ספר חסדי דוד
דף נב עמוד א
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
דף נב עמוד א הת"ת ואז נקרא מדה שלימה ובגדלות אז נעשה פרצו' והלבישה מהחזה דז"א עד סוף רגליו: (עה) כל זו"ן דכל פרט הם חסרים וצריכים עי"מ להשלימם אמנם כח"ב דכל פרצופים הם שלמים בערך זו"ן דאותו פרצוף אבל בערך הכולל כל הה"פ חסרים כי הרי כל פרצופי האצילות הם זו"ן שהם ענפי מ"ה וב"ן דא"ק וכן א"ק עצמו הוא נק' אדם גי' הוי"ה דאלפי"ן מ"ה שהוא ז"א בערך מה שלמעלה ממנו ולכן בערך הכללות כלם צריכים עיבור יניקה ומוחין להשלימם: (עו) ז"א יש בו נ"ר שלמים כל בחי' כלולה מכ"ה בחי' דכן צריך להיות בכל בחי' כדי שתהיה שלימה בכל בחי' צריך שיהיה בה ה' בחי' נרנח"י וכ"א מהה' כלולה מנרנח"י הרי ה"פ ה' הם כ"ה בחי' וחסר לז"א כל הכ"ה בחי' דנשמה וכ"ה דחיה וכ"ה דיחידה וכשמקבל המוחין מישסו"ת הנקרא נשמה דכללות האצילות ונכנסים בכלי הבינה דז"א אז יש לו הכ"ה בחי' דנשמה שלימה וכשחמקבל המוחין מאו"א עילאין הנקרא חיה דכללות האצילות ונכנסים
בכלי החכמה דז"א אז יש לו כ"ה בחינת דחיה שלימותא וכשמקבל המוחין מא"א הנקרא יחידה דכללות האצי' ונכנסים בכלי הכתר דז"א אז יש לו כ"ה בחי' דיחידה שלים. אמנם כ"ז הוא בערך הכללות כי ישסו"ת גם כן נקרא זו"ן בערך או"א עילאין ואין בהם רק נפש ורוח וצריכים עיבור יניקה ומוחין כדי להשלים להם נח"י וכשמקבלים מוחין מאו"א עילאין הנקרא בערכם נשמה אז יש להם נשמה שלימה לישסו"ת וכשמקבלים המוחין מא"א הנקרא בערכם חיה אז יש להם לישסו"ת חיה שלימה וכשמקבלים המוחין מאח"פ דא"ק הנקרא בערכם יחידה אז יש להם לישסו"ת יחידה שלמה כי מ"ש דישסו"ת הם נק' נשמה והם ממשיך מוחין דגדלת לזו"ן הוא בערך זו"ן אמנם בערך מה שלמעלה מהם נקרא זו"ן וחסרים נח"י וצריכיםכ לקבלם מג' מקומות שלמעלה מהם דהיינו מאו"א עילאין ומא"א ומאח"פ דא"ק כי אלו נקראים נח"י בערך ישסו"ת. וכן או"א עילאין נקרא חיה בערך זו"ן ונשמה בערך ישסו"ת וזו"ן בערך מה
שלמעלה מהם וחסרים נח"י וצריכים עי"מ כדי להשלימם ומקבלים אותם מג' מקומות שלמעלה מהם הנקרא בערכם נח"י דהיינו מא"א נשמה ומאח"פ חיה ומשערות הראש ע"ב דא"ק יחידה. וכן א"א נקרא יחידה בערך זו"ן וחיה בערך ישסו"ת ונשמה בערך או"א עילאין אמנם בערך א"ק הא"א נקרא זו"ן ואין בו רק נפש ורוח וחסר נח"י וצריך עי"מ כדי להשלימו ומקבלם מג' מקומות שלמעלה ממנו הנקרא בערכו נח"י דהיינו מאח"פ דא"ק נשמה ומשערות דהיינו ע"ב דא"ק דהוא חכמה דא"ק חיה ומקוץ היו"ד א"א דא"ק יחידה כי אח"פ הם מס"ג ושערות הראש מע"ב ממוחין דא"ק והם ישסו"ת ואו"א עילאין דא"ק נמצא כי א"א כשמקבל מישסו"ת דא"ק אז יש לו נשמה וכשמקבל מאו"א עילאין דא"ק אז יש לו חיה וכשמקבל מא"א דא"ק אז יש לו יחידה כי כמו שזו"ן דאצי' שהם נ"ר דכללות האצי' כן א"א דאצילות שהם זו"ן דכללות א"ק ואין בו רק נ"ר בערך כללות א"ק נשלמו בו הנח"י מישסו"ת ואו"א וא"א דא"ק
שהם נח"י דכללות א"ק. וכן א"ק עצמו נקרא יחידה בערך האצילות אמנם בערך שלמעלה הימנו נקרא גם הוא זו"ן ואין בו רק נ"ר וחסר לו נח"י כי הרי כל כללות א"ק עומד במקום חצי מלבוש התחתון כנודע כי כללות המלבוש הוא סוד עסמ"ב וכשנחלק המלבוש ונקפל חצי התחתון שהוא סוד מ"ה וב"ן והלביש לחצי העליון שהוא ע"ב ס"ג המקום הפנוי הנ"ל שהוא במקום שהיה חצי מלבוש התחתון נקרא אויר קדמון והכדור הנעשה בתוכו שבתוכו עומדים י"ס דא"ק נקרא טהירו וע"ג הטהירו בין אויר קדמון למלבוש עומדים י"ס דא"ק עילאה סתימאה הרי כי א"ק עומד במקום מ"ה וב"ן שהוא סוד חצי המלבוש התחתון ולכן נקרא זו"ן בערך מה שלמעלה ממנו וצריך עי"מ להשלימו ומקבלם מג' מקומות שלמעלה ממנו דהיינו מא"ק סתימאה עולאה נשמה ומאויר קדמון חיה ומהמלבוש יחידה והמבין יבין כי א"א לדבר יותר. וכן נוק' דז"א דאצילות נקרא זו"ן בערך ז"א וחסרה נח"י וצריכא עי"מ להשלימה ומקבלת אותם מג' מקומות
שלמעלה הנק' בערכה נח"י מז"א נשמה מישסו"ת חיה מאו"א עילאין יחידה. וכן בריאה אין בה רק נפש ורוח בערך נוק' דז"א דאצילות ומקבלת נח"י מג' מקומות שלמעלה ממנה הקרא בערכה נח"י דהיינו מנוק' דז"א דאצילות נשמה ומז"א חיה ומישסו"ת יחידה. וכן יצירה נקרא זו"ן בערך בריאה ומקבלת נח"י מג' מקומות שלמעלה ממנו הנקרא בערכו נח"י דהיינו מהבריאה נשמה ומנוקבא דז"א דאצילות חיה ומז"א דאצי' יחידה. וכן עשיה נקרא זו"ן בערך יצירה ומקבלת נח"י מג' מקומות הנקרא בערכה נח"י דהיינו מיצירה נשמה ומבריאה חיה ומנוק' דז"א דאצי' יחידה: באופן שאין פרצוף בעולם נשלם בכל בחי' עד שיעלה ג' מדריגות למעלה ממדרגתו ולכן במנחת שבת שאז נשלמים כל העולמות עולה א"א דאצילות לא"א דא"ק ואו"א עילאין לאו"א דא"ק וישסו"ת לישסו"ת דא"ק וז"א לא"א דאצילות ונוק' דז"א לאו"א עילאין דאצי' ובריאה לישסו"ת דאצי' הנקרא בריאה דאצילות ויצירה לז"א דאצילות הנק' יצירה דאצי' ועשיה
לנוק' דז"א דאצי' הנקרא עשיה דאצי' ואז נשלמו כולם בבחי' נרנח"י וזו היא מדרגתן האמיתי: (עז) בכל פרצוף ופרצו יש בו כלים דאחור הנקרא חיצוניות והם ו"ק דאותו פרצוף והם כלולים מאחור ופנים חיצוניות ופנימיות דחיצוניות וכשאין לזו"ן רק הכלים אלו דאחור נקרא שהם עומדים אב"א ר"ל כלים דאחור דז"א עם כלים דאחור דנוק' ויש בו כלים דפנים נקרא פנימיות והם חב"ד דאותו פרצוף והם כלולים מאחור ופנים חיצוניות ופנימיות דפנימיות וכשבאים לזו"ן הכלים דפנים נקרא שהם עומדים פב"פ ר"ל כלים דפנים דז"א עם כלים דפנים דנוק'. והאורות נחלקים לאור ישר ואור חוזר. כי אור ישר נקרא רחמים זכר והוא החיה טעמים ע"ב וממנו נמשכים טיפת הזווג וכשיש בכל פרצוף חיה אז הם פב"פ ומזדווגים וזהו ע"ב דתיבת ויסע ויבא ויט והוא נקרא זווג דהולדה להוליד נמות חדשות וזה הזווג הוא ביום וכל זה נקרא פנימיות ואור חוזר הוא דין והוא נקבה והוא נר"ן
בינה זו"ן נקודין תגין ואותיות והוא ג' ע"ב דסמ"ב והם רי"ו אותיות דויסע ויבא ויט וכשלא יש בכל פרצוף רק נר"ן אז הם אב"א ונקרא זווג דאב"א והוא זיווג לעשות כלי וזהו בלילה לחדש הנשמות הישנות הנקרא כל זה חיצוניות וזהו בין באבא ואימא בין בזו"ן כי ניהם צריכים ב' זיווגים א' לכלי ונקרא רי"ו שהוא ג' ע"ב דסמ"ב נר"ן וזה נעשה בלילה כלי דאו"א באחד וכלי דזו"ן בבשכמל"ו וזווג ב' דהולדה והוא ע"ב דע"ב חיה וזה ביום. זווג או"א בשמע וזווג זו"ן בשים שלום וטיפת ההולדה נמשכת מחסדים דדעת דעתיק לחסד דעתיק שבכתר א"א ומשם לאו"א ומשםש לחכמה דז"א ונמשך הטיפה גם כן ממקיף דחכמה דז"א שהוא ע"ב וטיפת הכלי נמשך מגבורה דדעת דעתיק דגניז באוירא דא"א כי אויר בגימטריא רי"ו ג' ע"ב גי' גבורה לגבורה דעתיק שבחכמה דא"א ומשם למזל הח' ומזדווג עם מזל הי"ג וממשיך הג' ע"ב הנזכר שהם רי"ו עד אבא עד היסוד שבו ומזדווגים או"א ונותן אבא לאימא
הג' ע"ב הנזכר שהם רי"ו ועי"ז נעשית כלי וזה הרי"ו הם מוחין גמורים מתפשטים בכל פרצוף או"א. אח"ך מתלבשים המוחין עם נה"י דאימא דף נב עמוד ב בכל פרצוף ז"א ונותן לו בחי' הרי"ו והוא באופן אחר שהוא ריבוע הוי"ה פשוט וריבוע הוי"ה דב"ן כי נחלקו היודי"ן דע"ב חציים באימא וחציים בז"א ולכן באימא הם ע"ב ובז"א ב"ן ומזדווגים זו"ן ונותן הז"א לנוק' את הרי"ו הנז' ביסוד דנוק' ועי"ז נעשית כלי וגם כאן הם מוחין גמורים מתפשטים בכל פרצוף זו"ן: (עח) זווג אחור באחור ר"ל שעולין זו"ן במקום או"א ולוקחים הפנים דאו"א שהם מ"ן ומ"ד דאו"א ומשמשים לזו"ןלבחי' פנים שלהם וחוזרים פב"פ כי אין זיווג רק פב"פ אך כיון שאם היו למטה במקומם היו אב"א לכן נקרא זווג אב"א ואינו נקרא זווג דפנים רק כשיורדים המוחין דפנים למטה לזו"ן במקומם ומזדווגים פב"פ במקומם. לפעמים אנו קוראים לשם ב"ן אחור ב"ן דב"ן אחור דאחור ומ"ה דב"ן פנים דאחור ומ"ה פנים מ"ה דמ"ה פנים דפנים וב"ן
דמ"ה אחור דפנים. ולפעמים הג"ר דמ"ה ודב"ן נקרא פנים וו"ק דמ"ה ודב"ן נקרא אחור. ולפעמים כל זה שבא לזו"ן בסוד תוספות שהם י"ס דמ"ה וג"ר דב"ן דז"א וי"ס דמ"ה וט"ר דב"ן דנוק' נקרא פנים והו"ק דב"ן שהם ז"מ נקרא אחור. ולפעמים ב' פרצופי נה"י וחג"ת שהם נ"ר עיבור ויניקה נק' אחור וחיצוניות וג"פ נח"י שהם כח"ב צלם המוחין הנקרא עיבור ב' דגדלת נקרא פנים ופנימיות. ולפעמים כל הג' פרצופי נה"י וחג"ת ובינה נר"ן נקרא אחור ואין נקרא פנים רק החיה חכמה. ולפעמים כל הה' כלים נק' חיצוניות והמוחין והאורות שבתוכם נקרא פנים ולפעמים גם המוחין נקרא חיצוניות ואין נקרא פנים רק האורות שהם האורות [דנשמות] והם הנר"ן ח"י. ולפעמים העיגולים בכללותם הם בחי' העולמות הנק' חיצוניות והיושר כמראה אדם הם בחי' הפנים והאמת הוא שכל פרצוף עליון בערך מה שלמטה ממנו נקרא פנים ופנימיות והתחתון נקרא אחור וחיצוניות כי כן בי"ע
נקרא חיצוניות בערך האצי' וכן נר"ן דכל פרצוף שהם בי"ע דכל פרצוף נקרא אחור וחיצוניות בערך החכמה אצי' דאותו פרצוף אמנם הנשמה בערך נ"ר נקרא פנים וכן אפילו הכלי אמצעי נקרא פנים ופנימית בערך כלי החיצוניות דנ"י אמנם בערך כלי הפנימי שהוא הבינה נקרא אחור כי כן הוא לעולם אחור וחיצוניות של העליון נעשה פנים ופנימיות אל התחתון ופנים ופנימיות של התחתון נעשה חיצוניות ואחור אל העליון: (עט) זו"ן הגדולים שהם ישראל ורחל אינם מזדווגים רק בשבת ובחול לא יש זווג רק ליעקב ורחל כי בחול לא יש מוחין לזו"ן רק מישסו"ת ונקרא נשמה בערך כללות האצי' והם נקרא מוחין דאחור בערך זו"ן אמנם בערך יעקב ורחל המוחין דחכמה דישסו"ת נק' פנים ואינם נקרא מוחין דפנים בערך זו"ן רק המוחין דאו"א עילאין שהם חיה דכללות האצילות ואז מזדווגים זו"ן פב"פ ולכן בשבת שנמשך מוחין דאו"א עילאין אז מזדווגים זו"ן פב"פ: (פ) ד' מיני כללות יש הא' הוא באורות לבדן כשהם חוץ מהכלים ואז נכלל אור הזכר עם
הנקבה ואור הנוק' עם הדכורא. וכשהם בתוך הכלים יש ג' מיני כללות או שיוכללו אורות הזכר והנקבה בכלי דדכורא וכן ג"כ אורות דזכר ונקבה בכלי הנוק' וזהו ד' אותיות אהב"ה או שיהיו ב' האורות בכלי הדכורא או ב' האורות בכלי הנוק': (פא) פירש כללות התלבשות שהתחתון ילביש את העליון כגון נה"י מלבישים לחג"ת או שהעליון יכלול בתוכו את התחתון כגון נה"י מתלבשים בתוך החג"ת וכן זו"ן נכללים בתוך אימא העליון הוא גדול מכל מה שלמטה ממנו כי ספירה אחד דאצי' גדולה מכל בי"ע והעליון כולל את התחתון כח העליון כלול בתחתון ואין כח התחתון כלול בעליון: (פב) ז"מ הם שהם בלע דעת. יובב חסד. חשם גבורה. הדד ן' בדד ת"ת. שלה נו"ה תרי פלגי גופא. שאול יסוד. בעל חנן מל'. ואלה המל' כולם דב"ן ויש בהם מ"ה וב"ן והששה הם מ"ה דב"ן והז' ב"ן דב"ן והם תולדות מל' דא"ק והם דינין ולכן מתו ונשברו הכלים שלהם ונפלםו לבי"ע והאורות נשארו באצי' ונפלו איזה ניצוצין מהאורות עם הכלים לבי"ע כדי
שיהיה להם מציאות תיקון אח"ך: (פג) בכלי החסד שהוא יובב נפלו עמו ע"ב ניצוצי אורות משם ע"ב שהוא מדרגה הז' דע"ב שהיא מספר ע"ב שהוא בפנים דמל' דחכמה כדי להחיותו והו' מדריגות אחרות שהם ד' דפשוט דע"ב דכתר והב' דמילוי שבפנים ואחור דט"ס דחכמה נשארו באצי' והמדריגה הז' ובה נכללים המדריגות שלמטה ממנו כלם נפלו עם כלי המלכות דחסד לבריאה ולכן אין אנו מחשבים רק מדריגה הז' שהיא מספר ע"ב: (פד) בכלי הגבורה שהוא חשם נפלו עמו ע"ג ניצוצי אורות דס"ג שהיא מדריגה הה' דס"ג שהיא בפני ט"ס דחכמה והיא י' אותיות דס"ג וגם מדריגה הז' דס"ג דהיינו מספר ס"ג שבפני מל' דחכמה כדי להחיותו וד' מדריגות דפשוט דס"ג שבכתר נשארו באצי' וממדריגה הה' והז' דס"ג ובהם נכללים כל המדריגות שלמטה כלם נפלו עם כלי המל' דגבו' לבריאה ולכן אין אנו מחשבין רק המדריגה הה' והז' שהם י' אותיות דס"ג ומספר ס"ג גימטריא ע"ג: (פה) בכלי הת"ת שהוא הדד ן' בדד נפלו עמו ע"א ניצוצי אורות ממ"ה ועם א' היותר מס"ג
הרי ע"ב בגבורה וע"ב בת"ת שהוא מדריגה הג' דמ"ה שבפני המל' דכתר שהיא מספר הוי"ה כ"ו ומספר שם מ"ה שהיא מדריגה הז' שבפני המל' דחכמה כדי להחיותו והב' מדריגות דפשוט דמ"ה שבפו"א דט"ס דכתר נשארו באצי' וממדריגה הג' והז' דמ"ה ובהם נכללים כל המדריגות שלמטה ממנו כלם נפלו עם כלי המל' דת"ת לבריאה ולכן אין אנו מחשבים רק מדרגת ג' וז' שהם כ"ו ומ"ה: (פו) והכלים דנה"י שהם ב' מלכים שמלה ושאול והם כלולים בכלי הת"ת כי ממנו יצאו והם ג' שמות י"ה כי ג' י"ה גימ' מ"ה שבת"ת ויש בשם י"ה דנה"י כל המדריגות יש בעס"מ ומה שנפלו ציצוצי אורות משמות י"ה דנה"י הם מדריגה ג' מספר ג' י"ה שבפני המל' דכתר ומדריגה הז' מספר ג' שות י"ה במילי אלפין שבפני המל' דחכמה כדי להחייות כלים דנה"י והב' מדריגות דפשוט די"ה שבפו"א דט"ס דכתר נשארו באצי' וממדריגה הג' והז' די"ה ובהם נכללים כל המדריגות שלמטה מהם כלם נפלו עם הכלים דמל' דנה"י לבריאה:
(פז) אמנם מדריגה הג' והז' דשמות י"ה שהוא מספר ג' שמות י"ה גימטריא מ"ה ומספר הג' י"ה מלאים לא ירדו בכלים דנה"י רק נשארו בכלי הת"ת עם המדריגה הז' דמ"ה דהינו מספר שם מ"ה כי מדריגה הה' דמ"ה דהיינו י' אותיות דמ"ה נשאר בכלי הגבורה עם [מדריגה הה' דס"ג וכדי שלא יעלה] מדריגה הז' מספר מ"ה אחר האותיות שלו שבכלי הגבורה וישאר כלי הת"ת ריקם בלתי אור לכן נשאר מספר ג' י"ה פשוטים ומלאים דנה"י בכלי הת"ת ונתחבר עם מדריגה הז' מספר מ"ה ועכבו אותו במקומו ולכן אין אנו מחשבים הניצוצין דנה"י כי הם בכלל שם מ"ה שהוא הת"ת הכולל נה"י:
דף נג עמוד א (פח) בכלי המל' שהוא בעל חנן נפלו עמו ע"ב ניצוצי אורות מב"ן שהוא מדריגה הב' דב"ן שבאחורי ט"ס דכתר שהוא י' אותיות דריבוע ההוי"ה שבהיותם בבחי' מספר דהיינו מדריגה הד' גימטריא ע"ב כדי להחיותו ומדריגה א' דב"ן לבד נשארה באצי' דהיינו ד' אותיות הוי"ה שבפני ט"ס דכתר וממדרגה הב' ובו כלולים כל המדרגות שלמטה ממנו כלם נפלו עם כלי המל' דמל' לבריאה ולכן אין אנו מחשיבים רק מדריגה הב' שהיא הד' ולכן אנו אומרים שהנוק' מתמעטת ונעשית נקודה א' באצילות כי לא נשאר באצילות מאורות דילה רק מדריגה אחת: (פט) והד' ע"ב הנזכר דעסמ"ב דחגת"ם הם בגימטריא רפ"ח ואלו הם רפ"ח ניצוצין וזהו מרחפ"ת מת רפ"ח כי הרפ"ח נפלו עם המלכים דמיתו ואינם בתוכם רק חופפים וסובבים עליהם כדמיון התגין שעל האותיות והאור שהצניע היסוד בכלי שלו כשנשבר כדי להאיר למל' הם ל"ב אלהי"ם דמעשה בראשית וכשתחבר ל"ב ורפ"ח הרי ש"ך ניצוצין:
(צ) אעפ"י שכל המל' הם ז"מ זו"ן שהם מ"ה וב"ן דב"ן מ"מ הם כלולים מעסמ"ב יען הז"מ היו קודם התיקון במקום שהוא אחר התיקון חג"ת ונה"י דא"א דמשם מתחיל או"א אחר התיקון ואו"א נק' ע"ב ס"ג ולכן המל' שהיו עתה במקום שמתחילים או"א אחר התיקון נקרא עסמ"ב: (צא) כל מלך מז"מ כלול מחו"ב תו"מ וכ"א מד' אלו כלול מי"ס הרי מ' בכל מלך וז"פ מ' גי' פ"ר ועם מ' מלכים דמלך הח' הנקרא הדר הרי ש"ך והפ"ר הם דב"ן והם ה' אותיות דמנצפ"ך גי' פ"ר והם ה"ג היוצאים מה' אותיות אלהי"ם ולכן הפ"ר הנזכר הם פ"ר שמות אלהי"ם ועם שרשם שהם ה"ג ה' אותיות אלהי"ם הנזכר הרי פר"ה: (צב) כבר נודע שבכל ו' נקודות דעתיק וא"א ואו"א וזו"ן היה בהם ז"מ הרי שיש בכל הו' נקודות פ"ר אלהי"ם ועם ה' אותיות אלהי"ם שורש הפ"ר הרי פר"ה בכ"א מו' נקודות וכל ז"מ דב"ן עם מ' אלהי"ם דמלך הח' דכ"א מהו' נקודות והם דמ"ה הרי שכ"ה בכ"א מהו' נקודות:
(צג) כמו שהז"מ הם כלולים מדכו"ן ו' בז"א והז' במל' והם מ"ה וב"ן כן שם מ"ה כלול מדכו"ן שהם הדר ומהטבאל והם מ"ה וב"ן דמ"ה והם מחג"ת נה"י דז"א דא"ק שהתחלתם מהיסוד דא"ק ולכן נקררא מלך הח' הדר שהוא תולדת היסוד דא"ק הנקרא הדר כנודע והמשיך היסוד ה"ח והמתיק ה"ג דב"ן ולכן המילה ביום הח' כי הז' ימים הם ז"מ ויום הח' הוא המלך השמיני סוד שם מ"ה: (צד) הו' נקודות שהם ו' מלכיות דחג"ת נה"י הם מ"ה דב"ן ועתה ניתוסף ו' חג"ת נה"י שבחג"ת נה"י והם מ"ה דמ"ה ונקו' הז' היא מל' דמל' וניתוסף בה עתה חג"ת נה"י דמלכות והמל' דמל' היא ב"ן דב"ן וחג"ת נה"י דמל' הם ב"ן דמ"ה ולכן מהיטבאל הוא אותיות מ"ה יטבא"ל מ"ה הוא שם מ"ה ויטבא"ל גימטריא ב"ן לרמוז דגם שם מ"ה כלול ממ"ה וב"ן דהיינו מ"ה וב"ן דמ"ה: (צה) נקודת חו"ב קודם התיקון היו אב"א ר"ל שהיו הפנים שלמים ואחור א' לב' חצי לאבא וחצי לאי' ומסיבה זו הם אחור באחור אח"ך ע"י שמנכו הז"מ שהם בחי' הפנים שלהם היו
מעלין מ"ן וממשיך חו"ג מלובשים באחור נה"י דכתר ונשלמו האחורים דאו"א ועי"כ חזרו פב"פ נמצא שבבחי' אחת אלו החו"ג הם יותר קטנים כי מקודם היו בהם הפנים וחצי האחור ואלו השלימו חצי האחור ובבחי' אןחרת אלו החו"ג הם יותר גדולים שהם גרמו להחזירם פב"פ לכן כשהפנים ואחור מחוברים בפרצוף אחד אז הפנים יותר מעולים וכשאינם מחוברים והם נפרדים בב' מקומות אז האחור מעולה: (צו) כשמלך הדעת גרם להמשיך חו"ג בג"ר דאו"א עילאין וכשנשבר וירד הכלי שלו בדעת דבריאה והאור ירד במקום המל' דאצי' אז ירדו החו"ג מג"ר שלהם לגופא ונמנע ההסתכלות מאבא לאימא ובמלוך החסד אז המשיך חסדים באבא בגופא דיליה שהוא בכללות עד החזה הנקרא חכמה וכשנשבר וירד הכלי שלו בבינה דבריאה והאור ביסוד דאצי' אז נגמרו ליפול אחורי אבא וחזר אבא אחור לאימא והיו אחור בפנים דהיינו אחור אבא בפני אימא. ובמלוך הגבורה גרם להמשיך גבורות לגופא דאימא שבכללות הוא עד החזה דאימא ונקרא בינה ובהשבר כלי
הגבורה ירד הכלי לחכמה דבריאה והאור ירד בנו"ה דאצי' ואז נגמרו ליפול אחורי אימא וחזרו או"א אחור באחור: (צז) ובמלוך שליש ת"ת גרם להמשיך חו"ג ביסוד ומל' דאו"א עילאין שבכללות כל ב' פרצופין האלה הם עד החזה דאו"א ונקרא חו"ב וכשנשבר שליש ת"ת הנזכר גרמו ליפול כל אחורי או"א ואחורי אבא נפלו במקום החסד דז"א ואחורי אימא במקום הגבורה דז"א ועמהם נפלו אחורי נה"י דכתר שבהם היו מלובשים החו"ג דאו"א וחזרו או"א אב"א ועד כאן היו יוצאים האורות בגילוי ולכן היתה שבירה גדולה אמנם מכאן ואילך יוצאים האורות מכוסים באחור הנז' שנפלו במקום חג"ת ולכן שבירתם היתה קטנה וע"כ אחר התיקון היה להפך כי חו"ג ושליש ת"ת דז"א הם מכוסים וב"ש ת"ת ונה"י הם מגולים וע"י האחור הנזכר נתארכו הכלים דחו"ב וכתר וכלי החכמה ירד עד מקום החסד וכלי הבינה עד הגבורה וכלי הכתר עד החזה: (צח) ובמלוך ב"ש ת"ת גרם להמשיך חו"ג ברישא דישסו"ת שהם ב"ש הת"ת דכללות פרצופי
או"א וכשנשבר כלי הת"ת והכלי ירד בכתר דבריאה והאור נשאר במקומו ונכפל חציו התחתון בתוך חציו העליון ונתכסה בכלי הכתר שירד עד שם ובמלוך הנצח גרם להמשיך חסדים בגופא דיש"ס וכשנשבר נפלו אחורי יש"ס וחזר אחור לתבונה והיו ישסו"ת אחור בפנים. וכשמלך ההוד המשיך גבורה בגופא דתבונה וכשנשבר נפלו אחורי תבונה וחזרו ישסו"ת אב"א וכשמלכו יסוד ומל' ונשברו גמרו ליפול כללות אחורי ישסו"ת ואחורי יש"ס נפלו בפני המל' האצי' ואחורי תבונה נפלו באחור מל' דאצי': (צט) והאורות דחסד ונצח נכללו בתוך כלי החכמה שנתארכה עד מקום החסד ע"י אחורי אבא והאורות דגבורה והוד נכללו בכלי הבינה שנתארכו עד מקום הגבורה והאורות דחצי ת"ת ויסוד ומל' ודעת כולם נכללו בכלל כלי הכתר שנתארכו ע"י אחורי נה"י דכתר עד החזה והדעת עלה במקומו בין כתר לת"ת והאיר בכלי הכתר והגדילו עד סיוםם הת"ת וירד חצי התחתון במקומו ויסוד ומל' ג"כ עלה למעלה מהת"ת ונתכסו בכלי הכתר והמל' האירה ברושם
הגבורה שהיא מל' דגבורות הדעת שבו בקו שמאל והשאיר שם אור ההוד והדעת האיר חסדים שבו בקו ימין והמשיך את הנצח בתוך כלי החסד ומסיבת עליות האורות דחג"ת נהי"ם הנזכר שעלו ונכללו בכלי הכח"ב שנתפשטו עד מקום חג"ת כנזכר ירדו הכלים דדעת וחסד וגבורה שהיו בחו"ב ודעת דבריאה יותר למטה כי הדעת שהיה בדעת דבריאה ירד למל' דבריאה והגבורה שהיתה בחכמה ירדה ביסוד והנו"ה בנו"ה והחסד שהיה בבינה ירד בת"ת והיסוד בגבורה והמל' בחסד הרי כי אין פנוי בין כלי לכליכ רק ג' ספי' שהם חב"ד כי המל' הוא בחסד והת"ת