Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר ליקוטי השס

קטע 9

קטע 9 מתוך 12

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

אלא שנתמעכה ונתבטלה מצורת כלי והיינו הוא דאמר בס"ה וארעא אתבטלת כלומר דאתבטלת משם ארעא ונעשית כמו מתכות מהותך שלא בצורת כלי: ודע כי המלכים דמיתו שהם רומזים אל המאנין תבירין שבהם מעורבים שרש הקליפות שהם שמנה והם כנגד שמנה שרצים האמורים בתורה והנה הראשון הוא בלע שהוא במ"ק י"ב ועם ג' אותיותיו הם ט"ו והוא כנגד חל"ד שגם הוא במ"ק ט"ו יובב הוא במ"ק י"א עם ד' אותיותיו והכולל הם י"ו וכנגדו הוא בשרצים הצ"ב שגם הוא במ"ק י"ו והנה המלך הג' הוא עולם הג' ושורשו נשאר במלכות דאצילות ומשם הארתו מתפשטת בעשייה. והשם זה כאשר נתקן בקדוש' נאמר שמח בחור בילדותיך. הד"ד עולה י"ג וכנגדו בשרצים אנק"ה שעם הכולל עולה י"ג במ"ק. שמלה במ"ק ט"ו וכנגדו בשרצים אנק"ה שעם הכולל עולה י"ג במ"ק. שמלה במ"ק ט"ו וכנגדו בשרצים הכ"ח שגם הוא במ"ק ט"ו. שאול במ"ק י"ג ועם ד' אותיותיו והכולל הם י"ח וכנגדו בשרצים

2

הלטאה שגם הוא במ"ק י"ח ]וחשב רק ה' אחת[ בעל חנן במ"ק ל"א עם הכולל וכנגדו בשרצים חומט עם הד' אותיות הוא ג"כ במ"ק ל"א. הד"ר הוא מלך הח' ובדברי הימים הוא הד"ד והנה שניהם הם בחי' אחד ולכן הדר כמנין הראשון כנ"ל בהדד והנה הד"ר דפ' וישלח והדד דדברי הימים שניהם נזכרו במלך הד' והם במ"ק כ"ה עם הכולל וכנגדו בשרצים תנשמת הוא ג"כ במ"ק ועם האותיות כ"ה: דע כשרחל היא פב"פ אז היא נקרא על שמו שהוא שם מ"ה והיא ג"כ הוי"ה רק שהיא הוי"ה דב"ן ואז יש זיווג כראוי כי שם ב"ן לעולם הוא מ"ן. וכשהיא אחור באחור הוא נקרא אלהים כמותה וכל זה תלוי במעש' התחתונים כי הרשעים מהפכים מדת הרחמים למדה"ד דהיינו כשהיא פב"פ מהפכים אותה לאחור דהיינו למדת הדין. ובאלהים יש פנים ואחור כי האחור גי' ר' וט"ו אותיות הרי גי' אחור ובהיות האחוריים שלו ושלה הם דבוקים עולה ת"ל וב' כוללים עולה לב"ת אש וזהו ישפוט תב"ל בצדק כי כשהיא באחור נקרא

3

צדק. וכשהיא פב"פ נקראת צדק"ה בה' כי היא מקבלת ה' חסדים אלו כדי להתמתק וזה הוא כוונת הצדק' שאנו עושין כדי להמשיך אליה את החסדים שלו כדי שתהי' פב"פ ואז אוהב צדקה ומשפט ר"ל כי אז הוא המשפט אוהב הצדק' כשחסד ה' מלאה הארץ שהיא מקבלת הה' חסדים ואז דינה הם ממותקים והרי שהב' אחוריים שגי' תב"ל שהם ב"פ רי"ו העולה גבור"ה כי שם הוא מקום כל הדינים וזהו יהי ביתך פתוח לרוחה כי היא נקרא בית שאין בית אלא אשה וכאשר היא פב"פ עמו אז קרוים ביתו וכשהיא מושבה באחוריים הוא מכנה אותה שהיא שלנו וקורא אותה ביתך עולה תב"ל שהם האחוריים כמ"ש כי הבינה כד ינקא לבנין נקרא אמא וכד מסתלקת למעל' נקראת בינה. וזס"ה ערות אשת אביך ופעם אחרת אמר ערות אמך אלא כד הא ינקא אמך היא וכד לא ינקא אשת אביך היא. וז"ש יהי' ביתך פתוח כי כשהיא באחור אפי' אותה קצת בחי' הזיווג שיש בבחי' אחור באחור אינו אלא אחר שתמלא האלהים שלה

4

במילוי דיודין שאז עולה המילוי רו"ח וזה נקרא רוח אלהים כי רוח הוא מילוי האלהי"ם וזה תלוי במעש' התחתונים וזהו יהי ביתך פתוח כי צריך שתעש' מעשים טובים כדי שתהי' ה' אותיות אלהי"ם פתוחות כדי לקבל בקרבן הרוח וז"ש לרוחה לרוח ה' שהיא המילוי של הה' אותיות של אלהים ובזיווג זה של האחור הנשמות היוצאת ממנו הם עניים מפני שיצאו בחסרון של הלבנ' וז"ש ויהיו עניים בני ביתך כי הנשמה שלנו הם בנים לזעיר ולנוקבי' כמו שהם בנים לאבא ולאמא וכמו שפנימיות שלהם עולים להיות מ"ן לאו"א כמו כן הנשמות שלנו עולות להיות מ"ן להם ולפעמים בני בנים הרי הן כבנים והם מ"ן לאו"א כשמוסר עצמו על קידוש השם אפי' במחשב' ומכ"ש במעש'. אי נמי אומר ויהיו עניים בני ביתך ענ"י גי' ק"ל שהיא אחוריים דמ"ה ואמר כי צריכים אנו להמשיך אליה אחור דשם מ"ה: כי יד על כס יה וגו'. הנה כבר נתבאר אצלינו בכוונת אמן. כי שם אדנ"י הוא לבוש לשם יהו"ה והנה

5

אותיות י"ד של אדנ"י הוא לבוש לאותיות י"ה ואותיות נ"א של אדנ"י לבוש לאותיות ו"ה. והנה כבר ידעת כי עיקר שם אדנות הוא ד"ן ובא הא' דאהיה בתחלתו וי' בסופו כדי למתק האותיות ד"ן שבאמצע וזס"ה וגם את הגוי אשר יעבודו ד"ן אנכי להיות שהי' במצרים נגוף ורפוא נגוף למצרים ורפוא לישראל ולכן אמר מרע"ה שלח נא ביד תשלח שיכנס מילוי נא ביד והנה נ"א פ' יד גי' תשלח ]המספר אינו מכוון כי י"ד פ' נ"א עולה ס"ה תשי"ד. ואולי י"ל כי תשלח עם הד' אתוון עולה תשמ"ב וי"ד פ' נ"א עולה תשי"ד בצירוף הכ"ח אתוון שיש בי"ד פ' נ"א עולה ס"ה תשמ"ב או ר"ל תשי"ד עם הכ"ד צרופי אדנ"י עולה תשלח.[ זס"ה דבר נא באזני העם כי עמהם יתנהג במלת נ"א ובמצרים ביד חזקה ובחורבן נפלו בעונות אותיות מן הכסא וכשיחזרו אותיות יד על כס וילבישו אותיות י"ה אז מלחמה לה' בעמלק והנה אז תהיה אור הלבנה כאור החמ' וגי' ואז יהיה סדר השם אדי"ן דק"ו כחדא דהבא ונספא וגו'

6

ויתבטלו הקליפות כולם בעת שתתגבר הקדוש' והבן זה. ג"ז מהרב ז"ל ]בלק"ת פ' בשלח[: המסוה הוא גימ' ב' שמות מ"ה ואדני וכבר ידעת מענין הה' בחי' שיש למשה רע"ה בההשפשטות יסוד דאבא אשר מקומו בין שני הזרועות בת"ת זעיר שם הוא משה והנה השם ע"ב בחכמ' דזעיר והס"ג בבינ' והמ"ה בחג"ת ובמלכות דתבונה אדני אשר משם מתפשטות לנוקבא דזעיר אשר משם מתחלת. ואלו הב' שמות בוקעים דרך יסוד התבונ' להאיר ליעקב והדור דעה המ"ה ליעקב והס"ה לנוקבא. וכאשר הי' משה מדבר עם הש"י ואח"כ עם ישראל הי' מתבקע היסוד ומתגלה האור כי ישראל הי' מוכנים ואז הי' מסיר המסוה ונשאר האור מגולה כי מ"ה וס"ה ]בלק"ת הגי' הי' אורם[ מכוסה בתבונה ]בלק"ת דפוס ווילנא הגי' ביסוד התבונה.[ וכשאינו מדבר אלא עם העם כדי שלא יהא מכסה ]בלק"ת שם כדי שלא יהי' נראה האור הי' מכסה.[ האור בב' שמות מ"ה וס"ה ואין האור מתגלה כל כך ולפי שזה הכיסוי אינו מן הכלי

7

כמו התבונ' שמכס' הב' בחי' עליונים ואינו אלא כיסוי עב מאוד ממנו כי מ"ה וס"ה לגבי ]אבא[ כגופא לנשמתא ולזה הי' משה המכסה ]בלק"ת הגי' מסוה[ וסוף סוף המכסה ]שם הגי' וסוף סוף המסוה מכסה.[ גוף האור לכן עשאו מסוה דק ]שם הגי' רק מסוה.[ אבל הארת פניו הית' מאירה דרך המסוה ג"ז מהרב ז"ל. ]עיין בלק"ת פרשת תשא בסוף[: דע כי ש"ע נהורין יש שהם כמנין צפ"ר והם מצאו בית כדי להאיר בזו"ן אבל ודרו"ר שהוא הנוקבא הנקרא שמטה דרור תתאה ואפי' שזעיר לפעמים משיג ש"ע שלימים ממש הנוקבא עיקר הארתה רק ק"ן לה שנתן לה בעלה שהי' שלו אבל האחרים אע"פ שבזיווג הם מאירים בה אינו כי אם הארה ולא עצמות כאלו הק"ן הנוגעים לה. ג"ז מהרב זל"ה ]בלקוטי תהלים פ"ד[: ספר ליקוטי הש"ס - סדר האלפא ביתא שבאצבעות הנה ארז"ל אין תחלת דינו של האדם אלא על התורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון. ר"ל בראשית דינו של האדם שואלין אותו פטרת עצמך

8

מן התורה הנמשל' למים ר"ל יצאת ידי חובתך ועסקת בתור' והנה טרם כל דבר שואלין אותו אם הוא יודע את האלפא ביתא ואז הוא חייב להראות מיד באצבעותיו כל אות ואות מכ"ב אותיות שהם באלפא ביתא. וכבר נודע שאין שם שום ספר ופנקס רק שכל האותיות כולם הם רמוזים בפרקי אצבעותיו ולכן נאמר בתורה זה ספר תולדות האדם כי מפני שבאצבעו' האדם הם רמוזים כל האותיות על סדר הזה והוא כי כאשר האדם פותח את שני ידיו ומקרבן זו אצל זו באופן שפני ידיו הם מול פניו נמצא שימין האגודל ימין הוא הראשון של י' אצבעותיו וגודל השמאל הוא האחרון שבכולם ונמצא שכאשר פותח את ידיו הוא כאלו פותח הספר והוא כך. וכאשר הוא סוגר את ידיו הוא כאלו סוגר את הספר ונמצא אז הזרת עם זרת והקמיצה עם קמיצה והאמה עם אמה והאצבע עם אצבע והגודל עם הגודל ומן הכ"ב אותיות נעשה ג' ספרים ספר הא' הוא מן הג' אותיות שהם אמ"ש וספר הב' הוא מן שבעה אותיות בג"ד כפר"ת. וספר

9

הג' הוא מן הי"ב אלכסונים שהם הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק: והא לך ספר אמ"ש ]עיין כ"ז הענין בספר יצירה[: א - הוא בגודל ימין בפרק פנימי והולך בצנור מחסד לגבו' ונותן אל הכתר ומולך באויר וצר האויר בעולם ושרבייא בשנה ובנפש והוא מן האחדי': מ - הוא בקמיצה ימין בפרק פנימי והולך בצנור מנצח להוד והוא מולך במים וצר בו מים בעולם וקור בשנה ובנפש הוא מן העשיריות: ש - הוא באמה של יד ימין בפרק חיצוני' והולך בצנור מחכמה לחסד ונותן אל הבינה ומולך באש וצר בו שמים בעולם והחום בשנה והראש בנפש והוא מן המאות: והא לך ספר של בג"ד כפר"ת: ב - הוא באצבע של יד ימין בפרק פנימי והולך בצנור מחכמה לחסד ונותן לאברהם. וצר בו הלבנה בעולם ויום ראשון בשבוע ועין הימין בנפש והוא מן האחדים: ג - הוא באמא של יד ימין בפרק פנימי ומולך בעושר והולך בצינור מבינה לגבורה ונותן ליצחק וצר בו מזל מאדים ויום שני בשבוע ואוזן ימין

10

בנפש והוא מן האחדים: ד - הוא בקמיצה של יד ימין בפרק פנימי ומולך בבנים ונותן אל יעקב והולך בצנור מכתר לת"ת וצר בו מזל חמה בעולם ויום ג' בשבוע ונאיר ימין בנפש והוא מן האחדים: כ - הוא בקמיצה של יד ימין בפרק אמצעי ומולך בחיים וניתן למשה והולך בצנור מחסד לנצח וברא בו נוגה בעולם ויום הד' בשבוע ועין שמאל בנפש והוא העשיריות: פ - הוא באמה של יד השמאל בפרק האמצעי ומולך בממשלה וניתן לאהרן הכהן והולך בצינור מגבורה להוד וברא בו כוכב של הכוכב בעולם ויום ה' בשבוע ואוזן שמאל בנפש והוא מן העשיריות: ר - הוא באצבע של ימין בפרק חיצוני ומולך על השלום וניתן אל יוסף הצדיק והולך בצינור מת"ת ליסוד וברא בו שבתאי בעולם ויום ששי בשבוע ונחיר שמאל בנפש והוא מן המאות: ת - הוא בקמיצה של יד ימין בפרק חיצוני ומולך על הדין וניתן אל לוי והולך בצינור היסוד אל המלכה וברא בו צדק בעולם ויום שבת בשבוע והפה בנפש והוא

11

מן המאות: והנה הספר של בג"ד כפר"ת הולך בדרך קוים וכן הוא ג"כ במ"א וכמו כן הוא לכל רואה שזה הספר הוא הולך מלמעלה למטה לאפוקי ספר הראשון שהולך בדרך ישר מדרום לצפון: והא לך ספר הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק: ה - הוא בזרת של יד ימין בפרק פנימי והולך בצינור מכתר לחכמה וניתן ליהודא ומולך בדיבור וברא מזל טלה בעולם וחודש ניסן בשנה ורגל ימין בנפש והוא מן האחדים: ו - הוא בזרת של יד שמאל בפרק פנימי והולך בצינור מכתר לבינה וניתן ליששכר ומולך בעיון וברא מזל שור בעולם וחודש אייר בשנה וכוליא ימין בנפש והוא מן האחדים: ז - הוא בקמיצה של יד שמאל בפרק פנימי והולך בצינור מחכמה לגבורה וניתן לזבולן מולך בהלוך וברא מזל תאומים בעולם וחודש סיון בשנה ורגל שמאל בנפש והוא מן האחדים: ע"כ הו"ז שהוא דגל אחד: ח - הוא באמה של יד שמאל בפרק פנימי והולך בצינור מחסד לת"ת ומולך בראיה וניתן לראובן וברא מזל סרטן בעולם וחודש

12

תמוז בשנה ויד ימין בנפש והוא מן האחדים: ט - הוא באצבע של יד שמאל בפרק פנימי ומולך בשמיעה והולך בצינור מחכמה לת"ת וניתן לשמעון וברא מזל אריה בעולם וחודש אב בשנה וכוליא שמאל בנפש והוא מן האחדים: י - הוא באגודל של יד ימין בפרק אמצעי ומולך בנצחון והולך בצינור מת"ת לנצח וניתן לגד וברא מזל בתולה בעולם וחודש אלול בשנה ויד שמאל בנפש והוא מן העשיריות: ע"כ חט"י שהוא דגל שני: ל - הוא באמ"ה של יד ימין בפרק אמצעי ומולך בתשמיש והולך בצינור מהוד ליסוד וניתן לאפרים וברא מזל מאזנים בעולם וחודש תשרי בשנה והמרה בנפש והוא מן העשיריות: נ - הוא בזר"ת של יד ימין בפרק אמצעי ומולך ברי"ח והולך בצינור מנצ"ח ליסוד וניתן למנשה וברא מזל עקרב בעולם וחודש חשון בשנה והדקי"ן בנפש והוא מן העשיריות: ס - הוא בזר"ת של יד שמאל בפרק אמצעי ומולך בשינה והולך בצינור מת"ת להו"ד וניתן לבנימין וברא מזל קשת בעולם וחודש כסליו בשנה

13

והקיבה בנפש והוא מן העשיריות: ע"כ לנ"ס שהוא דגל הג': ע - הוא בקמיצ"ה של יד השמאל בפרק אמצעי ומולך בכעס והולך בצינור מבינ"ה לת"ת וניתן לדן וברא מזל גדי בעולם וחודש טבת בשנה והכבד בנפש והוא מן העשיריות: צ - הוא באצב"ע של יד שמאל בפרק אמצעי ומולך באכילה והולך בצינור מגבור"ה לת"ת וניתן לאשר וברא מזל דל"י בעולם וחודש שב"ט בשנה והאצטומכא בנפש והוא מן העשיריות: ק - הוא באגוד"ל של יד ימין בפרק חיצוני ומולך בשחו"ק והולך בצינור מבינה לחסד וניתן לנפתל"י וברא מזל דגים בעולם וחודש אד"ר בשנה והטחול בנפש והוא מן העשיריות: ע"כ עצ"ק שהוא דגל הד': ספר ליקוטי הש"ס - ליקוטים מעץ החיים ליקוטים לזכירה מעץ החיים ]בפע"ח שער השבת פרק כ"ד[: דע כי בשעת התפלה תכוון בזה היחוד דהיינו קודם הברכה שתברך אמור השבעתי עליך פור"ה שר של שכחה שתסיר לב טפש ממני ותפיל יתי' על טורא רמתא בשם ארמימ"ס רמימ"ס

14

מימ"ס ימ"ס מ"ס ס'. ונח מצא חן בעיני ה'. והנה פי' הענין הוא זה כי הלא כבר נודע שבע"ש כל הקליפות כולם הם נגנזים בעומקא דתהומה רבה. ובמוצאי שבת כולם הם יוצאים ורוצים לשטוף את העולם לולי שאנו אומרים ויהי נועם וגו' כי בפסו' זה יש ה"פ נ"ו שהם הה' גבורות העולי' אל המנין של מנצפ"ך שגי' פ"ר והנה אין הדינים נמתקים כ"א דוקא בשרשם ולכן צריך לכוון באלו הה' פעמים נ"ו כדי להתיש ולהכניע כח הקליפה והגבורות אלו נותן הזעיר הנקרא ו' אל הנוקבא שהיא המלכות הנקרא ה' וע"כ צריך לכוון לאותיות פ"ר אשר בשם פור"ה שהם הה' גבורות ואל ו"ה שיש בשם פור"ה שהם הזעיר והנוקבא כדי להתיש ולהכניע כח הקליפה שהוא פור"ה כי השר שלהם פור"ה שמו ר"ל פ"ו מן פור"ה הם הה' אותיות של אלהים וכולם הם דינים. וזה סוד הכתוב שאמר פורה דרכתי לבד"י כי פור"ה שהם הדינים קשים דרכתי והכנעתי ע"י שם אלהים שכולו דינין לבדי שגי' הבדלה ר"ל אשר בשעת

15

הבדלה עם הכוונה הנזכרת לעיל מכל אותיות פור"ה שהם כלולים במלת אלהי' בפשוטו ואחוריי' והאותיו' כנ"ל. והנה שם אדם בליעל הוא ארמימ"ס והוא הולך ונתמעט כנ"ל כי הוא הראש לכל הקליפות והנה בליל שבת בעת הקידוש כשתאמר בא"י תכוון לשם יהו"ה דיודין שהוא ע"ב גימ' חס"ד ובמוצאי שבת בהבדלה תכוין בבא"י לשם יהו"ה דע"ב דאחוריים ותכוין ג"כ שם יהו"ה הפשוט שגימ' כ"ו ונשאר אז המילוי דע"ב שהוא מ"ו כמנין הבדלה והנה השם היותר מעט במספר שם האדם בליעל הנ"ל הוא מ"ס שגי' שלו הוא ק' וז"ש רז"ל אינו דומה מי ששונה פרקו ק' פעמים למי ששונה ק"א פעמים שגי' שלו הוא מיכאל וז"ס הכתוב פורה דרכתי לבד"י ומעמים אין איש אתי ר"ל אין אחד מן הקליפות אתי. ואדרכס באפי שר"ת של "פותח "את "ידך הוא ר"ת פא"י שם אחד קדוש ונורא משמות הע"ב של וי"סע ו"יבא וי"ט שגימ' של שם זה הוא כמנין יהו"ה אדנ"י אשר בשילוב הוא זה יאהדונה"י וע"י כוונת אלו

16

אשר זכרנו יתכנעו אז הקליפות הגורמים השכחה ויבא הזכירה בסייעתא דשמיא: מצאתי כתוב בספר הרזים ולא נמסר כ"א לכשרים: הנה ברכת מגן אברהם. כד אזלת בארחא ותרצה שלא תתנזק אמור ח"י פעמים ברעותא דלבא ובכוונה גדולה ובודאי שלא תתנזק: וברכת מחיה מתים. כד אית חולה ותרצה לידע אם ימות או לא אמור אותו ח"י פעמים בכוונה ואי אתער חולה ההוא בהאי שעתא יחי' ולא ימות ואי לא אתער ימות בודאי: וברכת הרוצה בתשובה אי אית מי שנשתמד קח מי שתוקים הנשאבים קוד' זריחת השמש והב אותן במנא חדתא ואמור באוזן שמאלא דילי' בההוא מנא בלחש י"ח פעמים ברכה הנ"ל ולבתר הכי הב לי' למשתי מיני' אל ההוא דאשתמד ובודאי יחזור בתשובה: ובברכת המרבה לסלוח אי קאי לקבלי' רוח רעה או הרהורים רעים עלה בליבי' צלי בצלא ריקנית ח"י פעמים ברכה זו ויתבטל: ובברכת הגואל אי איכא מאן דלא אצלח יכתוב אותו ויותבי' אותו תחת אסקופה דביתי' אי נמי צלי

17

יתי' עלי' י"א פעמים ברעותא דליבי' בתר צלותך בכוונה ותשב בהצלחה: ובברכת השיבה שופטינו אי אית מאן דירצה לעלות לדינא ויצליח יאמר יתי' ח"י פעמים בתר צלותי' ויצליח בודאי: ובברכת שובר אויבים וכו' אי אית לך דינא עם שום בריה צלי ח"י פעמים תחות שמיא ולית מאן דאעיק לך: ובברכת על הצדיקים אם תתיירא מליסטים בדרך וכמו כן משלטון שבעיר צלי יתי' ח"י פעמים אחר צלותך ותנצל בודאי: ובברכת ירושלים אי הוית בעקא או אם בעית למעבר במיא צלי יתי' ח"י פעמים ברעותא דלבא ובכוונה גדולה: ובברכת שומע תפלה אם תרצה לשאול שאלת חלום טהר את עצמך וצלי יתי' ח"י פעמים בתר צלותך ואתגליא לך בעותך: ובברכת הטוב אי בעית דתיהוי לך חן מקמי ברייתא או מקמא שלטון שבעיר צלי יתי' ח"י פעמים בתר צלותך ותמצא חן: ובברכת עושה השלום אי בעית דניקום לך רחמי מן שנאך אמור יתי' ח"י פעמים בתר צלותך והוא יעבוד רעותך: מצאתי כתוב בספר ישן

18

וז"ל: מעשה בשאלת חלום אשר עשה הרב ר' משה השיירכא זצ"ל בגזירות המים ובארות שהי' בעיר שטראזבערג והי 'זאת תשובתו בראשי תיבות של מלות אלו לעמ"ל ר"ת "לדעת "על "מה "לקו עול"ה ר"ת "עניים "ואביונים "לא "הצדיקו ומל"ח ר"ת "ורוב "מעשרם "לא "חלקו ותר"ף ר"ת "ובלא "תנאף "רובם "פקו שיע"ו ר"ת "שטראזבורג "יסירו "עדים "ויצדקו ולב"י