Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר אמרי שפר

קטע 7

קטע 7 מתוך 14

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

כלל. ולא יאיר מצדו פעם אחת וימנע מהאיר פעם אחרת. אבל תמיד הוא מאיר ומכולו הוא נובע. כן יש דבר בעולם אשר שמ"ו עד"ן מקד"ם וסודו עמ"ק נמד"ד שהוא עצם אחד נובע תמיד ומכל צד משפיע אורו. ושם אורו נה"ר וסודו מהי"ר. כאשר עדן מקדם לפי סודו ח"ש. ונהר סודו מחזו"ר והוא י' מאיר וקראוהו בלשון רבנן קדישי דארעא אספקלריא המאירה וממנה המחשבה וסודה ג"ן עד"ן מקד"ם, הוא המשיח בי"ה שמ"ו. כמו שהודעתיך בששה שטין לפי ראשיהם: ודע כי לפי האדם חוט השדרה הוא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן. והגן הוא הגוף כולו בכללו. ומחוט השדרה יצאו ארבעה מיני דם שהם ארבע ליחות נובעות מהחוט הפנימי הלבן שהוא מח מוקף מעצמי החוליות הי"ח. וממנו הרכבו ארבעת הראשים הנזכרים. שהם משכנות הנפש הכללית אשר שמה אדם ושם חמרה הראשון חוה. והם בד' מקומות לפי שכינתם. המח למעלה והלב למטה והכבד יותר למטה והביצים בעולם התחתון. ואמרו ומשם יפרד והיה

2

לארבעה ראשים. ואחר כך קרא להם שמות מורים על ענייניהם. פישון, גיחון, חדקל, פרת. והוא שם כדמות נגזרים משרשים ידועים יעיר על סודם הנזכר תחילה לפי הגזירה. ואחר כך לפי השיתוף. ועוד לפי המצרף המקובל לבעלי צירוף האותיות. ואחר כך לפי גימטריא ונוטריקון ותמורה המעידים על הקבלות. ולפי הגזירה פישון הוא לשון ארמית והוא תרגומו של פרת כי תרגום פרו ורבו פישו וסגו. ומפני שהדם הוא הנהר האחד והוא הראשון ובו החיות שבא ראשון ללב מהמח ולמח מהלב. וההרגשות ותנועת החפץ מן המח יוחס הראשון אל המח וכולם נחתמים בשמות. והשלשה שהם לקיום האיש זכר בהם שם והרביעי שהם לקיום המין בכח התולדת לא זכר עליו שם. וכך השלשה זכר בהם נהר והראשון לא קראו נהר בפרט אבל אמר שם האחד פישון ולא אמר שם הראשון פישון. אבל נמשך בנהרות היוצאים מן הימים אחר מה שזכר במעשה בראשית בימים. וכן שם יום בלשון ערבי נהר כי הימים כימים כמו נהרות

3

מהירות התנועה. ושם אמר יום אחד ויום שני ויום שלישי יום רביעי ולא זכר אחד מאלה בה"א הידיעה גם לא יום חמישי. אבל יום הששי שבו נברא אדם ויום השביעי שקדשו ובירכו והנחילו לנו בחסדו זכרם בה"א הידיעה, והכל לעניין גדול: גם אמר שם האחד וחסר הנהר ושם הנהר השני ושם הנהר השלישי והנהר הרביעי היה לסוד גדול. וצריך פירוש ארוך ואין כוונתי להאריך בו כל כך אבל אומר בקצור כלל אחד והוא שהאדם הזה הנקרא עולם קטן צייר בו קודם בריאת הו' כל צורות העולם וחלק עניינו בכל צורותיו כדי שיתדמה הכלל לפרט והכלל לכלל והפרט לכלל והפרט לפרט. וכל מה שהיה אפשר לתקנו בעולם נגלה תקנו נגלה. וכן בשנה וכן בנפש. וכל מה שהיה ראוי על כל פנים להעלימו העלימו יתברך שמו. וכן עשה לנו בידיעת שמותיו כמו שעשה בפעולותיו. וידענו ששמותיו הם על שלש צורות ראשונות והנני מפרשם והבינם יפה. א' ב' ג' אלף בית גימל אחד שנים שלשה. הנה השלש אותיות יורו הוראת הגופים והנפשות ודומים לדברים המורכבים

4

מחומר וצורה. והנה החומר הוא הדיו והצורה מבדלת בין אות לאות. והחומר ומתחלפים במספר כי כל אחד מורה על מספר קבוע בעצמו כמו שכתבנו בהבדלם ומתחלפים בשמותיהם כמו שכתבנום בשלשתם וכן בשאר חוץ מן הכפולות שלא נשתנו בשמות כי אם בצורה ששבו הארבעה מהם היושבים עומדים. כלומר הקצרים ארוכים והם כולם אלה, כך, נן, פף,צץ, גם נשתנה עוד אחד חמישי שנוי אחר, מם וזה היה לעניין מופלג ויורה על סוד הגאולה והיה עניין שנוי צורך מם מזו לזו שנזכרות יחד בשם אחד כפול מורכב להורות על עניין פתוח שחוזר סתום ומתחלף זה עם זה ולא קרא זה הכפל לפי המבטא לשום אות מן האותיות כי אם לשלשה מהם וו, נון, אבל קרה הכפל לפי המספר ג"כ לאלה אחר הנזכרים יוד סמך וכן בשיתוף מספרם שהם ס"י שעולים ע' ובמבטאו כשיזכר מלא הוא עין. והנה כללו המוכרח ק"ל ושמם קו"ף למ"ד והיה בשניהם המספר שווה הנגלה כעולם ונעלם כנגלה. וזו הדרך תחתיה באותיות

5

נפלאות תמים דעים. והיא ארוכה ורחבה ועמוקה. ואין זו החכמה קלה על כל אדם והשתמש בה להוציאה לפועל. אבל היא לסגולת הסגולות כי היא ראויה לאיש אשר ייחד עצמו לה לבדה ייחוד גמור ונתהווה ממנה קיום הוי"ה קיימת נצחית בקיום דבר שאין לו הפסד: על כן יורה א"ל שהוא שמינית כל חמ"ר שסוד ח' ר"ם ע"ץ מ"ר שהוא אמיתת ההוי"ה בעבור הדמותו אל א"ש ואל א"ג שהם מעידים על שלש הויות ראשונות. וזה כי כל ח דומה לעץ והוא בסוד האדם אילן הפוך כזה גם כן שהוא נהפך בעצמו לעצמו והוא סוד חץ גם עץ כמו של וחרה אף יי בכם. במזוזה ובתפילין ובספר תורה שסודם תסת"ם ש"ם תר"ש רש"ת פירושה ללכוד כל הנפשות ואשת איש נפש יקרה תצור נפש החמר הראשון דקות היצר כי אי"ש הוא היצור שהוא היוצר היצור ואש"ת הצורות והנה השם הוא היוצר הצורות ולנפש הם כאור השמש עם השמש: ואחר זה הבן כל מציאות חמרי כולל שמונה נקודות שהם המורים על הרכבת הגוף הראשון אשר

6

ארכו ורחבו ועמקו שווים בו כמו שאמרתי וזה דרכו: ציור: ואמנם השמונה היה צריך לסדרם אלה למטה מאלה בשווי והנה השמונה נחלקים ב"ב ב' למעלה וב' למטה מהם והוא סוד שם דו"ד וגם היוד כשהוא מלא יורה על שכל ד' נכלל מן א'ב'ג'ד שהם י' ויתחייב מזה להיות שם דו"ד שווה אל שם המפורש על דרך א'ב'ג'ד וא'ב'ג'ד והבן זה כי הוא סוד כל הוי"ה לכלול בו סוד גב אד וגב אד זה על זה. וכן אמרו חכמים כל כחותיו של הקב"ה הן זו על גב זו ואמנם ז"ו היא ז"ו גם ז"ו היא ז"ו בשיתוף אח"ד עם אח"ד כי אין הוי"ה בלעדם. ואמנם כשבאים מהשם האחת הוה"י והשנית היה"ו אבל הראשונה הוי"ה ראשונה עם הפכה היו"ה כדי לקראה בשני פנים אחת בצורך כתיבתינו לפנים ואחת הפוכה ונקראת למפרע והולכת לאחור ככתיבת הלועזים והיוונים. ושם שתים אחרות משותפות שוות ומהופכות והם אלה, ההי"ו ההו"י וסודם ה"ה ה"ה מתחברות זו"ג זו"ג. אבל עדיין אין אלה כי אם ששה ונשארו ששה להשלמת צירופם והם אלה שהשנים תחילה שווים והשנים

7

מתחלפים. אבל בהפך יהו"ה יהה"ו יוה"ה ויה"ה והי"ה והה"י. הנה אלה כולם י"ב שמות אשר מהם נתהוו י"ב מידות של השם יתעלה ומהם נתהוו י"ב מזלות. והנה מהם ו' כנגד ו' כמו המזלות ועיין בהם ותבינם כשתסדרם זה השם תחת זה: יהוה יההו יוהה הויה ההיו היהו: הוהי וההי ההוי היוה ויהה והיה: ואחר שהודעתיך זה אודיעך כי סדרם נסדר במזלות אשר כל ההויות התחתונות מתהוים מהם וממערכותיהם. ואחר שדרך האותיות כך השתכל באותיות עם ההויות ותמצא ההויות כלם קשורות באותיות השם תחילה. והם בכד' צירופי אותיות אהו"י על דרך זו: אהוי אהיו אויה אוהי איהו איוה: הויא הואי היאו היוא האוי האיו: ויאה ויהא ואהי ואיה והיא והאי: יאהו יאוה יהוא יהאו יואה יוהא: הנה כבר נגלה לך מהם סוד כל תנועה וסתר כל נסיעה: ואמנם המשכיל החכם המקובל שכבר קבל מהחכמה קבלות מושכלות מבוארות במופתיהם ובקש להוסיף על מה שקבץ מן החכמות קבוץ מעשיר עשר שהוא בלתי פוסק בדמות מעין גנים באר

8

מים חיים ונוזלים מן לבנון. לא יסופק במה שימצא מאלו הנפלאות המופתיים והערוך על זה הוא שכל אות וכל מופת כולם תלויים על מה שיורה עליו עניין אות. והשם הכללי על כל מופת מאלו הוא שם אות, והרבים אותות גם אותיות: ומי מבקש אות על אות כי אם על צורך עדות. והלא כבר נאמר שאל לך אות ונתן אליך אות והרבה כמוהם. "ואותיות ואשר תבאנה יגידו למו" (ישעיה מד'). "האותיות שאלוני" (שם מה'). "הגידו האותיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם" (שם מא'). גם נגזר מלשון ביאת עניין והוא תרגום כעניין עולם הבא, שביארוהו עלמא דאתי. ופרשו בסודו עולם האותיות ששמם אתיא ותמהיא וכן אתו אתא ומופת בלשון יווני. גם יתכן לפרשו מלשון פתאם והוא מהירות ההתאמתות. וכן הפתי מהרן בענייניו ועושה אותם בלי סדר. או מלשון פתוי והוא שיתפתה השומעו או הרואהו אל רעת עושהו. ומורה על תמהו עליו כי הגיע אל מה שהיה מכחישהו מקודם לכן או היה מסופק באמיתתו ועם האות והמופת האמינו והסתלק בו מן הספק

9

או דלג בו מאמונה מכחשת אל נאמנו והתהפך דעתו בה: וכבר אמרו חכמים שאין ראוי לבקש אות על אות כשהאות מורה כוחו כמה שהוא בו בהקדמות הראשונות שהן שני מינים אמיתיים ושנים מסופקים האמיתיים הם המורגשות והמושכלות הראשונות כגון מי שיביא ראיה בנויה על שהריחים עם גלגליהם שמתנועעים על ידי המים או על ידי הרוח לא יטחנו החטה להפסיד ממנה צורתה ולתת צורת קמח על דרך הטחינה עד שיתנועעו כי זה יקרא בכללו מושכל ראשון מפני שנבנה על המורגש שכבר הורגש פעמים רבות ואין מי שיכחיש אחד משניהם כי שניהם אמת ואין צריך לאמתם במופת כי מושכלים ומורגשים הם וענייניהם עמהם: והמסופקים הם המפורסמות והמקובלות. ולא יתאמתו כי אם במופת ואות. ודע שאחר שהדבר כן איו ראוי לחשוב כי שם אלף וצורתה ושמה הם היום מכת המפורסמות והמקובלות בלבד וכן שאר האותיות. אבל הדין האמיתי בלתי נשוא פנים לדימיונות הוא לדעת באמונת אמת שאלו

10

השלשה עניינים בכל אותיותינו הם נודעים באמתות על פי ארבעת הדרכים האלה בלא ספק. ר"ל להאמין ולדעת שהם בתחילה לפי הנמצא מהם כתוב בספר מכת המורגשות ואחר כך מקובלות ואחר כך מפורסמות ואחר כך מושכלות. והמורגשות מהם הוא שיכתוב הכותב המלמד אות אחת ויציירנה ציור טוב כזו האלף על דרך משל א ויאמר לנער הקטן שהוא תלמידו ורוצה להוציאו מן הכח הטבעי שבו אל פועל הכרה והשגה למה שנעלם ממנו מתחילה. ואומר לו בני למוד האותיות לפי כאשר אני יודעם ואעתיקם מלשוני אל אזניך ואראם לך לעיניך. והנה תחילה מה שילמדהו הוא על דרך המורגשות כי יראהו האות הנכתבת וכן השאר כולן וטרם שיאמר לו דבר אחר יאמר לו אתה רואה זו האות בצורתה שיש לה ראש למעלה וצואר יורד למטה והיא פושטת זרועותיה אחת לימין ואחת לשמאל וקו נמשך מן הזרוע השמאלית לצד התחתית ונוטה אל האמצע התחתון שכנגד הקו הנקרא צואר יורד מלמעלה למטה ועוד נוטה

11

קצתו אל הזרוע האחרת הימנית ומתפשטת קצת צורתו למעלה וקצתו למטה. והנה אתה רואה שלפי זה הדרך הנאמר פה אם היה נאמר כזה לאיש משכיל כבר היה יכול לציירו הוא מעצמו על פי השמועה. ואע"פ שלא היה רואהו לעולם כי כל מבין שאומרים לו צייר צורת כך בחמר כך מיד הוא עושה עוד ממנו כח הרגל בפעל הציור עם היות לו כלי הפעל וכל שכן זה אם יראו לו הדבר המצויר שיכיר צורתו ותבניתו בקלות. ויתחלף עניין הציור בין המציירים לפי התחלפות מזגיהם ונאמר כי הנער הלומד בעל מזג טוב ומהר לצייר ולשמוע ולשמור מה שצייר. ואמר לרבו הנה כבר ציירתי מה שאמרת לי לצייר. אמר לו רבו תוכל להכיר כל מי שצורתו אחת עמו בכל מקום שתראנו זה האות, אמר לו כן. והנה נשלם אצלו המורגש בו לבדו ואם ראה אלף שנית ושלישית ורביעית וחמישית וששית ושביעית ושמינית ותשיעית ועשירית. או יותר או פחות מעט על דרך משל בין קטנות או גדולות כמוהו, כמו שציירנו גדול בגופו

12

כדי למהר בציורו. וגם בשמירת צורתו או גדולות יותר ממנו מעט או הרבה ואין צורך להוסיף הרגש על זה שכבר זו האות דומה לזו בכל צורותיה. המורים על כלל עצמותה שהם צורות אילו האברים שזכרנו ואין שנוי כי אם במקרי הכמות לבד: ואחר כך אומר לו רבו עוד בני זה הגוף המתאר אצלך בתאר מיוחד תכירהו בין גופים אחרים רבים מתדמים לו במקצת דמיון או לאו. ויאמר כן ואפילו בין אלף. אמר לו עוד בני אחר שהכרת רצונך לדעת ממנו דבר אחר זולת זה המורגש בלבד. אמר לו הן אם אפשר להיות. אמר לו אם כן קבל ממני שני דברים על פה ואל תבקש לי עליהם אות כי הם בעצמם אות. ויאמר הנער ברצון טוב דבר אדוני כי שומע עבדך. ויאמר לו דע כי יש לכל דבר שם ומספר וכן יש לזה האות שם ומספר. ואמר לו אם כן מה שמו ומה מספרו. אמר לו שמו אלף. ומספרו גם אלף. והנער קבל מרבו דבר זה. ויהיה זה העניין אצל הנער הכת המקובלות: והנה אצלו שני העניינים נודעים מצד שתי כתות והן המורגשות והמקובלות. הלך הנער אצל

13

רב אחר ותלמידים אחרים רבים ונשא במה שהרגיש וקבל מרבו מפורסם אצלם וכן עשה במדרשות רבים עד שהתרחק אצלו הפרסום תכלית הקיום ולא יצטרך אליו מופת ואות לפי דעתו. אחר כן חזר הרב והעיר את הנער משנתו ולמדו כל האותיות וחבורם ונקודם ותנועתם ונגון קריאתם והבנת מה שיורו עליו המלות לפי פשוטם ולפי סתריהם עד שהתחכם זה הנער והבין והשיג והשכיל המושכלות הראשונות בעניינים המושכלים מצד טבע השכלי המוכן בנפשו להשכיל בו מעת יצירתו עד שהוסיף והרכיב המושכלות והפריד דבר מדבר והכיר דרכי החכמות: אחר כן בקש התלמיד לפי רוב חכמתו להוציא מה שבכח בטבעו אל הפעל השלם. ובקש מרבו דבר זה ואמר לו רבו בני זה הדבר אינו תלוי בי אבל רובו תלוי בך ומיעוטו תלוי בי וכולו תלוי במי שבראך ית'. וישאלהו כיצד ויאמר לו דע כי השם בראך בשמו הגדול החתום בלבך ובמחך ובכבדך בשלשה פסוקים של ויסע הפוכים ומצורפים והכרובים שומרים אותם מקדם לגן

14

עדן והוא מה שספרתי ואת סודו אות להט החרב המתהפכת חתומה שם לשמור את דרך עץ החיים. ואמנם אני אראה לך דרך מביאה לבחינת דבר זה והוא כור השכל ומצרף המחשבה לבחון הלבבות. וזו היא הנקראת ידיעה כללית כלומר ידיעת השם המפורש באשר הוא על אמיתתו ולא יודע כי אם על דרך צירופי ספר יצירה ונתיבותיהם יקבל התלמיד ופעל והשיג. כן גם אתה המעיין המרגיש האותיות וקבלתם מפורסמות והשגתם מושכלות. אם רצונך להתפעל על ידיהם היה תלמיד ופעל ותשיג בע"ה ותשלים חסרון עצמך. ואם לא תרצה הרשות בידך ואני את נפשי הצלתי: ודע כי מכלל זה הוא כי מלת נסיע"ה סימ"ן ל"ה. גם סימן סוד הצל"ע שממנו נבראת האשה. נ' נסיעה בעצמה ס' סבוב י' ירידה ע' עליה ה' הליכה. ועוד הנ' סימנים ממין זה והם ה' העתקה נ' נטיה והנה הכל אבל יציאה עם ביאה הם על צורה אחרת. אבל צריך שתדע כי תנועת ההעתקה היא הקודמת שבתנועות והראשונה שבהם בטבע. והסיבובית אע"פ שאינו מחליף הסובב

15

כל מקומו תנועתו תנועת העתקה מפני שכולו מתנועע במקומו כל שכן המחליף כל מקומו. ומיני אילו התנועות ידועות ממקומם ולא זכרנום פה אלא להודיע סוד תנועת השם הנרמזת בנהרות בקצתם והיא בשלשתם. בשנים אמר לשון סבוב והם למח וללב ובשלישי לשון הליכה. ובא להודיענו כי כמו שביד הגנן כח להשקות את הגן על ידי חמשת הנהרות כרצונו כן יש כח ביד הנגן המנגן בשם להשקות האיברים בדמיו כרצונו על פי השם הגדול יתברך. אבל זה לא יהיה אלא אחר קבלת השפע האלהי על ידי הזכרת השם הנק' שם בן ע"ב עם ידיעת נתיבות זכרו וכל אותן הנתיבות כבר כתבתים בספרים רבים גם בארבעה המיוחדים בזו הידיעה ובאחרים זולתם רבים ואין טוב לכפול הנכתב אבל הצריך אליו יבקשנו ובמקומו ימצאנו: ועם כל זה צריך להודיעך פה קצת עניינים מזה ואלה הם. דע כי צרופי אהו"י שצירפנום יש להם עניין מופלא וחכמה רבה. והוא כי הסדר הראשון מודיע כי א' חתומה בראש החותם

16

והחותם מרובע בעדות הנוסף על אות י' הנזכר במבטא שהוא ו"ד ועניינו להכות זו בזו שניהם ותהיה תולדותם ב"ד וזה ימצא מהרה כי כן לפי הארך היתר על הרחב יהיה הסדר כולל שמות בכל טור מד' הטורים ויהיה כלל מספר האותיות כל טור וטור מהם בגופם ב"ד ומניין חשבונם לכל טור קל"ב וסודם כב"ד ק"ל כבד הוא שם אחד קל הוא חמשה שמות והנה סימנם א"ה שמות: ודע כי נהר דינור נגד ונפק מן קדמוה"י. וצריך המצרף להשמר ולהזהר מפחדו לכבוד שמו פן יברח ממנו דמו. והיה הוא הורג עצמו. אבל אם רץ לבו ישוב למקומו כי מפק"ח השם בידו והוא עמו. וזה הסוד תדענו ממספר ה' לבדו כשתמנה אותו בצורת שם דוי"ד תחילה על דרך שם י"ה שהוא שלם וחצי ותתחיל תחילה מסוד החצי מפני שהוא מורה על מספר התולדת בקבלת צורת הזכר והוא מ' יום תלוים על ח' שמות נחלקים בסוד אל"דד ומי"דד. ועוד קבץ השלם שהוא כפל החצי שהם י"ו שמות שהם כפל ד"ד שכן עוד ד' פעמים ד' עולים י"ו. ויעלה

17

הכל פ' שהוא מ"ם מלא ושלם במבטא ויצא משניהם מ"פ. ואמנם פ' הוא סימן למספר הימים שהנקבה מקבלת צורה. ויתגלה לך מזה סוד בהבראם וסוד ב"ה בראם. וסוד זכר ונקבה בראם. ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. וכך נאמר על הכל אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יי אלהים ארץ ושמים והבן זה מאד: ולפיכך רמזה תורה לנו ידיעת זה הסוד הגדול לגלות בו סוד התולדת בעניין תולדת הולד שיהיה עניין כל יולדת דומה בה אל סוד העבו"ר הכולל עס"ה ודבור מספרו חמש"ה וסודו ש"ם אח"ד. והנה ה' פעמים ה' עולים כ"ה. אבל ה' פעמים ח' עולים מ' ובכאן סוד החכמ"ה נגל"ה מן ה' ומן (ה') [ח'] שהם יעידו על שני מיני העבור כלומר לשתי צורות מתחלפות במעט עניין ומתדמות ברוב ענייניהם והשמוש משתף ביניהם ומערבם בתולדת לעשות פרי מתדמה להם ואם העליון המעשר מזריע טרם התחתון המתעבר יתדמה התולדת לתחתון בעל הנקב ששמו נקב"ה או אש"ה והיא חו"ה מפני שהיא חשק"ה הנבואה והתחייב להיות חמר עליון כובש