ספר שושן סודות — אות קכה - כוונת הבקשה:

אות קכה - כוונת הבקשה: כוונת הבקשה: דע כי הבקשה הזאת הוא כדמות נטילת רשות וגם ווידוי וכוונתה כן הוא - ידעת מאשר ביארנו כי עד עתה בג' האחרונות היתה הבקשה לשלש העליונות וכן ידעת כי הבינה נקראת ברית לשון וכנגדה לשונינו. וכן כבר התבאר אנה תרמוז התורה ואנה רומזים המצות. וכן כבר התבאר סוד אכתרי"אל אנה רומז וכן אדירירו"ן שהם רומזים לכ"ע ולש"ת וכן שם אראריפ"א שהוא שם הכת"ר כמו שבארו ר' נחוניא בן הקנה בתפלתו. רק נשאר לבאר לך ד' שמות אלו יא"יא הד"אה ינא"י הי"יה. וזה שרשם בראשי תיבות הראשונים יוצא שם יהו"ה ובשניות אד"ני ובשלישת יא"יא ומן ד' אהיה ושורש שם יא"יא ה' אלהינו ה' אחד אמנם שם יאי"א יוצא מן הפסוקים האלו ישמחו וירננו לאומים וגו' יודוך עמים אלהים יודוך ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים ויראו אותו כל אפסי ארץ. וכן ששת השמות הם יוצאים ומצירוף שם יה"ו כי ג' אבנים בונים ו' בתים ורום בחולם רומז אל כ"ע וקדוש רומז אל ש"ת. ברוך

לש"ה הוא לכ"ע. ותיבת לרצון רומז לכ"ע וצורי וגואלי למלכו"ת וליסוד והנה נעוץ סופן בתחילתן: אות קכו - וסוד נותן שלום בימינו של הקב"ה ואח"כ בשמאלו של וסוד נותן שלום בימינו של הקב"ה ואח"כ בשמאלו של הקב"ה: והקב"ה הוא הבינה. והבן במה שקדם מעתה תבין איך תהיה כוונתך בבקשה זו. ועתה באתי לגלת אוזן כל חכם לב המקובל בדברי סתרי המרכבה ששליח ציבור צריך להתפילות באות ובסדר אשר כתבנו בכוונתם והב' בקול רם לתפילה הניגלות המעלה כל התפילות למעלה ותהיה כוונתו בתחתונים המבקשים להשוער להעלות תפילתם אל הקודמת הנעלמת. ומאוד דקדק הרב רבינו אשר ז"ל בתשובה אחת שכתב כי ראוי להיות בקהל לפחות תשעה שומעים תפילת ש"ץ שיענו אמן על ברכות למען לא תהיה ברכתו לבטלה. בדבר הזה יישר כוחו כי צריך להמשיך לשוער מאמן לאמן כדי להסכים על ידו שאם לא כן תהיה ברכה לבטלה והבן זה. וברכת כהנים ביארנו סודו בסימן ס"ו מן החבור הנקרא שו"שן סודות:

אות קכז - סוד שם נורא ונשגב המוכן לנקום נקמת השי"ת ותורת סוד שם נורא ונשגב המוכן לנקום נקמת השי"ת ותורתו: וזהו - אצזא (שוה סגול שוא סגול) לבהל (חולם פתח צירי) האשו (חולם על א' פתח תחת הו') יודה (חולם על ו' פתח תחת ד' פתח תחת ה') מתיה (שוא שוא שוא פתח) והוא יוצא מה'שמות שאין נמחקים והם אלהים שדי צבאות אלהי. ומקורם אדנ"י. וככה תצרפם עם מקורם - אא (קובוץ סגול) נדינאילאבדהנליהאאדשנייאודדנהימאתדינהי וזהו ניקוד השם - קובוץ סגול שוא פתח קמץ קמץ שוא סגול שוא פתח פתח חולם שוא קמץ חיריק חולם חיריק שוא פתח חולם פתח קמץ (תחת י' אין ניקוד) שוא שוא פתח חולם פתח קמץ פתח חיריק קמץ חטף פתח שוא (אין ניקוד תחת ד') שוא קמץ פתח (אין ניקוד תחת י'). וככה שמותם תקרא הפסוקים ששם נמצאים השמות ההם - וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. וגם למפרע - בוקעי תאו קחצי תא מהרבא תא ותירב תא מיהלא רוכזיו. וכן

- אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה. ולמפרע - העשונו ךינפ ראהו ונבישה תואבצ םיהלא. וכן - מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה. ולמפרע - הי בחרמב יננע הי יתארק רצמה ןמ. וכן - אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים. ולמפרע - םימת היהו ינפל ךלהתה ידש לא ינא. אלוה מתימן יבא וקדוש מהר פארן סלה. ולמפרע - הלס נראפ רהם שודקו אבי נמיתם הולא. אח"כ תקרא מזמור אלהים אל דמי לך וכו'. ואח"כ מזמור אלהי תהלתי אל תחרש וכו' ואח"כ אמור השבועה זו עם בקשתה ב' פעמים - תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן. ולמפרע - נבאך ומדי ךעורז לודגב דחפו התמיא םהילע לופת. יהי רצון שימות מיתת נבל הכרמלי. וכן כתוב - ויהי בעשרת הימים ויגוף יהו"ה את נבל הכרמלי וימת. וכן למפרע - תמיו ילמרכה לבג תא יהו"ה פוגיו מימיה תרשעב יהיו. בשם אאל"ד נא"י לאב"ד הנל"י האאדשנו"י יאו"ד דנה"י מאת"ד נה"י ובשם יהו"ה יוצ"פ עחירו"ן אס"פ עחירו"ן

מפעוחר"ו יה"ו י' ומלאכינון גבריאל צדקיאל עזאל לא ישוב דברי ריקם, כי אם עשה אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו. ועשה כן ערב ובקר וצהרים י"ג ימים ובכל יום יקרא מכילתא אחת דרחמי הכתובה: אות קכח - סוד שאסור להשהות ג' שעות וכפיו פרושות השמים: סוד שאסור להשהות ג' שעות וכפיו פרושות השמים: וטעם האיסור שלא יטריח יותר מדאי וימשוך לרוב. ועיין באגדות תענית. וי"א כי הטעם כבר ידעת שכל שרי מעלה מתפרנסים ממדה האחרונה ואם ירום ידו יותר מדאי הנה מבטל מנהגו של עולם כלומר לבטל צינורי הכוחות השפע המשפיעים לאומתם. וסימן לדבר ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד כלומר כי אין ראוי לעקור ולמעך התפשטות הכוחות העליונות רק מעט בריצוי ובתחנונים ובתפלה ובנחת ובשמחה. והסוד לא תחסום שור בדישו הרומז לשור שבמרכבה שלא לחוסמו כשהוא דש ומכלה העולם. ודע זה והבן:

אות קכט - סוד נפילות אפים דע לך שורש גדול מונח בענין השח סוד נפילות אפים דע לך שורש גדול מונח בענין השחיות והכריעות וזה הוא, שכל הברכות היורדות מלמעלה למטה ולהביאם אל המדה האחרונה צריך להכניע הראש ולשוח. ומזה הענין הוא נפילת אפים כי כוונתינו להביא השפע אל המדה האחרונה וכל ברכה רומזת בעטרה המתברכת מלמעלה צריך להקים ראשו ושלא ישוח כי כוונתה להעלותה למקום מקור ברכה ההיא וזכור זה השורש שתצטרך אליו במקומות רבים. ודע כי לעולם צריך לכוין בש"ת ולעשותה אחר התפילה בסוד סומך גאולה לתפילה לחבר את האוהל להיות אחד. ומפני זה שהרמז לשכינה ולכן אסור לעשות נפילת אפים בלילה שלא להפרידה מן הבנין כטעם שאין אומרים בתפילת ערבית תהלה לדוד. ובקומם בסליחות לרחמים באשמורת ראוי להמתין בסליחות עד נכון היום ואז יפול על פניו ויאמר אליך ד' נפשי אשא:

אות קל - טעם המטים על יד ימין, וטעם המטים על יד שמאל: טעם המטים על יד ימין, וטעם המטים על יד שמאל: ויש מטים על יד ימין לקיים וימינו תחבקני ויש על יד שמאל לקיים שמאלו תחת לראשי. והנכון בבוקר על ימין ליחדה בחב"ד ובערב על שמאל כדי שלא לפנות אליה עורף. ועוד בבוקר על שמאל תפילין ואין ראוי ליפול על אותו הצד לכבוד התפילין. ומה שאמרו אין אדם רשאי ליפול על פניו אלא א"כ נענה כיהושע בן נון סוד גדול הוא והמבין סוד הרמת ידיו למעלה אסור יותר מג' שעות יבין זה כי אין להטריח בדבר אשר אין נענה בו:

אות קלא - סוד תפלת הדרך: סוד תפלת הדרך: ברצותך ללכת לדרך תקח ב' בני אדם הנאהבים עמך ואומר אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ. וה"ע (והם עונים) אל יתן למוט רגליך אל ינום שומריך. והוא אומר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. והם עונים ד' שומריך ד' צלך על יד ימינך יומם השמש לא יככה וירח בלילה ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשיך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. נזכר בכאן חמשה פעמים יהו"ה ושש פעמים שמירה שהם שש קצוות והחמשה האחרונות. ואל יקשה בעיניך כי תפלות הדרך יה' רצון היא בלשון רבים והתפלה הזו בלשון יחיד. תשמע בע"ה עוד דברים גדולים:

אות קלב - והנה לך כוונת תפילת הדרך: והנה לך כוונת תפילת הדרך: יהי רצון מלפניך יהו"ה אלהינו ואלהי אבותינו כלומר אתה בינה הנקרא אלהינו ואלהי אבותינו. תוריש רצון לעטרה הנקרא לפניך הוא העטרה שיצא ממנה אותה הויו"ת רצון. ותוליכנו לשלום מכח היסוד. ותחזירנו לשלום הנקרא שלום. ותסמכני לשלום כי העטרה היא סמך העולם הגשמי מכח היסוד. ותחזירני לשלום. מכל אויב ואורב רע הנאצלים מלילית ובאים ומחזיקים האורבים. ואמרה בלשון רבים לכלול גם המלאכים ההולכים עמו, כי יש מלאכים כנגדם. ואח"כ אומר תתנני לחן ולחסד כי הוא העוסק בסחורות. בעיניך היא העטרה כי היא עין העולם השפל. ובעיני כל רואינו הוא יסוד הרואה את העטרה והעטרה אותנו. ברוך אתה יהו"ה, תתברך אתה כי אתה שומע תפלה ומעלה אותה למעלה:

אות קלג - סוד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו: סוד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו: גדלו דבור הת"ת לזרועות עולם לה' היא הבינה. אתי, כלומר עם הת"ת. ונרוממה שמו, יהו"ה יחדיו. או הם דברי צי"ע לנצחים שיהללו לת"ת. ואיך שיהיה, הנה אין זימון פחות מג' לרמוז אל הסוד הזה ואשריו הנשמר והנזהר בזה. ונשים מזמנין לעצמן כדי להשפיע למדתן אבל להצטרף עם האנשים. לא שלא לערב במדת הרחמים את מדת הדין כי בב' המזמנים העליונים יש דין בלא זה בעליון הפח"ד ובתחתון ההו"ד. ולכן אשה לא תצטרף עם האנשים:

אות קלד - וסוד סופר מברך ובור יוצא: וסוד סופר מברך ובור יוצא: שכן היא מברכה ליודעים ולבלתי יודעים רק שיתנו לבם אליה. וזה סוד שהשכינה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי. וכן אמר הנביא כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. כלומר, כשרוח מצטער אחוס עליו כי נשמות אני עשיתי:

אות קלה - סוד נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו: סוד נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו: ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. נברך דבור הת"ת לשש קצות כשיתמלא ברחמים מן האם. והוא אומר להם נברך לבינה שאכלנו משלו. והם עונים ואומרים ברוך, כלומר, לא מהבינ"ה אלא הכל מהכתר אשר הוא מקור הברכות. ושב הת"ת ואמר כן הוא אמת ברוך שאכלנו. ומשם ואילך ממשיך הברכה למטה. ומאן דאמר בגמרא שחוזר ואומר נברך. כוונה כי כשהעניים והאביונים מבקשים מים כלומר מימי הכת"ר ואי"ן. כלומר מבקשים להתברך מאין שהוא א"ס ית'. ויתחיל ויאמר נברך המדה הנקראת אי"ן שהיא הבריכה אשר לא יכזבו מימיו מא"ס ית' ואח"כ נתברך ממנו. והם עונים ברוך שאכלנו כלומר מבורך ועומד בברכתו. והוא שב ואומר נברך כדי שלא יתמעטו ברכתו והלכה כמ"ד חוזר ואומר ברוך שאכלנו כי הם דברי ת"ת לו' קצוות המתמלאים רחמים מאם הבנים:

אות קלו - סוד מזכירין בעשרה אלהינו: סוד מזכירין בעשרה אלהינו: והטעם כי עשרה כלל כל האלהות ולכן אומרים אלהינו. והאומר לאלהינו טועה כי ההודאה בלמ"ד הודו לה' כי טוב גדלו לה' אבל ברכה אינו כן ברכו את ה'. והטעם כי היא יורדת מלמעלה ולכן לא נצטרכה אלינו להמשיכה משא"כ בלמ"ד כי באמרו גדלו לה' כלומר תמשיך שפע גדולה למדת ה' שהיא ת"ת וכן הודו והכל בבנין ההקף. והברכה למעלה מהקף ודע זה. והטעם שהאחד מפסיק לשניים ולא שנים לאחד. כי העטרה פוסקת הדין מפני הו' ואין הווי"ן פוסקין מלהשפיע רחמים לעטרה לכבות אשה שתהי' היא בחזקה ובתוקף מדת דינה:

אות קלז - סוד גדול העונה אמן יותר מן המברך: סוד גדול העונה אמן יותר מן המברך: תימא והלא אמרו שגדול המסובין מברך ואם גדול העונה אמן מהמברך א"כ יתן הגדול לברך לקטן והוא יענה אמן דע כי אין הדבר כן אבל יש לו סוד. וזה כי המברך הוא ממשיך ברכה לראש צדיק ככתוב וברכות לראש צדיק ואין זוכר למדה האחרונה במהשכתו לצי"ע. אבל העונה אמן הוא ממשיך מאמן לאמן עד הגיעו למדת המלכות שכן אמן עולה צ"א ושם אדנ"י יהו"ה ג"כ עולין צ"א ולכן נותנין לגדול לברך כדי שהוא בחכמתו ימשיך הברכה למדת ה' והוא אין ספק גדול מהעונה אמן ודע זה ואותיות אמן יוכיחו עם סודם:

אות קלח - סוד הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים: סוד הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים: ומקשה אי הני לא מחייבי מאן חייב. ומשני לא צריכה בכהן אוכל קודש ותרומה וזר אוכל חולין מהו דתימא כיוון דזר לא מצי אכיל התרומה לא מצטרף, קמ"ל כיון דכהן מצי אכיל חולין מצטרף סוד הצירוף הזה נודיעך בקיצור. דע כי כהן איש החסד אוכל טהרות תרומה וקדשים וישראל אוכל תולין הוא בעל השמטה מדת הפח"ד, הנה שניהם מצטרפין במדת הת"ת וכן הנצחים במדת היסו"ד. והחס"ד והפח"ד הם דין ורחמים ונשלמים במדת הת"ת כן הנצחים במדת היסוד כן הנה ג"כ כהן אוכל תרומה וישראל אוכל חולין ומצטרפין ודע זה. וצירוף השמש את החבורות הדוגמא העטרה המחברת את כולם והברכה בישיבה לרמוז אל הצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה:

אות קלט - סוד ברכת המזון טעונה כוס: סוד ברכת המזון טעונה כוס: אל יטעוך האחרונים שברכת המזון בלא ג' טעונה כוס וכמו שדייק רבי יעקב בעל הטורים ז"ל מדלא אמר בג' טעונה כוס ש"מ דאפילו ביחיד צריך כוס אלא כל זמן שאינן ג' אינו צריך כוס והטעם כי מלכות נקרא כוס והיא לעולם מקבלת מן ג' או מן חפ"ת או מן נה"י ולזה כל זמן שיש זימון כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ודע זה. ומה שכתב בעל הגדור יחיד צריך כוס מטעם וסברא שכתב אל תסמוך עליו:

אות קמ - וסוד ברכת המזון כפי הנגלה: וסוד ברכת המזון כפי הנגלה: כי כפי הנסתר כבר ביארנו אותו. נברך שאכלנו משלו, כלומר לכ"י שאכלנו משלו כי היא נות בית תחלק שלל והם מסכימים ואומרים ברוך שאכלנו. כבר ידעת כי הכוס רומז למדת מלכות ולכך נותן עיניו בו וכבר ידעת שהעטרה נקרא אב"ן ולכן אמר אבן אחת שבעה עינים הם ז"ס עם כלליה ולזה נותן בכוס עינו למטה יורד שפע וברכה למטה מן ז' עינים לכוס העליון ואז המלך ע"ט שלמה יסוד ברוך כלומר המלך העטרה שלמה היסוד ברוך ונקראת הע"ט מלך בכאן כמו ואני נסכתי מלכי:

אות קמא - סוד צריך לומר ובטובו חיינו ולא מטובו: סוד צריך לומר ובטובו חיינו ולא מטובו: והטעם כי המ"ם יורה מיעוט ויהיה משמע מקצת טובו והוא המלכות אבל באמרו ובטובו משמע כל טובו דהיינו שלום יסו"ד בארץ ע"ט. והנה כוונת הברכה הראשונה תהיה לת"ת הזנה למדת כל ולכן חתם בא"י הז"ן את ע"ט, הכל יסוד. וברכה שניה כוונתו למדת העטרה ולכן צריך להזכיר בה ג' דברים - חמדה, יסוד. טובה, ת"ת. ורחבה, ע"ט. חמדה המקבלת ממדת כל הנקרא חמדה וכוסף כמו כל ותכל דוד כלתה נפשי ותרגום ויכל וחמיד. טובה, המקבלת ממדת טוב ת"ת הנקרא לקח טוב. וטובה בגמטריא כ"ב הרומז לכ"ב אותיות התורה. והיינו דכתיב אשר בך אתפאר. ורחבה בהיותה מקבלת מרחובות הנהר אם הבנים וצריך להזכיר ברית יסוד ותורה שבע"פ. והטעם שיהיו דבוקים ברית עם תורה שבע"פ לבל יכנסו כוחות הטומאה בהיכל הקודש היינו דכתיב לא תחסר כל יסוד בהעטרה וברכה ראשונה משה תקנה כשירד להן המן.

וידעת מאין היתה נבואתו. ויהושע תיקן ברכת הארץ ופני יהושע כפני לבנה. ושלמה תיקן בונה ירושלים דהיינו חיבור השלום בארץ וראוי החתימה להיות אלהי דוד ובונה ירושלים כי היא אלהי דוד בן ישי: