ספר נהר שלום
דף יג עמוד א
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
דף יג עמוד א המתלבש בתוכו ופרצוף החג"ת נק' פנימיות אליו ופרצוף החג"ת נק' חיצוניות בערך פרצוף החב"ד המתלבש בו והחב"ד הוא פנימיות אליו וכל זה הפרצוף הכלול מחב"ד וחג"ת ונה"י נק' חיצוניות בערך הפרצוף העליון המתלבש בו וכן עד"ז מפרצוף לפרצוף עד א"ס וכן עד"ז בכללות כי כללות עולמות בי"ע נק' (ע"ב) חיצוניות לאצי' המתלבש בתוכם והוא פנימיות אליהם וכן האצי' נק' חיצונות לא"ק המתלבש בתוכו והא"ק פנימיות אליו והא"ק נק' חיצוניות לאור הא"ס המתלבש בתוכו שהוא שורש וחיות הכל וזה שאמרנו שהפרצוף התחתון נק' חיצוניות לפרצוף העליון המתלבש בו הוא הכלים לכלים והאורות לאורות אבל לא שהאורות של התחתון יקראו חיצוניות בערך הכלים של העליון אלא הכלים לכלים והאורות לאורות. וזה באצילות ובא"ק אבל בבי"ע אפי' הכלים דאצילות יקרא נשמות ופנימיות לבי"ע וזה בעוד שעדיין לא נגמר בירור ותיקון הכלים דבי"ע ולא נזדככו לגמרי ועדיין נקראים
חיצוניות שהוא אבי"ע דחיצוניות. אמנם אחר זמן תיקונם וזיכוכם לגמרי אז הם מתעלים יותר ונכנסים לפנים ומלבישים לאבי"ע דפנימיות ונעשה אלהות גם הוא כמוהו כנודע כי אבי"ע דפנימיות כולו אלהות ואחדות גמור מראש עשר ספירות דאצי' עד סוף י"ס דעשיה כמבואר בפ"א דשער השמות וכנז"ל כי באצי' אפי' הכלים שבו הם אלהות גמור כי על האצילות אמרו בתיקונים איהו וגרמי חד בהון וכ"ש בא"ק: אמנם בערך העצמות ואור הא"ס המלובש בהם נק' כלים אמנם הם אור זך ובהיר בתכלית הבהירות אמנם ודאי כי יש הפרש וחילוק גדול בין ערך אורות הכלים דא"ק לאורות הכלים דאצי' וכן באצי' עצמו יש חילוק בין אורות דכלים דפרצוף העליון לאורות דכלים דפרצוף התחתון המלבישו עד שיקראו הכלים דפרצוף העליון פנימית לכלים דפרצוף התחתון המלבישו וכן הוא בפרטי פרטות כי כל פרצוף היותר גבוה ופנימי מחבירו הנה הוא קרוב אל אור הא"ס מדריגה אחת יותר מהפרצוף התחתון החיצון המלבישו והוא מקבל אור הא"ס בקירוב
ובהרחבה יותר מהפרצוף החיצון מדריגה אחת ולפיכך יקרא פנימיות לפרצוף החיצון המלבישו כי כפי קרבתם אל המאציל כך הוא זיכוכם ובירורם. והמשכיל יבין כי כל אלו המאורות מן המאציל העליון יצאו ונתפשטו ונשתלשלו כל א' כפי שיעור הבירור והתיקון הצריך לו כפי שיעור מיעוט או ריבוי הבירור והתיקון הצריך להם כך הוא קירובם וריחוקם מן המאציל כי האור שאינו צריך זמן רב לבירורו ותיקונו הוא יותר זך מחבירו והוא עליון וקרוב אל המאציל יותר מהאור הצריך זמן יותר לבירורו ותיקונו וכולם מאור המאציל העליון יצאו ונתפשטו מדריגה למטה ממדריגה ומדריגה לפנים ממדריגה מראש א"ק עד העשיה ונפרטו לכמה אלפי רבבות עולמות דא"ק ואבי"ע זה לפנים מזה מלבישים זה את זה בשוה ומספר כללות פרטותם הוא כפי מספר ימי שני זמן בירורם ותיקונם שהם שתא אלפי שני דהוי עלמא וזה בבחינת ששת ימי בראשית שהם תא אלפי שני דהוי עלמא שהם בבחינת פרטי פרצופי ו"ק חג"ת
ונה"י דחג"ת אשר הם נפרטים לשנים ולחדשים ולשבועות ולימים לבד ובכל יום נתקן פרט אחד דכללות א"ק ואבי"ע כפי סדר מטבע מה שנעשה בו' ימי בראשית וכעד"ז הוא בירור ותיקון סדר הזמנים שהם בבחינת פרטי פרצופי ו"ק נה"י וחג"ת דנה"י שמשם התחילו לשמש המאורות אמנם הם נפרטים ליובלות ולשמטות ולשנים ולחדשים ולשבועות ולימים ובכל תפלה ובכל מצוה הנעשים באותו יום מתבררים ועולים בירורים חדשים אשר לא נבררו ולא עלו מיום שנברא העולם עד היום הזה ואלו הבירורים (ל"ו ע"א) שנבררו ונתקנו היום עולים ומלבישים לבירורי' שנבררו ונתקנו אתמול ונעשים חיצוניות להם והבירורים של אתמול הם בערך פנימיות להם כי הם לפנים מהם וקרובים אל המאציל מדריגה אחת יותר מהם ואלו הבירורים של אתמול הם בערך חיצוניות לבירורים שנברר ונתקנו ביום תמול שלשום ובירורים דתמול שלשום הם פנימיות להם כי הם לפנים מהם וקרובים אל המאציל מדריגה א'
יותר מהם וכעד"ז הוא בבירורים המתבררים ונתקנים למחר שעולים ומלבישים לבירורים שנבררו ונתקנו היום ונעשים חיצוניות להם והבירורים של היום הם פנימיות להם כי כבר נתקנו ועלו למדרגה יותר עליונה ממה שהיו בה היום והם לפנים מהם קרובים אל המאציל מדריגה אחת יותר מהם כי הבירורים שנבררו ועלו ונתקנו היום הנה הבירור והתיקון ההוא נקרא בירור ותיקון בערך המדריגה ההוא אבל בערך מדריגה יותר פנימית עליונה עדיין צריכים בירור ותיקון יותר. ולפיכך למחר בעת עלות הבירורים החדשים ותיקונם גם בעת ההיא נבררים ונתקנים הבירורים שנבררו ונתקנו היום בירור ותיקון יותר מעולה ועולים ונכנסים ומלבישים למדרגה יותר עליונה ממה שהיו בה היום למקום שהיו בה הבירורים של אתמול ומתקרבים אל המאציל מדריגה אחת יותר ומזדככים יותר והבירורים של מחר עולים למקום שהיו בה אלו הבירורים וכן עד"ז גם הבירורים של אתמול נבררים בעת ההיא בירור
יותר מעולה ועולים ונכנסים למדרגה יותר עליונה ממה שהיו בה ומתקרבים אל המאציל מדריגה אחת יותר ומזדככים יותר. וכן עד"ז נעשה בכל העולמות כי עולים מיום ליום לשבוע ומשבוע לחדש ומחדש לשנה ומשנה לשמטה ומשמטה ליובל ומיובל ליובל עד המאציל העליון עד שבכל יום נשלמה מדריגה אחת הסמוכה אל המאציל להתתקן ולהזדכך תיקון וזיכוך שלם ונדבק במאציל. וכן עד"ז הוא בירור ותיקון וזיכוך ו' ימי בראשית אלא שהם מיום ליום לשבוע ומשבוע לשבוע לחדש ומחדש לחדש לשנה ומשנה לשנה לעשר שנים ומעשר לעשר למאה שנים וממאה למאה לאלף שנים ומאלף לאלף עד שתא אלפי שני ע"ד הנז"ל עד שבשתא אלפי שני דהוי עלמא חד נשלמו כל העולמות להתברר ולהתתקן ולעלות ממדריגתם מדריגה אחת שלימה כל פרט למדרגה שעליו כי שתא אלפי שני הוא זמן בירור ותיקון ועליית עלמא חד שהוא מדריגה אחת לכל העולמות ודי בזה למבין כי לא נוכל להרחיב עוד הדיבור הצריך כי
הדברים עתיקים עמוק עמוק והמשכיל יבין ועיין תיקוני זוהר חדש דקמ"ג ע"א דפוס קושטא: באופן כי הענין חיצוניות ופנימיות הוא בערכין כי האור היותר זך ופנימי נק' פנימיות לאור היותר גרע וחיצון ממנו אמנם הכלים דכל הפרצופים יקראו חיצוניות אמיתי לאורות והנרנח"י המלובשים בהם: גם הו"ק דכל פרט נק' חיצוניות בערך הג"ר והכל ענין אחד כי הו"ק נק' כלים כי הכלים דכל הי"ס הם מן הו"ק שנחלקין לתרין תרין פרקין להית כלים לכל הי"ס כנודע וכל אורות הם מן הג"ר שמתפשטים ומתלבשים בכל הי"ס שהם אותם התרין תרין פרקין וגם אחר ההתחלקות וההתפשטות הנז' לא נשתנו האורות והכלים מכמו שהיו כי התרין פרקין דכל כלי מן הו"ק שנעשו כלי לכל פרט אינם אלא בחי' ו"ק לאותו הפרט והאור שהוא פרק א' מן הג"ר הוא (ע"ב) הג"ר דאותו הפרט וכעד"ז הולכים ומתלקים ונפרטים הכלים והאורות הנז' לאין קץ ואינם משתנים כלל מכמו שהיו אלא שבזה עולים ומתבררים יותר ומזככים יותר:
גם כללות פרצופי האחור נק' חיצון בערך פרצופי הפנים והוא ההדבר אשר דברנו פרצופי האחור דזו"ן נק' ו"ק בערך פרצופי הפנים הנק' בערכם ג"ר ובירור ותיקון פרצופי האחור דזו"ן הוא בירור ותיקון דכלים ואורות דנשמה והוא ע"י ישסו"ת הנק' נשמה בערך זו"ן והם הו"ק דאו"א והם חיצו' לאו"א עילאין הנק' חיה שהוא הפנים ונק' אצי'
דף יג עמוד ב בערך ישסו"ת הנק' בערכם בי"ע ובירור ותיקון פרצו' הפנים דזו"ן הנק' ג"ר הוא ע"י או"א עילאין הנק' ג"ר בערך ישסו"ת: והנה כל הבירורים והתיקונים הנבררים ונתקנים בו' ימי החול ע"י התפילות והמצות אע"פ שיש בהם נסירה ופנים בפנים וזיווג הכל הוא בירור ותיקון פרצוף האחור הנק' ו"ק ונק' חיצו' ונקראים כלים ונק' בי"ע והוא ע"י ישסו"ת הנקרא גם הם ו"ק ונק' חיצו' ונק' כלים ונק' בי"ע בערך או"א עילאה ואותו הזיווג הנז' בימי החול אינו זיווג שלים דזו"ן אלא דיעקב ורחל: ואח"ך בערב שבת לעת ערב יוצאים אבי"ע דקדושה מתוך ימי החול עם הבירורים שביררו ומתעלים ועולים למקום שהיו בששת ימי בראשית עד שנשאר י"ד מדרגות פנויות בין הקדושה לימי החול וגם מתעלים בי"ע דאצי' למקומם ושורשם העליון דאצי' וכל הבירורים והתיקונים הנבררים ונתקנים ביום שבת מתוך בי"ע דקדושה ע"י התפילות והמצות אע"פ שיש בנין אב"א ונסירה ופנים בפנים הוא בערך היום עצמו אבל בערך הכולל הכל הוא בירור
ותיקון פרצופי הפנים הנקרא ג"ר ונק' פנימיות ונק' אורות ונק' אצי' (והוא ע"י או"א עילאין הנק' גם הם ג"ר ונק' פנימיות ונק' אורות ונק' אצילות) והוא פרצופי פנים לכל מה שנתקן בששת ימי החול ונעשה הכל ביום אחד כי ג"ר חשובות כאחד ואז יש זווג שלים לזו"ן כי כבר יש להם בחי' חיה דכללות האצילות: והנה עד"ז ממש נעשה בשמטה כי כל הבירורים והתיקונים הנבררים ונתקנים בו' שנים של השמיטה ע"י התפלות והמצות אע"פ שיש בנין אב"א ונסירה ופנים בפנים וזיווג הכל נק' חיצוניות ונק' אחור בערך מה שנברר ונתקן בשנת השמיטה ע"י התפילות והמצות כי כל מה שנברר ונתקן בשנת השמיטה הוא בחי' פרצופי פנים לכל ששת השנים של השמטה אע"פ שיש בנין אב"א ונסירה ופב"פ הכל הוא בחי' פנים כל יום משס"ה ימי השמטה מתקן ששה ימים כנגדו מימי ששה שנים של השמטה: וכן עד"ז ממש נעשה בשנת היובל כי כל הבירורים והתיקונים הנתקנים בשבעה השמטות ע"י
התפלות והמצות הכל נק' חיצוניות ונקרא אחור בערך מה שנברר ונתקן בשנת היובל ע"י התפלות והמצות שהכל הוא בחינות פרצופי פנים לכל מה שנתקן בשבעה השמטות ע"ד הנז"ל: והנה ידוע כי בכל העולמות יש חיצוניות ופנימיות כוללים כי באצי' יש (ל"ז ע"א) אבי"ע דחצוניות מלביש לאבי"ע דפנימיות וכל אחד נחלק לחיצוניות ופנימיות כי בי"ע דאבי"ע דחיצוניות דאצילות נקרא חיצוניות דחיצוניות דאצילות והם מלבישים לאצילות דאבי"ע הזה דחיצוניות וזה האצילות נקרא פנימיות דחיצוניות וכולו בכללותו נקרא חיצוניות לאבי"ע דפנימיות דאצילות העומד לפנים ממנו וכן בי"ע דאבי"ע דפנימיות דאצילות נקרא חיצוניות דפנימיות דאצילות (והם מלבישים לאצילות דאבי"ע דפנימות וזה אצילות נקרא פנימיות דפנימיות דאצי'): גם נודע כי כל ספירה כלולה משלשה כלים חיצון ואמצעי ופנימי ונמצא כי כל פרצוף כלול משלשים כלים עשרה תוך עשרה ועשרה תוך עשרה וכללות כולם הם י"ס והם ג' פרצופים
מלבישים זה את זה בשוה ונקרא נה"י וחג"ת וחב"ד ופרצוף החיצון שהוא הנה"י מלביש לכל פרצוף החג"ת ופרצוף החג"ת מלביש לכל פרצוף החב"ד והם עבור יניקה ומוחין וזה בכללות אמנם כל פרצוף משלשה פרצופים כלול מג' פרצופים ע"ד הנזכר וכן עד"ז הולכים ונפרטים מג' לשלש עד כמה אלפי רבבות כנז"ל בהקדמה: גם נודע כי אין הפרצוף נקרא פרצוף עד שיהיה כלול מי"ס אשר כל ספירה מהם כלולה מכל אבי"ע וזה בכל פרטי פרצופי אבי"ע וכל זה בין בחיצוניות בין בפנימיות ונמצא כי כל עולם מאבי"ע יש בו חיצון ואמצעי ופנימי והם אבי"ע החיצון מלביש לאבי"ע האמצעי ואבי"ע האמצעי מלביש לאבי"ע הפנימי וכן בא"ק: והנה החילוק וההפרש שבין ג' תפלות שחרית מנחה וערבית הוא זה כי תפלת שחרית היא באבי"ע הפנימי ותפלת מנחה היא באבי"ע האמצעי ותפלת ערבית היא באבי"ע החיצון: וכבר נת"ל בהקדמה ד' ז' ע"ב ד"ה זה הכלל כי כמו שמתחלקים ונפרטים הי"ס דכל עולם
לי"ב פרצופים כן הוא בכל פרטי י"ס דכל פרצוף דכל פרט פרצופי אבי"ע דחיצון ואמצעי ופנימי דפנימיות ודחיצוניות שנחלקים לי"ב פרצופים דוגמת י"ב פרצופי האצילות כי חב"ד של הפרצוף ההוא נקרא עתיק ונוקבא וא"א ונוקבא כי החו"ב נק' עתיק ונוקבא וחו"ג דדעת נקרא א"א ונוקבא ואלו הד' פרצופים נקרא חב"ד שבכתר דוגמת מה שמתגלה מעתיק וא"א הנקרא כתר דכללות האצי' ובהם מתלבשין שורשי המוחין של הפרצוף ההוא וחג"ת של הפרצוף ההוא נקרא או"א וישסו"ת כי החסד והגבורה נקרא או"א והחו"ג דת"ת נקרא ישסו"ת ואלו הד' נקרא חב"ד של הפרצוף ההוא דוגמת או"א וישסו"ת הנקרא חב"ד דכללות האצילות ולפי שאינם מלבישים אלא את חג"ת דא"א כי משם שורשם נקרא חג"ת אמנם בערך הפרצוף ההוא נקרא חב"ד ובהם מתלבשים ומתפשטים המוחין דחב"ד של הפרצוף ההוא: ונה"י של הפרצוף ההוא נקרא זו"ן ויעקב ורחל כי נו"ה נקרא זו"ן וחו"ג דיסוד נקרא יעקב ורחל ואלו הד' נקרא ו"ק דוגמת זו"ן ויעקב ורחל ו"ק דכללות האצילות אלא שלפי
שאינם מלבישים רק את נה"י דא"א כי משם שרשם נקרא נה"י אמנם בערך הפרצוף ההוא הם בחי' ו"ק ובהם מתלבשים ומתפשטים המוחין דו"ק של הפרצוף ההוא: גם נודע כי בירור ותיקון חיצוניות ופנימיות דחיצוניות הוא ע"י קיום מצות (ע"ב) עשה מעשיות ושמירת מצות ל"ת מעשיות וברכותיהם ובירור ותיקון חיצוניות ופנימיות דפנימיות הוא ע"י קיום ושמירת מצות התלויות בדיבור ומחשבה וברכותיהם: (נ"ז ע"ב) המצות ל"ת הם בג' פרצופי כח"ב דזו"ן ודאו"א דאבי"ע דאצי'. והמ"ע הם בב' פרצופי חג"ת נה"י דזו"ן ודאו"א דאבי"ע דאצילות דהיינו כי במצות ל"ת יכוין להמשיך מוחין דגדלות מג' פרצופי כח"ב דאו"א וישסו"ת ע"י שיכוין לחבר אותיות שמ"י שהם ריבוע ע"ב וס"ג שהם ב' אחוריים דאו"א שהם ישסו"ת עם הפנים שלהם שהם ב' אותיות י"ה שהם או"א עלאין ועי"ז מתחברים ישסו"ת עם או"א עלאין ונעשים כולם פרצוף א' ונמשכין המוחין הנז' לג' פרצופי כח"ב דפרצופי חו"ב הכוללים דזו"ן דאבי"ע דאצילות כי אותיות
מצוה הם אותיות הוי"ה כי מ"צ דמצוה מתחלפים בא"ת ב"ש באותיות י"ה וו"ה דמצוה הם ד' אותיות הוי"ה ואלו הם או"א וזו"ן והם באופן זה לאוין שיש בהן כריתות ומיתות ב"ד הם בה' גבורות דדעת העליון דכח"ב שהם ג"ר דאריך ונוקבא דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן והלאוין שיש בהן מלקות הם בדעת התחתון דכח"ב שהם ו"ק דאריך ונוק' דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן ולאו שאין בו מעשה הם בחג"ת דכח"ב שהם (נח ע"א) או"א וישסו"ת דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן ולאו הניתק לעשה הם בנ"ה דכח"ב שהם זו"ן הגדולים דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן. והלאוין