Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏
Reader › Likutay Halachos › הִלְכוֹת תְּפִלָּה הֲלָכָה ג
A A
הִלְכוֹת תְּפִלָּה הֲלָכָה ג

Hilchos Tefillah — Halacha 3

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

Matched source edition · Volume 4 · Bracketed references are separate from the traditional items.

הִלְכוֹת תְּפִלָּה הֲלָכָה גHilchos Tefillah Halacha 3

Based on LM I:78 — "Va'eschanan"

עִנְיַן תְּפִלָּה:

עַל-פִּי מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה ( בְּסִימָן עח) עַל פָּסוּק, "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן כֻּלּוֹ הֵיטֵב:

[328]

וְהַכְּלָל, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַתּוֹרָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם אַךְ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְבַד תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע וְכוּ', כִּי בְּהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים קְצָת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וְצָרְכֵי הַגּוּף וְכוּ' וְאִם כֵּן בַּמֶּה מְחַיִּין עַצְמָן בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם הַתּוֹרָה לְבַד, אַךְ בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל שֶׁל תּוֹרָה מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ אָז מְחַיִּין עַצְמָן עַל -יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת שֶׁהוּא גַּם כֵּן לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט בְּעֵת שֶׁבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', כִּי בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אָז הַצַּדִּיק מְחַיֶּה עַצְמוֹ מִבְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ לְבַד, בְּחִינַת עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה וְזֶה בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם

[328]

The matter of tefillah. Based on what Rabbainu z"l said (LM I:78) on the verse "Va'eschanan el Hashem ba'ais hahi laimor" — "I beseeched Hashem at that time, saying": The essential life-force is the Torah — "They are our life and the length of our days." But one certainly cannot engage in Torah constantly without any interruption — one must sometimes cease on account of livelihood and bodily needs. If so, how does one sustain oneself during the time of bitul [cessation from Torah], since there is truly no life-force except through Torah alone?

[329]

וְאָז הָיָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁקָּדַם לַתּוֹרָה, כִּי כָּל דָּבָר נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶעְלָמִין בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם נֶעְלָמִין וּמְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְקֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם אָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם רַק עַל-יְדֵי חֶסֶד חִנָּם, בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁהָיְתָה נֶעְלֶמֶת אָז בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נֶעְלָמִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְכוּ'.

[329]

During the time of necessary bitul from Torah, one sustains oneself through the great true tzadik, who is also sometimes like a simple person when he ceases from Torah words. He sustains himself from the path to Eretz Yisrael — for during cessation from Torah, the tzadik sustains himself from the mode of conduct that existed before Mattan Torah, when the world was sustained through His kindness alone — the aspect of "Oalum chesed yeebuneh" — "The world is built on kindness" — the aspect of otzar matnas chinam [the treasury of free gift]. Then the Torah was hidden within every thing in the world — the aspect of Derech Eretz that preceded the Torah. For everything was created with the Ten Utterances, and the Ten Commandments are hidden within those Ten Utterances, concealed and clothed in every worldly thing.

[330]

וְזֶה בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל -יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא", לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ', עַל-כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נֶעְלָם הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ' וְזֶהוּ "וָאֶתְחַנַּן" וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב: וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ( אָבוֹת פֶּרֶק ב), אֶל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, צַדִּיקִים אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין מְבַקְּשִׁין אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק מַתְּנַת חִנָּם.

[330]

Before Mattan Torah, when the Torah had not yet been revealed, the world was sustained solely through chesed chinam [gratuitous kindness] — the hidden Torah concealed in everything. This is the path to Eretz Yisrael: the essential kedushah of Eretz Yisrael derives from the Ten Utterances — "Koa'ach ma'asuv heegeed li'amoa" — "The power of His works He told to His people" — as Rashi explains on "Biraishis buruh" Therefore Moshe asked to enter Eretz Yisrael through matnas chinam — through the Ten Utterances where Torah is hidden, through which the world was sustained before Mattan Torah. This is: "Vu'eschanan" — [the language of a free gift].

אות ב§2

[331]

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( מְלָכִים א ח), "וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם וְכוּ'" 'דֶּרֶךְ אַרְצָם' דַּיְקָא כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַק מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כִּי הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת "חַיֵּי שָׁעָה" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( שַׁבָּת י), רָבָא חַזְיָא לְרַב הַמְנוּנָא דְּקָא מַאֲרִיךְ בִּצְלוֹתָא אָמַר, מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה וְהוּא סָבַר זְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה לְחוּד וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה מֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה נִקְרֵאת חַיֵּי שָׁעָה לְדִבְרֵי רָבָא, מַה תֵּרְצָה הַגְּמָרָא 'וְהוּא סָבַר זְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה לְחוּד', מֵהֵיכָן יְקַבֵּל זְמַן תְּפִלָּה הֲלֹא עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה אֵין שׁוּם זְמַן קָבוּעַ כְּלָל רַק כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְכָל הַלַּיְלָה אָנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה תָּמִיד, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל וּמֵהֵיכָן יְקַבֵּל זְמַן לְחַיֵּי שָׁעָה?

[331]

This is the aspect of tefillah. The essential tefillah is only matnas chinam [a free gift] — as our Sages said (Avos 2): "Do not make your tefillah fixed, but rather mercy and supplication." And: "Tzadikim — even though they have Torah and good deeds — ask only for matnas chinam." The essential tefillah is only matnas chinam. Therefore the essential tefillah is only in Eretz Yisrael, as our Sages said, and as it says (Melachim I:8): "Vihispalliloo ailechuh derech artzum" — "They shall pray to You toward their land" — "derech artzum" specifically. The essential tefillah is matnas chinam — the path to Eretz Yisrael.

[332]

אַךְ בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא רַק מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַנֶּעְלֶמֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. וְעַל-כֵּן גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וְעַל-כֵּן מְתֻרָץ הֵיטֵב קֻשְׁיַת רָבָא, מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה, כִּי זְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה לְחוּד, כִּי בִּזְמַן תְּפִלָּה מְקַבְּלִין חִיּוּת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא שֶׁדְּבֵקִים גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ בַּתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת כַּנַּ"ל.

[332]

Tefillah is called chayai sha'ah [temporal life], as Rava said (Shabbos 10a) to Rav Hamnuna who was prolonging his tefillah: "You neglect eternal life [Torah] and engage in temporal life [tefillah]!" And the Gemara resolves: "He held that the time for Torah is separate and the time for tefillah is separate." At first glance: since tefillah is merely "temporal life," from where will one find time for it — is not one obligated to study Torah at all times? But in truth, since tefillah is matnas chinam, during tefillah one is cleaving to the hidden Torah — the Torah concealed in everything, the aspect of chesed chinam that sustained the world before Mattan Torah. Thus even during tefillah one is truly cleaving to Torah — the hidden Torah.

[333]

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר ( בְּסִימָן טו) שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכִין לְסִתְרֵי תּוֹרָה, כִּי עַל -יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם עַל-יְדֵי זֶה דְּבֵקִים בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה, וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעְלָמָה בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, כִּי בְּהַלֵּב נֶעְלָמִין כָּל הַדְּבָרִים בְּחִינַת תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְעַל-כֵּן הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינָה גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד וּצְרִיכִין דַּיְקָא לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה, עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַּתַּן תּוֹרָה, עַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת כָּל הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים שֶׁהָאָדָם בָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ צָרְכֵי פַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא, כִּי כָּל הָעִתִּים שֶׁאָדָם בָּטֵל מִתּוֹרָה מֵחֲמַת הַהֶכְרֵחַ מְקַבְּלִין חִיּוּת מִבְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיֵּי שָׁעָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְקַבְּלִים חִיּוּת מִשָּׁם וּמְחַיִּין כָּל הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים שֶׁבְּטֵלִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁהַצַּדִּיק עַל-יְדֵי שֶׁדָּבוּק בִּשְׁעַת בִּטּוּלוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, עַל-יְדֵי זֶה מְחַיֶּה כָּל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא מַמָּשׁ בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל, כִּי לְעִקַּר הַתְּפִלָּה זוֹכִין רַק הַצַּדִּיקִים וְעַל-כֵּן כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל רַק בְּהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּסִימָן ב,.

[333]

This is why Rabbainu said elsewhere (LM I:15): through tefillah one merits sisrai Torah [the secrets of Torah]. Through tefillah (matnas chinam), one cleaves to the hidden Torah — which is sisrai Torah. Therefore tefillah is called avodah shebalev [service of the heart] — the aspect of concealment, the hidden Torah, the aspect of thought in the heart, for in the heart all things are hidden — ta'alumos lev [secrets of the heart]. Therefore tefillah is an exceedingly lofty level — and one must specifically pray each day and increase in tefillah and supplication. Through tefillah (matnas chinam, the hidden Torah, chesed chinam) one can sustain all times when one is idle from Torah due to the necessity of livelihood and the like. The tzadik, by cleaving during his idle time to the hidden Torah, sustains all simple people — and tefillah is exactly this aspect. The essential tefillah is merited only by the tzadikim; therefore every person must pray only through hiskashrus to the tzadikim of the generation (LM I:2).

[334]

כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל, וּכְתִיב ( תְּהִלִּים לז), צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אֶרֶץ כִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין הַצַּדִּיקִים וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ( יְשַׁעְיָה ס), "וְעַמֵּךְ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ', כִּי כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּצַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ', וּכְמוֹ כֵן זוֹכֶה לִתְפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְּלִין נַעֲשֶׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בָּאִים לְשָׁם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל -יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְזֶה שֶׁרָמַז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים מִמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁנִּמְצְאוּ בִּכְתִיבַת יָדוֹ עַל פָּסוּק וָאֶתְחַנַּן, וְרָמַז שָׁם עִנְיַן שְׁמִירַת הַבְּרִית, עַיֵּן שָׁם, כִּי כָּל עִנְיַן הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זֶה תָּלוּי רַק בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ' כַּנַּ"ל גַּם עִקַּר הַתְּפִלָּה תְּלוּיָה בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר: נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה מְחַיִּין עַצְמוֹ מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, וְעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת תָּמִיד בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( שַׁבָּת יא), חֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה תָּמִיד כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה, אֲבָל אָנוּ מַפְסִיקִים גַּם לִתְפִלָּה, כִּי גַּם בְּלָאו הָכִי אָנוּ מְבַטְּלִין הַרְבֵּה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּפּוֹסְקִים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְבַטְּלִין גַּם בְּלָאו הָכִי מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, בְּוַדַּאי הַהֶכְרֵחַ לְהִתְפַּלֵּל, כְּדֵי לִדָּבֵק בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת כָּל שְׁעַת הַבִּטּוּלִים כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה גַּם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל, אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם אֻמָּנוּת כִּי אִם הַתּוֹרָה לְבַד וְאֵין צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמָן בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל מַשָּא וּמַתָּן וּמִינֵי אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם מַשָּא וּמַתָּן וְאֻמָּנוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק תּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן, וְעַל -כֵּן הָיוּ מְגַלִּין סִתְרֵי תּוֹרָה וְלָהֶם נִתַּן רְשׁוּת לְגַלּוֹת רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, כִּי אֶצְלָם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּהֶעְלֵם, כִּי הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת נִתְגַּלָּה לָהֶם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹסְקִין בְּשׁוּם אֻמָּנוּת שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת, רַק בְּהַתּוֹרָה לְבַד, (ליקוטי מוהר״ן סד; נה:ח; ולעניין תלות התפילה בקדושת הברית: ליקוטי מוהר״ן ב:ב).

[334]

For the essential tefillah is in the aspect of Eretz Yisrael, in the aspect of matnas chinam, as mentioned above. It is written (Tehillim 37:29), "Tzadikim yeershoo uretz" — "The righteous shall inherit the land" — for the tzadikim merit Eretz Yisrael, as it says (Yeshayah 60), "Your people are all tzadikim; forever they shall inherit the land." Each person, according to the aspect of his holiness in kedushas habris — which is the essential aspect of tzadik, as is known — and according to how much he merits binding himself and becoming included in the true Tzadik of the generation, so he merits the inheritance of Eretz Yisrael, in the aspect of "forever they shall inherit the land"; and so too he merits tefillah. For the essential tefillah is in the aspect of Eretz Yisrael, as mentioned above. And it is explained in Likutay Moharan 64 and 55:8 that in the place where one prays, the air becomes the aspect of Eretz Yisrael. For tefillah is the aspect of matnas chinam, through which the essential kedushah of Eretz Yisrael is made, as mentioned above, as explained in the aforementioned teaching: in every place where kosher people come, they can create the aspect of Eretz Yisrael through this aspect; see there well. This is what Rabbainu, zichrono livrachah, hinted in the chapter-headings of that teaching, which were found in his handwriting, on the verse Va'eschanan, where he hinted to the matter of shmeeras habris; see there. For the whole matter of the aforementioned teaching — the aspect of the path to Eretz Yisrael, meaning conquering Eretz Yisrael — depends only on kedushas habris, in the aspect of "Tzadikim yeershoo uretz," as mentioned above. So too, the essential tefillah depends on kedushas habris (Likutay Moharan 2:2). It follows that through tefillah one gives life to himself from the hidden Torah, the aspect of matnas chinam; and through this one can always receive life-force during the time of bittul from words of Torah. This is what our Sages, zichronam livrachah, said (Shabbos 11a): companions who are constantly engaged in Torah, like Rabbi Shimon bar Yochai and his companions, whose Torah was their occupation, interrupt for Kreyas Shima but do not interrupt for tefillah. But we interrupt also for tefillah, because even without this we interrupt greatly from words of Torah, as is brought in the poskim. That is as mentioned above: since we interrupt from words of Torah even without this, it is certainly necessary to pray in order to cleave to the hidden Torah, the aspect of matnas chinam, so that one can give life to all the hours of bittul, as mentioned above. Through tefillah, even they receive life-force from the hidden Torah within every matter, as mentioned above. But Rabbi Shimon bar Yochai and his companions, whose Torah was their occupation, had no occupation except Torah alone, and did not need to give life to themselves from the hidden Torah within all commerce and crafts of the world, because they had no commerce or craft in the world at all — only their Torah was their occupation. Therefore they revealed the secrets of Torah, and permission was given to them to reveal razin d'Oraysa [the secrets of the Torah], because by them the Torah was not in concealment; the hidden Torah was revealed to them, since they were not engaged in any craft in which the Torah is hidden, but in Torah alone.

אות ג§3

[335]

וְעַל-כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין לִתְפִלָּה כַּנַּ"ל, כִּי לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמָן עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַהַעְלָמָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה כְּלָל כַּנַּ"ל:

[335]

Thus through tefillah one sustains oneself from the hidden Torah (matnas chinam), and through this one can receive life-force constantly during idle time from Torah. This is what our Sages said (Shabbos 11a): Scholars whose Torah is their craft — like R' Shimon bar Yochai and his companions — interrupt for Kreyas Shima but not for tefillah. But we interrupt even for tefillah — since we also idle much from Torah study in any case.

[336]

וְזֶה בְּחִינַת ( בְּרָכוֹת לב), חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וְכוּ', וְכִי מֵאַחַר שֶׁהָיוּ שׁוֹהִין תֵּשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם תּוֹרָתָן מָתַי נַעֲשֵׂית וּמְלַאכְתָּן וְכוּ', אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הָיוּ תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת כִּי הֵם נִקְרְאוּ חֲסִידִים, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל בִּתְפִלָּתָן חֶסֶד חִנָּם, בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְכוּ' כַּנַּ"ל,.

[336]

Since we idle from Torah even without tefillah, we certainly must pray — to cleave to the hidden Torah through matnas chinam, so we can sustain all the times of idleness. Through tefillah, even idle times receive life-force from the hidden Torah concealed in everything. But R' Shimon bar Yochai and his companions, whose Torah was their sole craft — who had no occupation but Torah alone and did not need to sustain themselves through the hidden Torah in worldly matters (since they had no worldly business at all) — therefore the hidden Torah was revealed to them. They were given permission to reveal razin diOareyesuh [mysteries of Torah] — for to them the Torah was not hidden. Since they never engaged in any occupation where Torah is hidden, the hidden Torah was revealed to them — and therefore they did not need tefillah.

אות ד§4

[337]

וְעַל-כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה מְאֹד, כִּי תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת, כִּי גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיוּ דְּבֵקִים בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד כַּנַּ"ל וְזֶהוּ וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת, כִּי מֵאַחַר שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת חֶסֶד חִנָּם עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלָאכָה וּמַשָּא וּמַתָּן כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּחַיִּין עַצְמָן בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר וּבְכָל מַשָּא וּמַתָּן וְאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי הָיְתָה מְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין הַחִיּוּת אֱלֹקוּת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁנֶּעְלָם בְּכָל דָּבָר, הֵפֶךְ הַקְּלָלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא מֵחֲמַת שֶׁנֶּעְלָם וְנִסְתָּר אוֹר ה' שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם, בִּבְחִינַת ( דְּבָרִים לא), "הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה", כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע הִיא רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁדָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בְּכָל הַדְּבָרִים וּמַשָּא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מְלֻבָּשׁ בָּהֶם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו עַל-יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לְאוֹר ה' שֶׁנֶּעְלָם שָׁם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה:

[337]

This is the aspect of (Berachos 32b): "The early chassidim would wait one hour [before each tefillah]... since they spent nine hours a day on tefillah, how was their Torah preserved and their work accomplished? Rather, since they were chassidim, their Torah was preserved and their work was blessed." They are called chassidim — they were able to draw and receive through their tefillah chesed chinam, the otzar matnas chinam, the hidden Torah. Therefore they could prolong tefillah greatly — for even during tefillah they were cleaving to the hidden Torah, the aspect of Toras Chesed. "Their work was blessed" — since they merited chesed chinam through tefillah (the essential sustenance of the world during times of occupation and business), sustaining themselves through the hidden Torah in every matter. From there the essential brachah derives — by revealing the Godly life-force (the Torah hidden in everything). The opposite of the curse, chas vishalom, which comes from the concealment of Hashem's light: "Haloa al kee ain Elokeye bikeerbee mitzu'oonee huru'oas hu'aileh" — "Is it not because my God is not in my midst that these evils have found me?"

[338]

וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כִּי הַכֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַּתַּן תּוֹרָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם נֶעְלָמִין בְּכָל דָּבָר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ וְנֶעְלָם בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל, כִּי הַמַּאֲמָרוֹת הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, בִּבְחִינַת ( תְּהִלִּים פט), "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וְעַל-כֵּן הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה מִשָּׁם עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת ( בַּמִּדְבָּר ו), "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם", 'אָמוֹר לָהֶם' דַּיְקָא, הַיְנוּ לִבְחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "יְבָרֶכְךָ ה'" וְכוּ', כִּי הַבְּרָכָה הִיא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּדַבְּקִין כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, לִבְחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה מֵה' וְכַנַּ"ל

[338]

This is the aspect of Bircas Kohanim. The Kohain — a man of chesed — could reveal the chesed chinam that sustained the world before Mattan Torah, through the Ten Utterances hidden in everything. The Utterances are the aspect of chesed: "Kee umartee oalum chesed yeebuneh" — "For I said: the world is built on kindness." Therefore the Kohanim could draw brachah to Yisrael — for the essential brachah derives from revealing the Ten Utterances in everything. "Koa sivurachooo es Binay Yisroel - umor luhem" — "So shall you bless the Children of Yisrael — say to them" — "amor" specifically — pointing to the Ten Utterances (ma'amaros) hidden in everything, from which the essential brachah derives.

[339]

וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְבָרֵךְ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כ"ח פִּרְקִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְגַלִּין כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי זֶה יָכוֹל הַכֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה מִשָּׁם מִבְּחִינַת הָאֱלֹקוֹת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן עִקַּר נְשִׂיאַת כַּפַּיִם הוּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גַּם כֵּן בִּבְחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן גַּם הַתְּפִלָּה מְסֻגֶּלֶת יוֹתֵר בִּפְרִישַׂת כַּפַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( תְּהִלִּים פח), "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי" וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה טוֹב לִפְרֹשׂ כַּפָּיו וְכוּ', וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר ( סִימָן מד) עִנְיַן מְחָאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כ"ח פִּרְקִין, בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ' כַּנַּ"ל:

[339]

The Kohain must bless through niseyas kapayim [the raising of hands] — for the hands have twenty-eight joints (kach is the aspect of ko'ach), the aspect of "koa'ach ma'aseh Biraishis" — the power of the act of Creation — the Ten Utterances. Through the hands, one reveals koa'ach ma'aseh Biraishis, and the Kohain can draw brachah. Therefore niseyas kapayim is during tefillah (which shares this aspect). Tefillah itself is enhanced through spreading one's palms, as Rabbainu said: during tefillah it is good to spread one's palms — for the hands (twenty-eight joints is the aspect of koa'ach ma'aseh Biraishis) enable conquering Eretz Yisrael, the essential aspect of tefillah — matnas chinam.

אות ה§5

[340]

וְעַל-כֵּן מַזְכִּירִין הָאָבוֹת בַּתְּפִלָּה, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וְכוּ' וְגַם עִקַּר הַתְּפִלָּה תִּקְּנוּ הֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( בְּרָכוֹת כו), אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית וְכוּ' כִּי הָאָבוֹת הָיוּ קֹדֶם מַּתַּן תּוֹרָה, שֶׁאָז הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל:

[340]

Therefore we mention the Avos [Patriarchs] in tefillah — "Elokay Avrohom, Elokay Yitzchok…" — and the Avos themselves established tefillah: Avraham established Shacharis, etc. (Berachos 26b). For the Avos lived before Mattan Torah — when the world was sustained through His kindness, the hidden Torah — which is the aspect of tefillah.

[341]

וְעַל-כֵּן הָיְתָה עִקַּר עֲבוֹדָתָם רַק תְּפִלָּה, כִּי תְּפִלָּה הִיא חֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה הִתְחִיל מֵאַבְרָהָם שֶׁהוּא הִתְחִיל לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם וְהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( בְּרֵאשִׁית ב), "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם"-בְּאַבְרָהָם ( בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֶּרֶק יב) וְעַל-כֵּן עִקַּר חֲתִימַת הַבְּרָכָה בְּאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( פְּסָחִים קיז), יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר, "וֶהֱיֵה בְּרָכָה"-בְּךָ חוֹתְמִין וְכוּ' כִּי עִקָּר הוּא אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת תְּפִלָּה וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִמְסְרוּ הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, וּמִמֶּנּוּ לְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר וְכוּ', כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה מִשּׁוּם לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הִיא רַק בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, "הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְכוּ'" כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הִיא רַק מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ (ליקוטי מוהר״ן ז:א; נה:ג).

[341]

Therefore their essential service was solely tefillah — for tefillah is chesed chinam that sustained the world before Mattan Torah. The essential tefillah began with Avraham, who first revealed His Godliness in the world and is the essential sustainer of the world: "Aileh soaldoas hashumayim vihu'urezt biheeburum" — "These are the generations of the heavens and the earth when they were created" — b'Avraham [rearranging the letters: "through Avraham"] (Beraishis Rabbah 12). Therefore the essential conclusion of the brachah is with Avraham: "In you they conclude" (Pesachim 117b) — for Avraham is chesed chinam, the essential sustenance of the world before Mattan Torah, the essential aspect of tefillah. Therefore berachos were given to Avraham, and from him to Yitzchak and Yaakov — for from there the essential brachah, through revealing His Godliness clothed in everything.

אות ו§6

[342]

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה וְכוּ'" כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא מִבְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה רַק בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ כִּי רֹב הִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ הֵם רַק בְּעִנְיַן סְעֻדָּה, כִּי הָאֲכִילָה הִיא רַק בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ הַנַּ"ל שֶׁקָּדַם לַתּוֹרָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת שֶׁהָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן שָׁם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן מִלַּחְמוֹ לַדָּל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַל -יְדֵי שֶׁחוֹנֵן אֶת הֶעָנִי מִסְּעֻדָּתוֹ וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה בְּחִינַת ( תְּהִלִּים קלד) שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ וְכוּ' כְּדֵי לְגַלּוֹת הֶאָרַת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם כֹּ"חַ פִּרְקִין בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם כַּנַּ"ל, בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַמָּזוֹן וְהָאֲכִילָה וְכַנַּ"ל.

[342]

Therefore it is forbidden to eat before tefillah, on account of "Lo sochlu al hadam" — "Do not eat upon the blood" (Berachos 10b). The essential eating and parnasah are only through matnas chinam — as we say: "Who feeds the entire world in His goodness, with grace, kindness, and compassion — He gives bread to all flesh, for His kindness is forever." The essential eating and parnasah come only from Eretz Yisrael. Therefore one must mention Eretz Yisrael in Bircas HaMazon: "Vi'uchaltuh visuvutuh oovairachtuh es Hashem Elokechuh al hu'urezt hatoavuh" — "You shall eat, be satisfied, and bless Hashem your God for the good land." The essential kedushah of Eretz Yisrael derives from the Ten Utterances — chesed chinam. Therefore one must eat with derech eretz [proper conduct] — most halachos of derech eretz concern meals — for eating derives from the "derech eretz that preceded the Torah" (chesed chinam). One must give from one's bread to the poor — drawing matnas chinam during eating by showing grace to the poor. N'tilas yadayim [ritual handwashing] before eating is the aspect of: "Si'oo yidaichem koadesh oovurchoo" — "Lift your hands in holiness and bless" — revealing the illumination of the hands (twenty-eight joints are the aspect of koa'ach ma'aseh Biraishis; this is the aspect of the Ten Utterances, the aspect of chesed chinam, and the aspect of the path to Eretz Yisrael), from which the essential sustenance derives.

[343]

וְעַל-כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם כַּנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַמָּזוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם וְכוּ' וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( בְּרָכוֹת י) שֶׁהָאוֹכֵל קֹדֶם הַתְּפִלָּה עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת כִּי אָז נִמְשָׁךְ חַס וְשָׁלוֹם הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת תֹּקֶף הַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּם, וַאֲכִילָה כָּזוֹ אֲסוּרָה לָנוּ, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמָּזוֹן רַק מִבְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִוא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, שֶׁהִוא בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר נִמְצָא שֶׁהַחִיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין עַל-יְדֵי הַמַּאֲכָל שֶׁמְּחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַגּוּף מְקַבְּלִין מֵהַתּוֹרָה מַמָּשׁ בִּבְחִינַת ( תְּהִלִּים מ) וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי מֵאַחַר שֶׁהַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כַּנַּ"ל.

[343]

Therefore it is forbidden to eat before tefillah — for specifically through tefillah one draws chesed chinam, from which the essential holy food derives (from Eretz Yisrael, from chesed chinam). The life-force received through food sustained this way comes from the Torah itself: "ViSoaruschuh bisoach mayeye" — "Your Torah is within my innards" — since the food derives from chesed chinam (the hidden Torah in everything). But when one eats, chas vishalom, before tefillah — before revealing chesed chinam — one does not draw the food from chesed chinam, and the life-force does not come from the hidden Torah. Such life is called: "Rishu'im bichayaihem kroyim maisim" — "The wicked in their lifetime are called dead" — for it is not true life-force. Of such eating it says: "Pen toachal visuvutuh… virum livuvechuh, vishuchachtuh es Hashem" — "Lest you eat and be satisfied... and your heart grow haughty... and you forget Hashem" — forgetting Him since one does not draw matnas chinam during eating.

[344]

אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל חַס וְשָׁלוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה קֹדֶם שֶׁזָּכָה לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם, וַאֲזַי אֵינוֹ מַמְשִׁיךְ הַמַּאֲכָל מִבְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, וַאֲזַי אֵין מְקַבֵּל הַחִיּוּת מִבְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שָׁם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת, כִּי הֵם חַיֵּינוּ כַּנַּ"ל וְעַל חִיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין מֵאֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים ( בְּרָכוֹת יח) כִּי אֵין זֶה חִיּוּת כְּלָל כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא רַק מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל וְעַל אֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר ( דְּבָרִים ח) פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְרָם לְבָבֶךָ. . וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי שׁוֹכֵחַ אֶת ה' חַס וְשָׁלוֹם מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַמְשִׁיךְ בִּשְׁעַת אֲכִילָה מַתְּנַת חִנָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהַמַּאֲכָל כַּנַּ"ל וְזֶהוּ ( שָׁם), וְזָכַרְתָּ אֶת ה' כוּ' כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל 'כֹּחַ' דַּיְקָא בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם שֶׁזֶּה צְרִיכִין לִזְכֹּר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַמַּאֲכָל מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שָׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל עַד אַחַר הַתְּפִלָּה, שֶׁאָז מַמְשִׁיכִין חֶסֶד חִנָּם וְכוּ' כַּנַּ"ל:

[344]

But when one eats, chas v'shalom, before tefillah, before he has merited revealing the aspect of chesed chinam, then he does not draw the food from the aspect of chesed chinam. Then he does not receive the life-force from the hidden Torah that is there, from which the essential life-force comes — for they are our life, as mentioned above. Concerning the life-force received from such eating it is said, "The wicked, even in their lifetime, are called dead" (Berachos 18b), for this is not life-force at all; the essential life-force is only from the Torah, as mentioned above. Concerning such eating it is said (Devarim 8:14), "Pen toachal visuvutuh… virum livuvechuh, vishuchachtuh es Hashem Elokechuh" — "Lest you eat and be satisfied and your heart become haughty... and you forget Hashem your God." For he forgets Hashem, chas v'shalom, since at the time of eating he does not draw matnas chinam, which is the aspect of Divine life-force — namely the hidden Torah clothed within the food, as mentioned above. This is (ibid.), "Vizuchartuh es Hashem... kee Hoo hanoasain lichuh koa'ach la'asoas chayil" — "Remember Hashem... for He gives you power to achieve." "Koa'ach" specifically — the aspect of koa'ach ma'aseh Biraishis, which is the aspect of chesed chinam. This one must remember during eating, in order to draw the life-force received from the food from the hidden Torah there, which is the aspect of koa'ach ma'aseh Biraishis, the aspect of chesed chinam, as mentioned above. Therefore it is forbidden to eat until after tefillah, for then chesed chinam is drawn, as mentioned above.

Summary & study aids — Hilchos Tefillah Halacha 3

Translator’s editorial summary and study aid; not original teaching

Translator's Summary — Tefillah — Halacha 3

Overview and study aid from the translator; not part of the original text of Likutay Halachos.

Core Message

The order of tefillah refines the worlds and the human qualities from action to song, faith, and direct attachment. Korbanos, Pesukay DiZimrah, Kreyas Shima and its blessings, and Shmoneh Esrai are successive stages through which the material is clarified and raised.

Main Pillars

Korbanos clarify Asiyah and the realm of action and material work.

Pesukay DiZimrah uses song and praise to cut away obstruction and elevate the emotions.

Kreyas Shima and its blessings establish emunah, unity, and the higher mind.

Shmoneh Esrai is standing in direct attachment, where the worlds are included Above.

The order must be respected because each stage makes the next stage receivable.

Practical Takeaways

Do not rush into Shmoneh Esrai without allowing the earlier sections to prepare the soul.

Let each part of the siddur perform its own work: clarification, song, emunah, and attachment.

When concentration is difficult, identify which preceding stage needs renewal.

— Translator's summary. Not part of the original text of Likutay Halachos. —

Expanded Study Aid — Tefillah — Halacha 3

Key Terms and Concept Notes

Asiyah — the world of action clarified through korbanos.

Pesukay DiZimrah — song that cuts and elevates.

Kreyas Shima — reception of unity and emunah.

Shmoneh Esrai — direct standing and attachment before Hashem.

Series Continuity Note

The siddur is an ordered ladder rather than a collection of texts. Skipping the inner work of a stage weakens the ascent that follows.

Diagram 1 — Tefillah — Halacha 3 Flow

Diagram 2 — Tefillah — Halacha 3 Concept Map

— End of translator study aid and diagrams. Not part of the original text of Likutay Halachos. —

Diagram 1 — Tefillah — Halacha 3 Flow
Diagram 1 — Tefillah — Halacha 3 FlowTranslator’s editorial learning diagram; separate from original teachingOpen full-size diagram
Diagram 2 — Tefillah — Halacha 3 Concept Map
Diagram 2 — Tefillah — Halacha 3 Concept MapTranslator’s editorial learning diagram; separate from original teachingOpen full-size diagram
Earlier annotations and link context

Earlier Reader contexts are retained separately. Their links identify current source references; they do not assert that an earlier English selection has the same meaning in the corrected edition.

Earlier paragraph 3

Earlier Reader text retained for its original links and annotations; related source references do not assert translation or personal-highlight equivalence.

Current source references: [328] [329] [330]

הלכה ג אות א ענין תפלה על פי מה שאמר רבינו ז"ל (בסימן ע"ח) על פסוק ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר. עיין שם הענין כולו היטב. והכלל. כי עיקר החיות הוא התורה כי הם חיינו ואורך ימינו וכו' עיין שם. אך בודאי אי אפשר להיות עוסק בתורה לבד תמיד בלי הפסק רגע וכו'. כי בהכרח לבטל לפעמים קצת בשביל פרנסה וצרכי הגוף וכו'. ואם כן במה מחיין עצמן בשעת הביטול מאחר שבאמת אין שום חיות כי אם התורה לבד. אך בעת הביטול של תורה מחמת הכרח אז מחיין עצמן על ידי הצדיק הגדול האמת שהוא גם כן לפעמים איש פשוט בעת שבטל מדברי תורה. והוא מחיה עצמו מהדרך של ארץ ישראל וכו'. כי בעת שבטלין מדברי תורה אז הצדיק מחיה עצמו מבחינת ההנהגה היה קודם מתן תורה שאז היה העולם מתקיים בחסדו לבד בחינת (תהלים פרק ט') עולם חסד יבנה. וזה בחינת אוצר מתנת חנם. ואז היה תורה נעלמת בכל דבר שבעולם. בבחינת דרך ארץ שקדם לתורה. כי כל דבר נברא בעשרה מאמרות ועשרת הדברות נעלמין בעשרה מאמרות שהם נעלמין ומלובשין בכל דבר שבעולם. וקודם מתן ת ורה שלא היה עדיין התורה בעולם. אז היה העולם מתקיים רק על ידי חסד חנם בחינת מתנת חנם. שזה בחינת התורה נעלמת שהיתה נעלמת אז בכל דבר שבעולם שנברא בעשרה מאמרות שבהם נעלמין עשרת הדברות וכו. וזה בחינת הדרך לארץ ישראל. כי עיקר קדושת ארץ ישראל על ידי העשרה מאמרות. בחינת (שם קי"א) כח מעשיו הגיד לעמו וכו' כמו שפירש רש"י על פסוק בראשית ברא לא היה צריך להתחיל את התורה וכו'. על כן בקש משה ליכנס לארץ ישראל על ידי בחינת מתנת חנם. שהוא בחינת עשרה מאמרות שבהם נעלם התורה. שעל ידי זה היה מתקיים העולם קודם מתן תורה וכו'. וזהו ואתחנן וכו' וכו' עיין שם כל זה היטב היטב:

Earlier pointed Hebrew field

עִנְיַן תְּפִלָּה: עַל-פִּי מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה ( בְּסִימָן עח) עַל פָּסוּק, "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן כֻּלּוֹ הֵיטֵב: וְהַכְּלָל, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַתּוֹרָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם אַךְ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְבַד תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע וְכוּ', כִּי בְּהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים קְצָת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וְצָרְכֵי הַגּוּף וְכוּ' וְאִם כֵּן בַּמֶּה מְחַיִּין עַצְמָן בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם הַתּוֹרָה לְבַד, אַךְ בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל שֶׁל תּוֹרָה מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ אָז מְחַיִּין עַצְמָן עַל -יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת שֶׁהוּא גַּם כֵּן לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט בְּעֵת שֶׁבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', כִּי בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אָז הַצַּדִּיק מְחַיֶּה עַצְמוֹ מִבְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ לְבַד, בְּחִינַת עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה וְזֶה בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם וְאָז הָיָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁקָּדַם לַתּוֹרָה, כִּי כָּל דָּבָר נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶעְלָמִין בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם נֶעְלָמִין וּמְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְקֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם אָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם רַק עַל-יְדֵי חֶסֶד חִנָּם, בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁהָיְתָה נֶעְלֶמֶת אָז בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נֶעְלָמִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְכוּ' וְזֶה בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל -יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא", לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ', עַל-כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נֶעְלָם הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ' וְזֶהוּ "וָאֶתְחַנַּן" וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב: ~ אות ב וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר

The parchment of Tefillin must be from the hide of a kosher domesticated animal, wild animal, or bird, as it says: "L'ma'an…" — from a species that is permitted to your mouth, etc.

Earlier paragraph 5

Earlier Reader text retained for its original links and annotations; related source references do not assert translation or personal-highlight equivalence.

Current source references: [331] [332] [333]

אות ב וזה בחינת תפלה. כי עיקר התפלה הוא רק מתנת חנם כמו שכתוב (אבות פרק ב') אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים וכו'. וכמו שאמרו רז"ל צדיקים אף על פי שיש בידם תורה ומעשים טובים אין מבקשין אלא מתנת חנם. כי עיקר התפלה הוא רק מתנת חנם. ועל כן עיקר התפלה היא רק בארץ ישראל כמו שאמרו רז"ל כמו שכתוב (מלכים א' ח') והתפללו אליך דרך ארצם וכו'. דרך ארצם דייקא. כי עיקר התפלה היא רק מתנת חנם שזהו בחינת דרך ארץ. בחינת הרך לארץ ישראל כנ"ל במאמר ה"ל. כי התפלה נקראת חיי שעה. כמו שאמרו רז"ל (שבת י') רבא חזיי' לרב המנונא דקא מאריך בצלותיא אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה. והוא סבר זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד. ולכאורה קשה מאחר שהתפלה נקראת חיי שעה לדברי רבא מה תירצה הגמרא והוסא סבר זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד. מהיכן יקבל זמן תפלה. הלא על עסק התתורה אין שום זמן קבוע כלל רק כל היום כולו וכל הלילה אנו מחויבים לעסוק בתורה תמיד. כי הם חיינו ואורך ימינו וכו' כנ"ל. ומהיכן יקבל זמן לחיי שעה. אך באמת מאחר שהתפלה היא רק מתנת חנם כנ"ל, שזה בחינת הדרך לארץ ישראל ששם עיקר התפלה כנ"ל. נמצא שבשעת התפלה הוא דבוק בהתורה הגנוזה והנעלמת שהיא בחינת חסד חנם מתנת חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה. ועל כן גם בשעת התפלה הוא דבוק בהתורה ממש. דהיינו בהתורה הנעלמת. ועל כן מתורץ היטב קישית רבא מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, כי זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד. כי בזמן תפלה מקבלין חיות על ידי התורה הנעלמת שהיא בחינת מתנת חנם בחינת ארץ ישראל. נמצא שדבקים גם בשעת התפלה, בהתורה. היינו בתורה הנעלמת כנ"ל. וזה שאמר רבינו ז"ל במקום אחר (בסימן ט"ו) שעל ידי התפלה זוכין לסתרי תורה. כי על ידי התפלה שהיא בחינת מתנת חנם על ידי זה דבקים בבחינת התורה הנעלמת שהיא בחינת סתרי תורה. ועל כן נקראת התפלה עבודה שבלב שזה בחינת העלמה בחינת התורה הנעלמת שהיא בחינת מחשבה שבלב. כי בהלב נעלמין כל הדברים בחינת תעלומת לב. ועל כן התפלה היא בחינת גבוה מאד מא. וצריכין דייקא להתפלל בכל יום ולהרבות התפלה ותחנונים. כי על ידי התפלה על ידי בחינת מתנת חנם בחינת התורה הנעלמת בחינת חסד חנם שהיה מקיים העולם קוד מתן תורה. על ידי זהיכולין לחיות כל הזמנים והעתים שהאדם בטל מדברי תורה מחמת הכרח צרכי פרנסה וכיוצא. כי כל העתים שאדם בטל מתורה מחמת ההכרח מקבלין חיות מבחינת חסד חנם הנ"ל על ידי התפלה שהיא בחינת חיי שעה שהיא בחינת מתנת חנם כנץל. שעל ידי זה מקבלים חיות משם ומחיין כל הזמנים והעתים בטלין מדברי תורה. בבחינת הנאמר במאמר הנ"ל שהצדיק על ידי שדבוק גבשעת ביטולו מדברי תורה בהתורה הנעלמת על ידי זה מחיה כל האנשים הפשוטים וכו' עיין שם כי התפלה היא ממש בחינה זו כנ"ל. כי עיקר התפלה זוכין רק הצדיקים. ועל כן כל אדם צריך להתפלל רק בהתקשרות לצדיקי הדור כמובא בדברי רבינו ז"ל בסימן ב'. כי עיקר התפלה היא בבחינת ארץ ישראל בבחינת מתנת חנם כנ"ל וכתיב (תהלים ל"ז) צדיקים ירשו ארץ. כי ארץ ישראל זוכין הצדיקים. וכמו שכתוב (ישעיה ס') ועמך ישראל כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכו'. כי כל אחד לפי בחינת קדושתו בקדושת הברית שזה עיקר בחינת צדיק כידוע וכפי מה שזוכה להתקשר ולהכלל בצדיק הדור האמתי כמו כן זוכה לירושת ארץ ישראל בבחינת לעולם ירשו ארץ וכו' וכמו כן זוכה לתפלה. כי עיקר התפלה היא בחבינת ארץ ישראל כנ"ל וכמובא בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים שבמקום שמתפללין נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל. כי התפלה היא בחינת מתנת חנם שעל ידי זה נעשה עיקר קדושת ארץ ישראל כנ"ל כמבואר במאמר הנ"ל שבכל מקום שאנשים כשרים באים לשם יכולין לעשות בחינת ארץ ישראל על ידי בחינה זו עיין שם היטב. וזה שרמז רבינו ז"ל בהראשי פרקים ממאמר הנ"ל שנמצאו בכתיבת ידו על פי ואתחנן. ורמז שם ענין שמירת הברית עיין שם. וזה שרמז רבינו זל בהראשי פרקים ממאמר הנ"ל שנמצאו בכתיבת ידו על פרשת ואתחנן. ורמז שם ענין שמירת הברית עיין שם. כי כל ענין המאמר הנ"ל שהוא בחנת הדרך לארץ ישראל דהיינו לכבוש ארץ ישראל. זה תלוי רק בקדושת הברית בבחינת צדיקים ירשו ארץ וכו' כנ"ל. גם עיקר התפלה תלויה בקדושת הברית כמובא במקום אחר:

Hilchos Tefillah – Halachos 1 & 3

Earlier paragraph 7

Earlier Reader text retained for its original links and annotations; related source references do not assert translation or personal-highlight equivalence.

Current source references: [334] [335]

אות ג נמצא שעל ידי התפלה מחיין עצמו מהתורה הנעלמת בחינת מתנת חנם. ועל ידי זה יכולין לקבל חיות תמיד בשעת הביטול מדברי תורה. וזה שאמרו רז"ל (שבת י"א) חברים העוסקים בתורה תמיד כמו רבי שמעון בר יוחאי וחביריו שהיתה תורתן אומנתן מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה. אבל אנו מפסיקים גם לתפלה. כי גם בלאו הכי אנו מבטלין הרבה מדברי תורה כמובא בפוסקים. היינו כנ"ל. כי מאחר שאנו מבטלין גם בלאו הכי מדברי תורה. בוודאי ההכרח להתפלל. כדי לדבק בהתורה הנעלמת בבחינת מתנת חנם כדי שיוכל להחיות כל שעת הביטולים כנ"ל. כי על ידי התפלה גם הם מקבלין חיות מהתורה הנעלמת בכל דבר כנ"ל. אבל רבי שמעון בר יוחאי וחביריו שתורתן אומנתן שאין להם שום אומנות כי אם התורה לבד ואין צריכין להחיות עצמן בהתורה הנעלמת בכל משא ומתן ומיני אומנות שבעולם. כי אין להם שום משא ומתן ואומנות בעולם כלל רק תורן אומנתן. ועל כן היו מגלין סתרי תורה ולהם ניתן רשות לגלות רזין דאורייתא. כי אצלם לא היתה התורה בהעלם. כי התורה הנלמת נתגלה להם. מאחר שלא היו עוסקין בשום אומנות ששם התורה נעלמת רק בהתורה לבד. ועל כן לא היו צריכין לתפלה כנץל. כי לא היו צריכין להחיותעצמן על ידי בחינת ההעלמה מאחר שלא היו בטלים מן התורה כלל כנ"ל:

Earlier pointed Hebrew field

נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה מְחַיִּין עַצְמוֹ מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, וְעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת תָּמִיד בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( שַׁבָּת יא), חֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה תָּמִיד כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה, אֲבָל אָנוּ מַפְסִיקִים גַּם לִתְפִלָּה, כִּי גַּם בְּלָאו הָכִי אָנוּ מְבַטְּלִין הַרְבֵּה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּפּוֹסְקִים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְבַטְּלִין גַּם בְּלָאו הָכִי מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, בְּוַדַּאי הַהֶכְרֵחַ לְהִתְפַּלֵּל, כְּדֵי לִדָּבֵק בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת כָּל שְׁעַת הַבִּטּוּלִים כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה גַּם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל, אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם אֻמָּנוּת כִּי אִם הַתּוֹרָה לְבַד וְאֵין צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמָן בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל מַשָּא וּמַתָּן וּמִינֵי אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם מַשָּא וּמַתָּן וְאֻמָּנוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק תּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן, וְעַל -כֵּן הָיוּ מְגַלִּין סִתְרֵי תּוֹרָה וְלָהֶם נִתַּן רְשׁוּת לְגַלּוֹת רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, כִּי אֶצְלָם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּהֶעְלֵם, כִּי הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת נִתְגַּלָּה לָהֶם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹסְקִין בְּשׁוּם אֻמָּנוּת שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת, רַק בְּהַתּוֹרָה לְבַד, וְעַל-כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין לִתְפִלָּה כַּנַּ"ל, כִּי לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמָן עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַהַעְלָמָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה כְּלָל כַּנַּ"ל:

body{max-width:750px;margin:40px auto;padding:0 20px;font-family:Georgia,'Times New Roman',serif;font-size:17px;line-height:1.85;color:#2b2b2b;background:#fcfaf5}

Earlier paragraph 9

Earlier Reader text retained for its original links and annotations; related source references do not assert translation or personal-highlight equivalence.

Current source references: [336] [337] [338] [339]

אות ד וזה בחינת (ברכות ל"ב) חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת וכו'. וכי מאחר שהיו שוהין ט' שעות ביום תורתן מתי נעשית ומלאכתן וכו' אלא מתוך שחסידים היו תורתן משתמרת ומלאכתן מתברכת. כי הם נקראו חסידים שהיו יכולין להמשיך ולקבל בתפלתן חסד חנם בחינת אוצר מתנת חנם שהיא התורה הנעלמת וכו' כנל. ועל כן היו יכולין להאריך בתפלה מאד כי תורתן משתמרת. כי גם בשעת התפלה היו דבקים בהתורה הנעלמת כנ"ל שהיא בחינת חסד חנם בחינת תורת חסד כנ"ל. וזהו ומלאכתן מתברכת. כי מאחר שזכו לבחינת חסד חנם על ידי התפלה שזה עיקר קיום העולם בעת שעוסקין במלאכה ומשא ומתן כנ"ל. דהיינו שמחיין עצמן בבחינת התורה הנעלמה בכל דבר ובכל משא ומתן ואומנות שבעולם. שזהו בחינת חסד חנם וכו' כנ"ל. על כן בוודאי היתה מלאכתן מתברכת. כי משם עיקר הברכהכי עיקר הברכה על ידי שמגלין החיות אלקות דהיינו התוה שנעלם בכל דבר. היפך הקללה ח"ו שהיא מחמת שנעלם ונסתר אור ה' שמלובש שם. בבחינת (דברים ל"א) הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. כמובא בספרים. כי עיקר הברכה והשפע היא רק מאתו יתברך. וכשדבוק בהשם יתברך תמיד ויודע שאילו בכל הדברים ומשא ומתן ומלאכות שבעולם מלובש בהם אלקותו יבתרך שהוא התורה שמלובש בכל דבר שבעולם, אזי בודואי נמשך ברכה במעשי ידיו על ידי שמדבק עצמו לאור ה' שנעלם שם שמשם עיק הברכה. וזה בחינת ברכת כהנים. כי הכהן איש חסד היה יכול לגלות בחינת החסד חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה על ידי בחינת העשרה מאמרות שהם נעלמין בכל דבר שהם בחינת התורה שמלובש ונעלם בכל דבר כנ"ל. כי המאמרות הם בחינת חסד בבחינת (תהלים פרק ט') כי אמרתי עולם חסד יבנה. ועל כן היה להם כח להמשיך ברכה לישראל. כי עיקר הברכה משם על ידי שמגלין העשרה מאמרות שבהם נברא העולם, שהם בחינת חסד חנם שהם מלובשין בכל דבר וכנ"ל. וזה בחינת (במדבר ו') כה תברכו את בני ישראל אמור להם, אמור להם דייקא. היינו לבחינת העשרה מאמרות הנ"ל שמלובשין בכל דבר שמשם עיקר הברכה כנ"ל. וזהו יברכך ה' וכו'. כי הברכה היא רק מהשם יתברך לבד. ועל ידי שמדבקין כל דבר לשרשו, לבחינת עשרה מאמרות שבהם נברא כל דבר שבעולם שזהו בחינת החיות אלקות שמלובש בכל דבר שבעולם, על ידיזה נמשך ברכה מה' וכנ"ל. ועל כן צריך הכהן לברך בנשיאת כפים. כי הידים הם כ"ח פרקין שהם בחינת כח מעשה בראשית בחינת עשרה מאמרות הנ"ל כמו שאמר רבינו במקום אחר.ועל כן על ידי הידים שעל ידי זה מגלין כח מעשה בראשית בחינת עשרה מאמרות שהם מלובשין בכל דבר. על כן על ידי זה יכול הכהן איש חסד להמשיך ברכה כי עיקר הברכה משם מבחינת האלקות המלובש בכל דבר כנ"ל. ועל כן עיקר נשיאת כפים הוא בשעת התפלה כי התפלה היא גם כן בבחינה זו כנ"ל. ועל כן גם התפלה מסוגלת יותר בפרישת כפים כמו שכתוב (תהלים פ"ח) שטחתי אליך כפי. וכמו שאמר רבינו ז"ל, בשעת התפלה טוב לפרש כפיו וכו' וכמובא במקום אחר (סימן מ"ד) ענין מחאת כפיים בשעת התפלה. כי הידים הם כ"ח פרקין בחינת כח מעשה בראשית שעל ידי זה יכולין לכבוש ארץ ישראל שזה עיקר בחינת התפלה בחינת מתנת חנם וכו' כנ"ל:

Earlier pointed Hebrew field

וְזֶה בְּחִינַת ( בְּרָכוֹת לב), חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וְכוּ', וְכִי מֵאַחַר שֶׁהָיוּ שׁוֹהִין תֵּשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם תּוֹרָתָן מָתַי נַעֲשֵׂית וּמְלַאכְתָּן וְכוּ', אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הָיוּ תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת כִּי הֵם נִקְרְאוּ חֲסִידִים, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל בִּתְפִלָּתָן חֶסֶד חִנָּם, בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה מְאֹד, כִּי תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת, כִּי גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיוּ דְּבֵקִים בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד כַּנַּ"ל וְזֶהוּ וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת, כִּי מֵאַחַר שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת חֶסֶד חִנָּם עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלָאכָה וּמַשָּא וּמַתָּן כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּחַיִּין עַצְמָן בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר וּבְכָל מַשָּא וּמַתָּן וְאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי הָיְתָה מְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין הַחִיּוּת אֱלֹקוּת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁנֶּעְלָם בְּכָל דָּבָר, הֵפֶךְ הַקְּלָלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא מֵחֲמַת שֶׁנֶּעְלָם וְנִסְתָּר אוֹר ה' שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם, בִּבְחִינַת ( דְּבָרִים לא), "הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה", כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע הִיא רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁדָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בְּכָל הַדְּבָרִים וּמַשָּא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מְלֻבָּשׁ בָּהֶם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו עַל-יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לְאוֹר ה' שֶׁנֶּעְלָם שָׁם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה: וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כִּי הַכֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַּתַּן תּוֹרָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם נֶעְלָמִין בְּכָל דָּבָר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ וְנֶעְלָם בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל, כִּי הַמַּאֲמָרוֹת הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, בִּבְחִינַת ( תְּהִלִּים פט), "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וְעַל-כֵּן הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה מִשָּׁם עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר וְכַנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת ( בַּמִּדְבָּר ו), "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם", 'אָמוֹר לָהֶם' דַּיְקָא, הַיְנוּ לִבְחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "יְבָרֶכְךָ ה'" וְכוּ', כִּי הַבְּרָכָה הִיא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּדַבְּקִין כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, לִבְחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה מֵה' וְכַנַּ"ל וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְבָרֵךְ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כ"ח פִּרְקִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְגַלִּין כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי זֶה יָכוֹל הַכֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה מִשָּׁם מִבְּחִינַת הָאֱלֹקוֹת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן עִקַּר נְשִׂיאַת כַּפַּיִם הוּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גַּם כֵּן בִּבְחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן גַּם הַתְּפִלָּה מְסֻגֶּלֶת יוֹתֵר בִּפְרִישַׂת כַּפַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( תְּהִלִּים פח), "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי" וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה טוֹב לִפְרֹשׂ כַּפָּיו וְכוּ', וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר ( סִימָן מד) עִנְיַן מְחָאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כ"ח פִּרְקִין, בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ' כַּנַּ"ל:

h1,h2,h3{font-family:Georgia,serif;color:#1a3c5e}

Earlier paragraph 11

Earlier Reader text retained for its original links and annotations; related source references do not assert translation or personal-highlight equivalence.

Current source references: [340] [341]

אות ה ועל כן מזכירין האבות בתפלה. אלקי אברהם אלקי יצחק וכו'. וגם עיקר התפלה תיקנו הם כמו שאמרו רז"ל (ברכות כ"ו) אברהם תיקן שחרית וכו'. כי האבות היו קודם מתן תורה שאז היה מתקיים העולם בחסדו בבחינת התורה הנעלמת שזהו בחינת תפלה כ"ל. ועל כן היתה עיקר עבודתם רק תפלה. כי תפלה היא חסד חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה וכו' כנ"ל. ועל כן עיקר התפלה התחיל מאברהם שהוא התחיל לגלות אלקותו בעולם והוא עיקר קיום העולם כמו שכתוב (בראשית ב') אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם (בראשית רבה פרק י"ב). ועל כן עיקר חתימת הברכה באברהם כמו שאמרו רז"ל (פסחים קי"ז) יכול יהיו חותמין בכולם תלמוד לומר והיה ברכה בך חותמין וכו'. כי עיקר הוא אברהם שהוא בחינת חסד חנם שהואט עיקר קיום העולם קודם מתן תורה שזה עיקר בחינת תפלה וכו' כנ"ל. ועל כן נמסרו הברכות לאברהם. וממנו ליצחק ויעקב. כי משם עיקר הברכה על ידי שמגלין אלקותו יתברך שמלובש בבכל דבר וכו' כנ"ל:

Earlier pointed Hebrew field

וְעַל-כֵּן מַזְכִּירִין הָאָבוֹת בַּתְּפִלָּה, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וְכוּ' וְגַם עִקַּר הַתְּפִלָּה תִּקְּנוּ הֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( בְּרָכוֹת כו), אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית וְכוּ' כִּי הָאָבוֹת הָיוּ קֹדֶם מַּתַּן תּוֹרָה, שֶׁאָז הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן הָיְתָה עִקַּר עֲבוֹדָתָם רַק תְּפִלָּה, כִּי תְּפִלָּה הִיא חֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה הִתְחִיל מֵאַבְרָהָם שֶׁהוּא הִתְחִיל לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם וְהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( בְּרֵאשִׁית ב), "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם"-בְּאַבְרָהָם ( בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֶּרֶק יב) וְעַל-כֵּן עִקַּר חֲתִימַת הַבְּרָכָה בְּאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( פְּסָחִים קיז), יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר, "וֶהֱיֵה בְּרָכָה"-בְּךָ חוֹתְמִין וְכוּ' כִּי עִקָּר הוּא אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת תְּפִלָּה וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִמְסְרוּ הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, וּמִמֶּנּוּ לְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּ

h1{text-align:center;font-size:26px;border-bottom:2px solid #c8a96e;padding-bottom:12px}

Earlier paragraph 13

Earlier Reader text retained for its original links and annotations; related source references do not assert translation or personal-highlight equivalence.

Current source references: [342] [343] [344]

אות ו ועל כן אסור לאכול קודם התפלה משום לא תאכלו על הדם. כי עיקר האכילה והפרנסה היא רק בבחינת מתנת חנם, כמו שכתוב הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו וכו'. כי עיקר האכילה והפרנסה היא רק מארץ ישראל כידוע. ועל כן צריכין להזכיר ארץ ישראל בברכת המזון כמו שכתוב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו'. כי עיקר הפרנסה מארץ ישראל ועיקר קדושת ארץ ישראל היא מבחינת עשרה מאמרות בחינת חסד חנם הנ"ל. ועל כן צריכין להמשיך האכילה והפרנסה רק בבחינת מתנת חנם בבחינת ארץ ישראל כ"ל. ועלכ ן צריכין לאכול עם דרך ארץ. כי רוב הלכות דרך ארץ הם רק בענין סעודה. כי כי האכילה היא רק בבחינת דרך ארץ הנ"ל שקדם לתורה כ"ו דורות שהיה מתקיים העולם בחסדו כמובא במאמר הנ"ל עיין שם שזהו בחינת דדרך לארץ ישראל עיין שם שמשם עיקר האכילה כנ"ל. ועל כן צריכין ליתן מלחמו לדל כדי להמשיך בחינת מתנת חנם בשעת האכילה על ידי שחונן את העני מסעודתו. וזה בחינת נטילת ידים קודם האכילה בחינת (תהלים קל"ד) שאו ידיכם קודש וברכו וכו'. כדי לגלות הארת הידים שהם כ"ח רקין בחינת כח מעשה בראשית שזה בחינת עשרה מאמרות הנ"ל שהם בחינת חסד חנם כנ"ל, בחינת הדרך לארץ ישראל שמשם עיקר המזון והאכילה וכנ"ל. ועל כן אסור לאכול קודם התפלה כיד ייקא על ידי התפלה ממשיכין בחינת החסד חינם כנ"ל. שמשם עיקר המזון דקדושה שנמשך מארץ ישראל מבחינת חסד חנם וכו' וכנ"ל. וזהו שאמרו רז"ל (ברכות י') שהאוכל קודם התפלה עובר משום לא תאכלו על הדם, שהוא בחינת גבורות. כי אז נמשך ח"ו האכילה בבחינת תוקף הגבורות שהם בחינת דם, ואכילה כזו אסורה לנו. כי אנו צריכין להמשיך המזון רק מבחינת ארץ ישראל שהוא בחינת חסד חנם שהוא בחינת התורה הנעלמת בכל דבר. נמצא שהחיות שמקבלין על ידי המאכל שמחיה ומקיים הגוף מקבלין מהתורה ממש בבחינת (תהלים מ') ותורתם בתוך מעי. מאחר שהמאכל נמשך מבחינת חסד חנם בחינת ארץ ישראל וכו' כנ"ל. אבל כשאוכל ח"ו קודם התפלה קודם שזכה לגלות בחינת החסד חנם, ואזי אינו ממשיך המאכל מבחינת חסד חנם, ואזי אין מקבל החיות מבחינת התורה הנעלמת שם שמשם עיקר החיות כי הם חיינו כנ"ל ועל חיות שמקבלין מאכילה כזו נאמר רשעים בחייהם קרויים מתים (ברכות י"ח). כי אין זה חיות כלל כי עיקר החיות הוא רק מהתורה כנ"ל. ועל אכילה כזו נאמר (דברים ח') פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך. כי שוכח את ה' ח"ו מאחר שאינו ממשיך בשעת אכילה מתנת חנם שהוא בחינת החיות אלוקות דהיינו התורה הנעלמת שמלובש בהמאכל כנ"ל. וזהו (שם) וזכרת את ה' כו' כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. כח דייקא בחינת כח מעשה בראשית שהוא בחינת חסד חנם. שזה צריכין לזכור בשעת האכילה כדי להמשיך החיות שמקבלין מהמאכל מהתורה הנעלמת שם שהוא חינת כח מעשה בראשית בחינת חסד חנם כנ"ל. ועל כן אסור לאכול עד אחר התפלה, שאז ממשיכין חסד חנם וכו' כנ"ל:

h2{font-size:22px;margin-top:36px;text-align:center;color:#7a622e}

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

…

Comments are currently read-only.

Loading comments…