the souls of Israel. And he would have merited, through the power of Moshe, to be included in the aspect of above the Makom, as above — until he would have merited that Moshe Rabbeinu would have elevated through him many souls, since He granted him the merit of being among the bearers of the Aron, through which one elevates above the Makom, as above.
נמצא שהקרבן שהוא קדושת הגוף. אזי הוא מקדיש ומוציא מידו גם פנימיות שורש הנפש כנ"ל. וע"כ מפקיע מדי שיעבוד מאחר שלא נשאר אצל הלוה שום שורש ושייכות כלל כנ"ל. וזהו בחי' שיחרור שמפקיע ג"כ מדיי שיעבוד כי עבדים הוקשו לקרקעות. וע"כ גם עליהם חל שיעבוד האפותקי ואם מכרם מוציא מיד הלוקח כ"ש בש"ע. כי עבד דומה לאשה. כי חייב במצוות שהאשה חייבת בהן. וע"כ דומה לקרקעות בבחי' אשה קרקע עולם כ"ש רבינו במ"א רמז זה וע"כ א"א להוציא העבד כ"א ע"י גט שיחרור כמו האשה ע"י גט כריתות. כי הגט שיחרור הוא בבחי' גט כריתות. כ"ש במשנה בכמה דרכים שוה הגט לשיחרור. היינו מחמת שהעבד הוא בחי' קרקע ונשרש בנפשו ביותר. ע"כ א"א להוציאו כ"א ע"י גט שיחרור דהיינו ע"י כתב שעל ידו יוצא פנימיות הנפש. וכ"ש לעיל בה' הלוואה בחי' גט שהוא בכתב דייקא ע"ש. וע"כ השיחרור מוציא ג"כ מידי שיעבוד מאחר שע"י השיחרור מוציא גם פנימיות הנפש. שעי"ז נפקע השיעבוד כנ"ל. וכן חמץ ושאר איסורי הנאה מוציא ג"כ מדיי שיעבוד כ"ש בש"ע. מאחר שמוציאו לגמרי מרשותו ולא נשאר לו בהם הנאה של כלום. ע"כ מפקיע השיעבוד ג"כ. וכנ"ל:
But Korach, because of his arrogance and the craving for leadership and prominence, did not desire the blessing, and it was distanced from him. For he was jealous of Moshe and Aharon and said that he himself could attain all these levels — until he incited and lured many heads of the Children of Israel, princes of the assembly, to dispute Moshe. For he wanted to grasp them — they being the heads of the generation — to dispute Moshe, because he knew that the power of Moshe himself is through connecting himself with the heads of the generation etc., as is explained in the aforementioned Torah. For the essential grasping of the Keesay HaKavod is through the true heads of the generation who are comprised of many souls etc., as is explained there well — see there.
וזה בחי' מה שארז"ל בענין זה שהטעם הוא שהקרקעות וכן העבד יש לו קול וע,כ מועיל שיעבוד האפותקי אבל מטלטלין אין להם קול כי הקול הוא בחי' הרוח כידוע שהוא בחי' פנימטת שורש הפש כנ"ל. וע"כ הקרקעות שהם עיקר שורש הנפש. וכן העבד שהוא דומהלאשה שהיאעיקר בחינות הנפש. בחי' העשירות. וע"כ יש להם קול כי הקול סמוך להדיבור תמיד שזה בחי' רוח ונפש. ומאחר שהם עיקר שורש הנפש. ע"כ הקול שהיא בחי' הרוח שהיא בחי' פנימיות שורש הנפש סמוך אליהם. כי הקול הוא פנימיות שרשם כנ"ל. וע"כ יש להם קול אבל מטלטלין שהם ענפי השורש. ואינם סמוכים להקול כ"כ ע"כ אין להם קול. וע"כ אין השיעבוד חל עליהם כנ"ל:
And therefore Korach wanted to separate the heads of the generation from Moshe and to dispute him. And in truth it was a time of great distress. And this is: "And Korach took" (Numbers 16:1) — "and Korach separated himself" — that he took himself to one side, to be divided from within the congregation. Through which he separated and divided between the Makom and above the Makom. For only Moshe had the power to connect himself with the roots of the souls of Israel, through the true heads of the generation who were included in him. For Moshe merited all the aforementioned rectifications, and above all — that he was more humble than any person and was truly ayin [nothing], through which he ascended above the Makom. And he grants merit to all of Israel who are included in him, that they should ascend above the Makom. And as was explained above regarding the Mishnah: "Moshe received the Torah from Sinai" specifically.
וע"כ ביובל ע"י קול שופר חוזרים השדות וכן שאר הד ברים לשרשם כ"א ביובל שהוא בחי' שורש כל הנפשות. וזה נתגלה ע"י הקול שהוא בחי' פנימות שרשי הנפשות כנ"ל. ע"כ אז חוזרים כולם לשרשם ע"י הקול שופר כנ"ל:
But Korach and his congregation — who are the aspect of those who dispute and oppose the truth in every generation — are the opposite of all this. For they did not merit any of the aforementioned rectifications, for they blemished the Bris, as our Sages, zichronam livrachah, said: they sinned against their own souls. And especially Korach, whose wife misled him, as our Sages, zichronam livrachah, said. And it was not enough for them — they also were greatly arrogant against Moshe and said: "For the entire congregation, all of them are holy, and Hashem is among them — why do you exalt yourselves?" (Numbers 16:3) etc. — as if Moshe and Aharon desired, chas v'shalom, honor and self-exaltation for their own gratification, chalilah. For they turn everything from opposite to opposite.
פירוש אפותקיי אפו תהא קאי. כי הממון הוא בחי' רגל שהוא בחי' עמידה. כשרז"ל (פסחים קי"ט) ואת כל היקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו. וזה אפו תהא קאי מכאן יהי' ממונך שהוא בחי' רגליו כנ"ל:
And therefore their downfall was through k'tores — for they wanted to offer alien k'tores. For the fragrance of the k'tores is the essential rectification and elevation of all the korbanos in the Mishkan and Bais HaMikdash, all of which were for "a pleasing fragrance". But the supreme one of all was the fragrance of the k'tores — for "there is no offering as beloved before the Holy One, Blessed is He, as the k'tores". For all the korbanos are the aspect of prayer, which elevates all the powers of the vegetation of the field to their root, in the aspect of: "And Yitzchak went out to converse in the field" (Genesis 24:63). And the essential thing is the fragrance — which is the vitality of the soul etc. etc. — which is the aspect of the emergence of Mashiach, as it is written there (in §12). And on that account it is called matar [rain] etc. — see there. And therefore the most beloved of all is the k'tores, which was solely for fragrance — for the essential rectification of the korbanos and prayers is the aspect of fragrance, the aspect of the fragrance of the eleven ingredients of the k'tores — among which was chelb'nah [galbanum] — which elevate the sparks and the fallen souls from the deepest depths of the k'lipos, from the very side of death. And they elevate them upward and upward — for "the ascent of the k'tores is unto Ain Sof" — as is explained in the Holy Zohar. That is, the essential ascent from the very ultimate degree of the materiality of place, to ascend above the Makom, is through the fragrance of the k'tores.
גביית חוב מקרקעות והלכות אפותיקי
Translation not yet available
💬 Comments
…Comments are currently read-only.
Loading comments…