ספר אוצר עדן הגנוז
קטע 25
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
נופל יום ז'. ולפי הסדר שאנו מסודרים בו היום יורה שהיה אז ראש חדש תשרי יום ג', וראש חדש ניסן יום ה'. ולפי האמת הראוי שהיה אז א' יום א' ראש חדש תשרי. אע"פ שאמרו לא אד"ו החדש ולא בד"ו פסח שבו ניסן בעצמו והיה ניסן ג' וזה סוד. ולעולם בשנה ראשונה ראש חדש שטיברו יום א' כי דרכי חדשי הגוים מסודרים כך חלילה מכח שנה אל כח שנה: גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד שטיברי: הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו אובטברי: אבגד גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב נובמרי: גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד דזימברו: וזאב אבגד גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז יונארו: בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו הוזא זאבג פבררו: בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו הוזא זאבג מרצו: הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו אפריל: זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו הוזא מאיו: גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד יוניו: הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו יוליו:
אבגד גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אוגושטו: והנה אלה י"ב חדשי חמה והשמש הולך בם י"ב מזלות ועולה סימן מהלכו במזל שהוא ל' מעלות ל"י תק"ס, כלומר ל' יום וי' שעות ומחצה. כי לג' חדשים יעלו צ"א ימים וז' שעות ומחצה. ולו' חדשים יעלו קפ"ב ימים וי"ה שעות. ולט' חדש יעלו רע"ג ימים וכ"ב שעות ומחצה. ולי"ב חדשים יעלו שס"ה יום ורביע. ודע כי מאחר שתדע ראשי קשורים של כל החדשים תדע את כולם. ואלה הם הראשים אג"ו אד"ז זג"ה אג"ו. וזה כי א' היא סימן אל אבג"ד, גם ג' סימן על גדה"ו, גם ו' סימן על וזא"ב, ועוד א' סימן על אבג"ד, גם ד' סימן על דהו"ז, גם ז' סימן על זאב"ג, וכן עוד ז' סימן על זאב"ג, גם עוד [ג' סימן על] גהו"ז, גם ה' סימן הוז"א, וכן אג"ו חוזר חלילה הראשון: ואמנם סדרם הישר מתגלגל מי"ב אותיות אל י"ב אותיות, כלומר קח אחר אחד עשרה ותמצא הסדר הישר חלילה בכל טור וטור לעצמו מראשו ועד סופו. וסימני מהלך ז' עיבורים דב"ז
הגא"ו מתגלגל בכל טור וטור, וכן לתקופות. והנה בתקופות אחר ד' מדלג אחד וכן בשנים. ואמנם בכולם כלומר כ"ח שנה יעלו העיבורים כולם, ורמזם חנו"ך שנאמר עליו זה מטטרו"ן כמספר שעות של חצי שבוע אשר כולו צבו"ע. ואמנם בג' מחזורים של כ"ח שנה יעלו העיבורים הנקראים בששטי שבם ישטבש כל ערל קס"ח ימים שהם ג' פעמים יו"ם. גם ז' ימים מן מן כ"ה שעות ליום והם כ"ד שבועות. ובד' מחזורים יעלו של"ו והם ו' פעמים יו"ם גם י"ד ימים וגם הם מ"ח שבועות. וסודם "בדבר יהו"ה שמים נעשו וברו"ח פי"ו כל צבאם". והוא סוד פורים הנרמז לעיל והבן כל הכונה. ונשוב לומר שאם תרצה למצוא התקופה מן המולד או המולד מן התקופה שתוכל לעשות את זה כשתדע אחד מהם עם הסימנים הכתובים למעלה על זה ועל זה. (או) [וזו] היא הדרך לידיעה זאת, חשוב שאתה יודע שהיתה תקופת ניסן בשנה זו שהיא שנת המ"ה ליצירה בסימן הלכ"א, ומיד תדע שתקופת תשרי תהיה אם כן
בסימן ויב"ג. ותבקש לדעת עם זה מתי תהיה עת המולד ובאי זה יום שלשבוע, ותמצא שתהיה מולד תשרי לז"ה תקל"ח. ויהיה מולד ניסן הבא בשנת המ"ו שהיא שנת עבור יג"ו תרפ"ט. ותהיה תקופת ניסן בשנת המ"ו שסימנם "המ"ו גוים מטו ממלכות" (תהלים מו' ז') בסימן ולג"ו. והוא סימן הגוא"ל, וסימן זה "גאלה תהיה לו" (ויקרא כח' מח') להגא"ו לגאו"ה בכ"ח צרפ"ת. ובזו הדרך תוציא זה מזה אחר שתדע זה וזה בהתחלה אחת שוה לזה ולזה: ואתה צריך בכל זה להשים לב במספר כל המחזורים הבנויים על ההתחלה שממנה התחלת למנות ולחשוב השנים והחדשים והימים והשעות והחלקים. כי מהם תשיג כל חפצך מחשבונם, וחבר החלקים יחד וכל עת שיתקבצו מהם בחשבונך אלף ושמנים חלקים חשבם שעה אחת. וחבר השעות וכל עת שיתקבצו מהם בידך כ"ד עשה מהם יום אחד. ומן הימים עשה שבוע והשליכם וישארו בידך מן החדש האחד אי"ב תשצ"ג. כי כבר השלכת מן החדש כ"ח ימים. ומי"ב חדשים עשה שנה
פשוטה ירחית שעולים שנד"ח תתע"ו. והשלך ש"נ שיוצאין ז'ז' ימים ונשארו ד"ח תתע"ו, ומשנה מעוברת הכ"א תקפ"ט ישארו לך מי"א חדשים. ודע כי שנת החמה לעולם היא יתירה על שנת הלבנה הפשוטה יכ"א ר"ד. ומי"ט שנה של הירח שהם פשוטות וז' מעוברות עשה מחזור אחד וישאר בידך סימן בי"ו תקצ"ה. ומכ"ח שנה של הגוים שהם כ"א פשוטות וז' בששטיות שהם מעוברות עשה מחזור אחד של כ"ח שנה. וכן השלך אלה על אלה בסימן כ"ח על י"ט יעלו תקל"ב. ועוד השלך י"ט על כ"ח והם תקל"ב גם כן. ועוד שוב ותחברם יחד ותמצא סודם א'דנ"י. ומאלה העניינים כולם תתעורר ולא תישן ותכיר למה זכרה התורה ביצירה כי טוב חוץ מן הרקיע, שסימנם כ"ח י"ט וסודם אהי"ה יהו"ה. ורמזם "כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם" (ישעיה מד' יח') והתקדש לדעת זה ותתחדש: וזה מחזור התקופות לחשבון המולדות לפי חדשינו אלא שתצטרך להוסיך יום או יומים מפני קביעות החדש: ימים בו תקופת טבת בז' ימים בו תקופת תשרי בה' א:
" בו תקופת תמוז בי"א " בו תקופת ניסן בט': " בו תקופת טבת בי"ז " בו תקופת תשרי בי"ה ב: " בו תקופת תמוז בכ"ב " בו תקופת ניסן בכ': " בו תקופת טבת בכ"ח " בו תקופת תשרי בכ"ו ג: " בו תקופת תמוז בג' " בו תקופת ניסן בא': " בו תקופת טבת בי' " בו תקופת תשרי בז' ד: " בו תקופת תמוז בי"ד " בו תקופת ניסן בי"ב: " בו תקופת טבת בכ"א " בו תקופת תשרי בי"ח ה: " בו תקופת תמוז בכ"ה " בו תקופת ניסן בכ"ג: " בו תקופת טבת בג' " בו תקופת תשרי בכ"ט ו: " בו תקופת תמוז בז' " בו תקופת ניסן בד': " בו תקופת טבת בי"ג " בו תקופת תשרי בט' ז: " בו תקופת תמוז בי"ז " בו תקופת ניסן בי"ו: " בו תקופת טבת בכ"ה " בו תקופת תשרי בכ"א ח: בסיון תקופת תמוז בכ"ט באדר ב תקופת ניסן בכ"ו: " בו תקופת טבת בה' " בו תקופת תשרי בג' ט: " בו תקופת תמוז בט' " בו תקופת ניסן בז': " בו תקופת טבת בי"ו " בו תקופת תשרי בי"ב י:
" בו תקופת תמוז בכ"א " בו תקופת ניסן בי"ט: " בו תקופת טבת בכ"ח " בו תקופת תשרי בכ"ה יא: " בו תקופת תמוז בג' " בו תקופת ניסן בא': " בו תקופת טבת בט' " בו תקופת תשרי בה' יב: " בו תקופת תמוז בי"ד " בו תקופת ניסן בי"א: " בו תקופת טבת בכ' " בו תקופת תשרי בי"ו יג: " בו תקופת תמוז בכ"ה " בו תקופת ניסן בכ"ב: " בו תקופת טבת בא' " בו תקופת תשרי בכ"ח יד: " בו תקופת תמוז בה' " בו תקופת ניסן בג': " בו תקופת טבת בי"א " בו תקופת תשרי בח' יה: " בו תקופת תמוז בי"ו " בו תקופת ניסן בי"ד: " בו תקופת טבת בכ"א " בו תקופת תשרי בי"ט יו: בסיון תקופת תמוז בכ"ח באדר ב תקופת ניסן בכ"ח: " בו תקופת טבת בד' " בו תקופת תשרי בכ"א יז: " בו תקופת תמוז בח' " בו תקופת ניסן בו': " בו תקופת טבת בי"ה " בו תקופת תשרי בי"א יח: " בו תקופת תמוז בי"ט " בו תקופת ניסן בי"ז: " בו תקופת טבת בכ"ו " בו תקופת תשרי בכ"ג יט:
" בו תקופת תמוז בכ"ט " בו תקופת ניסן בכ"ח: ודע כי בכל ד' שנים מתגלגלים הימים שהתקופות הי"ו נופלות בהן בחדשי הגוים שסימנם שדי"ם ומהלכם שדמ"י ופירושם ש'טימברי ד'יקמברי מ'רצו י'וניו. ומפני שמתחילין בתקופות מניסן דין הוא לחשוב מהלכם בסימן מ"י ש"ד ויהיה דרכם לפי זה הסימן בימי התקופות: א' ב' ג' ד': ו'ה'ד'ד' ו'ה'ד'ה' ו'ה'ה'ה' ה'ה'ד'ד': וזה פירושם, שנה ראשונה נופלת התקופה בסימן אלד"א בכ"ו ימים למרסו. והיא תקופת ניסן והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש לתחלת מזל טלה. ושנה זו גם כן תקופת תמוז בה לד"ז ומחצה בכ"ה ביוניו. כי זה אינו מתחלף לעולם, כי התקופה נופלת לעולם בכ"ה ביוניו בחזרת חלילה תמיד. והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש לתחלת מזל סרטן. ותקופת תשרי בה יד"ג בכ"ר בשטמברו, והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש בראש מזל מאזנים. ותקופת טבת בה יד"י ומחצה בד' בדקמברו, והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש בראש מזל גדי. והנה אלה ד'
תקופות וחוזרין חלילה בהכנס השמש בראשי ארבעת המזלות האלה בארבע תקופות השנה. אבל מתחלפים בימים כמו שאמרנו עד ד' שנים שהם י"ו תקופות, ומן י"ו ואילך חוזרים חלילה. וזה הוא סוד יו"ד בתוך ד' שנים נופלות י"ו תקופות. והם די"ו לכתוב בם המציאות הזה. ודע כי לפי הסימן הראשון שאמרנו על שדמ"י ילכו התקופות בי"ו סימניהם חלילה גם כן לעולם ג"כ: ד'ד'ו'ה' ד'ד'ו'ה' ה'ה'ו'ה' ה'ה'ה'ה': וזו הדרך הישרה ושתיהן דבר אחד. אלא שאתה לוקח ב' תקופות האחרונות ומחזירם ראשונות ובדרך זו תשים עם כל אות ואות כ'. כי אלה הסימנים הם אחר עשרים יום ועל כן הם כ"ד כ"ד כ"ו כ"ה. וכן השאר לפי הסימנים ש'ד'מ'י' בין לראשונים בין לשניים. וכשתדע מהם חדש אחד באיזה יום נפל בו ראש חדש שלהם תבנה עליו כל הזמנים וזה בר כתבתיהו לך למעלה בראשי חדשיהם חלילה, וכבר ידעת שאין בין כל תקופה ותקופה אלא צ"א יום וז' שעות ומחצה:
עדן חלק ג' דרכי השנים הפשוטות: דע כי השנים הפשוטות הם י"ב שנה בכל י"ט שנות המחזור והיו כנגד י"ב פשוטות שהם ה'ו'ז'ח'ט'י'ל'נ'ס'ע'[צ']ק'. וכל שנה ושנה מהם לפי דרכי המולדות היא נספרת בימיה כמספר שנד"ח תתע"ו. וכשתמנה י"ב פעמים ש"נ ימים שאתה משליכם ז'ז' יעלה מספרם ד"ר, והם ד' אלפים ור' ימים וסימנם ד"ר הולך וד"ר בא. ועוד מנה ד"ח תתע"ו יב' פעמים והחל למנות בכל אחד ואחד לפי מינו וקבץ כל הימים והשליכם ז'ז'. והנה ישארו בידך מן יב' פעמים ד' שהם מ"ח ימים, ו' ימים שכבר השלכת מהם מ"ב יום שהם ו' פעמים ז' שהם ששה שבועות. ושמור ו' ימים שנשארו בידך, ועוד קבץ כל השעות ומכל כ"ד וכ"ד מהם עשה יום אחד. והנה תמנה י"ב פעמים ח' שהם צ"ו והם ד' יום חבר ד' עם ו' שהיה בידך והם י' ימים השלך מהם ז' יום וישארו לך ג' יום. ועוד קבץ כל החלקים ומכל תתר"פ ותתר"פ מהם עשה שעה אחת. והנה תמנה י"ב פעמים תתע"ו שחסר מכל שעה ממנו ר"ד חלקים שמספר ר"ד
פעמים י"ב הם ב' תמ"ח חלקים. ואם כן הנה עלו ב' אלפים חלקים ותמ"ח פחות מן י"ב שעות שלמות שהן ב' שעות ורפ"ח חלקים. חסרם מן י"ב שעות ותוציא ב' וישארו י' שעות. עשה מן השעה האחת תתר"פ חלקים כדי שתוכל להוציא ממנה רפ"ח חלקים שנשארו להוציא ותוציא ר"פ בר"פ ומן ת"ת שנשארו תוציא מהם ח' חלקים וישארו בידך תשצ"ב, ורמזו כתנת תשב"ץ. והנה נשארו מן הכל ג' ימים וט' שעות ותשצ"ב חלקים: ודע כי בשם המפורש שהוא בן ע"ב שמות ובן רי"ו אותיות שרמזם "ויעבו"ר יי על פניו ויקרא" שהם רפ"ה, אין בהם ג'. ובעשרת הדברים הראשונים אין בהם ט', והנה סימן ג"ט בשני העניינים. ורמזם מצנפת ואבנ"ט, כי סוד ט' הוא יום והנה ג' יום וט' חלקים. ובזה הסימן נופלת תקופת תשרי לעולם בין ביום ובין בלילה. ועל זה צוו להיות ג"ט הנשים שסודו ג"ט השנים בעל י"ב בשורות, רמז אל י"ב שנה הנזכרות שהאשה נשלמת בהן. והנה תמצא מספר אותיות עשרת הדברים תר"כ, ומספר תיבותיהן קע"ב. חברם ותמצאם תשצ"ב, חבר
אליהם אותיות ותיבות של השם הנרמז שהם רפ"ח ותהיה שעה אחת משני העניינים. וסודה אנכ"י והוא ראש לכל הדברות ועקרם ושרשם, על כן חסר מהם ט' וסודו ט' ב"ע והתיבות קב"ע ודעם. ודע כי שלשה פסוקי"ם הם שלש"ה מדברי"ם שבהם ישל"ם ד"ם הבש"ר כמו שנרמוז בסודו במקומו. והם שלש"ה מורי"ם מראי"ם השלש"ה משלש"ה דברי"ם משור"ש האלהי"ם ותדעם מאל"ה השרשי"ם. ודע כי ראש הדברות אנכ"י ותוך השמות אנ"י וסוף הדברות לרעיך מלמד שהשם היוצא מהם מהלכו הוא מד' ד' אותיות, וראש השם וה"ו וסופו מו"ם. והנה יעלו שמות י' הדברות קנ"ה וב' וסימנם קנה חכמה קנה בינה ובכל קניינך קנה בינה. ויעלו שמות השם ע"ב הרי שניהם בהם נקבע"ה ברכ"ה בקמיע"ה במז"ל מאזני"ם ממלאכ"י אלהי"ם. כי י"ה עול"ם מל"א י"ה מל"א חכמ"ה ובינ"ה ממנו הברכה שסודה עשר"ת הדברי"ם שהם עשרים וששה הנקרא דב"ר יהו"ה והם הוא יהו"ה עצמ"ו ושמו כת"ר תור"ה רל"ב. וסוד שלשת השמות שהם
סת"ר סוף תוך ראש הוא בי"ד מאזני"ם והם ח"י עול"ם הקט"ן בסוד הנקוד"ה שהיא קטנ"ה בצב"ע שהוא מורכב טב"ע בטב"ע ורמזם "בעצ"ב תלדי בנים" כמו שיתבאר העבור. ולפיכך יוסף הגלגל ברכ"ה במז"ל מאזני"ם גם יוסי"ף היו"ם וגם יוסי"ף בזנ"ב ברכ"ה. כי סובב נקבה הוא זכ"ר אשר בו נקבע"ה ברכ"ה גם ענ"ג או נג"ע במז"ל טל"ה על דרך מלחמ"ה מהלח"ם. כי סודו מזל דם וזה סודו מז"ל קמ"ח והוא מז"ל פס"ח שבו אנו שוחטים טל"ה או גד"י לתקן ט"ל הגי"ד שהוא שכב"ת הט"ל הדומה אל שכבת זרע שהוא כזרע גד לבן ועינו כעין הבדלח הנבעל ביחד על כ"ח הנדי"ב, שנאמר "שה כשבים ושה עזים". כי סוד שכבת זרע כולל שלשת המינים הראוים לקרבן והם כבש תר עז ונשארו עוד שנים והם שור וגוזל. וסוד הראשונים מטטרו"ן ש"ר הפני"ם, והשניים שומ"ר מתו"ק השכ"ל הפוע"ל. והנה הוא כתר שבמזל אשר כת"ב סוב"ב ראש"ו והיודעו הו"א כת"ב בראש"ו. והסוד המופלג שצריך לדעתו
הוא ראש"ו בתו"ך הזנ"ב זנב"ו בתו"ך הרא"ש: הנה אלה י"ב אותיות לזה וי"ב אותיות לזה. זה וזה מגידים סוד מופלג מכוסה במציאות. וסוד הזנ"ב ל"ב ל"ב הוא, וסוד הרא"ש אברי"ם אברי"ם. ומהם תבין כי חמ"ר הנבוא"ה נבר"א באמת ברא"ש ובזנ"ב והוא חמ"ר כב"ש שהוא ש"ר בחיי"ם. ואין בין יצ"ר ר"ע ובין יצ"ר טו"ב מאור"ו והנה כל יצור ציור טוב מאור. ואשוב לומר כי מספר התיבות שהם קע"ב דין הוא לשתפם עם מספר תיבות השם שהם ט' תיבות כפי דרכם. ויסע מלאך האלהים וכן כולם וסימנם י"ה הי"ה אהי"ה והכל יהו"ה יהי"ה. ושניהם נקבע"ו בשם ברו"ך שסודו ע"ץ חיי"ם רכ"ח. ואמנם אותיות השם רי"ו ואותיות אלה הם כת"ר ושניהם תתל"ו והם שר"ש ל"ו. והנה ע"ץ חיי"ם ממי"ת שמ"ו והרמז כולו, ע"ץ שמ"ו מחי"ה המתי"ם בגד"ה שעצמ"ו מחי"ה המתי"ם. ועל כן תדע כי הרא"ש מחי"ה המתי"ם ונתלה המלכו"ת ב"ה רא"ש וזנ"ב. ולפיכך ש"ם מיוחד מל"ך הרא"ש והזנ"ב. ודע זה מאד כי הוא סוד אדנ"י ואין ראוי לגלותו כי אם
ליראיו שנאמר "סוד יי ליראיו ובריתו להודיעם": עדן חלק ד' דרכי השנים המעוברות: הם ז' שנה בכל י"ט שנות מחזור הלבנה והיו כנגד ז' כפולות בג"ד כפר"ת. והממשלה נתנה בתחילה לז' שהוא סוד ז' כוכבי לכת, ואחריהם נתנה לי"ב מזלות כמו שנזכיר לפנים, וז' שנים אלה הם רמז לעיבור הנחש. ואמנם הם בסימן ג'ו'ח'א'ד'ז'ט', והנה ג' בראשם, ט' בסופם, הרי ג"ט. ואחריהן זה לפנים וזה למחזור ו"ז והנה חצי השם, ועוד בתוכם אח"ד שגם הוא חצי השם וסודם ט' זו"ג אח"ד. ומספרם י"ט י"ט ט"י ט"י "כ"י ב"ו ישמח לבינו כי בשם קדשו בטחנו", כ"ו י"ב שמות הם, ומספרם ל"ח והם תרע"ו עם שי"ב משותפות יחד שת"י וער"ב כמו שנרמוז בם. וכשתחבר אליהם יוד ידים כפי המספר שלהם ג' ו' ח' יא' יד' יז' יט' יעלה הכל לח"ם. וזהו סוד העבור באמת שהוא עס"ה ודבו"ר מצ"ה וזה"ר. והסוד העי"ן והאו"ר חמש"ה לח"ם למד"ה רע"ה למ"ח ש"ם אח"ד חצ"י מר"ה עינ"ה ואור"ה בא"ש
בח"ם של"ש אמו"ת הם למ"ח והם לח"ם והם מל"ח ומהם החכמ"ה והבינ"ה. ואלה הם: יהי"ה והי"ה והו"ה השבעו"ת: הפר"ט של"ש מאו"ת: שב"ע פרטיו"ת גו"ף שת"י וער"ב: ישפ"ט ערבו"ת: שבועת"ו באר"ץ שבועו"ת באר"ץ: ט' תשע"ה טו"ב ור"ע הדע"ת הפרט"י טו"ב ור"ע: א' מז"ל: דעת"ו הפרט"י טו"ב ור"ע דינ"י הפרטיו"ת באר"ץ עבור אחד, אחד עם ארבעה חמשה. והנה צריך שתמנה ז' פעמים ת"ח תתע"ו ועל כל אחד ואחד מהם תוסיף אי"ב תשצ"ג והנה ז' פעמים ד"ח תתע"ו. תקח כל מין למינו ויהיה המספר ז' פעמים ד' ימים שהם כ"ח יום, ואם כן תשליכם כולם. ועוד ז' פעמים ח' שעות עולים נ"ו שעות, גם הם ב' ימים וח' שעות. וסוד הנזכר חנו"ך זה מטטרון שהם כ"ח ימים ונ"ו שעות שהם ל' יום וח' שעות ל' יום ושליש. ועוד ז' פעמים תתע"ו הם ז' שעות פחות ז' פעמים ר"ד שעולים אלף ותכ"ח חלקים שהם שעה אחת ושמ"ח חלקים, והסירם מן ז' שעות וישארו ה' שעות ותשל"ב חלקים חברם אל ב' יום
וח' שעות שהיו בידך ויעלו בידך בי"ג תשל"ב, חבר אליהם מספר גי"ז קנ"א שהוא המספר המחובר מן ז' פעמים אי"ב תשצ"ג ויעלה בידך ו"ו תתפ"ג והוא הוא בעצמו המספר המחובר מן ז' פעמים הכ"א תקפ"ט. כי אי"ב תשצ"ג עם ד"ח תתע"ו עולים מד' מחוברים פעם אחת הכ"א תקפ"ט. חבר המעוברות הז' שעלו בכללם ו"ו תתפ"ג עם הפשוטות הי"ב שעלו בכללם ג"ט תשצ"ב, ויעלה הכל ט' ט' תקצ"ה. השלך מן ט' ימים ז' יום וישארו ב' ימים, חבר ו'ט'א' ויהיו י"ו שעות. הרי כבר נודע לך איך ישאר מכל מחזור ומחזור של י"ט שנות הירח סימן בי"ו תקצ"ה הנרמז למעלה בסדרים שלהם: ואמנם כי כל ה' פעמים ד"ח תתע"ו עולים כ' שעות וס' חלקים. ואם כן מנה אותם ד' פעמים כ"ס ויעלו פ' שעות ור"מ חלקים והם ב' שנה מן ד"ח תתע"ו לכל שנה ושנה. הוסף עליהם גי"ז קנ"א בעבור ז' שנה מעוברות ויעלו ג' ימים וצ"ז שעות, שהם ד' ימים ושעה אחת ושצ"א חלקים. חבר הימים שהם ג"ד שהם ז' והשליכם מכל המספר ונשארו שעה אחת ושצ"א
חלקים. הסר מהם פעם אחת ד"ח תתע"ו ואין לך ממה שתוציא, ואם כן השב המספר לאחור ומנה