Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר חסד לאברהם

קטע 11

קטע 11 מתוך 49

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

פר' פנחס הא בר יוחאי יימא מפני שהיה חלק נשמתו, וזה הענין הוא תועלת המלכות: והענין כי בהיות ישראל עוסקים בתורה ומגלים סודותיה למטה בכח נשמתם המלכות מקבלת אותו הסוד ומתקשטת בו והת"ת משפיעה והוא מתייחד בה בקישוטיה אלה, ואם היה הת"ת מגלה אותו הסוד קודם שיחדשו הצדיק בלי ספק היה אז השכינה מתקשטת מלמעלה בלתי התעוררות תחתון, ואז השכינה ח"ו בבושת פנים נוטלת השפע, אמנם כאשר יתגלה הסוד ע"י הצדיק למטה אז תתקשט בו השכינה, ותשאל השפע בלי בושה כלל, אדרבה תאמר לפניו ראה בן שילדתי וגדלתי לך שחידש בתורה חדוש זה וקישט קישוטין אלו. וזמש"ל: מעין ב - נהר כב נהר כב - בסוד ירידת נשמות הצדיקים ממקום מנוחתם להתחבר עם הצדיקים העוסקים בתורה בעולם הזה: הענין הוא כי הנשמה היא מבינה, והתורה מת"ת, ונמצאת התורה לבוש אל הנשמה, ובעת היות הצדיקים עוסקים בעולם הזה בתורה, אותם הקולות מתהוים מהם אותיות רוחניות משתלשלות

2

ממטה למעלה בסוד אבי"ע ממדריגה למדריגה עד עלייתם לג"ע מקום הקב"ה עם הנשמות, כאומרו חבירים מקשיבים לקולך השמיעני, וכשמוע הצדיקים ענין זה מתלבשים בסוד אותיות התורה שהתחתונים עוסקים, ומה גם אם הוא דבר שהם עסקו בו בהיותם בחיים, ובסולם מדריגות עליות הקולות רוכבים הם ויורדים למטה ומזדווגין עמהם, והטעם כי סוד הייחוד לקב"ה בשלימות הוא ע"י נשמות עולם זה ועולם העליון כנזכר בזוהר תרומה, ולזה הצדיקים שהם בעולם העליון יורדים לעולם התחתון להשתתף עם הצדיקים שהם למטה כדי שיהיה היחוד שלם, וזהו סוד מלאכים המוני מעלה שהם נשמות הצדיקים עם עמך ישראל קבוצי מטה שהם התחתונים כדפירש בתיקונים. וזמש"ל: מעין ב - נהר כג נהר כג - לבאר ענין דברי תורה: הענין הוא כי האדם הוא כללות העולם, שהאדם (שב)עולם והעולם אדם הנזכר בספר יצירה, ואם כן ילמוד סתום מן המפורש כדרך שאדם קיומו בסוד הבל זה היוצא ובא, כן העולם יש

3

בו סוד הבל רוחני דק השורה בו שעל ידו חיותו וקיומו, והיינו משך שכינה למטה והאלה"ות הנמצא בתחתונים, וכמו שבאדם הבל נכנס והבל יוצא כן העולם בסוד חיותו הבל נכנס דהיינו הרוחניות העליון, והבל יוצא, והיינו אומרו הבל הבלים אמר קהלת ופירוש הפסוק לפי זה הבל מאותם ההבלים העליון שהם חיות לעולם שהוא מתקיים בהבל הבלים, בהבל א' היורד ונמשך מאותם ההבלים העליונים, והענין כי על ידי ניצוץ הנשמה האחוזה בחבלי אבי"ע מתאחד מציאות במציאות ומתמצא שם ומאיר דיוקנו בתוך האצילות, וע"י (הבל) [חבל] הניצוץ הזה המתנוצץ עולה קול התורה ובקע רקיעים בחזקה, כי יתהוו מאותם המלות אותיות וקלין, ואז אין כח במקטרגין לעקלו ולעכבו, אמנם בהיות מגמגם בתורה אין האותיות מתהוים באויר כי הם חלושות. וזמש"ל: הענין כי העולם נברא בסוד כ"ב אותיות, ואותיות אלו נחלש כוחם ומתמוטטות מפני פגם התחתונים ולזה צריך להחזיקו ולהעמידו ולחדשו, הא כיצד הבל זה של תינוקות הוא כלול

4

מאותיות התורה עולה ומתהווה ממנו רוחניות מצורף מאותיות, והמלאכים נוטלים אותו ומעלים אותו אל סוד הייחוד העליון, ואפילו שיהו האותיות בלי צירוף כגון שקורין א' ב' ג' ד' איתעביד מיניה רוחא חדא, והיינו אות ממש בהוצאתו מפיו וסלקא ההוא רוחא לעילא כנזכר בזוהר פקודי בהיכל ששי. וזמש"ל: מעין ב - נהר כה נהר כה - לבאר מדריגות התורה וירידתה: הענין כי השכינה יורדת בעונותינו בסוד הגלות מדרגה אחר מדריגה וישראל יורדים ונופלים, ולזה נק' סוכת דוד הנופלת שלעולם נופלת מדריגה אחר מדרגה כל זמן ימי הגלות, ולזה מיום שחרב בית המקדש אין לך יום ויום שאין קללתו מרובה משל חבירו, וכן התורה יורדת ממדריגה למדריגה, ממשנה לברייתא, ומברייתא אל מדרגות האמוראים והוראתם, ומשם אל מדריגת הוראת רבנן סבוראי, ומשם אל מדריגת הגאונים, ומשם אל מדריגת המפרשים, ומשם אל מדריגת הפוסקים, עד שיתמעט הידיעה וברדת אל תכלית השפלות ונפלה

5

הסוכה הזו אין לה עוד מעמד יתבין לרגלין כנזכר בזוהר פקודי, ואז מה כתיב קומה עזרתה לנו, ונמצא כי סוד המשנה, והברייתא, ותלמוד, ורבנן סבוראי, והגאונים בהלכות, והמפרשים, והפוסקים, הכל הם סוד עליון בסוד אור התורה היורדת מלמעלה מנקודת היכל קודש הקדשים ויורדת מדרגותיה מדריגה אחר מדריגה, ואשריו העומד להם בפרץ להם לישראל באור תורתו להחזיק אורה שלא תכבה ח"ו אור התורה כי בזה הוא כמי שמקים סוכת דוד הנופלת ועושה לה סעד וסמך. וזמש"ל: מעין ב - נהר כו נהר כו - לבאר חילוקי חדושי תורה: דע כי חידושי התורה יתחלקו לב' חלקים, הא' יהיה בחידוש פירוש הפסוקים וכיוצא בזה אשר התיבות הכתובות בפסוקים יורה לענין הזה, ובחינה זו היא במדריגות מלכות, כי תורה שבכתב היא סוד ת"ת ופירוש התורה היא סוד מלכות, לכן חלק זה הוא במלכות והוא נקרא בספר הזוהר מילי דאורייתא. והחלק הב' הוא חידוש שאינו בפשטי הכתוב אמנם הוא בסוד

6

הדרושים כענין חידוש שיתחדש בהקדמות החכמה, וזה נקרא בזוהר מילי דחכמתא. וענין זה יתעלה על ענין הקודם הרבה, כי ענין זה סלקא על רישא דצדיק, והנה רוב דברי הזוהר הם פירוש הכתובים, ורוב דברי התיקונים הם מילין דחכמתא: מעין ב - נהר כז נהר כז - לבאר מהות התורה ומהות קליפותיה ומספרם: הענין כי התורה הוא עצם האצילות רוחניות עליון ונתפשט אל התחתונים והיא השגה אלה"ית, וא"א להיות מושג לתחתונים זולת ע"י נבואה, מפני שאינה השגה מושגת בכח הדעת של הגשמי, ואין התחלותיה מהשכל הגשמי כענין הטבעיים שהתחלותיו מן החוש המושג, אבל התורה אלקית התחלותיה מן הנבואה, ואם ח"ו יכחיש המכחיש הנבואה אזי יכחיש ג"כ הדת, ולכן היתה הראיה הראשונה לישראל מהקב"ה על התורה השגת הנבואה כולם אפילו קטנים שבמעי אמן כנודע. והאצילות הזה המתפשט הוא יתפשט מהספירה הידועה שהיא הת"ת ומקורה מן החכמה העליונה ותתפשט דרך בינה, ולזה יוכלל מחכמתו ומבינתו מה שלא יושג ותתפשט

7

דרך הספירות עד שתרד לתחתונים בסוד התלבשות מדרגה אחר מדרגה: והנה הדברים הרוחניים בהתגשמם יחייבו מצות שיהיו בקצת רוחניות ובקצת גשמיות, והנה מצד הגשם התורה למטה יתגשמו המצות, ומצד רוחניותה ממעלה יהיו רוחניות. וכשידקדק המעיין עתה בדבר זה ישיג כי תורה הזאת היא רוחניות, ולא מציאות כעולם האצילות מציאות נבחר לא ישיגהו ולא ידעהו אלא בסוד נשמות אצילות, והנשמות האצילות יתחלקו, כי הנשמה שהוא מן הבינה תשיג דרך אחד דק, והרוח שבת"ת תשיג דרך אחר דק לא כקודם, והנפש שהיא מן המלכות תשיג ג"כ בה דרך דק אבל לא כדרכים הקודמים, ונשמה תודיע לרוח מאותה הידיעות הרוחניות הנעלמות, והרוח יודיע אל הנפש. והיא ע"ד שהבינה משפעת אל הת"ת והת"ת למלכות, ואצילות הבינה נעלם ודק מאצילות הרוח שבת"ת, והת"ת נעלם ודק מאצילות המלכות כנודע. וג' דרכים אלו הם ג"כ בבי"ע אשר מתמן נשמתין ורוחין ונפשין: ואחר כל זה נתלבשה התורה בסוד ד' קליפות, המשל כשאמרה התורה לא תלבש שעטנ"ז נודע כי

8

אם לא נתלבש אדה"ר בסוד עור הנחש ובחומר העכור הזה לא היתה התורה מתלבשת באמירת לא תלבש שעטנ"ז, כי מה לבוש שעטנ"ז שייך בנשמה הרוחניות המלובשת בלבוש רוחני, אמנם היה פירוש המצוה קודם חטא אדם הראשון כזה לא תלבש שעטנז שט"ן ע"ז מצ"ר ותפשי"ם, והכוונה לאדם הראשון שלא יתלבש ויחליף לבוש אור שבו ללבוש עור הנחש דהיינו הקליפות שהם נקראות ודאי שט"ן ע"ז וקשה בלי ספק ובו צרה וצוקה ותפשים באדם ומושכים אותו לגיהנם, ומי גרם לו שיעשה צירוף שעטנז צמר ופשתים מפני שנתלבש בעור הנחש כנזכר. ועד"ז בשאר המצות שהם גשמיות, ועד"ז התורה תזדכך ותתעלה ותתתפשט מהגשמיות הזה שיעור לא נדעהו מה שיהיה אחר התחייה מפני שאנו מלובשים בחומר, וכמו שלא נוכל לדעת מהות גופינו איך שהי' קודם חטא אדם הראשון או איך שיהיה לאחר התחייה רק רמז מעט נוכל לדעת כמו שרואה אור מבין סדקי המחט: ודע כי הקליפה הראשונה היא המעלמת ומסתרת התורה שברוה נביאינו וחכמינו בעזרת שוכן

9

סנה, ואין לנו ספק במעשה המצות ובדינים ובכל תלמודנו ולא ישתנה מן התורה דבר לעתיד ואפילו בדברי המפרשים, ואם יבא משה רבינו ע"ה ואליהו הנביא ז"ל עם משיח צדקינו לא יחדשו לנו דבר בבמעשה המצות, רק שיפרשו לנו את הספיקות כמו התיק"ו שבתלמוד בענין שלא ישאר בהתורה קליפה הראשונה של האגוז כלל. אמנם הקליפה הב' שהיא קשה כאבן לא היו יכולין לשברה מכל וכל, ולכך מסודות הקבלה משיגים דבר מועט מהרבה, ולא נוכל לדבר בקבלה מבלי שיתערב בה סוד הפשט הגשמיות, אמנם יש דרך אחר אשר כל מציאותו נעלם כענין ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום שפי' באדרא שמתפשטים המלבוש הפשוט אל הרוחניות ואינו אלא דרך משל לדבר הדק ביותר כדי שישיגהו שכל המעיין, ולעתיד ישבר הקליפה הזאת מכל וכל ויתברר לנו מציאות התורה בסודותיה בלי אמצעי, ויתעלה השכל ונשכיל (אז ה)דבר (אשר) לא נשערהו מפני שלא ידענו מהו. וזמש"ל: מעין ב - נהר כח

10

נהר כח - בענין עסק התורה בלא הבנה ובלא פלפול: דע שאם תהיה עוסק כל ימיך בתורה בלי להשכיל בה רק שתקרא בה, הנה בזה אתה אוכל החטה עם הסובין שלו והמוח עם הקליפה, כי קושיין דהלכתא אינון קליפין ואתה מחוייב להקשות ולשבר הקליפות ולהוציא המוח ולתרץ ולדקדק המלה ולהבין נעלמה, ועל המדקדק בה נאמר יעשה למחכה לו כנזכר בזוהר, ולהיות העוסק כך בתורה בלי הבנה כל מה שאפשר בידו הוא מערב קודש בחול וחול בקודש, ועליו נאמר ודלא מוסיף יסיף שח"ו חייב מיתה כיון שבידו לפלפל בתורה ואינו עושה, בזה הוא מחזיק הקליפות ומעמידן: והענין דע כי התורה הוא עצם האצילות המתפשט והיא היתה המצאה אלקית שבה ידבק האדם בהאלקים ולהזדכך הנשמה לאור החיים האמיתית, דהיינו הדבקות באלקותו בעה"ז ובעוה"ב, וז"ש הכתוב ואתם הדבקים בה' אלה"יכם חיים כלכם היום, אפילו היום בהיותם בעולם הזה ומכ"ש בעולם הבא. והדבקות בו צריך שיהיה בלי מסך מבדיל בינך ובין תורתו וכיון שאתה

11

מעיין בתורתו והיא רחוקה מידיעתך ונעלמת ממך ע"י קושיות שהם הקליפות המכסים את התורה ומעלימים אותה מעין שכלך, הרי הקליפות הם (מחיצות) [מחבת] ברזל בינך לבינו, ולכן אם חשק האהבה שקועה בלבך להדבק בו צריך שתחפש אחר הקושיא לשבר אותה ולבטלה ותדבק בתורה הנעלמת בתוך אותן קליפות, והעושה כך הרי הוא דבוק בתכלית הדבקות, וזו היא ההתבודדות הגדולה אשר מקרב אותך להש"י בלי מסך מבדיל בינך לבינו, ואף אם אתה עושה כך אם תפריד מחשבתך מן התורה ומן העיון בה הרי אתה באותה שעה חשוב כאחד משאר בני אדם בענין התדבקות בהש"י, מפני שאין דבקותך עמו אלא כל זמן שאתה מחשב בתורתו, אמנם כשתפריד מחשבותיך מן התורה הרי מיד הקליפות מזומנות להמצא בינך ובינו, ולכן אסרו רז"ל לת"ח לעמוד במקום המטונף כדי שלא יפריד מחשבתו, כי המחשבה בתורה אסורה שם ובפירוש פירשו במעשה תורה דרבי כי ההרהור בבית הכסא יהיה בחשבו בשפלותו ובזיון גופו

12

שיהיה כאלו אומרים אוי לך שעון אדם גרם לך להצטרך לדברים הגשמיים, והרי עתה לעת כזה שקוע בתכלית הבזיון, גוף נגוף במה תתגאה, והרי הוא ממש מכניע את הקליפות וכל זה להיות האדם מתדבק בקדושה ובאלקותו ולא יהיו החיצונים מפרידין בינו ובין הדביקות: וכ"ש שצריך האדם בהיותו נכנס לקדושה אל הדבקות הנפלא בעיון התורה לחשוב שעונותיו גורמים לו ח"ו כמה מכשולים בקושיות, וצריך שיתחזק האדם כנגדם לבטלם כדי שלא יהיו מפרידין בינו לבין קונו, ע"ד שפי' בתיקונים שכאשר יראה האדם הקושיות מתחזקות לפניו בהלכה ישכיל שהם הקליפות המבדילות בינו לבין קונו, וצריך לדעת שזה גרמו לו עונותיו, ויתחזק בתשובה ובעסק המצוה וצדקה ויתמיד העיון ואז ישכיל: והנה בהיות האדם חוזר ועוסק בדבר וחוזר עליו ומעיין הרבה פעמים בו זהו סיבת שבירת הקליפות מפני שהתורה היא בסוד הבל פה האדם ממש האותיות הקבועות בפה של אדם הם מתגלמות באויר והם עולות בסוד אבי"ע ממציאות למציאות, וע"י עלייה זו שהיא עולה

13

להדבק בשרשה אז אין ספק שאותן האותיות הם עולות ובוקעות את האויר ופותחות פתח למעלה ומדבקין בעל העסק באלקות ומשפיע בו הבנה והדקות וישכיל אשר לא היה בתחלה בכחו להשכיל וזהו פשוט. וזמש"ל: מעין ב - נהר כט נהר כט - לבאר חלקי התורה: הענין כי יש ב' חלקים בתורה האחד סוד האצילות דהיינו ממלכות ולמעלה, והב' סוד בריאה יצירה עשיה, והנה סוד התורה שממלכות ולמעלה אין כח באדם להוסיף בה דבר אלא בסוד הנבואות המתחדשות אל הנביאים המגלים סודותיה ואין תלוי ע"פ הרוב אלא על פי הקבלה העליונה, ומשגיחין בבת קול דהיינו המלכות בסודותיה דתמן תליא מלתא, ואין לאדם רשות להוסיף מדעתו דבר מה שהוא היפך הקבלה אם לא ע"י נביא וע"פ בת קול כגון הרשב"י ע"ה וחביריו שהיו מיורדי המרכבה ומשיגים ענינים נסתרים בסודות: אמנם התורה שמצד ג' עולמות בי"ע זה נמסר להתחתונים דתמן מיימינים ומשמאילים, ושם בבריאה הוא סוד לשכת הגזית ששם שבעים סנהדרין ושם תלוי הכל ע"פ הרוב, ולכן בזה חלק

14

התורה דבי"ע כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט, וכשיסתפק לנו דין מן הדינים יתקבצו אז כל חכמי ישראל וידונו ע"פ הרוב משום דבהכי תליא מילתא, ואין משגיחין בבת קול אלא בתורה דאצילות אשר שם הגזירות כולם אינם ע"פ הרוב אלא הכל תלוי בגזירת הקב"ה: ועוד יש חילוק אחר והוא כי התורה דבי"ע אין בכחה לבטל קושיות כלל, והטעם כי הקושיא היא סוד הקליפה הקשה ויש להקליפה כח לעלות בכל הג' עולמות בי"ע, ומה גם בסוד הגלות נאמר בתלמוד תיק"ו שהוא משום שאין כח לתרץ את הקושיות ולפשוט האבעיות, ונאמר קשיא לפלוני קשיא, עם היות דבריו דברי אלקים חיים מ"מ נתחזקה שם הקליפה ואין כח לבטלה כלל, אמנם מצד בת מלך שהיא אורייתא דאצילות נאמר שם אני ה' הוא שמי וגו' אין בה קושיא ולא תיק"ו כלל שיש בה לבטל הקליפות: מעין ב - נהר ל נהר ל - לבאר סדר הלימוד: סדר הלימוד הוא כך המקרא נחלקת לג' חלקים תורה נביאים כתובים. ואח"כ המשנה וברייתא

15

ותוספתא שהיא תורה שבעל פה. ואח"כ ספר תורת כהנים שיש בו קע"ב פרקים בסוד עק"ב תיבות שיש בעשרת הדברות, ומי שזוכה ומתעסק בספר הזה יתברך בעק"ב ברכות כמנין פרשיותיו ונחשב לו כאלו קיים כל הי' דברות והש"י שומר אותו בכל עת ובכל מקום. אח"כ מדריגה הג' והוא תלמוד ירושלמי ובבלי והמדרשים והאגדות. ואח"כ המדריגה הד' קבלה מעשה בראשית ומעשה מרכבה ושיעור הקומה וכסא הכבוד: ודע כי כל ת"ח הדורש באגדה יש לו כח למחול כל עוונותיהם של ישראל, ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש על האגדה נמחלו כל עונותם אפי' אם נחתם גזר דינם הקב"ה מוחל ומכפר עונותיהם, וכן השומע דרוש מפי חכם בחכמת הקבלה הנקראת אגדה נמחלו לו כל עונותיו: ודע כי שם ידו"ד דאלפי"ן המשיג מדריגה א' שהוא מקרא זוכה לנפש כלולה מששה ניצוצות שהיא אות ה"א מלא. והזוכה למקרא ולמשנה זוכה להשגת נפש ורוח, הנפש כלולה מן ו' ניצוצות הנז', ורוח כלול מי"ג ניצוצות כמנין וא"ו מלא הרומז לת"ת, ובין כלם הם י"ט

16

ניצוצות. והזוכה גם למדריגת ג' שהיא חכמת אגדה הרמוזה בבינה שהיא אות ה"א ראשונה זוכה לשלימות הנשמה כלולה מו' נצוצות כחשבון אות ה"א, ובין כולם כ"ה נצוצות. והמשיג מדריגת הד' שהוא שלימות חכמת האמת זוכה לנשמה דנשמה כלולה מן כ' ניצוצין כמנין יו"ד מלא הרומז למדת החכמה, ובין כולם הם מ"ה ניצוצין כמנין אד"ם בסוד י"י מ"ה אד"ם ותדעהו ומטעם זה נקרא אד"ם. וזמש"ל. מספר כתב יד: מעין ב - נהר לא נהר לא - לבאר מעלת המתחבר לחכמים ועובדי השי"ת: הענין לפי מה שיתקרב האדם אל העובדים כן הוא מתדבק בסוד החיים הנצחיים, כי אם יתדבק במארי מקרא הנה יתדבק בסוד רוח ה' המתלבשת באופנים. ואם יתדבק במארי המשנה הנה יתדבק בסוד החיים הנצחיים המתלבשת בחיות, ואם יתדבק במארי התלמוד יתדבק בנשמת ה' [ראשונה] אשר מתנהגת בשרפים, והיינו סוד לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח, מפני שמצוה זו אין לה שיעור כי הוא הכלי להתדבק בה' ולהתקרב אליו ולכך אין לה

17

שיעור, וא"כ כל הון ביתו לאין נגדו ולכך ימכור כל מה שיש לו וישא בת ת"ח כי משם יתדבק, וזהו מצות ובו תדבק ממש בו ע"ד הנזכר, ונודע כי א"א להדבק בנשמה אם לא באמצעות הרוח ואף לא ברוח אם לא באמצעות הנפש, ולכן אמרו רז"ל לא מצא בת ת"ח ישא בת מלמדי תינוקות שהם מארי מקרא, וכן בת גבאי צדקה שיש בהם נפש, בענין שירדוף עד שידבק כפי הכנתם או כל מה דאפשר. והטעם שלא ימשכו להאדם החיים הנצחיים אלא מצד הדביקות בהשי"ת כמש"ה ואתם הדבקים בה' אלה"יכם חיים כלכם היום, כי לפי מה שיתדבק האדם כן יזכה לחיים נצחיים: והענין כי האדם הוא בעל בחירה ורצון אם יטיב מעשיו ויהיה ממארי מקרא יזכה לנפש והרי חיים המתלבשים בו ממדריגת האופנים, ואם יזכה עוד להיות ממארי המשנה יעלה למדריגת חיות, ואם זכה עוד למארי תלמוד עלה למדרגת השרפים לנשמה והרי החיים מתלבשים בו ממדרגת השרפים, וכשיזכה עוד להיות ממארי קבלה בסתרי תורה עלה למדרגת אצלות וזכה