Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

פרי עץ חיים

שער הזמירות - פרק ב:

קטע 30 מתוך 142

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

שער הזמירות - פרק ב: בהודו לה' קראו, עד ה' מלך.כבר נתבאר לעיל, כי כל זה הוא, כדי לשבר כח הקליפות, וזהו כי כל אלהי העמים וכו'. לכן תיכף אחר פסוק זה, נמשך אחריו פסוק הוד והדר לפניו, המדבר על ג"ת דיצירה כנ"ל. באמרך לשפוט את הארץ, תכוין שר"ת הוא לאה, כי משם כל הדינין המשפטים, כי היא דינא קשיא כנודע. באמרך והלל ליהו"ה, תכוין לחבר אדני גי' הל"ל, עם הויה דכורא, והלל ליהו"ה. באמרך נפשינו חכתה ליה"וה, תכוין ר"ת נח"ל בשם ב"ן, שם זה ג"כ, בפשוט ומילוי ומילוי דמילוי, שהם ל"ו אותיות, והרי ב"ן ול"ו, גי' נח"ל. ושם זה הוא בעשיה הנקראת נפש. ונלע"ד חיים, כי כשמשימין א' בכל וא"ו מהם, אז היא ל"ו. ושם הזה הוא גי' ב"ן ול"ו: הגהה (ב) מע"ח - הנה ר"ת של פסוק זה, יוצא שם קדוש, נח"ל. רמז ג"כ בר"ת נוצר חסד לאלפים, גם במלת חכתה, בהפריד אות ח', נשאר כה"ת, שם קדוש משם ע"ב: וגם נראה לע"ד חיים, ששמעתי ממורי זלה"ה, לכוין באמרך אשירה לה' כי גמל עלי, ס"ת

2

הוא יל"י, והוא שם משמות ע"ב, כי שם זה מעלה הניצוצין של עשיה, כמבואר אצלינו בקבלת שבת בפסוק ה' למבול ישב וכו': במזמור ארוממך יש בו ט"ו פסוקים, וצ"א תיבות, גי' הוי"ה אדנ"י, וי' הויות, הכוונה לחבר זו"ן ולחבר י"ה: העלית מן שאול נפשי, הוא סוד העלאת מ"נ מקליפות דעשיה, הנקרא שאול דרגא תתאה, ואין בעשיה אלא נפשות, וזהו נפשי, וכמעט כל המזמור מדבר ע"ד הנז'. (ג): הגהה (ג) נלע"ד נתן - טוב לכוין ביחוד זה, כי רגע באפו. דע, כי ג' אלה"ים, גי' נח"ר. ועם ט"ו אותיות שבה, גי' רג"ע. נמצא, כי ג"פ אלהי"ם הוא רגע. וזהו רמוז במלת באפו. כי בא, הם ג'. פ"ו, גי' אלהי"ם. וג"פ פ"ו, גי' רגע. רגע באפו, גי' הוי"ה אלהי"נו הוי"ה, כוזו במוכסו כוז"ו. עוד, כי רגע באפו חיים ברצונו, גי' שד"י במלואו. בערב ילין בכי ולבקר רנה, גי' מטטרו"ן שר הפנים:

3

שער הזמירות - פרק ג: מורי זלה"ה כשהיו אומרים ה' מלך בבית הכנסת בזמירות, אע"פ שלא הגיע עד שם בסדר הזמירות, עכ"ז היה קם, ועמד עם הציבור בעוד שאומרים ה' מלך. אך הוא היה אומר סדר זמירותיו במקום שהיה אומר. ואח"כ אומרים ה' מלך והוא סוד מ"ן שהעלינו ע"י עשרה הרוגי מלכות באל נקמות, והם י' בחינת ניצוצין שבעולם העשיה. ולפי שעולם העשיה הוא סוד מלכות, לכן כל הי' שלה הם בסוד מלכים, ולפי שחזרו להיות כבראשונה והם מלכים גמורים כבראשונה, וזהו ה' מלך וכו' שהם ג"ר דעשיה שעלו ליצירה, וכנגדו ג"פ מלכים בפסוק זה, והם סוד מ"ן שהם מנצפ"ך. לכך תכוין במלת מלך שעולה למנין מ"ן, ומלך עולה צ', וימלך חסר וי"ו, עולין פ"ך, הרי מנצפ"ך כולו. וז"ס ה' מלך וכו': אמנם סדר הי' איך הם רמוזים בפסוק זה, הוא, כי ה' מלך הם ג' הויות, וג"כ ג"פ מלכות, ותכוין בזה לג' ראשונות דעשיה, והם ג' הויות וג' מלכים, והם חכמה בינה דעת. גם

4

תכוין אל ג' אמצעים ג"כ באלו הג' הויות והם חג"ת: והנה באמרך לעולם ועד, תכוין אל בחינת המלכות הנקראת עולם כנודע. וכבר ידעת כי בעשיה יש א"א ואו"א וזו"ן, אמנם היא נוקבא הוא מלכות דעשייה, ולזה אנו קוראין עולם. אמנם כבר ידעת, בסוד אשה עולה עמו ואינה יורדת עמו, כי ג' בחינות יש אל המלכות דבוקה בז"א, וכמעט הם ג' בחינות פרצופים, וכבר נתבאר במקום אחר. והם בג' מקומות, בדעת של ז"א ובת"ת וביסוד. לכן, נגד מה שכוונת לכפול הג' הויות בסוד שש ספירות שהם מן חכמה עד ת"ת, כך תכפול בו כוונת לעולם לב' עולמות, שהם ב' בחי' המלכות, א' בדעת וא' בת"ת. אחר כך כופלים פעם ב' לומר ה' מלך, לכוין בג' אחרונות שהם נה"י, ואין בכאן כפל כמו בתחלה. ובמלת לעולם, תכוין לבחינה ג' של המלכות, תוך היסוד: אח"כ אנו אומרים פסוק והיה ה' למלך על כל הארץ וכו', והם סוד פרצוף י"ס דמלכות נוקבא דעשייה, הרמוזה בכללות במלת לעולם כנ"ל. ועתה אנו מפרטים אותן כל יו"ד

5

ספירותיה. וצ"ל ג' פסוקים אלו מעומד, כי הם כל הי"ס דעשיה, ובהם א"א ואו"א דעשיה. וכבר ידעת כי בכל מקום תיקון א"א או או"א, נאמר מעומד בהכרח, כנזכר בזוהר: ונבאר עתה תיבת ג' פסוקים אלו. הנה הוי"ה ראשונה ה' מלך, ניקוד בסגו"ל ביו"ד, וסגו"ל בוי"ו, כענין ב' נקודות סג"ל שבמלת מלך. אך ב' ההי"ן נחטפים ואין בהם ניקוד. והויה ב', בב' פתחין ע"ד הנ"ל באותיות י"ו, וב' ההי"ן בלי ניקוד, כענין ב' נקודי פתח שבמלת מלך. והוי"ה ג', נקודותיה כתיבת ימלוך, יוד בחירק, ה' ראשונה שב"א, ואו חולם, וה' אחרונה בלי ניקוד. מלת לעולם תכוין בו אל המלכות כנ"ל: ותכוין בהוי"ה א' בנקודתה, כמו לעולם כזה - שב"א בי', חול"ם בה', קמ"ץ בוי"ו, ה' אחרונה בלי נקוד: וכשתאמר הוי"ה ג' אז תכוין כי נקודין ג' הויו"ת אלו, הם גי' יב"ק, שם הויה אלהי"ם, כנז' בר"מ פ' פנחס דר"מ ודרי"ו: (א) ובאמרך ה' מלך הראשון נקודו בסגו"ל, תכוין כי מלך גי' צ' כמנין מים, והכוונה

6

כנ"ל, כי אלו הם סוד מ"נ דעשיה אל האצילות: הגהה (א) כתב מהר"ן שפירא, וז"ל - כאשר נודע שחב"ד חג"ת נקראים כולם פנימית בערך נה"י שנקראים כלים חיצונים, ע"כ ראוי לכוין בה' מלך כו' שהם חב"ד חג"ת, שעולים כלים פנימים מה"פ של עולם עשיה, וכן עולים הפנימים זא"ז עד הא"ס. ואח"כ עולים בה' מלך כו' שניהם שהם נה"י כל הכלים החיצונים מה"פ דעשיה, וכן עולים כל החיצונים עד אין סוף, והבן היטב ענין זה: ובאמרך ימלוך תכוין, כי מלך מלך ימלוך הם גי' מנצפ"ך, שהם סוד ה"ג של מ"נ. כי ימלוך חסר וי"ו, והכל עולה פ"ר, ואם נמנה ימלוך בוי"ו יעלה רפ"ו, שהוא סוד מנצפ"ך העולה פ"ר, וה' כוללין של ה' אותיות מנצפ"ך עצמן עולה רפ"ה, והכולל רפ"ו, ועיין בתיקונים

7

דף קל"ג ע"ב ותבין כל זה: ושם אמרו בפירוש כי ה' מלך וכו' הם ראשין, פי' ג"ר: ח"ח םן ב"ג ץ ד"ת ף"ך יהוה ד"ת יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלוך לעולם ועד נצח מנ הוד צ יסוד פ כ יהוה יסוד יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: ואח"כ אמר נקודה דילהון י"י מלך וכו' פירושו שניקוד ימלו"ך. ואח"כ שוקין ואמה, שהם ג"ת, ובגין דא כפיל לון תרין זמנין וכו', פי' הכפל הב' הוא בפעם ב' תכוין אל ג"ת, אמנם הג' אמצעים לא הזכירן, והענין כנ"ל, כי כופלין ב"פ פסוק של ה' מלך, ופעם א' ג"ר, ופעם ב' אל ג"ת, וז"ש והכי אינון לתתא בתרין שוקין ואמה שהם ג"ת. ובג"ד כפיל לון, פ" כי הכפל הוא בפעם ב' לכוין בג' תחתונים. אמנם הג' אמצעים לא נרמזו, רק בפעם הא' כוללם בג"ר: עוד אמר שם לעולם ועד שכינתיה ונקודה דילה וכו', פי', כי במלת לעולם, יכוין אל השכינה, בשם של הוי"ה, ונקודו כמלת לעולם כנ"ל. או אפשר לחברו למטה, כי י"ס

8

דשכינתיה רמוזים בפ' והיה ה' למלך על כל הארץ, שאמר כי הוא סוד "כי "בי "חשק, ר"ת בכח, כת"ר חכמ"ה בינ"ה. והוא סוד פסוק והיה ה' למלך כמ"ש, והיה ה' - או"א, יהיה ה' אחד ושמו אחד - בכתר, הרי ג"ר, וכל השאר של העשר כלולות בהם. וגם תכוין כי ה' מלך לעילא א"א, ה' מלך לאו"א, ה' ימלוך זו"נ, ועל דא צריך לעמוד על רגליו.(ב): (ב) אמר לי ה"ה הר"ב ר' חיים הכהן נרו, ששמע מן מ' חיים וויטאל, שבה' מלך הראשון, יכוין למנצפ"ך פשוטות. ובה' מלך ב' יכוין למנצפ"ך כפופות: אח"כ בימי החול אומרים אלהים יחננו, ובשבת השמים מספרים כבוד אל. ב"ש בפ"ז תיבות, ואין לשנותו בין בחול בין בשבת, כי הכל בחי' א':