ספר חסדי דוד
דף נג עמוד ב
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
דף נג עמוד ב בכתר ולא נשארו פנויים כ"א חב"ד דבריאה וכן בין האורות לכלים לא נשאר כ"א ג' ספי' פנויים שהם נהי"ם דאצילות: (ק) כבר ביארנו כי במיתת המלכים דעת וחו"ג ושליש ת"ת נפלו אחוריים דג"ר דאו"א ונמנע ההסתכלות ונפל אחורי גופא דאבא וחזרו או"א אחור בפנים ונפלו גופא דאי' וחזרו או"א אב"א ונפלו יסוד ומל' דאו"א ונפלו כל אלו האחוריים עם אחורי נה"י דכתר במקום חו"ג ושליש ת"ת דז"א ובמיתת ב"ש הת"ת והנהי"ם נפלו אחוריים דג"ר דישסו"ת ונמנע ההסתכלות ונפלו אחורי גופא דיש"ס וחזרו ישסו"ת אחור ופנים ונפלו אחוריים גופא דתבונה וחזרו ישסו"ת אב"א ונפלו יסוד ומל' דישסו"ת וכל אלו האחוריים נפלו במקום פוא"ח דנוק' דז"א דהיינו מהחזה ולמטה כל אלו הד' אחוריים דאו"א וישסו"ת הם נקראים בינה הנקרא נקו' ציר"י וכל הפנים דאו"א וישסו"ת נק' חכמה ונקו' פתח ולכן אנו אומרים שמנקו' ציר"י ואילך כל הנקו' שהם גי' עי"ן נשברו ונקו' קמ"ץ ופת"ח שהם כ"ח נתקיימו ולכן קמ"ץ
ופת"ח הם ב' ווי"ן ויו"ד א' גי' כ"ב לרמוז שבכתר וחכמה לבד נשארו האורות בתוך הכלים לא נשברו הכלים וגם מכתר וחכמה מהם נעשו כלים לכל שאר הנקו' ולכך כל הכ"ב אותיות שהם הכלים נרמזו בכתר וחכמה שהם קמ"ץ ופת"ח ומבינה ואילך נקודת ציר"י נשברו ואעפ"י שנקודת בינה נתקיימה זה הציר"י הוא על אחוריים דחו"ב הנקרא בינה ופנים דחו"ב נק' פת"ח וחכמה: (קא) דע כי אנחנו מעלים מ"ן לזו"ן ועליית מ"ן הוא לברר מהכלים והרפ"ח ניצו' ומהאורות שנפלו לבי"ע כפי החלק הנוגע לאותה מצוה או תפלה אנו מעלין אותם לזו"ן וזו"ן מעלין מ"ן לאו"א ר"ל שמבררים [מאחוריים] דאו"א שנפלו במקום זו"ן וכן או"א מעלין מ"ן לא"א דהיינו שמבררים אחורי נה"י שלו וכעד"ז מעלין מ"ן זל"ז עד למעלה ומזדווג הא"ק ע"ב וס"ג שלו יורדין המו' לעתיק ומזדווג עתיק וממשיכים לא"א וא"א מזדווג וממשיך לאו"א ואו"א מזדווג ויוצאים הוחין והמוחין הן הנה הברורים הנז'
שנתבררו מאנ"ך ומתלבשים בצלמי המוחין דאו"א וצלמי המו' מאחורי או"א שביררו זו"ן וכן הוא לעולם שהברורים הם נעשים המו' ובירורי הזו"ן שהם אחוריים דאו"א הם נעשים צלמי המו' דזו"ן ובתוכם מתלבשים המו' דזו"ן וכעד"ז בירורי זו"ן שמבררים לאו"א הם המוחין דאו"א ובירורי או"א שמבררים לא"א נעשים צלמי המוחין דאו"א ובירורי או"א שמבררין לא"א הם המוחין לא"א ובירורי א"א שמברר לעתיק הם צלמי המו' דא"א ובהם מתלבשים המוחין וכעד"ז תקיש לשאר באופן שהמו' של כל פר' הנעשים מהבירו' הנוגעים לאותו פר' מתלבשים בצלמי המו' הנעשים מהאחוריים של הפר' שלמעלה ממנו דהיינו מוחין דז"א בצלמי המו' דאחורי או"א ומוחין דאו"א בצלמי המוחין דאחו' א"א ומוחין דא"א בצלמי המוחין דאחור עתיק ומוחין דעתיק בצלמי המוחין דאחו' נה"י דא"ק נמצא שהמו' דז"א הם נשמה פנימי תוך כל צלמי המוחין של כל הפרצופים שלמעלה ממנו שהרי מוחין דז"א מלובשים תוך
צלמי המו' דאו"א וצלמי המוחין דאו"א הן הן עצמם מו' דאו"א והם מלובשים תוך צלמי המוחין דא"א וצלמי המו' דא"א הם הם מוחין דא"א והם מלובשים תוך צלמי המוחין דעתיק וצלמי המוחין דעתיק הן עצמם מוחין דעתיק והם מלובשים תוך צלמי המו' הנעשישם מן הבחי' שלמעלה ממנו מה שאין הפה יכולה לדבר ולכן כשהזו"ן שוין בקומתם והם ב' מלכים משתמשים בכתר א' אז הנה"י דאו"א עילאין נעשים צלמי המוחין דז"א והם האחוריים דאו"א עילאין שנפלו במקום ז"א ונה"י דישסו"ת נעשים צלמי המוחין דנוק' והם האחוריים דישסו"ת שנפלו במקום הנוק' כמ"ש: (קב) הכ"ב אותיות נחלקים ט"ו אותיות באו"א ונק' י"ה וז' בזו"ן ז"מ והם אותיות שעטנ"ז ג"ץ והט"ו אותיות נחלקים בפו"א דהיינו אותיות מלאכ"ת סופ"ר הם בפנים ואותיות בד"ק חי"ה באחור: (קג) הכתר דנקודים שקבל אור האזן לכן לא נשבר ומסיבה שקבל הארת האזן בריחוק מקום דהיינו בשיבולת לכן נפגמו אחו' נה"י וזה נקרא פגם. ואו"א דנקו' שלא קבלו רק מחוטם
פה בשיבולת הזקן אשר יש שם הארת האזן לכן נתבטל אחור דאו"א ונפלו במקום זו"ן ולא בבי"ע ולכן נקרא ביטול. וזו"ן דנקודים שלא קיבלו אפי' הארת האזן כלל רק מחוטם ופה משיבולת הזקן ולמטה לכן מתו ונשברו כליהם פו"א לבי"ע ולכן נקרא מיתה ולכן אותיות שעטנ"ז ג"ץ הם בג' תגין כי האותיות הם הכלים והתגין הם האורות שנסתלקו מתוך הכלים ולכן התגין כולם ע"ג האותיות משא"כ בנקו' וטעמים שיש מהם בתוך האותיות כי הם רומזים על האורות כשהם בתוך הכלים והג' תגין הם רמז לחסרון ג' אורות אח"פ משיבולת הזקן ולמעלה. ואותיות בד"ק חי"ה יש בהם תג א' לרמוז על חסרון אור האזן. ואוכ"ל מספר"ת בלי תג כי אין חסרים דבר: (קד) בעקודים יש טנת"א אור שירד בתחילה מהפה דרך יושר עד הטיבור הוא טעמים והוא י' דהוי"ה וכשחזר האור לפה כדי להשתלם כי יצאה בבחי' נפש וגם כדי שישאר האור [היותר עב וגס שבו] להתגשם יותר בחזרת האור [הזך] ויעשה כלי וגם כשהיה חוזר האור היה מאיר דרך
אחוריו לכלים וזה האור היורד דרך אחוריים הוא דין ונקרא נקו' ה' ראשונה דהוי"ה וקודם שיחזרו אורות הנזכר השאירו רשימו בתוך הכלים חוץ ממל' שלא הניחה רשימו וזה הרשימו נקרא תגין ו' דהוי"ה והכו ב' אורות הנזכר הנקרא נקו' ותגין [זב"ז] כי הם הפכיים זה ישר וזה חוזר זה דין וזה רחמים ויצאו ניצוצין מאור החוזר והיא אור ד' ונקרא אותיות כי על ידי זה נגמרו הכלים שהם האותיות והם כמו הרפ"ח ונקרא ה' אחרונה דהוי"ה ולכן פה גי' ס"ג וכ"ב כי באורות הפה היו כלים שהם הכ"ב אותיות משא"כ חוטם שהוא גי' ס"ג בלבד וכן אזן גי' נ"ח ועם ה' שירדה בחוטם הוא ס"ג כי הם אורות בלי כלים: (קה) הנקודות שהם אורות העין הם ס"ג דאהי"ה דהיינו ג' אהי"ה גי' ס"ג ואח"פ הם ג' ס"ג דהוי"ה והוא סוד פקח עיניך וראה שוממותינו פק"ח גי' ג' ס"ג שהם אח"פ עיני"ך גי' אהי"ה דיודי"ן שהם הנקו' היוצאים מהעין וזהו וראה שוממותינו כי באורות העין היה
שממון המלכים והתיקון הוא בהמשכת אורות אח"פ שהם גימטריא פק"ח: (קו) בהנקודות יש גם כן טנת"א כי האותות הם הכלים ואורות דב"ן כשהיו בתוך הכלים נקרא נקודות ואורות דב"ן כשנסתלקו מתוך הכלים בשבירה ונשארו ניצוצין רפ"ח ע"ג הכלים כדי שיחיו בזמן התחייה נקרא תגין ואורות דמ"ה החדש נק' טעמים לכן הטעמים והנקודות יש להם הברה בקריאתם והם רומזים על אורות מ"ה וב"ן כשהם בתוך הכלים שהם האותיות ועושים תנועה באותיות משא"כ בתגין כי הם אורות ב"ן כשנסתלקו מתוך הכלים: (קז) מיתת המלכים היא כמו מיתת האדם כשמת שנשמה עולה למעלה והגוף חוזר לעפר ונשאר הבלא דגרמי בתוך העצמות כדי שיוכל להחיות בזמן התחייה ועתיד להתחדש גוף כבראשונה בתוספת אור כן הז' מלכין מתו ונשברו שהם האורות עלו ונכללו בתוך כלי הכח"ב כמ"ש וגופם שהם הכלים ירדו ונקברו בעפר היא הבריאה הנק' עפר
דף נד עמוד א המשכן שהיא קרקע נוק' דאצי' הנקרא משכן והרפ"ח הם הבל דגרמי ומה שנתבררו הכלים הנז' אח"ך ונתקנו בסוד פרצוף ובעיבור יניקה ומוחין וניתוסף אורות מ"ה החדש הוא סוד תחיית המתים: (קח) ז"מ דז"א הם ז"פ אדם כי ז"א נק' מ"ה גי' אדם וכל מל' ומלך הוא אד א' הרי ז"פ אדם גי' שט"ו ועם הה"ג דאי' גי' ש"ך והם כפולים ב"פ ש"ך גי' שמ"ש ולכן ז"א נקרא שמש בסוד כי שמש ומגן ה' ואלו נשברו כי הם גבורות דב"ן והם ה"פ דין מאדנ"י גי' ש"ך וכן בז"מ דנוק' הם כנז"ל בז"א וב' ש"כ שבה גי' תמ"ר ותיקון אלו כולם ע"י שנמשך מאימא ה"ג שהם פ"ר ה' אותיות מנצפ"ך והם גבורות דמ"ה והם ה' אהי"ה ועי"ז נעשו הה"פ דין ה"פ אדנ"י כי האל"ף הוא אהי"ה והש"ך נעשו שכ"ה ע"י ה' אלפי"ן והם דינא רפייא והש"ך שהם ה"פ דין הם ה"ג נוק' ב"ן דב"ן והם גי' נע"ר והם דינא קשיא והם במל' דנוקבא וע"י ה"ג דמ"ה ב"ן דמ"ה ואלו הם ביסוד דנוקבא והם גבו' זכרים וע"י נעשית נערה כי נערה
גי' שכ"ה וכ"ז בין בז"מ דז"א בין בז"מ דנוק': (קט) כל מה שבא לזו"ן בסוד תוס' דהיינו י"ס דמ"ה וג"ר דב"ן לז"א וי"ס דמ"ה וט' אחרונות דב"ן לנוק' כשיש פגם בתחתונים מסתלקים. אמנם הו"ק דב"ן דז"א וכתר דב"ן דנוק' שאלו באו בזמן המל' בשורש כשנתקנו ועלו במקומם אפי' כשיש כלם אינם מסתלקים לעולם ואלו הכלים דז"מ דמיתו ואורות הז"ת דב"ן הוא הנחלה שחזרה לאבי המתים והם או"א שעלו האורות ונכללו בכלי הכח"ב והם הנחילוהו האורות הנז' ליוצאי ירכיהם שהם אחי המתים והם אורות וכלים החדשים דמ"ה וביררו או"א מאנ"ך דז"מ דמיתו וחברו עם אורות וכלים דמ"ה ואורות וכלים דז"מ שהם ז"ת דב"ן נק' ירושה בלי הפסק דאינם מסתלקים מזו"ן אפי' בעת הפגם כנז' ואורות הי"ס דזו"ן דמ"ה והג"ר דב"ן דז"א וט' אחרונות דב"ן דנוק' הבאים בסוד תוספת נקרא מתנה ויש לה הפסק כי בעת הפגם מסתלק כל זה ואין נשארבזו"ן רק מה שהיה להם בעת המלכים שהם ו"ק דב"ן דז"א וכתר דב"ן דנוק' שהיא הנחלה:
(קי) הס"ת הוא ז"א ונק' תורה שבכתב ולכן אין בו רק תגין ואותיות שהם הרפ"ח והכלים השבורים וע"י קריאת הש"ץ טעמים ונקו' ממשיך שם מ"ה החדש ואורות דב"ן שנסתלקו הנקרא טעמים ונקו' ונכנסים בתוך הכלים ומבררם מכלים וניצו' דז"מ ומתקנים בסוד פרצו' וכל זה ע"י שמיעת קריאת הפרשה דעי"ז ממשיך אור האזן דא"ק לכלי המלכים שהם אותיות של ס"ת ונתקנים כי כל השבירה היתה לחסרון אור האזן: (קיא) כל הפרצופים והעולמות שמפה דא"ק ולמעלה יש בהם י"ס כוללים מקי' והם נר"ן ח"י מקי' וי"ס כוללים פנימים חוץ מנרנח"י מקיפים פרטים שבפנים אמנם מעולם העקודים ולמטה ועקודים בכלל אין בהם רק נרנח"י פנימיים וב' מקיפים כוללים דחיה ויחידה חוץ מנרנח"י מקי' פרטים אמנם נר"ן דמקי' כוללים לא נתגלו: (קיב) יש ספק אם הנקודים הם ב"ן דעסמ"ב דב"ן והם עיגולים דב"ן לבד נפש דב"ן ולכן נשברו כי לא היה להם יושר וז"ס והאלהים עשה את האדם ישר הוא א"ק שיצא בבחי' יושר
והמה בקשו חשבונות רבים שהם הנקודות שיצאו בבחי' עיגולים ואח"ך כשיצא היושר שהוא מ"ה שהוא רוח וכלול מי"ו בחי' ועמהם יצאו היושר דב"ן שהם עס"מ מעסמ"ב דב"ן שהם י"ב בחי' והם רוח דב"ן ומהיושר דב"ן נעשו הנקבות דיושר ומהמ"ה נעשו הזכרים דיושר. או אם נאמר שהנקבות דיושר נעשו מב"ן דיושר דמ"ה ומב"ן דיושר דב"ן והזכרים ממ"ה דיושר דמ"ה וממ"ה דיושר דב"ן כי כמו שהמ"ה כלול ממ"ה וב"ן כן היושר דב"ן כלול ממ"ה וב"ן. או אם נאמר שיצאו בתיקון עיגולים ויושר דמ"ה עם יושר דב"ן ונתחברו עיגולי מ"ה עם עיגולי ב"ן ויושר מ"ה עם יושר ב"ן. אי אם נאמר שהב"ן אין בו כ"א עיגולים ואח"ך יצא היושר וכולו מ"ה. או אם נאמר שתחי' יצאו עיגולים ויושר דב"ן ובשניהם אירע ענין ביטול המלכים ואחר כך יצאו עיגולים ויושר דמ"ה וזה יותר אמיתי: (קיג) בכל פרצוף יש בו גולגלתא כתר דאותו פרצו' ג' מוחין בצורת סגו"ל בתוך הגולגלת
והוא חב"ד ב' דרועין וגוף חג"ת. ב' ירכין ואמה נה"י אמנם בא"א אין בו רק חכמה בתוך הגלגלת ואינו נחלק לג' מוחין רק מוחא סתימאה ולכן נקרא מ"ס והבינה ירדה בגרון והדעת עומד בין ב' כתפיים דא"א והוא נשמה (לא"ק) [לו"ק] נמצא שהג"ר דא"א אינם בצורת קוים כמו בכל הפרצופים רק זה תחת זה ולכן אינם נקראים רישין רק גולגלתא ומוחןא שהם כתר וחכמה דא"א אמנם הבינה אינה נק' ראש כי אינה עומדת בראש: (קיד) בכל רצו' יש ד' מיני מדרגות והם מלמטה למעלה א' אב"א. ב' אב"פ ר"ל אחור דדכורא בפני הנוק'. ג' פב"א ר"ל פני הדכורא באחור הנוק'. ד' פב"פ. באו"א כשהיו בסוד נקו' קודם התי' לא היה בהם רק ג' מדרגות וחסרה מדריגה ב' דאב"פ אמנם בזו"ן היו ד' מדרוגות כשהיו בסוד נקו' קודם התי' בסוד פרצוף: (קטו) כשנתקנו הג' רישין דרדל"א [שהן כלצות רישא דעתיק] והם כח"ב שבו נתקנו נקו' חו"ב שהיו אב"א כי לא היו יכולים לקבל הארת הכתר שהוא א"א הנמשך בין ב' והוא אור
גדול בלי מסך כי עדיין לא היו האורות באים דרך מסכים שהוא הלבשת הפרצופים זל"ז ולכן לא יכלו לקבל הארת א"א דרך פניהם שהם דקים ונכנס האור בהם ביותר ולכן חזרו נקו' חו"ב אב"א כדי שיוכלו לקבל הארת א"א הנמשך בין שניהם דרך אןחוריהם שהם עבים וגסים ואינו נכנס האור בתוכם כ"כ ואעפ"כ נפלו אחורי או"א במקום זו"ן ומאחורי דאבא נעשה אחר התיקון פרצוף יעקב וז"ס נובלות חכמה תורה שהוא יעקב היוצא מיסוד דאבא הנק' תורה. ומאחור דאימא נעשה אחר התיקון פרצוף לאה ועתה שנתקנו כח"ב דעתיק בסוד פרצוף ובא האור דרך מסך חזר אבא וקיבל הארת א"א דרך פניו אמנם אימא לא יכלה עדיין לקבל הארת פני אבא דרך פניה ולכן נשארו אחורי אימא כנגד פני אבא ויכולה לקבל פני אבא דרך אחוריה העבים כמ"ש וז"ס וחכם באחור ישבחנה ואעפי"כ לא יכלה לקבל אחורי אימא הארת פני אבא וחזרו ונתבטלו אחורי אימא פ"ב וזהו מדריגה הג' דפנים באחור ונתקנו ב'
מדרגות דאו"א בבת א' שהם אב"פ ופב"א כיון שנתקנו ב' רישין חו"ב דעתיק ברישא דיליה בב"א נמצא שפני אבא גדולים מפני אימא כי פני אבא מקבלים מפני א"א ואחורי אימא גדולים מאחורי אבא כי היא מקבלת הארת פני (אל) [א"א] ועיקר האור נשאר באחור וחלק הגרוע הולך לפניה משא"כ באחורי אבא שעיקר הארת פני א"א מקבל בפניו והחלק הגרוע מאחוריו ולכן יעקב הנעשה מאחורי אבא הגרועים מאחורי אימא נעשה מהחזה דז"א ולמטה ומחמת שמקבל הארה מפני אבא הגדולים לכן נעשה בפנים ז"א ונתקן מכל אחורי י"ס דאבא ולאה הנעשית מאחורי דאימא
דף נד עמוד ב הגדולים לכן עלתה למעלה ונעשית מהחזה דז"א ולמעלה ומגרעון פני אימא לכן לא נעשית רק מאחורי דמל' דאימא ולא נעשית רק באחורי ז"א (פב"א) [אב"פ] פני לאה באחור ז"א מדרגה ב' הנז' שחסר באו"א: (קטז) וכשנתקנו חו"ג דעתיק אז נתקנו ב' רישין דא"א כתר וחכמה דיליה וחזרו או"א פב"פ ונתקנו נקו' זו"ן שהיו אב"א ונעשו אב"פ מדריגה ב': (קיז) וכשנתקן ת"ת דעתיק נתקנה בינה דא"א וחזרו נקודות זו"ן פב"א מדריגה ג'. וכשנתקנו נה"י דעתיק נתקן חג"ת דא"א ונתקנו כח"ב דאו"א המלבישים לחג"ת דא"א וזה התיקון דאו"א הוא שנעשים בסוד פרצוף וחזרו נקו' זו"ן פב"פ מדריגה ד'. וכשנתקנו נה"י דא"א נתקנו ז"ת דאו"א והתחילו להתקן נקו' זו"ן בסוד פרצוף כי הם מלבישים לנה"י דא"א: (קיח) החסד דעתיק מתלבש בגלגלתא כתר דא"א והוא נקרא אוירא דכייא והגבורה במוחא סתימאה חכמה דא"א ונקרא בוצינא דקרדינותא ומהם מקבלים אח"ך או"א דאצילות מחסד הכלול
מגבו' לאבא ומגבורה הכלולה מהחסד לאימא וגם כל כללות הז"ת דרדל"א מאירים בז' דגלגלתא שהם ענפי הכתר וכן ג"כ כלם מאירים [בדיקנא] כי הרי החסד מאיר ביסוד דעתיק שבמצחא דא"א ומשם מאיר בדיקנא במזל הח' וכן ההוד כלול מהנצח מאיר בדיקנא וכן כל כללות הז' אלו מאירים בדיקנא שהיא נעשית ממותרות המוחא ולכן או"א הנשפעים ומקבלים מגלגלתא ומוחא הם כחדא נפקין וכחדא שריין ומהאי אוירא שהוא החסד דעתיק המתלבש בכתר דא"א נפק חד רוחא והיא י' דנפיק מאויר ואשתאר אור והוא סוד החסד ואתגנז באבא המלביש לחסד דא"א הנק' גם הוא אוירא דכייא וכן מבוצינא דקרדינותא שהיא הגבורה דעתיק הגנוזה במוחא דא"א נפק חד ניצוצא והו"ס הגבורות ואאתגניזו במעוי דאימא המלבשת לגבורה דא"א הנק' גם היא בוצינא דקרדינותא וכן נק' בשם זה כל חו"ג שבעולם בשם אוירא ובוצינא אמנם עיקר שם אוירא ובוצינא הם בחו"ג הנז' דרדל"א המתלבשים בכתר וחכמה דא"א והאי
בוצינא דקרדינותא היא שורש כל הגבורות והיא ממתקת כל הדינין התחתונים כי אין הדין נמתק אלא בשורשו והיא המבררת כל הבירורין דז"מ ע"י התלבשות בט"ס דכבר ידעת דבמחשבה איתברר כולא וזה הגבו' היא נקראת אלף עלמין דחתים בעזקא דכייא דכליל כל עזקין כי הגבו' היא שם אלהי"ם בהיותו בריבוע במילוי ההי"ן גי' אלף ולכן נקרא אלף עלמין דחתי' ר"ל המתלבשים בעזקא דכייא הוא סוד החכמה מ"ס דא"א הכלולה מד' מו' חו"ב חו"ג והם סוד ד' ווי"ן בצורת ם' סתומה והיא צורת הטבעת שהיא העזקא ולכן נק' ג"כ טלא דבדולחאא כיטל גי' יה"ו דאלפי"ן שהם סוד חב"ד הכלולים במוח החכמה הנז' ולהיותה חכמה דא"א נק' עוקא דכיא כי הבינה דא"א הנק' עזקא רבתא ירדה לגרון דא"א ונקרא עזקא דכליל כל עזקאן יען ע"י החכמה הנז' נתבררו כל בחי' המו' של כל הפרצופים שתחתיהם ולכן היא כוללת כל המוחין שתחתיה וטעם קריאתה בוצינא דקרדינותא הוא נר החזק שהו"ס גבו' עילאה אלא שאין
הדינין נגלים כאן רק כחמר טב דיתיב על דורדייה ולא נתגלה הדינין רק שיצאה ממנה סוד הדיקנא הנעשים מהבירורים המתבררים במוחא ומשיורי הבירורים נעשים הדיקנא ובתי' הא' יצאו הנהו ג' עלמין שם התחילו להתגלות הדינין וגם כי הגבו' הוא הנותנת מדה וקצבה לאורות שלא יתפשטו יותר מאי כי זה הוא תיקונם דריבוי האורות גרם מיתת המל' וגם הם אלף יען החו"ג הנז' הכלולים במ"ס הם ה"ח כ"א כלולה מק' הם ת"ק וכן הה"ג הם ת"ק הרי אלף ומהחו"ג הנז' יצאו הב' פאות שבראש דפאה גימט' אלהי"ם והם דכו"ן זה מהחסד וזה מהגבו' וגם הם סוד המלכיות די"ס פנימי ומקיף דגלגלת דסדרם מעילא לתתא ומשם מתחיל הי"ס דמוח פנימי ומקיף וסדרם מתתא לעילא נמצא התי' א' הוא המל' וז"ס אין מל' נוגעת בחברתא וכו' (א"ה עיין במערכת התי"ו אות כ"ד) [ובע"ח שער א"א פ' י"א] וז"ס ה' ה' אל רחום כי ה' ה' הם סוד ב' פאות דא"א ומשם נמשך כל הי"ג ת"ד ונק' אלהים יען כי המל'
נק' אלהי"ם וג כי שורשם הוא הגבורה דעתיק הנקרא אלהי"ם ומה שקראם הכתוב ה' ה' כי ע"י שנמשך שם הח' חוורתי ד' מצד ימין וד' מצד שמאל ולכן נעשו הויו"ת ומחמת ששורשם הם אלהי"ם לב' הטעמים הנז' לכן אינם נקראים הויו"ת גמורים רק מצפ"ץ שהוא חילוף הוי"ה ומספרו אלהי"ם דיודי"ן להורות נתן דשורשם אלהי"ם וע"י הגבורה הנז' דעתיק המתלבשת במ"ס דא"א ע"י נתבררו הג' מלכים שהם בלע ויובב וחשם שבלע הוא סוד הדעת הכולל חו"ג הנק' יללה ויבבא. ונ"ל הטעם כי יבב"ה גי' י"ט מילוי דמ"ה סוד החסד וילל"ה גי' אדנ"י עם ד' אותיות הפשוטים וי"ג אותיות המילוי סוד הגבורה והדעת כולל ב' ולכן נקרא בלע גם בל"ע גי' כמספר יבב"ה וילל"ה עם ח' אותיות גם הוא מס' ג' מילוי עס"מ סוד מלכי חג"ת הכלולים בדעת והם גי' ק"ב והם סוד ק"ב חרובין כי מאלו המל' יונקים החיצונים ויש ב' קבין א' מג' מילויים הנז' וא' מאחורי ד' הויו"ת דעסמ"ב שיש
בהם כ"ו אותיות בכ"א גי' קב. (א"ה בשם ב"ן לא יש כ"א כ"ד וכן מס' הק"ב ג"פ כ"ו וכ"ד) וז"ס הקטע יוצא בק"ב שלו לרה"ר כי רה"ר הוא הקלי' הנקרא בלשון רבים אלהים אחרים והקדושה היא רה"י כמש"ה וידבר אלהים וכו' וקט"ע גי' ג' שמות עס"מ שהוא סוד הז"א ובשבת נק' כן הז"א כי הנה"י שבו עלו לחג"ת בסוד עליית העולמות והוא יוצא לרה"ר שה"ס הקלי' לפרנס את המלכים ואינו משפיע בהם רק בק"ב שהם מילוי השמות כי מלוי גי' אלהי"ם שהוא דין ולכן נק' קטע דעי"כ נשארו השמות מקוטעים וז"ס ה' אלהינו כי ה' הם ההויו"ת פשוטות ואלהינו גי' ק"ב שהם הג' מילויים הנז' וכשיושלמו הבירורים להתברר ויתחברו המילויים הנז' עם האותיות הפשו' שהם סוד ה' אלהינ"ו אז יהיה ה' אחד הויות שלמות ומתייחדות אותיות הפשו' עם אותי ות המילוי משא"כ עתה שהם נפרדים ומזה המ"ס ומהחו"ג דדעת שבה ומסוד הגבו' דעתי' שכלם הם סוד אל"ף יצאו בתי' קדמאה דדיקנא הנעשים ממותרי מוחא הנהו ג' עלמין והא' נק' אלף
אלפין מארי תריסין וטעם קריאתו אלף אלפין הוא בסוד האלף משם חוצב וגם כי זה האולם א' הוא בבריאה שהוא אל שד"י ובהיותם במילוי ע"ה גימ' אלף. וגם כי אלו הג' עלמין הם ג' אלהי"ם שבבינה וגבו' ומל' וכולם כלולים בעולם הא' שהו"ס הבינה ובהיות כ"א במילוי ההי"ן גי' רצ"ה עם ה' אותיות גי' ש' ושלשתן גי' תת"ק וגם כי בזה העולם כלולים ג"כ הב' א"ל דעשיה ויצי' שהם אל הוי"ה אל אדנ"י ומשם יצאו א"ל קוציחן וא"ל עלמין ועצמותו הוא אלף אלפין וג' אל גי' מג"ן ולכן נק' מארי תריסין ומגן עם ו' אותיות דג' אל והכולל או עם או' אלהי"ם א"ל גי' ק' ועם תת"ק גי' אלף וטעם קריאתו אלף אלפין הוא כי שד"י במי' ובריבועו גי' אלף תתקס"ט ובהתחב' עמו שם א"ל יהיה ב' אלפים וזהו נוצר חסד לאלפים כי עם שם אל שהוא בחסד נשלמו ב' אלפים: ועולם הב' נק' נ"ז אלף דרגין מארי דיבבא כי זה העולם הוא כנגד ז"א ויצירה הנקרא הוי"ה וגם שהוא בחסד שהוא המלך הב' הנק' יובב ולכן נק' מארי