ספר נהר שלום
דף יב עמוד א
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
דף יב עמוד א אלהות ואחדות גור כנז"ל אלו הם פנימיות העולמות הנקרא בחי' הנשמות שכולם שוים ואין בהם שום חסרון ושינוי כלל ואלו בערך הכולל נקרא אבי"ע דאצילות: אמנם שמות הכלים דפרצופי בי"ע שנתבארו בשער השמות פ"ה הם דחיצוניות העולמות ועליהם הוא מה שכתב בשער השמות כי כל הכלים דבי"ע וגם הנפש והרוח נקראו עולם הפירוד ומן הנשמה ולמעלה נקרא אלהות שהרי כתב שם כי בכלים האמצעיים דז"א דבריאה מתלבש הרוח שלהם והם בחינת אותם הרוחין הנזכר בהיכלות פרשה פקודי שהם שם סט טרי"א ארירי"ה סניני"ה והנפש שלהם המתלבש בכלים החיצוניים הם בחינת החיות הנזכרים בהיכלות ההם דפרשת פקודי ואתקרי בזק כו' וכתב שאותם דפרשת פקודי הם דבריאה: והנה בשער פנימיות וחיצוניות דרוש ב' כתב כי באצילות יש אבי"ע דחיצוניות ואבי"ע דפנימיות ושמות ג' הכלים דבי"ע התחתונים שנתבארו בער השמות פ"ה הם ע"ד שמות הכלים דבי"ע דחיצוניות דאצילות וג' הכלים דאצילות שנתבאר בשער השמות פ"א הם דבי"ע
דפנימיות דאצילות. ובפי"א כתב כי בכל עולם מא"ק ואבי"ע יש חיצוניות ופנימיות ופנימיות דעשיה הנק' נמות הוא כלול מה' פרצופים א"א ואו"א וזו"ן וכל פרצוף מהם הוא כלול גם הוא מכל החמשה פרצופים א"א ואו"א וזו"ן והם ה' בחינות נרנח"י וכולם נקראו נרנח"י דנפש דכללות העולמות ונקראו מלכות דכללות: וכן עד"ז בחיצוניות העשיה הנקרא אופנים ויש בו ה' פרצופים כל פרצוף כלול מכל הה' פרצופים ע"ד הנז"ל בפנימיות: וכן עד"ז בפנימיות וחיצוניות דיצירה והפנימיות שבו הוא הרוחין והחיצוניות הם המלאכים וכולם נפרטים ע"ד הנז"ל בפנימיות וחיצוניות דעשיה וכולם נק' רוח דכללות ונק' ז"א בער כללות העולמות: וכן עד"ז בפנימיות וחיצוניות דבריאה הנפרטים ע"ד הנז"ל בעשיה והפנימיות הוא הנשמות והחיצוניות הוא השרפים והם הכסא אשר בו הרוחין קדישין הנזכר בהיכלות דפקודי וכולם נקראו נשמה ובינה בערך כללות העולמות: וכן עד"ז בפנימיות וחיצוניות דאצילות וכולם נקראו חיה וחכמה בערך כללות העולמות:
וכן עד"ז בפנימות וחיצוניות דא"ק וכולם נקראו יחידה וכתר בערך כללות העולמות: הרי בפירוש כתב כאן כי מה שכתב בשער השמות פ"ה כי בכלים ההם דז"א דבריאה מתלבשים הרוחין והחיות הנזכר בהיכלות דפקודי הם דחיצוניות עולם הבריאה הנקרא שרפים וכסא ולא דפנימיות הבריאה הנקרא נמות וכן הוא ודאי בכלים ואורות ההם דיצירה ועשיה הנזכר שם בשער השמות שכולם דחיצוניות ולא דפנימיות: וכן גם כל אלו הכלים והאורות דחיצוניות דבי"ע הנזכר בשער השמות (ל"ג ע"ב) גם הם נעשו מחותם אורות וכלים דחיצוניות דאצי' כי שמות הכלים דבי"ע דחיצוניות דז"א דאצילות הם כמו השמות דבי"ע התחתונים וכמו שכתב בדרוש ב' דשער חיצוניות ופנימיות כי שמות הכלי' דבי"ע התחתונים שביארנו בשער השמות הם ע"ד שמות הכלים דבי"ע דחיצוניות דז"א דאצילות ע"כ. וזה פשוט כי כל פרטי בי"ע יצאו מחותם האצילות כי שם נגמר (ונעלם) [ונשלם] אור המאציל העליון. ובאלו הכלים הנזכר בשער השמות שהם הכלים דחיצוניות
דבי"ע כנז"ל הוא מה שיורדים הכלים דחיצוניות דאצילות להתלבש בכלים הפנימיים דבי"ע להיות נשמה להם וזה הוא בעת המיעוט וכל זה הוא בחיצוניות הזה דבי"ע כמבואר שם בשער השמות שבכלים הפנימיים דז"א דבריאה שהם עשרה צירופי הוי"ה מתלבשים הכלים הפנימים דז"א דאצי' והוא דחיצוניות דז"א דאצילות כנז"ל ובודאי שהם דוגמתם והם עשרה צירופי הויה כנז"ל כי שמות הכלים דבי"ע התחתונים הם ע"ד שמות הכלים דחיצוניות דז"א דאצילות וכלים האמצעיים דז"א דאצילות שהם עשרה צירופי אדנ"י הם מתלבשים בכלים הפנימיים דז"א דיצירה וכלי החיצון דז"א דאצילות שהם עשרה צירופי אלהי"ם הם המתלבשים בכלים הפנימיים דז"א דעשיה ועד"ז כל הפרצופים כל זה בחיצוניות דאבי"ע וכל זה האבי"ע דחיצוניות נק' בערך הכולל בי"ע: אמנם מה שכתב בשער הכסא וההיכלות כי בכל עולם ועולם מאבי"ע הי"ס הכוללים דאותו עולם הם נחלקים לז' היכלות וכסא באופן זה כי כחב"ד שהם עתיק ונוק' ואריך ונוק' ואו"א
וישסו"ת הם היכל השביעי העליון הנק' קדש קדשים ר"ל קדש כתר קדשים חו"ב ואלו הכחב"ד הם הנק' כסא והז"ת שהם הזו"ן ויעקב ורחל הם השש היכלות התחתונים כי היכל לבנת הספיר כולל יסוד ומלכות והוא ההיכל התחתון: למעלה ממנו הוא עצם השמים שהוא ההוד. למעלה ממנו הוא היכל נגה שהוא הנצח. למעלה ממנו הוא היכל הזכות שהוא הגבורה. למעלה ממנו הוא היכל אהבה שהוא החסד למעלה ממנו הוא היכל הרצון שהוא הת"ת. ואלו הו' היכלות הם השש מעלות לכסא שהוא הכחב"ד הנז"ל שהוא ההיכל השביעי ק"ק: וכעד"ז נחלקים הי"ס דכל פרצוף ופרצוף דכל פרצופי עולמות אבי"ע וכן הוא בפרטי פרטות. וכ"ז הוא בין בפנימיות בין בחיצוניות אמנם מה שכתב בשער מ"ז שער סדר אבי"ע הוא באבי"ע דחיצוניות והוא זה. והענין כי היושב על הכסא הנז"ל שהם הכחב"ד הוא באופן זה כי אור הא"ס הגנוז בכתר דא"ק נתלבש בחכמה דא"ק וירדה החכמה הנזכר ועברה דרך בינה
(דז"א) [וז"א] דא"ק וירדה ונתלבשה במלכות דא"ק וירדה המלכות הנזכר עם החכמה ואור הא"ס מלובש בה ושברה המסך שעל גבי האצילות בכח אור החכמה וירדה ונתלבשה בכסא דאצילות שהם הכחב"ד והאיר בכל פרצופי האצילות וכולם מקבלים אור הא"ס דרך מסך החכמה דא"ק לבד ומקבלים הארה שלימה מאור הא"ס המלובש בחכמה ומזדככים עד שאפילו הכלים שלהם נעשים אלהות גמור ועליהם אמרו איהו וגרמוי חד בהון וכולם נקרא יו"ד דשמא קדישא הכולל כי כולם בחכמה עשית: (ל"ד ע"א) ואח"כ אור הא"ס הנז' הגנוז בכתר דא"ק ומלובש בחכמתו נתלבש גם בבינה דא"ק ודרך מסך הבינה הנז' עבר אור הא"ס דרך זו"ן דא"ק ודרך כתר וחכמה דאצילות ונתלבש לבוש גמור גם בבינה דאצילות שהיא התבונה ודרך מסך התבונה הנזכר עבר האור דרך ז"א דאצילות ונתלבש במלכות דאצי' וירדה ובקעה המסך שע"ג הבריאה ונתלבשו כחב"ד דתבונה הנזכר בכחב"ד דבריאה והם הנק' כסא דרחמי ושש קצוות שלה בו"ק דבריאה והם שש מעלות של
הכסא ומלכותה במלכות דבריאה והיא כסא דדינא תכלת סנדלפו"ן ודרך חסך דתבונה האיר הא"ס בכל פרצופי הבריאה: ואח"כ עוד החכמה הנשבר דא"ק עם אור הא"ס המלובש בה עברה דרך הבינה דא"ק ונתלבש בז"א המלכות דא"ק ודרך כחב"ד דאצי' ונתלבשה בז"א דאצי' ועברה דרך המל' דאצי' ודרך כחב"ד דבריאה ונתלבשה בזעיר אנפין דבריאה ודרך המלכות דבריאה ירד והאיר בכל פרצופי היצירה: ואח"כ עוד החכמה הנזכר דא"ק עם אור הא"ס המלובש
דף יב עמוד ב בה עברה דרך הבינה וז"א דאדם קדמון ונתלבשה במלכות דא"ק ועברה דרך כחב"ד וז"א דאצי' ונתלבשה במלכות דאצי' ועברה דרך כחב"ד וז"א דבריאה ונתלבשה במל' דבריאה ועברה דרך כחב"ד וז"א דיצירה ונתלבשה במל' דיצירה וירד והאיר בכל פרצופי העשיה וכל זה היה בעת המיעוט וזה היה לתועלת העולמות לקשרם זה בזה אמנם ודאי כי יש הפרש וחילוק ביניהם כפי ריבוי ומיעוט המסכים הנז"ל: בריאה כתב עוד בשער סדר אבי"ע פ"ו הכלים דבריאה הם אלו אכתריאל הוא אריך י"ה. יהו"ה הוא אבא. צבאות הוא אימא: ואלו הג"ר הם הכסא וגופא דז"א נק' מטטרון וגופא דנו' נק' סנדלפון ונפש דכל הכלים דבריאה נמשך מאור התנוצצות עשר כלים דאצילות המכים במסך דבריאה ורוחם נמשך מהכאות י"ס דחיצוניות דבינה דאצילות במסך הנז' ונשמתם מהכאת י"ס דפנימיות דבינה דאצי' במסך הנז' ונקודת מל' דאצי' כלי ועצמות שלה בקעה ושברה המסך דבריאה וירדה ונתלבשה ברישא
המגולה דא"א דבריאה: יצירה מהתנוצצות אור כלים ועצמות דפנימיות דז"א דאצילות שבקע המסך שבין אצילות לבריאה וירד והכה במסך שבין בריאה ליצירה ומהתנוצצות אור ההוא נעשה רישא דא"א דיצירה ומהתנוצצות אור הכאת י"ס דחיצוניות דז"א דאצילות במסך הנזכר נעשו כלים לכל פרטי היצירה: ונשמת או"א דיצירה נמשך מאור אכתריאל דבריאה שירד ובקע המסך דיצירה ונעשה נשמה לאו"א ורוחם מאור מטטרו"ן דבריאה ע"ד הנז"ל ונפשם מאור סנדלפו"ן דבריאה ע"ד הנז"ל נשמת ז"א דיצירה הוא מטטרו"ן. ורוחו הוא סנדלפון. ונפשו הוא מיטטרון ביו"ד: נשמת נוק' דז"א דיצירה הוא סנדלפו"ן. ורוחה הוא מיטטרו"ן ביו"ד ונפשה הוא סנדלפון שני תחתון נמשך מכח העליון וזה התחתון נק' אופן אחד בארץ: עשיה רישא דא"א דעשיה הוא עצמו סנדלפון דנפש דנוק' דיצירה והוא הנק' שר היער והוא בגימטריא יער ובגימטריא פ"ר. נשמת או"א דעשיה הוא הדריניאל ורוחם קמואל. ונפשם
מלכיאל. נשמת ז"א הוא קמואל ורוחו מלכיאל ונפשו הוא צדקיאל נשמת נוק' דז"א הוא מלכי"אל ורוחה צדקיאל ונפשה עטוריאל מטטרו"ן מלך ביצירה. וז' השרים דיצירה הנהגתם בחול. שמוע"אל למעלה בבריאה והוא הוא ענפי"אל יהו"אל ז' השרים דבריאה נק' ז' הסריסים והנהגתם בשבת: ונראה שאלו הכלים ואורות דבי"ע שכתב כאן הוא בחיצוניות דחיצוניות ושמות הכלים והאורות דבי"ע שכתב בפ"ה משער השמות הוא בפנימיות דחיצוניות וכן הוא מפורש ממש בפ"ו משער מ"ב שער דרושי אבי"ע כי הכסא והשרפים והחיות והאופנים הם בחיצוניות דאבי"ע דחיצוניות והענין הוא בקיצור עם מה שכתב במ"א כי בכל עת שנמשך צלם דמוחין לז"א הוא נמשך כלול מה' בחינת נרנח"י דנפש ורוח ודנשמה ודחיה ודיחידה והוא נמשך מלובש בה' בחי' כלים דאו"א שהם עור בשר וגידים ועצמות ומוח שבעצמות והם כתר וחכמה ובינה וו"ק ומל' דפרצוף ההוא דאו"א המתייחס אל הצלם דמוחין ההם כפי המצוה והעת ההיא. והנה
הנרנח"י דיחידה המלובש במוח שבעצמות דאו"א נמשך ומתלבש תוך פרצוף הכתר שהוא המוח שבעצמות דפרצוף ההוא דז"א הראוי והמתייחס למוחין ההם. והנרנח"י דחיה המלובש בעצמות דאו"א נמשך ומתלבש בפרצוף החכמה שהוא העצמות דפרצוף ההוא דז"א. והנרנח"י דנשמה המלובש בגידים דאו"א נמשך ומתלבש תוך פרצוף הבינה שהוא הגידים דפרצוף ההוא דז"א. והנרנח"י דרוח המלובש בבשר דאו"א נמשך ומתלבש תוך פרצוף הו"ק שהוא הבשר דפרצוף ההוא דז"א והנרנח"י דנפש המלובש בעור דאו"א מהראוי היה שימשך ויתלבש בפרצוף המלכות שהוא העור דפרצוף ההוא דז"א אבל לא כן הוא אלא שהוא נמשך מחוץ לפרצוף המלכות הוא העור דפרצוף ההוא דז"א סובב ומקיף עליו כולו מכל צדדיו ומתחת רגליו והוא בחי' הצפרניים ונעשה עור ע"ג עור והוא להפסיק בין עור דז"א לקלי' נוגה שלא תתאחז בו ולכן הושם העור ההוא דבינה ביניהם כנשר יעיר קינו ונק' חשמל אבל אינו חשמל ממש אלא כעין החשמל
ואינו מכלל המלבושים שהם המקיפים עליו מבחוץ והם חוץ מגופו אבל זה העור הוא נחשב מכלל גופא דז"א אבל המלבושים הם אורות מקיפים הנמשכים ג"כ עם הצלם דמוחין הנז"ל (הנמשך לז"א בכל עת שנמשכים לו מוחין והם דוגמת הצלם הנזכר) שנמשך ונתלבש תוך ה' בחינת עב"ג ע"מ הנז"ל דגופא דז"א כך דוגמתו ממש נמשך צלם דמוחין מקיפים (ל"ה ע"א) כלול מה' בחי' נרנח"י מקיפים עליו מבחוץ ה' מקיפים כל מקיף כלול מנרנח"י וכולם הם נק' בחינת אור מקיף דיושר דז"א ועליהם יסובבו העיגולים דז"א וגם הצלם דמוחין המיפים ההם הם וגם הם נמשכים מלובשים תוך ה' בחי' כלים דמקיפים שהם המלבושים דאו"א ונמשכים ומתלבשים תוך חמשה בחי' כלים דמקיפים דלבושים דז"א ע"ד הנז"ל בצלם דמוחין הפנימיים וכן עד"ז בכל צלם דמוחין הנמשך לזו"ן בכל עת וכן בפרטי פרטות דפרצופי אבי"ע: וכתב בשער הקלי' שער מ"ט פ"ו כי ההיכלות והשרפים והחיות והאופנים דבי"ע הם בחשמל
דבי"ע עם הג' כלים שלהם והרוחין והנפשין הנז' בפקודי ועליהם מלבוש חשמל ועליו הנוגה ועליו הג' קליפין וכל זה הוא במחצב המלאכים ולפנים מהם הוא מחצב הנשות המלביש למחצב הספירות והוא בכל אבי"ע דכל פרט: והנה בתוך העור הנז"ל שהם הכלים דנפש שם הוא מקום השרפים והחיות והאופנים הרי מפורש כי בכלים החיצוניים דאבי"ע שם הוא מקום השרפים והחיות והאופנים וכבר ביארנו לעיל ממה שכתב בפי"א משער חיצוניות ופנימיות כי הוא בחיצוניות דאבי"ע דחיצוניות ודפנימיות ושמות הכלים דבי"ע שכתב בשער השמות הם בפנימיות דזה החיצוניות וכמבואר לעיל ממ"ש בפי"א משער חיצוניות ופנימיות אבל פנימיות דאבי"ע דחיצוניות ופנימיות דאבי"ע דפנימיות דבי"ע כולם שוים בכלים דאצילות כי כולם אלהות ואחדות גמור מתחילת הי"ס דאצילות עד סוף הי"ס דעשיה כנז"ל: כלל העולה כי אבי"ע דחיצוניות ואבי"ע דפנימיות שוים במציאותם כי פנימיות דפנימיות
ופנימיות דחיצוניות שהוא האצילות דשניהם שוים בכליהם והם כלים דאצילות והם אלהות ואחדות גמור מתחילת הי"ס דאצי' עד סוף מלכות דעשיה שלהם והחיצוניות דחיצוניות וחיצוניות דפנימיות דשניהם שהוא בי"ע דשניהם שוים בכליהם והם כלים דבי"ע ובכלים החיצוניים דבי"ע דשניהם שם הוא מקום השרפים והחיות והאופנים. גם ענין פנימיות וחיצוניות: והענין בקיצור נמרץ ידוע כי כל העולמות מראש א"ק עד סוף העשיה כלולים מחיצוניות ופנימיות וכל אחד משניהם נחלק לחיצוניות ופנימיות ואין לך שום בריה שאינה כלול' מחיצוניות ופנימיות אמנם החיצוניות דכללות כל העולמות הם העיגולים דכל העולמות והפנימיות הוא היושר דכל העולמות וכל אחד נחלק לחיצוניות ופנימיות שהם הכלים והאורות גוף ונשמה כי הכלים שהם הי"ס דכל פרצוף נק' חיצוניות בערך הפנימיות שהם האורות והנרנח"י המלובשים בהם וכן בפרטות הי"ס הנחלקים לשלשה פרצופים נה"י חג"ל
וחב"ד מתלבשים זה בתוך זה כי פרצוף דנה"י המלביש לפרצוף חג"ת נק' חיצוניות בערך פרצוף החג"ת