ספר אוצר עדן הגנוז
קטע 24
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
מלא בסוד שתוף שמי עם זכרי. כי יש מזכיר אשר שם יזכיר ויאמר יזכר שמי והוא הזכיר השם הנקרא שם הזכירה מתברך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. וסימני חלקי ק"ח עם ק"ט הם קמ"ט עם תשמ"ר וכולם חוזרים חלילה במספרם על אלה בשוה שהוא תתצ"ג וסודם יצ"ר טו"ב ויצ"ר ר"ע וסימנם יטו"ר ויוצא מן י"ה פעמים י"ה והוא גל"ם השדי"ם והכשפי"ם והוא הנבי"א הכשפ"ן והשט"ן ונקרא סמא"ל ועל כן גל"ם השט"ן ימו"ת מנטיו"ת המשג"ל: והנה תרל"ד עם רנ"ט גם ל"ט עם תתנ"ד וכן כולם מצורפים עד שיתחברו ראש וזנב שהם ר"ד עם תרפ"ט והוא לשו"ן הקד"ש צ"ח. ודע כי אחר תשלום רי"ו מחזורים יעשה המולד שהוא ראשון למחזור רי"ז בסימן ב"ד ר"ד. כי יחזור לאחור שעה אחת לבד בסוף רי"ו מחזורים תמיד עד שובו אל ל"ב הר"ד בעצמו בהשלימו שבעת ימי בראשית לאחור עד הגיעו אל לב"ו ר"ד. כי סימן זה הוא לב"ו ר"ד ובר"ד הוא"ל רוא"ה לבד"ו והוא בעצמו רזיא"ל הנרמז על
זה הענין. ויעלה חשבון אלה המחזורים רי"ו מחזורים לכל שעה ושעות ימי השבוע הם קס"ח. ואם כן הנה הם קס"ח פעמים רי"ו מחזורים שהם ל"ו אלף מחזורים ורפ"ח מחזור והם י"ט פעמים ל"ו אלף ורפ"ח שעולים הרפ"ט אלף שנה ותע"ב שנה. ובסוף אלה השנים יעשה מולד הירח בסימן לבהר"ד שהוא סימן שנת היצירה. ובדרך זה מתגלגל תמיד מעת היותו ועד היום הזה ויתגלגל כן כמו כן עוד כל ימי הארץ ברצון השם יתע': וזהו חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, מאשר בראם עליו. ואמנם יתחייב מגלגולם שנוי גדול לתחתונים לפי המדות. כי כל שעה כוללת של"ש מדו"ת והיא עששי"ת שבהם השם משתמ"ש ובהם התר"ת הסו"ד. ואם בם תתי"ר סו"ד בם תקשו"ר יסו"ד. ודע כי סימן תרפ"ט הוא סוף חלקי מחזור רי"ו לעולם חלילה גם כן. והנה קס"ח ורי"ו זכ"ר ונקב"ה. ואמנם הירח לאפים וממנו מלא כי הירח אפים להריח בו להחבירו להרחיבו ולהחריב סמאל בעל מחלוקתנו על פי ידיעת השם השני. ודע כי בסימן גו"ט בה"ח אדז"י יתגלגלו חלקי המולדות
הקטנים שבאחדים תמיד ודרכם לאחור קח אחד ודלג שנים ותמצא סדרם הישר. וסימנן עלה קרח עלה קרח אחד שנים אחד שנים. והנה כל הנערים שהם מ"ב חשבו לקרוא את אלישע משגע משגע כענין מאמר "[ידעו ישראל] אויל הנביא משגע איש הרוח" (הושע ט' ז'). ועל כן פעל בם בשם המיוח"ד שהוא שם החיי"ם והמיתם בו אם היה הדבר כפשוטו אבל נעלמו מעולה ממנו וקל הוא להבינו. ואלה סימני החלקים לשנים טה"א יו"ב אז"ו בח"ז ג"ט חד"י ט"ה לזוגות. די"ו החז"ו באז"ג בח"ג טהד"י לנפרדים וחוזרין חלילה לעולם. ומספר הזוגות המתחילות מן ט"ה ומשלימות עד ט"ה הוא ב"ן אד"ם ומלא"ך זמ"ן אמו"ן אומ"ן ומאכ"ל ואיל"ן והאלהי"ם וכסה"ו פ"ו פ"ה ו"ו להבין ד"ם המ"ח המחמ"ד. ומספר הנפרדים והמתחילים מן ר"י ומשלימים עד ר"י הוא בנ"י האד"ם מביני בנין יהו"ה אלהי"ם יום יום הנחברים בדמיון. וסימן זה לשני המספרים "ואהיה אצלו אמו"ן ואהיה שעשועים יו"ם יו"ם משחקת
לפניו בכל עת" (משלי ח' ל'), וביחד עם רבב"ה: ומעתה אחל בדרכי התקופות אחר שהשלמתי המולדות: עדן חלק ב' דרכי התקופות: דע כי דרכי התקופות משותפין עם דרכי המולדות כמו שאמרתי למעלה בדרכי המולדות. וזה כי השמש פועל בפעל הירח פעל ידוע לפי חלקו והירח פועל בפעל השמש פעל ידוע לפי חלקו. ואם כן לזה מיוחס בדבר פעל שלם מצד אחד וחצי פעל מצד אחר. ומיוחס לזה חצי פעל מצד אחד ופעל שלם מצד אחר. וזה כדמות שם וחצי לזה ושם וחצי לזה. ולשניהם שלשה שמות שלמים וכך הכל מתגלגל. ואמנם דרכי התקופות הם ניכרים בשתי שנים כי מהלכם בשנים הנפרדות הוא על פי סימן ואזג"י, ומהלכם בשנים הזוגות הוא על פי סימן ואט"ד. ושמו להם עוד סימן בשנים בארבע תקופות לדעתם בקלות, והוא נפל"כ חזו"ז. ואומר שאמרו עליו לעולם לא יזוז. ואמנם כי בשנת ט' למחזור רס"ו לירח שהיא שנת ד' למחזור קפ"א לשמש, היתה תקופת ניסן בסימן יזוז. כי נפל"ך חזוז נחל"ף כזו"ז, וזה מפני שכבר נפ"ל כ"ח
זו"ז וז"ז כ"ל חנ"ף ושב חלזו"ן כפ"ז, כלומר כלבנ"ה. והנה נכפ"ל הו"א הי"א והי"ה כפ"ז לחזו"ן ז"ך לחפזו"ן. והסוד כי נפל"כ הוא מספר ק"פ גם חזו"ז הוא מספר כ"ח. והנה כבר עברו ק"פ מחזורים מן חזוז, ועל כן אמרתי כי בשנת ה"מ שהם חמשת אלפים וארבעים שנה ת"ם מ"ה. ועברו ח"ו מן חזו"ז שהיו ח"ש שתי וערב והסוד מ"ת חו"ם הא"ש שהיא ש"ם ה"א בעדות ראשי תיבות וסופם. ואמנם תוכם לפי ארבע שנים יעבר אל"ף שני"ם על שם אלה"י מש"ה ב"ן עמר"ם ד' ארבעים אלף שנ"ה, שתהיה עוד בהם חדוש שנת השמט"ה, שנ"ת הש"ם ט"ה. והיה שם חו"ה אמתי כי היה החותם חמש מאש. ואמנם בחמשת אלפים ומאתים וחמישים שנה שהוא סוף העולם ועת הקץ באמת יודעו דרכי כל המולדות וישתנו, ועוד נפל"ך פעל, וסוד חזו"ז כ"ח. ואם כן עם צאת שמו של אדם מן הכח אל הפעל מיד יעלה שתי מעלות בפע"ל ושתי מעלות בכ"ח, ויתחייב מזה יעק"ב שהוא מלא"ך האלהי"ם ומזה יהוד"ה. ועל זה יתחדש אז
ליעקב דבו"ר, והוא האור של יר"ח הנמצא לעתים והנעלם לעתים, והאו"ר הנמצא בחבור יר"ח עם טבע הלב או עם כס"א הכבו"ד בצורת כרו"ב ירח"י הנקרא ע"ץ חיי"ם, הוא הנמצא בכח ובפעל על פי יעקב ויהודה, והם רמז י' שנה שנשארו מן הזמן של פע"ל ונוספו עד תשלום ק"ץ ואז יפעל כח הפעולה. והנני שב עתה לכתוב לך דרך מהלך התקופות כמו שכתבום הראשונים ואסבירה כראוי. ואחרי כן אבאר לך ענייניהם ופירושיהם וקצת סדריהם ואתן לך ראשי פרקים מהם עד שיספיקו לך ולדומים לך מן החפצים לדעת כונתי בם: מחזו"ר חמ"ה תקופ"ת ניס"ן: מטטרו"ן: כ"ו מ' ו ה ל ב כ"ו מ' א ד ל א: כ"ה מ ו ז י ד כ"ו מ' א ו י ג: " ו ג ל ו " א ב ל ה: " ו ה י ח " א ד י ז: " ו א ל י " א ז ל ט: " ו ג י יב " א ב י יא: " ו ו ל יד " א ה ל יג: " ו א י יו " א ז י יח: " ו ד ל יח " א ג ל יז: " ו ו י כ " א ה י יט: " ו ב ל כב " א א ל כא: " ו ד י כד " א ג י כג:
" ו ז ל כו " א ו ל כה: " ו ב י כח " א א י כז: נשלמה תקופת ניסן בחזרת חלילה לעולם ובכל ד' וב' שנים מתגלגלים חלילה כ"ו במרצו, כ"ו במרצו בסימן ו'ו'ו'ה' וכן השאר: מלא"ך היר"ח תקופ"ת תמו"ז: שד"י: כ"ה י' א ה י ב כ"ה י' ז ד ל א: כ"ה י' א א ל ד כ"ה י' ז ו י ג: " א ג י ו " ז ב ל ה: " א ו ל ח " ז ד י ז: " א י י " ז ל ט: " א ד ל יב " ז ב י יא: " א ו י יד " ז ה ל יג: " א ב ל יו " ז ז י יה: " א ד י יח " ז ג ל יז: " א ז ל כ " ז ה י יט: " א ב י כב " ז א ל כא: " א ה ל כד " ז ג י כג: " א ז י כו " ז ו ל כה: " א ג ל כח " ז א י כז: נשלמה תקופת תמוז בחזרת חלילה לעולם ובחשבון הגוים כ"ה ביוניו תמיד בסימן ה'ה'ה'ה' וכן הכל: א"ם החר"ם תקופ"ת תשר"י: מחסו"ר: כ"ד ש ט ה י ג כ"ד ש ג ד י ב: כ"ד ש ט א ל ה כ"ה ש ג ז ל ד: " ט ג י ז " ג ב י ו: " ט ו ל ט " ג ה ל ח: " ט א י יא " ג ז י י:
" ט ד ל יג " ג ג ל יב: " ט ו י יה " ג ה י יד: " ט ב ל יז " ג א ל יו: " ט ד י יט " ג ג י יח: " ט ז ל כא " ג ו ל כ: " ט ב י כג " ג א י כב: " ט ה ל כה " ג ד ל כד: " ט ז י כז " ג ו י כה: " ט ג ל א " ג ב ל כח: נשלמה תקופת תשרי בחזרת חלילה לעולם כ"ד בשטמרו כ"ד ב"ש כ"ה ב"ש כ"ד ב"ש וכן כולם בסימן ד'ד'ה'ד': ד"ם הסה"ר תקופ"ת טב"ת: מטה"ר הטמא"ה: כ"ה ד' ד ו ל ג כ"ד ד' י ד י ב: כ"ד ד' ד א י ה כ"ה ד י ז ל ד: " ד ד ל ז " י ב י ו: " ד ו י ט " י ה ל ח: " ד ב ל יא " י ז י י: " ד ד י יג " י ג ל יב: " ד ז ל יה " י ה י יד: " ד ב י יז " י א ל יו: " ד ה ל יט " י ג י יח: " ד ז י כא " י ו ל כ: " ד ג ל כג " י א י כב: " ד ה י כה " י ד ל כד: " ד א ל כז " י ג י כו: " ד ג י א " י ב ל כח: נשלמה תקופת טבת בחזרת חלילה לעולם כ"ד בדצמרו כ"ה כ"ד כ"ה כ"ד כ"ד כ"ד בסימן ד'ה'ה'ד' חלילה תמיד:
אלה הן הארבע תקופות בכל שנה ושנה ומתגלגלין וחוזרין: ואלה הן אחדי מחזורי התקופות ועשרותיהם ומאותיהן לפנים כלומר שבהן ימצאו העירובים שיש להם עם המולדות עם האחדים והעשרות: אחדים עשרות מאות: תתקפ ו ק תקל יד י תפה א א: תתפ ב יב ר תתרס ד א כ תתקע יב ב: תשפ ב יא ש תקי יט א ל שעה ד ג: תרפ ג כד ת תתרמ ט ב מ תתס ה ד: תקפ ד ל תק תנ ז נ רסה ז ה: תפ ה לו תר תתרב יד ז ס תשנ ח ו: שפ ו מב תש תע ה ד ע קנה י ז: רפ ז מח תת תתר יט ד פ תרמ יא ח: קפ ח נד תתק תנ י ה צ מה יג ט: פ ט ס תתר תתקפ ו ק תקל יד י: אלה הם הדרכים הנמנים לתקופות לאחדים ולעשרות ולמאות לפי דרך מחזורי לבנה הם. כי שארית יט' הוא שעה אחת ותפ"ה חלקים שיש בין י"ט מחזורי חמה לי"ט מחזורי לבנה. ויהיה זה מפני עבורי ז חדשים שיש לזה יותר מזה. לפיכך יתחייב שתהיה שנת החמה שהיא שס"ה יום [ורביע] שהוא ו' שעות, יתרה על שנת הלבנה שהיא שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים
בפשוטה בסימן יכ"א ר"ד שהם י' ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים ובמעוברת תצ"א: ואלה הן אחדי ועשרות ומאות מחזורי התקופות לאחור: אחדים עשרות מאות: ק כג ק תקנ ט ו י תקצה כב ו א: ר כב א ר כ יט ה כ קי כא ו ב: ש כא ב ש תקע ד ה ל תשה יט ו ג: ת כ ג ת מ יד ד מ רב יח ו ד: תק יט ד תק תקץ כג ג נ תתיה יו ו ה: תר יח ה תר ס ט ג ס של יה ו ו: תש יז ו תש תרי יח ב ע תתקנה יג ו ז: תת יו ז תת פ ד ב פ תמ יב ו ח: תתק יה א תתק תרל כג א צ תתרלה י ו ט: תת יד ב תתר ק כג ק תקנ ט ו י: ואלה הן דרכי התקופות לשנים לפנים יכ"א ר"ד לפשוטות ט"ח תצ"א למעוברות לאחור מפני שלא יחסר לך דבר בזה מכל מה שאתה צריך אליו פנים ואחור בעזרת הבורא: קנב יד א יא רד כא י א: שנו יא יב יב תח יח כא ב: תקכ ח כג יג תתצט ב ג ג: תתרנא יו ד יד כג יד ד: קעה יד יה יה רכז כא כד ה: שעט יא כו יו תשיח ה ו ו: תתע יט ז יז תתקכב ב יז ז:
תתרפד יו יח יח שלג יא כו ח: תפה ח כא יט תקלז ח ט ט: תשמח ה כ י: הנה נשלמו כל התקופות לשנים לפנים ועוד עתה אכתוב השנים שתקופותיהן כנגד אלה: כט ז ב יד: תשא יב א יו: ו ז ב יח: ואלה הן דרכי התקופות לשנים גם כן לאחור כנגד יכ"א ר"ד לפשוטות וכנגד ט"ח תצ"א למוברות די"ה תקפ"ט: תתקנח ט ה יא תתעו ב ג א: תשכה יב א יב תרעב ה ז ב: תקב יה ד יג קפא כא ג ג: תתרנז כג ו ד: תתקה ט ה יה תתנג ב ג ה: שסב יח ו: רי ד ו יז קנח כא ג ז: תשמח יב א ח: תקצה כב ו יט תקמג יה ד ט: שלט יח י: נשלמו דרכי התקופות אשר עם המולדות משתתפות: ועתה נשוב לבאר מה [עניינם] בם להודיענו. דע כי ענין אלד"א בלה"ו גיו"א דיז"ו לפי מה שסדרוהו החכמים הקדמונים מורה שהתקופה הראשונה של שנת היצירה שמתחילין בה מסימן לבהר"ד כמו שאמרנו במולדות היתה אחר ששה חדשים מהשנה ההיא, ונפלה תקופת ניסן בה בסימן אלד"א. והנה האל"ף סימן לשנה ראשונה, והלמ"ד סימן ליל והדל"ת סימן יום רביעי
והאל"ף האחרונה סימן לשעה ראשונה של יצירה בליל רביעי בשעה ראשונה, ובזו הדרך תבין השאר כולם. וצריך שתדע כי תקופת תשרי באותה שנה הראשונה אעפ"י שאין מונין אותה ואין מתחילין ממנה לסוד גדול היתה בסימן אלג"ט וסודו גלט"א. וסימן תקופת טבת היה איג"ד וסודו אגי"ד. וסוד הארבעה הנזכרים שהם הראשונים אל ר"ל אהו"ב אגי"ד זיו"ו. ואלה הם ראשי פרקים מהם תתעורר אל מה שבם תמיד, והגלגול בם כ"ח שנים על דרך אזג"י ואט"ד. ודע כי ענין תקופות הוא על צורת סבובים וגלגולים ותקופות. וזה כי יש בשנתים ח' תקופות ונחלקות אל ד'ד' והיו ד' מהם מורים בשעותיהן סימני אזג"י והם הנפרדות, על דרך שנות א'ג'ה'ז'ט' עד כ"ז, וד' מהן מורים בשעותיהן סימני ואט"ד והן הזוגות על דרך שנות ב'ד'ו'ח'י' עד כ"ח, כמו שרמזנו בראש זה החלק. ונוסיף עליו ביאור ונאמר שכבר נודע שהגלגול הוא כך, והוא שאין בין כל תקופה ותקופה אלא צ"א ימים וז' שעות ומחצה.
הוצא מהן צ"א ימים שיוצאים ז'ז' ונשארו ז' שעות ומחצה. וסימני תקופות ניסן לעולם א"ו וסימני תקופות תמוז לעולם א"ז. ורמזם יחד "א"ו א"ז יכנע לבבם הערל" (ויקרא כו' מא'). ואלה הם פירושיהם, א' של ניסן שעה ראשונה מן היום או מן הלילה, ו' של ניסן שעה ששית בסופה שהיא חצי יום או חצי הלילה. והנה ימות השנה לשמש שהוא בעל התקופות הם שס"ה יום ורביע כמו שאמרנו. וכשתמנה צ"א ימים ד' פעמים שסודם ד"ניאל והוא מאדי"ם והוא המן, יעלה שס"ד והוא השט"ן. ונשארו יום ורביע מן השנה שהם ל' שעות חלקם לד' חלקים יבא לכל חלק ז' שעות ומחצה והם שבין כל תקופה ותקופה. כי כשתמנה מן תקופת ניסן עד תקופת תמוז ז' שעות ומחצה תמצאנה מיד וכן תעשה ממנה אל תקופת תשרי וממנה אל תקופת טבת וממנה אל תקופת ניסן חלילה. הנה עלה לארבעתם ל' והרמז יעלה "יהוד"ה יעלה" (שופטים א' ב'). כי הנשאר יעקב והוא השט"ן שלקח הבכרה והברכה מידי עשו אחיו במרמה,
גם רמה את לבן הארמי כי הכתוב אומר "עם נבר תתבר ועם עקש תתפל" (שמואל ב' כב' כז'). ורמזם נב"ר לב"ן עק"ש עש"ו ואשר נהפך בם הוא קרל"ו ודעהו שסודו פורים. והנה זה אחיו וזה חמיו ומשל על תחבולותיהם כי יעקב האחד הוא מלאך האלהים אבל השנים עולים השטן והוא פעמים מלאך. גם זה מכלל ראש"י הפרקי"ם שהם ראש"י המספרי"ם להודיע בם סוד הרקיעי"ם אשר הם שמי"ם ומהם הנפ"ש. כי הנפ"ש היא מהשמי"ם ונבראת לנשימ"ה מנשמ"ת מלשינ"ה בזכו"ת. ולפעמים הנפ"ש כוזב"ת בזכו"ת מפני שהיא הוי"ה אח"ת ב"ת הכ"ח, וסימן "אל יסף פרעה הת"ל" (שמות ח' כה'): וכאשר הוריתיך בסימן ניסן כן תעשה לשאר שהכל הולך דרך אחת. ואמנם סימני הנשארים ג"ט י"ד מורה שצריך שיכתוב המשכיל ג"ט לתקופת תשרי ויתנהו על טבת. בסוד מי"ד אל יד או אז יכנע לבבם הערל של ב' התקופות ההם שהן על פיהן תתי"ר. שבט שהוא שרביט קשת והוא סימן ר"ע לה"ם. ודע שהן חתומות בי"ה יהו"ה, והרמז "כי בי"ה יהו"ה צור עולמים".
ואמרו על סודם שבארבעה פרקים אלה המים נהפכים לדם. בניסן רמז למימי מצרים, ובתמוז רמז לסלעו של משה, ובתשרי רמז ליצחק הנעקד, ובטבת רמז לבת יפתח. ויש מי שמהפך תמוז בעד טבת בזה. ואמנם אלה הם רמזי סודות נעלמים ויורו באמת על ארבעת הליחות ועל ממשלתם ועל התהפכותם מתקופה לתקופה שלשה חדשים לכל אחת והן הד'. המרה השחורה שבטבעה קר ויבש כטבע העפר והנה תקופת טבת, ועושה בראש מזל גדי ואז השמש בתכלית הירידה והוא בנקודת סוף מזרח הדרומי, והימים בתכלית הקצור והלילות בתכלית הארך וזאת היא האחת. והשנית היא שכנגדה בהפכה לכל דבר והיא קשורה בחברתה קשר אמיץ כמו שנודע. והנה היא מצד אחד הליחה הלבנה שבטבעה כטבע המים שהוא קר ולח והנה תקופת תמוז, ועושה בראש מזל סרטן ואז השמש בתכלית העליה והוא בנקודת סוף מזרח הצפוני. ויש מי שמהפך זה ואומרים שהוא בזמן החום, ואם כן טבעו חם ויבש כאש. והנה הימים בתכלית הארך והלילות בתכלית
הקצור. והשלישית והרביעית הן גם כן זו כנגד זו שתי וערב, זאת טבעה כטבע טלה שהוא אש, וזאת טבעה כטבע מאזנים שהוא רוח וזאת השמש בחצי המזרח והיום והלילה שוים. וראיתי בספרי הרפאים שאומר כי תקופת ניסן חמה ולחה וזהו טבע הדם, ותקופת תמוז חמה ויבשה וזהו טבע האש, ותקופת תשרי קרה ויבשה וזהו טבע העפר, ותקופת טבת קרה ולחה וזהו טבע המים. וחלקום לאביב ולקיץ ולבציר ולחרף, ואמרו גם כן מועד האביב חם ולח, ומועד הקיץ חם ויבש, [ומועד הבציר קר ויבש] ומועד החורף קר ולח. ואחרים קבלום וחלקום על צורה אחרת, ועשו מהם ששה חלקים כנגד "זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף". ואמרו כי אלה עם מדת יום ומדת לילה "עוד כל ימי הארץ לא ישבתו". והרוחות הנושבות הן ארבע אמהות ושמנה בנות כנגד ארבעה מזלות אשר לתקופות שהן טסמ"ג, וכנגד שמנה מזלות הנשארים שהן ש"ת א"ב ע"ק ד"ד. ואמרו כי הדם הוא רביעית הגוף ומקורו בכבד וממשלתו
במח הראש ונוהג בו צ"מ שהם צדק ומאדים. והליחה גם כרביעית הגוף ויצאה מן מח הראש ושוכנת בחזה ובגרון ובחלצים וסובבת בכל הגוף ונוהג בה ל"ח שהן לבנה וחמה. והמרירה השחורה מקורה ותולדותיה מן הליחלוח החמוץ אשר בקרב העליון ושוכנת בטחול ומושלת בכוליא השמאלית עד (.) ונוהג בה שבתי. והמרירה האדומה גם היא יוצאת מן הכבד כי שם היא מקורה ומנוחתה בקרב העליון ונוהג בה ח"כ שהם חמה וכוכב. והנה שבתי לבדו מיוחד בפעלו בטחול שטבעו כטבע הארץ קר ויבש. וסודו ט'חול שבת'י ושניהם שלוח"י טב"ת ליחו"ת שב"ט ונמצא לרפא"ת חלי"ו כי הוא שטו"ח בתל"י והנו של"ט בחיו"ת וסודו ט' מחשבו"ת והן ט' ספירו"ת ודעם. ואין צורך באלה הדרכים פה כי מקומם ביט' של עדן כלומר בחלק ט' ובחלק י' גם כן. כי שם נאריך בזה לפי הענין יותר מזה. ואשוב לומר כי החכמים כבר אמרו שבסימן ז"ט תרמ"ב קודם מולד ניסן עשתה התקופה של ניסן בשנת היצירה. וידוע
שתקופה זו היא בסימן בכ"ו ימים לחדש מרצו של גוים. ולעולם ראש חדש מרצו בשנה ראשונה