Source passages
Michtivay Yideedoos
מכתבי ידידות — Michtivay Yideedoos · Michoel Barzel
Hebrew source edition. No English translation was supplied.
בס"ד לכבוד ידידנו היקר ... שליט"א א. בענין הספר 'ישראל סבא', נ"ל שזה מחזק ומקרב, אבל אי אפשר לסמוך על כל הדיבורים יש שינויים וזה לא נכתב בסדר, קטעי שיחות מפה ומפה שמחבר ביחד, וגם בכמה מקומות הוא כותב קצת לפי שכלו... אולם אפילו בקלטות קשה לסמוך מאה אחוז עליהם, כי חסר דיבורים ולפעמים לא מופיע בסדר של הדברים (המאוחר בא לפני המוקדם באותו קסטה, הבחנתי את זה בקסטה המדברת מאומן) ולפעמים הורידו דיבורים בכוונה (כי חשבו שזה אישי, או משיקולים של חכמות, כמו הדיבור; לא צריך בית המקדש, לא צריך ק"ק, יש לנו אומן! כמה עדים שמעו הדיבור הזה בשיחה על אומן שר"י אומר שרבנו מגלה שלא צריך הציונים וכו', והם חשבו שר"י צוחק מאתנו ח"ו). השיחות ששמים בעלון לא מקובצים בספר ואפשר להשיג אותם באתר של העלונים. ר"י ביקש לא להתעסק בהעלאת העצמות של רבנו אחר זמן, ככה זכור לי ולכמה חברים שבהתחלה התעורר לזה ופעל בזה, ואח"כ הפסיק הענין והיה אחד שהתעקש להמשיך ור"י היה רגיל להגיד לחברים שזה השפיע עליהם; רבנו לא צריך אותך ואותו, מתי שירצה הוא יבוא, ככה סיפרו לי כמה חברים עדויות אישיות. גם כשזה הביא כסף להעלות העצמות, ר"י אמר לו; אני לוקח רק לדפוס, רבנו לא צריך אותך וכו', ובאמת בענין ר"י היה בחירה גדולה גם בין החברים, ומעט מאד זכו להתבטל באמת, ובזה היה כמה מדרגות של ביטול. ב. בענין הציונות המובאים בשיחות יש ענינים נעלמים ולא כפשוטו, ר"י היה לו דרך נעלם מאוד בדיבור שלו וקשה מאד לבאר רק מרחוק היה נראה לפי עניות דעתי שהיה עושה כמו הצגות (עיין בהתחלת המעשה של זבוב ועכביש) ופעם היה קורא את זה ככה וזה ככה, ומי הוא החכם שידע לסדר כל הדברים כל אחד במקומו, שלפני שהתחיל לדבר מציונים בענין אומן יותר משנה לפני זה דיבר מסכנת 'שומר הצעיר' והיה מרמז על מה שמרמז ולא כפשוטו וקשה לדבר מדברים כאלו שלא לקלקל המכוון, רק מרחוק וכו'... על כל פנים יש כלליות גדול בדיבוריו, אבל הציונים הנזכרים מרמזים על קבוצת אנשים ובשביל זה שאלתי אותו אז מי הם הציונים? והשיב מה שהשיב (מובא בקלטת). שמעתי שר"י לא רצה שנשתתף בבחירות. אחד סיפר לי שאמר; ח"ו אין לנו חלק במדינה של כפירות וכו' וכשאמרתי לו סמוך לזה ש'ש"ס' מתחזקים ר"י אמר; ה' ירחם, ה' ירחם... העולם צריך את רבנו' (ברחמנות). עוד מישהו מכפר מירון סיפר לי שר"י אמר לו להשיב למשפיעים הרבים לבחור ראש העיר וכדומה; 'תגיד להם שבאת לפה להתפלל, לעבוד השם וכו'... ובכל זאת היה מקרב את הממשלה והשרים ואפי' דיבר פעם מכבוד המלכות מתי שהיה צריך לראות עוזר בחיר לנשיא בענין העלאת העצמות ולא רצה שיחכה (כך אמר לבתו שהיה קשה לה שר"י ילך כי היה בתענית הרבה זמן כמה ימים וכו'...) והיה מקרב גם החיילים ומחזק אותם אבל לא רצה שנשרת בצבא רק לעבוד השם. יש שיחה שמדבר מאוד קשה על ..., ראש אגודת ישראל שלא רצה לעזור לבנים של ר"י להתחנך ולפרנסה ונענש שמת בספינה... ... גם הזכיר שהרב קוק אמר לו; אני לא מפחד מהקנאים כי הכול פוליטיקה, רק מאחד; הרב שלמה ווקסלער, כי הוא, זה באמת. זקן אחד סיפר לי שר"י היה מתחבר עם רב שמחה בונים, ושתיהם היו נגד הקנאים, כי אמרו שצריך לקרב. אמרו לי שאמר וכו', גם פעם הלך עם אחד לבד"ץ לקבל הסכמה על הפתק, והראש שלהם לא השיב לשליח. ור"י החזיר אותו אליו להגיד לו שישלמו על זה. בענין הכספים היה אומר שהממשלה יכולה לעזור בחינוך הילדים (ולא כשיטת הקנאים). ג. היינו רגילים לשמוע שיחה הזאת עד שלא יכולתי להאמין שר"י יסתלק, אפי' כשהיה בבית חולים בסוף, רק בא על דעתי מה שהוא בעצמו אמר; אולי יגרום החטא? אבל התחזקתי עד שלא האמנתי עד שראיתי מטתו, כעין מה שאמרו בני ישראל על אהרון הכהן 'וכי מי שעמד נגד מלאך המוות יכול להסתלק וכו'? ובאמת אמר לי שכל הזמן נדמה לו שנשמה שלו צריכה לצאת והקשיתי לו אבל כתוב בפתק...? ואמר לי; נכון כתוב עליך אמרתי וכו' (אבל לא אמר שלא יסתלק). אחד סיפר שדיבר מהסתלקותו וזה הקשה לו אבל כתוב בפתק? ור"י השיב לו; נו, צריכין להאמין'. לפני הסתלקותו (כמה ימים) אמר לאחד בחלישות כח; אני רוצה לחיות וזה השיב; אתם תחיו עד ביאת משיח כתוב בפתק. ור"י אמר; לך, תקרא אלי את המשיח והוא אמר לו; תגידו לי מי זה, ואני אביא אותו' אבל הוא לא הבין מה שהשיב ר"י בחלישות כח. היה אצלנו הביטחון הזה שיחי'ה עד ביאת משיח, אבל אם היינו מסתכלים על הרמזים, היה אפשר להבין אחרת, למשל אמר לי פעם כשיבוא משיח כולם ישאלו איפוא ר' ישראל בער וכו'... כשהוכיח אותנו באומן האחרון אמר; אין לי עם מי לדבר, לפעמים אני חושב שאני אלך לאיזה מקום שאף אחד לא ידע ממני... עיין בימי מוהרנ"ת שרבי נתן מזכיר על רבינו ויגווע ויאסף אל עמיו (כמו יעקב אבינו שלא מת, עיין פירוש רש"י) ופה המקום לספר מעשה נפלא שמראה איך הדרך של חיפוש רוח הקודש ממשיך עם רבי ישראל אף אחר הסתלקותו. בליל מוצאי שבת תשעה באב לפני הסתלקותו היה מתמי'ה על עצמו איך הוא צוחק (צחוק כזה בתשעה באב?) והקשתי 'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד'? והשיב נו תמיד, זה תמיד אפילו בת"ב. אח"כ נסתלק והיה נדמה לי שנחרב העולם ולא יכולתי כלל להתחזק ובכל זאת הייתי הולך לשבעה לבית של ביתו ציפורה וביום חמישי, הרב שמואל קרויזר ביקש לי להגיד דברי תורה מל"מ לנוכחים והיה מדפדף הרבה ולא הצליח למצוא התורה שרצה שאגיד עד שבסוף אמר, טוב אז תגיד זה והיה כתוב; מצווה גדולה וכו' ונכנס לי חזק במוח; תמיד זה תמיד, אפילו בת"ב והתחזקתי לחשוב אפילו בהסתלקות ר"י! ובמוצאי שבת הייתי לבד בבית, הדלקתי נגונים והתחזקתי לרקוד ולשמוח לבד מחצות עד 4 בבוקר, ואז הייתי מאוד עייף והלכתי לישון ואני רואה חלום כמו מראה שר"י יוצא מקבורתו עם בגד פסים, מלא אור ושמחה בריקודים ואומר לי; אני לא מת, רק צריך להיות בשמחה והיה טוב לי כל כך הוא שכב ואני הנחתי אזני על לבו והיה דופק בדפיקות גדולות ור"י היה צוחק מאד ובאמצע הדפיקות, מישהו עורר אותי בדפיקות חזקות על דלת ברזל של ביתי... ובא על מחשבתי; עוד יוסף חי, עוד בחי' אזמרה, שמחה על ידי שמתחזקים בשמחה, יוסף חי, הצדיק חי גם מצידנו. על מגילת סתרים אמר פעם אין אף אחד שיודע על ביאת משיח, רק רבנו הקדוש... והוסיף; ותלמידיו. והיה נראה מרמזיו שיודע הכול על ביאת משיח אבל בפשיטות היה אומר שלא יודע, ויש דברים... פעם חזרתי על דיבור עם אחד ששאל אותי, ור"י הקפיד עלי ביותר. יש דיבורים ידועים שמשיח יגיד לכל אחד ללמוד ספרי רבנו כשיבקש תיקון (התיקון מוכן) שיהיה השדכן להפיץ רבינו בעולם וכו'... ה. ר"י היה מאוד מחזק כל אנ"ש לבא לגור בארץ, ואמר שזה דבר ידוע שרבנו רוצה שנגור בארץ, וככה עלו כמעט כל הצרפתים המקורבים מצרפת כל אחד לפי מסירות נפשו, אשרי לו. ולא כמו דעת ... שאמר לישאר בחו"ל למען זכות הרבים ,,,,, הייתי מוסר שיעורים בצרפת לקרב לרבנו ועושה עלון ברסלב בצרפתית ואנשים דיברו על ליבי שמצווה שאשאר בצרפת אבל ר"י לא שת ליבו לזאת וצווה עלי לעלות לארץ. כשנסע לצרפת במסי"נ למען ההפצה היה קשה לו כל רגע שהיה מתאחר שמה ורצה מאד לחזור והיה רגיל לומר; כל נשימה, כל רגע [שנמצאים] בארץ עושים מצווה גדולה וכו'... כשר"י אמר לי לעלות, אמרתי לו אבל איפוא אגור אין לי שום כסף (הייתי אז בחור) והשיב לי בפשיטות זה צריך להתפלל חזרתי לצרפת ובלילה הלכתי להתבודד ביער על ביאתי לארץ, ובבוקר בשול בא אלי צרפתי פשוט שהציע לי מעצמו לעשות אתי שטר זבולון ויששכר בעד 2000 פרנק (בערך 1000 ש"ח לחודש) וכך עליתי לארץ על מנת לשכור חדר קטן, התחתנתי והייתי במשך שנתיים בערך עם ההכנסה הזאת שהיה מספיק לשכור דירה קטנה ואיזה תוספת מעוטה, ובזמן הזה הייתי לומד בכולל ולא נתנו לי כלום, אדרבא רצו רק שאעזוב כי הייתי לומד ספרי רבנו ומפיץ הדרך הזה בכותלי הישיבה ובתקופה כשהייתי מתלונן לר"י מהפרנסה, דיבר רק מבטחון. אח"כ היהודי הזה הפסיק ולא הודעתי לאף אחד מזה, ואז בחצות ר"י הוכיח אותי ואמר לי "איך אתה חי?" הישיבה, הממשלה, צריכים ליתן לך! חזרתי לכולל ואז המנהל ישב וצווה למשגיח מעצמו לשלם לי כמו כולם והוא נשאר משתומם. (השכר לימוד היה אז 900 ש"ח לחודש). ו. הקונטרס הזה הוא דיבורים שלקטתי מר"י אחר שדיבר וזה מאוד מדוייק, הענין היה שבר"ה האחרון הרבה אנשים דיברו על לב ר"י שיבא להתפלל בקלויז (בליל שני של ר"ה) ור"י לא התנגד ונכנס בשול בעת הדרשות של הרבנים והתחלנו לשיר נ נח (מאה איש בערך) והיה התנגדות ובסוף שמעתי שהרבה מהשול הצטרפו לשירה, עד שהחזן הוכרח להתחיל 'ברכו' מתוך שירת 'נ נח' ובדיוק בקדיש לפני שמונה עשרה ר"י אמר שלא יכול לנשום ושהוא צריך לצאת, המשכנו התפילה במנין שלנו בבית עם ר"י, והנה אחר התפילה, ר"י עשה עם ידיו תנועות נוראות של קפידות וכמעט לא דיבר, ונמשך הרבה זמן רק נמלט מפיו; רשעים, לא נותנים לישראל לקדש ולאכול, הם ישלמו על זה. אח"כ צווה להוליך אותו לחדר האוכל (במסירות נפש, כי היה הרבה מדרגות וכו') ותיכף שנכנס צווה לצאת ואמר עוד פעם 'רשעים כאלו' וקשה להבין. הסיפור השני היה בליל שבת אחרי פסח שצעקנו בתפילה שנראה שר"י הוכיח אותנו על צורת התפילה, כי רצה התלהבות באמת, כן נ"ל. סליחה שאני מקצר בכל המכתבים, אולי נזכה לדבר בעל פה... ברכות וישועות
Translation not yet available
💬 Comments
…Comments are currently read-only.
Loading comments…